אהלן
אני בן 17 וחצי כרגע, ואני מועמד לעתודה ושלחתי בקשת לקבלת זימון לחבצלות.
עד עכשיו זה היה נראה לי הדבר המשתלם ביותר- תואר בגיל צעיר, כשכל החומר עוד בראש, ולאחר מכן שירות בשכר כפול עם תנאים טובים ובמקצוע שבחרתי. בעקרון עד לפני שעה לא הייתי מוכן להתפשר על פחות מעתודה.
לאחר החיפוש בפורום התגלו לי מספר חסרונות, שגרמו לי אולי לפקפק ביעילות הדבר-
- קשה למצוא חברים בגיל 18- כולם כבר בני 21+.
- כשאני אסיים ללמוד חברי כבר יסיימו את השירות - יהיו חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם.
- בחורות - מי תרצה בחור קטן בן 18? (:
- אני לא בטוח שאני יודע במה אני ארצה לעסוק כל החיים (מה שכן מזה"ת ומדעי המדינה מעניין אותי מאוד)

עכשיו לשאלה, רציתי לדעת האם יש עוד חסרונות שלא חשבתי עליהם.?
האם השירות בעתודה\חבצלות הוא קרוב לבית או שחוזרים כל שבועיים כמו קרבי? אני ממש לא רוצה להיות תקוע בבית בשישי בערב כשכל החברים יוצאים, כנ"ל לאמצע שבוע מדי פעם..

מה אתם אומרים ?

בברכה, אורן.

אני באותו מצב כמו שלך גם אני מתלבט.
מצד אחד אתה משתחרר בגיל 27 עם תואר ראשון וניסיון, אבל מצד שני הצבא בוחר איפה לתקוע אותך. בזמן שחברים שלך מטיילים בדרום אמריקה בגיל 21\22 אתה תקוע בלימודים בלתי פוסקים, ולא רואה את הסוף.
אני נוטה לוותר על עתודה, כי אני לא רוצה לבזבז הרבה שנים מהחיים ולהיות כבול לצבא. החיים זה לא רק קריירה, כי מה יתן לי קריירה וגוב מכובד, אבל אני מבואס מהעבודה ומהחיים? אני מעדיף להשתחרר בגיל 22 בדרגת קצין.
שמעתי הרבה אנשים בגיל 20+ שתקועים בלימודים בזמן שחברים שלהם עומדים להשתחרר. השנים האלו של גיל 21-25 לא יחזרו, זה הגיל שבו עושים את החוויות והטיולים ושכשתהיה גדול תיזכר בהם.
בכל זאת, אני לא פוסל אופציה ללכת לחובלים, בינתיים אני עושה מיונים. גם כי אני אוהב את הים וכל מה שכרוך בזה, וגם אתה משתחרר מסודר יחסית, עם תואר ראשון ובגיל 25, ולא 27.

סה"כ אתה משתחרר בגיל 27
הצבא טוחן אותך
המשכורת גרועה, בסדיר בטוח, וגם בקבע המצב לא כזה זוהר.
הצבא טוחן אותך.
אתה משתחרר בגיל 27.
אף אחד לא אומר שבאמת תעסוק במה שלמדת.
זה לא יפריע לצבא לטחון אותך.
זה בטח שלא יפריע לצבא לשחרר אותך רק בגיל 27.
ובעקרון חוזה עתודה תוקע אותך מכל בחינה אפשרית, ככה שאתה תשתחרר בגיל 27, והצבא יטחן אותך.

למצוא חברים בלימודים זאת לא בעיה, אז יצחקו קצת ויהיו בדיחות אבל זה יעבור.
בחורות? גם אפשרי.. הכל תלוי באיך אתה מציג את עצמך, וחוצמזה זה לא שאתה תופרד לגמרי מכל האנשים בני גילך..

בקשר למזה"ת - בתיאוריה יכולים להיות תפקידים מעניינים, אבל אני שמעתי על כמה חבר'ה שבעיקר עסקו בתרגום (ולאו דווקא מערבית, כן? סתם עסקו בתרגום טקסטים ומסמכים והכנת מצגות...).

אתה מציג את זה כאילו עתודה זה רק רע :\
מה בקשר לשירות? ישנים בבסיס או בבית? ובסופי שבוע?

בברכה, אורן.

זה בערך הכיוון..
אז בגיל 27 תצא לאזרחות עם תואר ראשון.
גם אחרי שירות צבאי רגיל אתה יכול להיות בן 27 ועם תואר ראשון...
וקח בחשבון שתואר ראשון זה כבר לא-כזאת-מציאה-גדולה היום.

זהו שבעתודה אתה ברוב הפעמים יוצא יענו כבר אחרי סטז'.. וגם קצין מוסיף לא מעט..
ערכתי את ההודעה למעלה- מה לגבי השירות? ישנים איפה ?

בברכה, אורן.

לדעתי זה בזבוז זמן מטורף, תפקידים באזרחות הרבה יותר קורצים, מכל הבחינות (שכר, תנאים, סוג העבודה..), ואל תשכח שיש לך 6 שנים מהשחרור ללמוד ולהתעסק במה שאתה רוצה, עד שעתודאי בן גילך ישתחרר.

לגבי התנאים בצבא זה תלוי מה אתה עושה.

יש הבדל גדול בין תכנית חבצלות לבין ללמוד מדעי המדינה/יחב"ל וכו' במסגרת העתודה...מה גם שיש הבדל בין להתעניין במשהו לבין הלימודים עצמם, שלא תמיד מעניינים.

בנוגע למה שנור כתב, אין בעיה למצוא חברים ללימודים, אך לימודים זה לא הכל. כשחברים מאוניברסיטה יוצאים לאיזה מקום אתה לא תצא איתם, פשוט כי לא יכניסו אותך. אחרי האוניברסיטה הם ישמרו על קשר ויעבדו בעבודות שלמדו בעוד שאתה תשרת בצבא. הם יספרו חוויות על הצבא והטיול להודו ואתה תספר על הטיול השנתי לאילת...העתודאי, גם אם יש לו מלא חברים ללימודים, מפספס את רוב ההוויה האוניברסיטאית, את כל החוויה החברתית של להיות סטודנט.

בנוגע לבנות, בנות מהשכבת גיל שלך יספרו על החיים בצבא, מפקדים, מסדרים ושאר שטויות. אתה תספר על מבחנים ועבודות? ממש מעניין אותן. בלי להזכיר את זה שהן ישתחררו לפני שאתה תתגייס. לגבי בנות מהאוניברסיטה (סטודנטיות רגילות), אין מצב (אלא אם יש לך משהו מיוחד להציע).

בנוגע לבדיחות, זה באמת לא נורא, ומתרגלים למשפטים בנוסח "אני יכולה להיות סבתא שלך". אף על פי כן, עדיין קיים פער. אתה אחד מהחבר'ה, אבל כאילו מדרגה שנייה. חצי שייך, ובצדק.

נ.ב, תברר מה היציאות של חבצלותניקים במהלך הלימודים...

למה לא יכניסו? לכל מקום שאני הולך אני מציג תעודת סטודנט ואף אחד לא שואל שאלות..

גם עם בנות אני לא ממש רואה בעיה.. אולי בגלל שעתודאים נוטים להיות... נו, עתודאים.. על שלל מאפיניהם הצבעוניים (או בעצם, הלא כל כך).

סה"כ הכל תלוי בגישה, גם בדיחות. על התג שם בסטטוסקופ שלי כתוב "ינוקא", כי ככה קוראים לי בלימודים, וסה"כ הרבה פעמים מצאתי שאנשים ממש מקנאים בעובדה שאני קטן ("אחחח תאמין לי הייתי רוצה להיות בגיל שלך").

אם הוא שוקל לגשת לעתודה, לדעתי מה שהצגת צריך להפחיד אותו הכי פחות.

יש מקומות שדורשים תעודה עם גיל (רישיון/ת.ז) ולא מסתפקים בתעודת סטודנט.

כמה עתודאים אתה מכיר שיוצאים עם סטודנטיות? אני לא אומר שזה לא קיים אבל זה נדיר, במיוחד אם הבת יודעת שאתה עתודאי. התואר "עתודאי" לא ממש מדליק סטודנטיות.

רק הוספתי על הפן החברתי, בנוסף לדברים שאמרת. כמובן שהדברים שהצגת נכונים וראוי להתחשב בהם. רצוי גם לא להאמין יותר מדי להבטחות של הצבא על "ניסיון" ושאר פיתויים שהצבא מציג.

לפותח האשכול:
תואר בגיל צעיר-חיסרון ולא יתרון. אתה צעיר לעומת השאר, כפי שפירטו.
כשכל החומר עוד בראש- אז זה עוזר מעט, ותלוי באיזה מקצוע. למדת יחב"ל בתיכון שכל החומר עוד בראש? עובדה שכל שאר הסטודנטים מסתדרים למרות שהחומר כבר לא בראש שלהם.
שירות בשכר כפול-וואו, 700 ש"ח בחודש. בעבודות ממוצעות לסטודנט תרוויח לא פחות. בשביל כמה אלפי שקלים ללכת לעתודה? וקח בחשבון ש-300 ש"ח בגיל 18 לא בהכרח שווים ל-700 ש"ח בגיל 21...
עם תנאים טובים-מי הבטיח לך תנאים טובים? הצבא? ומה תעשה אם לא? תתפטר?
במקצוע שבחרתי-גם בגיוס רגיל אפשר להגיע למקומות טובים. ושירות במקצוע זו הגדרה רחבה, שהצבא קובע, לא אתה.

תחשוב טוב אם אתה רוצה בגיל 18 לקבוע את עתידך ל-9 השנים הקרובות.

אם דורשים ת.ז. או תעודה עם גיל אז דופקים להם מבט אטום ואומרים: "אני סטודנט, בן כמה אני יכול כבר להיות?"-"22 כמובן!!!"

תמיד עובד! (בע"מ).

הגזמת! אנחנו יכולים להכנס למקומות שחוגרים לא נכנסים, פאבים של סטודנטים ומסיבות מעל 23 חופשי, בהצגת כרטיס סטודנט (אחד הדברים הטובים היחידים שאגודת הסטודנטים הוציאה).

אגב מי שלומד חשמל בטכניון, לא ירגיש בכלל שהוא צעיר, חצי פקולטה עתודאים...

MaRTyR ונור די הוצאתם לי את החשק חח. אבל אני מאמין שחשוב לי לדעת את הדברים האלה..
תודה על התגובות המפורטות ואם עוד אנשים רוצים להצטרף לדיון זה יהיה נחמד..

וMaRTyR שכחת את הצד הנוסף שזה שכ"ל שדי מקל על החיים.. בקשר לחומר שעוד בראש- זה ידוע שמסתדרים, אבל זה מקל..
ונור- כמו שהבנתי אתה עתודאי, אם זה כלכך רע למה בחרת בזה מההתחלה ?

בברכה, אורן.

וואלה לא יודע, זרמתי עם עצמי.
אבל באמת, לא יודע מה לענות על זה.
אני אוהב את התחום ואת המקצוע שבתיאוריה אני אמור לעשות בצבא, אבל וואלה, לתת 5 שנים שמתוכן מי יודע כמה באמת אעסוק במה שאני יודע... :<

זרמתי זאת תשובה מעניינת (:
מה התחום אם מותר לשאול ?

בברכה, אורן.

רפואת חירום -> פאראמדיק עם תואר.
וזה באמת היה ככה, באתי סימנתי הלכתי.
איכשהו גם התקבלתי לזה, אבל זה סיפור בפני עצמו :>

בסופו של דבר כולנו נגמור בקרייה כקציני מצגות וקציני ממטרות... רק שאלה: כמה ממטרות יש בכלל בקרייה?

משלמים לך 8,500 בשנה בערך (עתודה רגילה, לא חבצלות/תלפיות/משהו מיוחד אחר). אולי עכשיו זה נראה לך הרבה, אבל באמת שלא מדובר בסכום גבוה. 8,500*3=25,500. חצי שנת עבודה אחרי צבא ויש לך סכום כזה ביד. אל תשכח שאחרי שירות צבאי תוכל לקבל כל מני מלגות, מענקי שחרור וכו'.
אם כסף כל כך מעניין אותך, אז תברר מה ההבדל בין המשכורת שתקבל בצבא לבין משכורת שתקבל באזרחות. לפתע, ה-700 ש"ח לא נראים אטרקטיביים במיוחד, לאור העובדה שאתה עם תואר ראשון ודרגות קצונה. אל תדאג, גם בקבע אתה לא תקבל מיליונים. אולי למקצוע שלך זה פחות רלוונטי, אבל למהנדסים/מדמ"חניקים ההפרש הוא משמעותי.

כמובן שחבצלות זה דבר אחר לגמרי, ואם תצליח להתקבל אז השיקולים שונים לגמרי. בכל מקרה, השיקול הכספי הוא גם נגד עתודה, בדיוק כמו השיקול החברתי.

תסלח שאני נדחפת לך לאשכול אבל אני גם כמוך. בת 17 וחצי ומתכווננת על מודיעין- חבצלות.

מה שאותי דוחף לזה זה בעיקר שהפרוייקט יוביל אותי לתפקידים טובים במודיעין- אני רוצה להשתלב במשרד הביטחון בעתיד. אני גם חושבת שאם כבר להשקיע את השנים האלה לצה"ל, אז להשקיע במשהו שאני יכולה לתרום (עזבו עם האמירות שלצבא לא ממש אכפת מה אני רוצה. שליליות לא עוזרת)

אני לא יודעת עד כמה הלמידה היא אינטנסיסיבית, אבל מבחינת גילאים זה לא שאתה הצוציק היחידי, יש לך את האנשים שנמצאים איתך בפרוייקט. ובקטע של הבחורות- לא נורא, תמצא במקום אחר (בנות אוהבות חיילים).

אגב, מישהו יודע מה הציונים הנדרשים כדי להתקבל? כתוב שצריך פסיכומטרי.. אבל מבחינת ציוני בגרות, מה המינימום? (במיוחד מבחינת מתמטיקה, אם זה חשוב ומשפיע על הקבלה)

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

תחדפי בכיף, זה ישאיר את האשכול למעלה (:
האמת שאני חושב כמוך בקטע של התרומה, אני רוצה להשפיע בעתיד..

בברכה, אורן.

את מגיעה לכנס השבוע של חבצלות?
אז בנוגע לחבצלות ידוע לי על אחד שהשנה בחבצלות ובעל פסיכומטרי 620. בתכלס' צריך פסיכומטרי 650 (בערך) וממוצע בגרויות של מעל 100. למי שמעונין בתוכנית אלה הדאגות הפחותות ביותר.
כדי להתקבל לחבצלות צריך לעבור 7 שלבים:
1 טופס על האינטרנט.
2 מבחן של שחקים\חבצלות.
3 כנס. (כן, הוא ממין)
4 מבחני מצב- ראיון קבוצתי.
5 ראיון אישי.
6 מבדקי קצונה.
7 תחקיר בטחוני.
בכל שלב יש חשיבות בציון העובדה שאת בעלת מוטיבציה גדולה לשרת בחבצלות ואת מעונינת ללמוד ערבית. (אחרי הכל מזה"ת זה מה שלומדים.

מה שאותי הכי מדאיג זה הציונים. אני לא תלמידה מבריקה במיוחד, עד עכשיו הציונים שלי נעו בין 86-97.. ובנתיים ניגשתי רק ל4 בחינות, בלי מתמטיקה (שזה המקצוע הכי בעייתי) ובלי ערבית ותולדות האיסלאם (השנה).

פסיכומטרי- יש לי אח שעבר בציון גבוה למדי והוא יכול לאמן אותי (הוא טוען שזה בעיקר בזכות תרגול על תרגול על תרגול.. עד שנגיע לזה יקח עוד קצת זמן)

הדבר היחידי שאני יכולה לסמוך עליו הוא מוטיבציה ואמון, שזה לא הרבה..

ומה זה כנס חבצלות, מתי הוא? אני עדיין בי"א, זה בכל זאת רלוונטי לגבי?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אה, יא'. הכנס הוא לאלה שעברו כבר מבחנים ראשונים.
הציון הפסיכומטרי שציינתי 620 בא להראות שבחבצלות לא אכפת כל כך על הציונים (רוצים שיהיה לך מספיק טוב לקבלה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה). ואם את מצליחה להוציא פסיכומטרי גבוה זה יאזן את הבגרויות.(ממוצע מחושב על ידי בנוסים, כך מגיעים לממוצא שעובר את ה-100).
חבצלות מחפש אנשים עם מוטיבציה- בצו ראשון ובכל זמן תצייני שאת מעונינת בחבצלות ובעלת מוטיבציה. בערך בספטמבר שנה הבאה תשלחי לאיתור אמ"ן פקס עם בקשה להתמיין לחבצלות בצרוף קורות חיים והתעודה של יא'. חבצלות לא מחפשים את המבריקים בלימודים אלה בצדדים אחרים.
יש בצה"ל ובחיל המודיען יחידות טובות נוספות. אם את מעונינת תשלחי לי הודעה פרטית ואשמח לספר על החוויות של בעודי עובר את כול המיונים.
מחזק את ידך בכך שאת רוצה שרות משמעותי.
נ.ב. אני משער שהיה לך כבר צו ראשון כי אם לא אז בראיון האישי תצייני שאת מעונינת במודיעין ובפרט חבצלות ותכיני תשובה לשאלה "למה?".

את יכולה להשתחרר בגיל 20 או בגיל 27. מה השאלה בכלל?!

מחזק!

אני מניחה שאתה מתכוון לזמן השירות שלי.

אני לא חושבת שזמן השירות הוא זה שצריך לקבוע. אם אני יכולה לתרום ובדרך גם למצות את עצמי ולהתקדם בחיים, אז באמת ש9 שנים, עד כמה שזה נשמע מאיים יכולות להיות נסבלות.

אני לא רוצה לעבור את השירות הזה רק "כי צריך".

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

יש המון דרכים להשתלב במשרד הביטחון, והשאלה היא על איזה סוג תפקיד את מדברת: תפקיד "מודיעיני" (דסקאית / חוקרת / קמ"נית, שנראה לי שזה הכיוון שאליו חבצלות מוביל)? תפקיד טכנולוגי? תפקיד ניהולי?

כדי להתקדם ולמצות את עצמך בחיים את לא חייבת להשתחרר בגיל 27. אני אישית מתנגד לזה שמשך הסדיר של בנים ושל בנות שונה (וגם הקבע בדרך כלל איננו זהה), אבל בהינתן שיש לך האפשרות, לא חבל סתם להיתקע בחור הזה לכמעט עשור?

מסלול "חבצלות" הוא מסלול קריירה צבאית/בטחונית. לזה הוא נועד.

באיזו דרכים נוספות אפשר עוד להגיע למשרד הביטחון? ולתקפיד משמעותי בתור אחד שלא שירת בחבצלות..

אני תוכל לפרט קצת..איזה תארים כדאי לעשות..ניסיון צבאי אחר וכו'

אפשר להגיע דרך תלפיות, לדוגמה. אפשר להגיש מועמדות לגוף כזה או אחר בממשלה, בתנאי שאתה יודע לאן אתה מגיש מועמדות. אפשר סתם להיות מישהו ממש מגניב והם יגשו אליך.

רוב האנשים במשרד הביטחון לא עברו דרך חבצלות...