שוב אני פונה לעזרת חברי הפורום בקשר לפרוייקט ההנצחה שאני לוקח בו חלק בסניף יד לבנים בצפת כחלק משנת השירות שלי.

הפעם אני מנסה להתחקות אודות סיפורו של החלל פנחס רוזן. הנ"ל לחם כחלק מגדוד 23 של חטיבת כרמלי, ונפל ככל הנראה בחירבת יארדה במהלך מבצע ברוש. הוא נפל בתאריך ה11.07.48 ונקבר בבית העלמין הצבאי בצפת.

זהו דף היזכור של החלל:

רוזן, פינחס (פיני'לה)
בן פרלה ויהושע, נולד בשנת תרפ"א בווארשה, בירת פולין, למשפחת חסידים. בעיר זו גדל והתחנך והסתגל לרוח הזמן תוך שמירה על מורשת האבות. בתקופת מלחמת-העולם השנייה עזב את עירו וטולטל לרחבי רוסיה. במקצועו, מקצוע האריגה, לא מצא עבודה והוכרח לעבוד בעבודות קשות למיניהן, ובאחרונה בקימום הסכר בדניפרופטרובסק, משם הביא איתו מכאובי-רגל תמידיים. מתוך העבודה בשיקום רוסיה מחורבנה הגיע למחשבה שעליו לשקם את חייו בארץ האבות. ב"נתיב-הבריחה" עבר גבולות רבים, העפיל ארצה ב-1946 באונייה "לטרון" וגורש לקפריסין. ב-15.5.1947 הגיע ארצה. מנוחה ראשונה מצא בבית דודו בכפר חסידים, ואחר-כך עבד כיוצק-ברזל בבית-החרושת "וולקן" במפרץ חיפה, התגבר על חולשתו והגיע לתפוקה מלאה בעבודה.

בפרוץ מלחמת-העצמאות גויס באפריל 1948 לשירות מלא. פינחס הסתיר את מכאובי רגלו ונתקבל לשירות קרבי בחטיבת "כרמלי". הוא השתתף במבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. היה בכוח שחצה את הירדן כדי לנתק את האויב מעורפו, אך נאלץ לסגת. בקרב שהתלקח, נפצע פינחס בצרור כדורים, וכשמצאוהו אחרי 16 שעות שכיבה בשדה ליד משמר הירדן, אמר באידיש פשוטה: "חייל יהודי אינו נוטש רובה יהודי". הוא נלקח עם רובהו לבית-החולים בצפת ושם מת ביום ד' בתמוז תש"ח (11.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.

ניגשתי לבדיקת הסיפור לאחר שיושב ראש ועד ההנצחה של יד לבנים בצפת סיפר לי על כך ששמו של החלל לא מופיע על האנדרטה ה"וותיקה" יותר במשמר הירדן הישנה, אך שמו כן מופיע בלוח ההנצחה באנדרטה בחירבאת ירדה.

היום ביקרתי בשתי האנדרטאות הנ"ל. שתי האנדרטאות מאוד מרשימות וגם שמורות ומתופחות (אמנם קצת צורמות כתובות שמישהו כבר דאג לקשקש באנדרטה במשמר הירדן הישנה) וצילמתי את שתיהן. אשמח להעלות את התמונות לפורום בהמשך אם מישהו יתעניין בכך (ואם אני אצליח להבין איך עושים את זה עם תמונות גדולות כל כך...).

סיפור אחד שנשמע לי הגיוני ויסביר את עובדת העדרו של החלל הנ"ל מן האנדרטה במשמר הירדן היא העובדה שככל הנראה האנדרטה היא לזכר המגינים שנפלו במשמר הירדן כאשר זו נכבשה על ידי הסורים, בעוד שהאנדרטה בחירבאת ירארדה היא לזכר הנופלים בכל גזרת עמק הירדן בקרבות 1948.

סיפור מעניין נוסף שעלה כאשר ביקרתי באנדרטה במשמר הירדן הישנה הוא כי מצד אחד של האנדרטה נוסף שמו של זרובבל כץ, בן ראש פינה, בחריטה הנראית חדשה יותר מחריטת יתר השמות על האנדרטה, ומצידה השני של האנדרטה שמו נוסף במדבקות, מה שמאשש את המחשבה ששמו נוסף מאוחר יותר. הסבר שאני יכול לחשוב עליו לכך הוא שזרובבל כץ הוא ההרוג ה15 שנפטר בשבי הסורי, לאחר שמשמר הירדן נכבשה ו-14 ממגיניה נהרגו, ויתר המגינים והתושבים נלקחו בשבי, וכאמור אחד מן השבויים נפטר בשבי.

אל קוראי הפורום ברצוני להפנות מספר שאלות בנוגע למה שתיארתי עד כה:
ראשית, אשמח אם מישהו יוכל לאמת או להפריך את התיאוריות שהעליתי בנוגע לאנדרטאות מאחר והדבר יסייע מאוד למחקרי.
יתר הדברים שברצוני לשאול:
1. האם מישהו יכול להפנות אותי אל תיאור מפורט יותר מזה הקיים ברשת על הקרבות במשמר הירדן?
2. האם מישהו מכיר אולי את סיפורם האישי של פנחס רוזן וזרובבל כץ?
3. במצגת שמצאתי באנטרנט נכתב שזרובבל כץ נקבר בבית העלמין האזרחי, אך בדף היזכור שלו נכתב שהוא קבור בבית העלמין הצבאי בראש פינה, אך ללא פרטים על מיקומו הספציפי של הקבר או תמונתו. אשמח לדעת מה יכולה להיות הסיבה לקבורתו של לוחם בהגנה בבית קברות אזרחי, וכן אשמח אם מישהו יוכל לעזור לפתור את הסתירה בין הנתונים השונים.
4. אשמח אם מישהו יוכל להסביר מדוע נוסף שמו של זרובבל כץ מאוחר יותר, ומדוע שמו נחרט בצד אחד של האנדרטה והוסף במדבקות מצידה השני.
5. האם מישהו יודע כיצד ניתן להשיג עותק של ההסבר הקולי שנמצא באנדרטה במשמר הירדן הישנה?
6. האם מישהו יכול להפנות אותי אל פרטים אודות תאריך הקמתה של האנדרטה במשמר הירדן הישנה ויוזמי הקמתה?

כמו כן בתוכניתי בהמשך לבקר בארכיונים שבקיבוץ גינוסר ובקיבוץ מחניים שם נאמר לי שניתן למצוא מידע על הקרבות באיזור משמר הירדן, וכן אל אנדרטה נוספת שנאמר לי שנמצאת צפונית יותר לאנדרטה שבמשמר הירדן הישנה, ובבית העלמין בראש פינה על מנת לאמת את מקום קבורתו של זרובבל כץ.

המון תודה לכל מי שיוכל לעזור לי בפתרון התעלומות, וכן אשמח אם מישהו יוכל להדריך אותי איך להעלות את התמונות לפורום.

אני אדאג לעדכן בהמשך אודות התפתחויות בקשר למחקר אודות שני החללים הללו.





מאור

נסה לפנות אל נחמה דרומי מקיבוץ מחניים.
נחמה, אחת מחברות המשק הוותיקות, לקחה את נושא הנצחת ושימור חירבת ירדה כפרויקט אישי.
כל נושא שיקום החירבה הינו במידה רבה עבודה

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

אדאג לפנות אליה. תודה רבה.

הטומן בחובו המון כאב ותעלומות. אדאג לעדכן בהמשך אך כרגע פשוט חסרים לי מקורות מידע נגישים...
אני מנסה למצוא מקורות מידע על הקרבות והמשתתפים בהם אשר לא יצריכו יציאה מצפת מאחר ונגישות לרכב תהיה לי רק בעוד שבועיים...