|
27-01-2008, 22:00
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.10.03
הודעות: 21,976
|
|
|
אז בוא אני אספר לך משהו
רוב החברים שלי היו במלחמה, ואחד שאני מכיר נהרג במלחמה, הייתי בהלוויה שלו.
דבר ראשון מה אתה מזיין את השכל שאין לך בריירה, אתה מהמסכנים שהם ג'ובניקים אבל פשוט מתים להיות לוחמים, אוי, כמה שאני מרחם עליך יצור מסכן שכמותך, אתה פשוט מת לשרת את המדינה ומת להלחם אבל אתה פשוט לא יכול, כי בצבא אין לא רוצה יש לא יכול.
לא יודע מי חינך אותך, אבל אותי חינכו שלא צריך לכבד אנשים על עבודתם, או שלא חיכנו אותי ככה, אלה שככה למדתי.
נגיד יש לי חברים בקרבי, אני לא מכבד אותם, הם חברים, אני אוהב אותם,
יש קרביים שחוזרים הביתה ביום חמישי, אני אל מכבד אותם, כי אני לא מכיר אותם
אתה לא מצפה שאני אבוא ואגיד לך שאני מכבד קרביים, אז הם שומרים על המדינה ועושים את העבודה המלוכלכת, הקשה והכי חשובה בצה"ל, כול אחד והעבודה שלו, לא אני צריך לכבד אותם, מי שצריך לדאוג לזה ידאג, אם זה המפקדים, או חיילים אחרים שאיתם אחד בתחת של השני (ביטוי בלבד)
ושאתה שוכח משהו
אף אחד לא עושה בשבילי שום דבר, התפקיד של החיילים זה לשרת את המדינה ולשמור על האזרחים, אני לא אזרח, אני חייל, ככה שאף אחד לא עושה בשבילי שום דבר, להפך, אני עושה בשביל המדינה ובשביל האזרחים, כי לא אני, אם אני עכשיו יוצא מהצבא, מישהו אחר יעשה את התפקיד שלי, נכון שהוא נחשב נחות, נכון שזה לא התפקיד הנחשק בצה"ל, אבל זה תפקיד שאני עושה.
אם הייתי אזרח, אז הלוחמים שומרים גם עלי, נכון בכללי הם שומרים על כולם, אבל זה לא הולך ככה, אני חייל כמו שאר החיילים, ואני לא צריך לכבד אף אחד, יש לי צרות משלי, יש לי בעיות משלי, אין לי זמן להתחיל לכבד אנשים לחינם.
ותאמין לי, שיש לוחמים שהם שיא הטימטום, ויש ג'ובניקים "מתים" שהם אנשים זהב, אז למה שאני אעריך לוחם שהוא זבל, נכון שהוא "שומר" על כולם, אבל הוא חתיכת חרא, והג'ובניק ה"מת", נגיד עובר רסר, סתם דוגמא, חייל שבתחלס מנקה, הוא בן אדם זהב, למה שאני לא אעריך אותו?
אני מניח שאף אחד לא יקרה את כול זה, אבל זה מה שהיה לי להגיד.
אם אתם מגיבים לי, לפחות תקראו.
_____________________________________
|
|