אני יודע שהנושא הזה עלה(ויעלה) רבות, אך לא מצאתי לזה תשובות(גם לא בפורום) ולכן אשאל כאן בתקווה לקבל תשובות.
שימו לב, זהו אינו אשכול קנטרני/פילוסופי/תיאלוגי. אז אנא השאירו אותו כך.

אז ככה. בהנחה שאכן היה מפץ גדול, והייתה איזה שהיא אבולציה שהובילה למצב שבו אנחנו נמצאים עתה.
אז מאיפה הגיעה מערכת השמש ?
למה הפיצוץ קרה דווקא כאן ?
איך זה שרק "כאן" יש מערכת כוכבים כזאת(שמש ירח כדו"א וכו').
למה בשאר הכוכבים והחלל אין חמצן, וכאן יש, מאיפה הוא הגיע.
ונגיד, שנוצר/היה שמש איפה שהוא, כנ"ל ירח וכנ"ל כדו"א. איך זה שכולם נכנסו למסלול שתואם את כדור הארץ.
איך יצא שכמה כוכבים(ירח כדו"א) יצאו קצת שונים משאר הכוכבים.
למה לירח אין אור משל עצמו כנל לכדו"א אבל לשאר הכוכבים יש.


ולשאלה אחרת לגמרי, האם ידוע מספר הכוכבים? כלומר, ברור שהמספר הוא עצום/אינסופי אבל מעניין אותי לדעת האם יש מספר לכוכבים שספרו עד עכשיו.

אפשר להניח שיש עוד רבות כדוגמתה, אלא שלא טריויאלי למצוא אותן, משום שכפי שציינת, כוכבי הלכת אינם קורנים ולכן אי אפשר לראותם, אלא רק להסיק את קיומם ממסלול הכוכב (השמש) אותו הם מקיפים. למרות הקושי, בשני העשורים האחרונים התגלו מספר כוכבים המוקפים בכוכבי לכת. באותה מידה אין שום דבר יוצא דופן בעובדה שהירח סובב סביב כדור הארץ. אפילו במערכת השמש שלנו יש כוכבי לכת שמלווים אותם ירחים. בעצם היה מעניין יותר לו היו לנו כמה ירחים, כמו, נניח, ליופיטר. המסלולים של כוכבי הלכת והירחים הם פועל יוצא של כוח הגרביטציה.

אם הבנתי נכון את שאלתך, המפץ הגדול לא התרחש בקרבת מערכת השמש שלנו. מערכת השמש נוצרה כמו יתר היקום החומרי עם ההתקררות שאחרי המפץ.

מה מיוחד בכדור הארץ? די להסתכל בכוכבי הלכת שבמערכת השמש שלנו כדי להבין עד כמה שונים יכולים להיות כוכבי הלכת מבחינת הכימיה שעליהם, ועד כמה המרחק מהשמש משפיע על התנאים שבהם. אין שום דבר מיוחד בכדור הארץ, פרט לעובדה שהרכבו הכימי והמרחק מהשמש יצרו תנאים שאיפשרו הווצרות חיים. סביר שיש עוד כוכבי לכת רבים כאלה במערכות שמש אחרות, ואולי כוכבי לכת אחרים שהתנאים בהם מאפשרים קיומן של צורות חיים שונות מהמוכר לנו.

עניתי על קצה המזלג על חלק מהשאלות שמעידות שעדיין לא התעמקת בנושא. אני מאד ממליץ לקרוא יותר על הנושא בספרים, או לפחות ברשת ולא להסתפק בתשובות שתקבל כאן.

ראוי להתייחס גם לנקודה נוספת, שאף עלתה בעבר כאן בפורום בעבר;
אכן מכלול הפרמטרים בכדה"א (מרחק מהשמש, הרכב כימי, מסה, מהירות, לווינים ועוד פרמטרים רבים שקרוב לודאי שלא נדע שצריך בכלל להתייחס אליהם) יצרו תנאים להיוצרות חיים.
כאן, למעשה, עולה השאלה: מה הם חיים?
אפשר להניח שכדי שיווצרו "חיים" כפי שאנו מכירים אותם, עלינו למצוא סביבה דומה (ואף מדוייקת לחלוטין שכן ניסויים הראו שכשהגרביטציה שונה אפילו במקצת, ולד יהיה שונה לגמרי. אם זכרוני אינו מטעני, הניסוי בוצע בעכברים) לסביבה של כדה"א.
עם זאת, קיימת אפשרות ש"חיים" אחרים, שלא מוכרים לנו, קיימים אי שם ברחבי היקום המתפשט אשר נוצרו בתנאים שונים כל עיקר.
מכל מקום, אנחנו רחוקים מגילוי של זה אך בהחלט יש להתייחס לדבר כאפשרות.

כשכתבתי צורות חיים אחרות לא התכוונתי רק לבני אדם שהאוזניים שלהם ממוקמות על המצח וזברות עם פסים סגולים, אלא גם לצורות חיים שמבוססות על ביוכימיה אחרת לחלוטין.

עצמים בגודל כדוה"א ניתן יהיה למצוא במערכות שמש אחרות לבטח כשם שיש מספיק שמשות ורובן מלוות בכוכבי לכת(עד כה ניתן למצוא כוכבי לכת ענקיים בסגנון יופיטר בלבד וזה רק בגלל שהם היחידים שנותנים תנודת שמש מספיקה בשביל להבחין בהם).

לעומת זאת,עצמים בעלי הרכב כימי כמו בכדוה"א בדיוק,יהיה קשה למצוא.למרות זאת,ניתן כיום להסכים שהמערכות הביוכימיות של צורות חיים חוצניות שקיימות אי שם,מבוססות על חומרים יחסית נדירים ביקום ואנחנו דוגמא לכך(הצורך בחמצן שאינו נפוץ במיוחד ביקום).
באם צורות החיים היו מבוססות על יסודות נפוצים ביקום(היינו,מימן והליום),הן היו כה נפוצות שאפילו במערכת השמש שלנו היינו מוצאים חיים.

בני האדם אינם יכולים לחקור מעבר לתפיסתם,ו"נסיון למציאת חיים" תמיד יתבסס על חיפוש מתמיד של מים וחמצן ולא חיים המתבססים על עקרונות אחרים כי זאת צורת החיים היחידה שאנו מכירים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ממתי חמצן זה פרמטר לחיים?
ישנם המון סוגים של חד-תאיים בכדור הארץ,
שלא משתמשים בחמצן בנשימתם (בפירוק הסוכר)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש בך צדק ידידי..אך אבקש הסבר על יצורים אלו בבקשה,כי לפי מה שהבנתי ממך,יצורים אלו נזקקים לפירוק סוכר.


באם למצוא חמצן זה נדיר על כוכבי לכת,מה גורם לך לחשוב שלמצוא תרכובת אורגנית גדולה יהיה יותר פשוט? בייחוד ובייחוד שאתה מחפש את זה על כוכב במרחק 300 שנות אור לדוגמא?

הפגם בניסיון האנושי למצוא חיים באמצעות אותם פרמטרים נגרם מכך שככל שתהיה תלות של חיים ביסוד יותר נדיר,הסיכוי למצוא אותם נדיר יותר(ככל שהוא מורכב מיותר פרוטונים,הוא יותר נדיר,as simple as that).

ההגיון האנושי הוא למצוא את דרך החיים הנפוצה ביותר שהיא התקיימות ע"י נשימת חמצן.

הרוב המוחלט של החיים בכדוה"א מתבסס על חמצן ואפילו מקרוב קשה למצוא צורות חיים אחרות כגון התאים שהינך מדבר עליהם.מכאן,שבשביל סיכוי ממשי למצוא חיים אחרים,צריך להתבסס על החוקים הפשוטים ביותר ורק לקוות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הם לא-אווירונים (אנ-אירוביים), אמנם הם מיקרואורגניזמים, אך מספרם רב מאוד, זוהי צורת החיים הנפוצה ביותר על הארץ.
מרבית החיידקים לא זקוקים לחמצן, ואף חלק מהמיקרואורגניזמים לא יכולים לחיות בסביבת חמצן (אל-אווירונים אובליגטורים).

החימצון של החמצן נועד רק בשלב מאוחר יחסית בהתפתחות הנשימה התאית כאשר מול' הפירובאט משלב הגליקוליזה הופכת לקו-אנזים A ומשם מתחיל תהליך מעגל קרבס ויצירת האנרגיה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

החמצן אינו דרוש לנו (ולכל אורגניזם אאירובי) לפירוק חומר אורגני, אלא לצורך הפקת אנרגיה מתהליך החימצון, בו חמצן הוא המחצמן החזק ביותר. אורגניזמים חד תאיים רבים (לא ידוע לי על רב-תאיים כאלה) הם אאירוביים, והמחמצן החזק ביותר שלהם איננו חמצן כי אם גפרית (חימצון תרכובות גופרית) ומכאן הריח הרע ("ביצים סרוחות") שיש כאשר יש פירוק אנאירובי.

פירוק סוכר קורה בתהליך פרמנטציה בכל אורגניזם. אורגניזם הטרוטרופי כלומר, שאינו יוצר תרכובות אלו בעצמו זקוק לתרכובות אלו מ"בחוץ" ואילו אורגניזם אוטוטרופי יודע לייצר לעצמו סוכרים בתהליך פוטוסינתזה או כימוסינתזה.

אם כך, אורגניזם אוטוטרופי אנאירובי, לא יזדקק לסוכרים מהחוץ לצורך גדילתו, וכן לא לחמצן.
אורגניזם הטרוטרופי אנאירובי - יזדקק לסוכר כמקור פחמן ולא יזדקק לחמצן - למשל E. coli
אורגניזם אוטוטרופי אאירובי - לא יזדקק לסוכר, אך יזדקק לחמצן (כל צמח שתבחר יהיה דוגמא מצויינת)
אורגניזם הטרוטרופי אאירובי - זקוק הן לסוכר והן לחמצן (האדם הוא דוגמא מצויינת, וגם הפיל, החסידה והצב...)

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

גלוקוז היא מול' פחמימנית מאוד פשוטה, המיוצרת בתהליך הפוטוסינתזה.
צמחים למשל לא זקוקים לסוכר כדי לייצר אנרגיה, הם יצרנים, ולהם יש תהליך שונה, פוטוסינתזה, שהתוצר לוואי שלו הוא גלוקוז, לכן אור השמש מאוד חיוני ליצירת חיים.
ישנם גם קבוצות מסוימות של מיקרואורגניזמים שמשתמשים באותה הדרך לייצור אנרגיה ולא זקוקים כלל לגלוקוז.
הפרמטר לחיים אם כבר הוא יצירת אנרגיה, וליצירת אנרגיה אנו רואים שכאן על הפלנטה אין רק דרך אחת. האם אפשר להפיק אנרגיה רק ממול' גלוקוז? ממש לא. יש לך המון תגובות כימיות שמפיצות אנרגיה בפירוקן, רק שכאן על הפלנטה אחרי התפתחות אבולציונית ארוכה התפתחה הצורה הפחממנית ליצירת אנרגיה, מכיוון שלאורגניזם רב תאי יעילות הנשימה האאירובית מוגבלת ואינה מספקת כמות מולקולות ATP (אנרגיה) רצויה להתפתחות האורגניזם, ומכאן בה חשיבותו של החמצן.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

פשוטה זה עניין יחסי.


ביולגית היא בין הפשוטות.מבחינת היקום,היא מסובכת מאוד,גדולה ומורכבת.

אמרת פחמימנים,זה יפה,אבל זה לא פשוט שיהיה אותם בכל כוכב לכת בצורה משמעותית.

רוב הפעילות השמשית היא התכת שני מימנים להליום.ברגע שנגמר המימן,מתחילה התכת ההליום,ולאחר מכן רק מתחילה ההתכה לשאר היסודות היותר נדירים כמו חמצן,חנקן,פחמן.חומרים כמו פלטינה למשל,הם כה נדירים ביקום מפני שהם נוצרים רק בהינתן אנרגייה אדירה.כזאת יכולה להופיע רק בנובות וסופר נובות.
אתה מתייחס לכך שבכדוה"א זה נפוץ ויש כאלו שמשתמשים בחמצן,ויש כאלו המשתמשים בגלוקוז בשביל לחיות:זה לא משנה שמדובר על כוכבי לכת אחרים.
בוא נעשה את זה פשוט:
לא משנה איך האורגניזמים על כדוה"א נושמים,אתה מסכים אתי שכולם מוגדרים "אורגניים" ומורכבים מפחמן מימן וחמצן?יפה.עכשיו,נקודתי היא שכדוה"א הוא בסה"כ סלע שבורך גם בפחמן חמצן וסיליקט ובכמויות המתאימות כמובן.בשביל למצוא חיים כפי שאנו תופסים אותם נצטרך למצוא משהו די דומה.מכך,שחמצן הוא מנדטורי בשביל למצוא חיים AS WE KNOW IT.
חמצן אמנם נדיר אבל מאוד נפוץ יחסית ליסודות הגדולים באמת,כך שחמצן הוא נקודת ההתחלה של מציאת חיים .אם היו חיים שמצליחים להתקיים בזכות הליום ומימן כל מערכת השמש שלנו הייתה מוצפת בהם.


ולנתונים הלא מדויקיים אבל קרובים למבנה החומר ביקום:
90%-מימן
9%-הליום
1%-כ-ל שאר היסודות הידועים בטבע.רק בשביל ההבנה כמה בני מזל אנחנו.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש קבוצות מיקרואורגניזמים שבכלל לא יכולים לשרוד בנוכחות חמצן כמו שכבר כתבתי (קבוצת האל-אווירונים אובליגטורים).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller אם הבנתי נכון את שאלתך, המפץ הגדול לא התרחש בקרבת מערכת השמש שלנו. מערכת השמש נוצרה כמו יתר היקום החומרי עם ההתקררות שאחרי המפץ. מה מיוחד בכדור הארץ? די להסתכל בכוכבי הלכת שבמערכת השמש שלנו כדי להבין עד כמה שונים יכולים להיות כוכבי הלכת מבחינת הכימיה שעליהם, ועד כמה המרחק מהשמש משפיע על התנאים שבהם. אין שום דבר מיוחד בכדור הארץ, פרט לעובדה שהרכבו הכימי והמרחק מהשמש יצרו תנאים שאיפשרו הווצרות חיים. סביר שיש עוד כוכבי לכת רבים כאלה במערכות שמש אחרות, ואולי כוכבי לכת אחרים שהתנאים בהם מאפשרים קיומן של צורות חיים שונות מהמוכר לנו.

1. אם מערכת השמש נוצרה כחלק מהמפץ הגדול, זה רק מגדיל לי את השאלה, איך זה שהשמש נותרה סובבת על צירה ?

2. (וזה תגובה גם לשי) את מה שאתם אומרים לגבי הביוכימיה המיוחדת שעל כדו"א אני דווקא מבין.
אז זה אומר שגם אם יש איזה שהם חיים(כמובן שלא חיים מהסוג שאנחנו מכירים) אז בעצם לא נדע עליהם, כי לא נדע שהם חיים. וגם אם נדע, לא באמת נוכל לתקשר איתם.

3. יום אחד העולם שלנו בעצם עלול להכחד(אלא אם כן הטכנולוגיה תשיג איזה פתרון).
מכיוון שעל פי התהליך האוולוצייני יום אחד יתחוללו שינוים בכל המערכת(שלנו של השמש וכו') ואז בעצם לא יוכלו להתקיים כאן.

שאלות אחרות.

4. מה זה השמש ? זה אש גדולה מאד ? א"כ מאיפה יש לו חמצן.
5.אני עדיין מחפש תשובה לשאלה האם יש מספר לכוכבים.


תודה לכם, נתתם לי אפיקי מחשבה חדשים.

עריכה: ducklock אחלה תשובה.

השמש היא כוכב במצב של "ננס צהוב".
היא מהווה מעל 99% מכלל מערכת השמש שלנו (לצורך המחשה, הנפח שלה גדול יותר מפי מיליון מנפח כדה"א, מסתה גדולה פי 300,000 כמעט), והיא אחד הגורמים העיקריים להיווצרות תנאים מתאימים לחיים כאן.
היא מאירה (ומחממת) אותנו בעקבות התהליכים התרמו-גרעיניים שמתרחשים בה.
לגבי החמצן בשמש, הוא מהווה אחוז כמעט זניח (פחות מ0.8%) מכלל ההרכב שלה.
אחוז פחות זניחים הם 74% מימן ו24% הליום שמרכיבים אותה.
הגרעינים המתמזגים בה כחלק מההיתוך הגרעיני שמתבצע בה בכל רגע ורגע הם למעשה מקור האנרגיה (האור והחום) שלה. ההיתוך הזה פולט אנרגיה עצומה שאנו חווים את תוצאותיה יום יום, שעה שעה, דקה דקה.
אגב, תהליך דומה מתרחש בפצצת המימן. תוכל לקרוא עוד כאן:
(http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...light=%F9%EE%F9).

והשמש למעשה היא מכלול של פצצות מימן רצופות ומקבילות.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://z.about.com/d/space/1/0/Y/Q/sun_tour.jpg]

עוד מידע על השמש: http://en.wikipedia.org/wiki/Sun.

לא לשכוח להשתמש בקרם הגנה.

אגב,זה לא קשור ישירות לתגובה בקשר לשמש,אבל דובר מקודם על כך שכוכבי לכת "אינם" פולטים אור ואנרגיה.

ובכן,המצב אינו מדוייק.
יופיטר למשל,בעל מסה מספיק גדולה,כך שקיימת פעילות גרעינית בליבתו וכך גם כוכבי לכת גדולים ממנו(לדוגמא-ענק גז חם שגדול מ"צדק" במסתו כמעט פי 50 ועדיין לעומת הכוכב אותו מקיף,נחשב יחסית קטן).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

http://en.wikipedia.org/wiki/Jupiter#Mass

1. השמש נוצרה הרבה אחרי המפץ הגדול בתהליך ההתקררות שנמשך גם היום ובמהלכו נוצרו כל הגלקסיות.

2. מי אמר שאי אפשר לתקשר עם צורות חיים אחרות? נניח שיש כוכב לכת שבו הביוכימיה מבוססת על סיליקון במקום פחמן, ונניח שיש שם ציוויליזציה מפותחת. מדוע אי אפשר לדבר עם היצורים התבוניים ששם? בניגוד למה שרואים בסדרות מדע בדיוני הם כנראה לא ידברו אנגלית, וכנראה שאפילו לא עברית ואידיש, אבל בהכרח הם יוכלו לתקשר עם סביבתם. המפגש איתם יהיה אולי מורכב, משום שאנחנו חיים בתנאים שונים מהם, אבל זה לא הופך את זה לבלתי אפשרי.

3. כן. אנחנו חיים במערכת אקולוגית רגישה מאד. החיים על כדור הארץ יכולים להכחד מכל מיני סיבות, ובהן שינויים במערכת השמש שלנו.

4. האנרגיה שבשמש מקורה בתהליכי היתוך גרעיניים, ולא בבעירה של חומר בנוכחות חמצן.

5. אני לא חושב שמישהו טורח לספור כוכבים או אפילו גלקסיות. ככל שאמצעי התצפית שלנו משתכללים זו הופכת למשימה בלתי אפשרית וגם סרת טעם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller 1. השמש נוצרה הרבה אחרי המפץ הגדול בתהליך ההתקררות שנמשך גם היום ובמהלכו נוצרו כל הגלקסיות. 2. מי אמר שאי אפשר לתקשר עם צורות חיים אחרות? נניח שיש כוכב לכת שבו הביוכימיה מבוססת על סיליקון במקום פחמן, ונניח שיש שם ציוויליזציה מפותחת. מדוע אי אפשר לדבר עם היצורים התבוניים ששם? בניגוד למה שרואים בסדרות מדע בדיוני הם כנראה לא ידברו אנגלית, וכנראה שאפילו לא עברית ואידיש, אבל בהכרח הם יוכלו לתקשר עם סביבתם. המפגש איתם יהיה אולי מורכב, משום שאנחנו חיים בתנאים שונים מהם, אבל זה לא הופך את זה לבלתי אפשרי. כל הסימנים מורים שגם אם אי פעם נדע על קיום ציוויליזציה מחוץ לכדור הארץ,דרך ההתקשרות היחידה שתהיה לנו איתם תהיה דרך גלי רדיו ולעולם לא ייתכן מפגש פיזי ממשי איתם. 3. כן. אנחנו חיים במערכת אקולוגית רגישה מאד. החיים על כדור הארץ יכולים להכחד מכל מיני סיבות, ובהן שינויים במערכת השמש שלנו. 4. האנרגיה שבשמש מקורה בתהליכי היתוך גרעיניים, ולא בבעירה של חומר בנוכחות חמצן. 5. אני לא חושב שמישהו טורח לספור כוכבים או אפילו גלקסיות. ככל שאמצעי התצפית שלנו משתכללים זו הופכת למשימה בלתי אפשרית וגם סרת טעם ההערכות הכלליות ביותר אומרות שיש בין מאה למאתיים מיליארד גלקסיות ביקום הידוע לנו כיום ושבכל גלקסיה בממוצע יש מאה מיליארד כוכבים מהסדרה הראשית(כשם שיש גלקסיות ננסיות בעלות כמה מיליארדים בודדים של כוכבים לעומת הגלקסיה הגדולה ביותר באזור הקבוצה המקומית שלנו,אנדרומדה שמוערכת בכטריליון כוכבים) ולחשבון כיתה ב': מאה מיליארד כפול מאה מיליארד שווה כעשרה ססטיליון(ככה קוראים לזה?) מספר זה נראה ככה-10,000,000,000,000,000,000,000 הייתי אומר שזהו מספר שמבחינתנו הוא אינסופי. .

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לשאלה 5 אתה יכול להעזר בעמוד הבא: http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7101
הוא אומנם בנוסח דתי אבל לפי מה שהבנתי שהתחילו להבין שהוא נכון
ע"י חילוק החלל לאזורים וביצוע ספירה מקומית ושיעור הכלל ע"י סטטיסטיקה
קראתי את זה בספרו של הרב זמיר כהן שנראה "המהפך"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The IceMan לשאלה 5 אתה יכול להעזר בעמוד הבא: http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7101 הוא אומנם בנוסח דתי אבל לפי מה שהבנתי שהתחילו להבין שהוא נכון ע"י חילוק החלל לאזורים וביצוע ספירה מקומית ושיעור הכלל ע"י סטטיסטיקה קראתי את זה בספרו של הרב זמיר כהן שנראה "המהפך"

הרסת לי את כל השאלה !...

בדיוק בגלל שנתקלתי בזה שאלתי את השאלה...כי עניין אותי לדעת מה המדע אומר על זה.

אבל תודה בכל זאת..

ההערכות היום לגבי מספר הכוכבים הן פי 100 ויותר מכפי שמצויין במאמר שהבאת, אבל אין לי ספק שתמיד יהיה ניתן למצוא מובאה אחרת או פרשנות אחרת שתוכיח שהיהדות/נצרות/איסלאם/בודהיזם (הקף בעיגול את הדת המועדפת עליך) חזו במדוייק את מספר הכוכבים ביקום, וגם אם לא, תמיד אפשר לטעון שהמדענים טועים.

אגב באתר של נאסא כתוב שהמספר המשוערך הינו 21^10

אני אישית בן אדם מאמין כך שאני רואה את התשובה שנתתי כנכונה - רק בגלל המקור שלה
ואני מניח שזה עניין של זמן שגם זה ימצא נכון
כמו שראו שהחישוב של פיי או מחזור הירח שתואר בגמרה היה נכון בדיוק מדהים לתקופה

אתה רומז שאלוהים יודע את הערך של פיי רק עד הספרה העשירית אחרי הנקודה, ולכן זה מה שמצוי במקורות? לא ברור לי מה בעצם הדיוק לכאורה של המקורות אמור להוכיח: שיש אלוהים, או שחכמי ישראל ניחנו בתכונות על אנושיות? אם יש אלוהים, הרי שהוא היה צריך לספק לנו את מחזור הירח במדויק, בעיקר משום שמדובר בנתון מרכזי בחשיבותו לפולחן היהודי. חכמי ישראל אכן היו חכמים, אבל הם לא ידעו יותר ממה שידעו חכמי הגויים באותה תקופה, הערכים שמופיעים במקורות מייצגים לכל היותר את הדיוק של התקופה בה הם נכתבו ואין בהם דבר מופתי.

את המשפט " ואני מניח שזה עניין של זמן שגם זה ימצא נכון" אני מתקשה עוד יותר להבין. אתה אומר שאתה מאמין במקורות היהודיים יותר מבמדע, אבל בכל זאת מייחל לכך שהמדע ייתכנס לתוצאת המקורות. אם אתה לא מאמין למדע כאשר הוא סותר את הנאמר במקורות, מדוע תאמין לו כאשר הוא "יוכיח" את הכתוב שם?

בלי קטע של דת , אני רק רואה שהרבה ידע שהיה ידוע לחכמי התורה בזמנם
לא ידעו אותו שאר האומות אלא אם בקשו או שאלו אותו מהם

יש עוד מקרים שזכורים לי , למשל על עיבור של נחשים
או סם הרדמה שהשתמשו בו לניתוחים עוד בתקופתם , אבל נכנס לשימוש רק שעולם הרפואה התחיל להתפתח

לגבי המשפט "ואני מניח שזה עניין של זמן שגם זה ימצא נכון" הוא שאני מניח שבסוף הם יגלו שזה נכון
ואני אישית מאמין לדת תמיד ולא למדע
כך שהכוונה של המשפט היא בעצם כשהם יגלו שזה נכון אנחנו נגיד - "אמרנו לכם כל הזמן מההתחלה"