פעם שאלתי איש חכם איך זה מרגיש למות
אז הוא ענה לי שזה כמו האהבה שלך . . . . .


מישהו צריך לקחת את הגלויות שנשארו במגירות שלי
אם את רחוקה תשלחי איזה מלאך שיקח אותם מכאן אני תמיד נזכר בך
לי כל כך קשה להיזכר איך את אמרת שאת לא רוצה אותי יש לך אחר
כשבכיתי לך את לא חיבקת אותי יותר רק אמרת הכל הסתדר אתה תראה, אתה תראה שהכל הסתדר.
אתה תראה שהכל הסתדר, אתה תמצא אישה תבנה לה בית, תבנה משפחה
אחרי חמש דקות שלא הבנתי את המסר היא אומרת לי תעוף מפה
אמרתי לעצמי למה שאני יעוף הרי היא עזבה אותי אז שתעוף היא שתסתלק תסתלקי את
ואז התחילה לבכות ולצעוק בקולי קולות תעוף, אתה ממרר לי את החיים
פתחה את המגירה של הסכינים היותר גדולים שיש בבית ושלפה איזה אחד שניראה טוב
ברגע זה ממש, היא רצה אלי עם הסכין, כל כך מהירה כל כך יפה.
מה אני עושה איתה עכשיו, לעצור לה את היד או להניח לה לנפשה
סוף סוף היא ניראת כאילו היא עוד שניה גומרת ניראה לי אני אוותר לה, רק הפעם אבל.

וואו.
מגניב מאוד. מעלה חיוך וגורם לך לחשוב הרבה...
אבל.....(אוי...למה תמיד יש אבל?!)
אני מרגישה שיש פעמים שהמשפטים חתוכים, לא גמורים ובמקום לגמור אותם אתה מוסיף עוד משפט, אחד שלא קשור..
יכול להיות שזה רק אני.
וגם עם ה"אבל" אני נורא אהבתי את זה.

תודה רבה שאהבת אני שמח ...

נהדר! הסוף אני מתכוון.

ואפשר אפילו להעצים אותו עם התחלה טובה יותר.
אבל באמת שיש שם משהו מיוחד.

כל המרבה הרי זה מסובך

הצורה שזה כתוב בה, בשל הניקוד שכמעט ולא שם, גרמה לי לקרוא את זה נורא מהר.
וזה נפלא.
לא ממש מבינים מה קורה שם בהתחלה, ריב או לא ריב, אוהבים או לא אוהבים,
אבל הסוף...
מקסים.
הרצף של השורות וחוסר סימני הפיסוק בהחלט תרמו ליצירה לטעמי.
המשך לכתוב!

דניאל

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

אני מתנצל, אבל קשה לי להסכים עם זה.
מילא חוסר הפיסוק (הלא עקבי, כי חלקו קיים), אבל טעויות כתיב ותחביר:

מישהו צריך לקחת את הגלויות שנשארו במגירות שלי
אם את רחוקה תשלחי איזה מלאך שיקח אותם מכאן אני תמיד נזכר בך
לי כל כך קשה להיזכר איך את אמרת שאת לא רוצה אותי יש לך אחר
כשבכיתי לך את לא חיבקת אותי יותר רק אמרת הכל הסתדר אתה תראה, אתה תראה שהכל הסתדר. (תראה שהכל יסתדר)
אתה תראה שהכל הסתדר, אתה תמצא אישה תבנה לה בית, תבנה משפחה
...

------------
אני מסכים שזה כתוב טוב וקולח, אבל הטעויות בהתחלה גורעות.
הכתיבה טובה ותיאור הסצינה טוב, אבל זה דורש ליטוש.

לא אמרתי דבר לגבי דקדוק.
מה שאני אהבתי זה את המחסור בפיסוק.
לפעמים, אפילו יצירה שלא כתובה נכון מעוררת משהו- גם אם הכתיבה עבור חלק מן הקוראים היא לא קולחת.
מסכימה עם העניין הדקדוקי, אך בשל הרעיון עם הפוטנציאל הסוחף והשורה האחרונה,
הלכתי עם זה, ואהבתי.
כתיבה לא עוסקת באיזה אות יתחיל משפט בזמן עתיד.
אבל.. כל אחד וטעמו שלו, לא?...

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

כתיבה עוסקת בדיוק בזה. אחרת מה הפואנטה?
אם כל סופר ידוע היה כותב כמו אדם מן היישוב, הוא לא היה מגיע למעמדו.
זה לא רק הכשרון שמבדיל סופרים ומשוררים משאר האדם, אלא גם היכולת להעביר את הדברים בצורה טובה, בשפה עשירה,
באופן קולח. סתם לכתוב... זה מתאים יותר ליומן ופנקס רשימות, לא להצגה.

אני לא אומר שאין לזה מקום פה, איש כישר בעיניו יעשה, אבל לטעון שכתיבה זה לא על אותיות אית"נ, אז כן - זה גם זה.

הרעיון עצמו נחמד, הביצוע לוקה בחסר גדול מאוד.
מזכיר לי את "על העוורון" בצורת הכתיבה, בלי התחלה ובלי סוף בעצם. לי ציטוטים. הדבר שהכי הפריע לי כאן זה התחביר. אפשר לכתוב קטע בצורה שכתבת כאן (למדקדקים יותר, במשלב) אבל צריך לדעת עברית טוב בשביל שזה יצא טוב, ושלא יהיו שגיאות תחביר ושגיאות כתיב, כי זה צורם...
אבל שוב, הרעיון עצמו נחמד...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא יכלתי להגיב לכם כי הייתי בצבא
אבל בכל מקרה הבנתי את מה שאמרתם ותודה