אתה זוכר,מאיר?אתה זוכר איזה חברים טובים היינו פעם?לא להאמין שעברו להן כך 19 שנה.רק אתמול עלינו לכיתה א,מחר אנחנו הולכים לצבא.

אתה זוכר כמה היינו נפגשים באירועים משפחתיים ומדברים כל הזמן על כל נושא שבעולם?היינו הולכים לחדר שליד חדר השינה של ממן(סבתא)שרה ומעבירים צחוקים,צוחקים על כל דבר שבעולם.יורדים על כולם.אתה זוכר כמה היינו באים אחד אצל השני בשבתות?בחופשים?איך היינו צוחקים על פלוצים,על המתפללים הפרסים שבבית כנסת של בבא(סבא),מדברים על קרובי המשפחה באמריקה?איך פעם הייתי מתפוצץ מצחוק על כל בדיחה שרפי המצחיק היה מספר.השטויות שארי עשה.היינו חבורה כזו.על מי לא ירדנו,על מי לא צחקנו.אתה זוכר את כל זה?את כל חבורת הצעירים של פעם?איך שבמשפחה היינו החברים הכי טובים?

ועם הזמן נפרדו דרכינו.כל אחד הלך לדרכו שלו.מתי הייתי אצלך פעם אחרונה?אתה אצלי?
איך זה קורה?

אתה זוכר איך כל מפגש משפחתי היה פעם חגיגה?איפה זה היום?היינו יותר שמחים,יותר ביחד,יותר מאוחדים כמשפחה מורחבת.לכולם נולדו רק ילדים,הכל ורוד,רק רוצים להיפגש.איפה כל זה עכשיו?
לא להאמין.
תראה איך הקטנים של עכשיו תופסים את מקומינו.אור,מוריה,איתם,עידו,צבי,יעקב,שירה.איך שפעם אנחנו היינו במקום הזה.רק משחקים.רק אתמול הבנתי את זה.אני,אתה,ארי,רפי,דניאלה.צריכים לעשות לנו תמונת מחזור.

עדיין נפגשים,עדיין שמחים,עדיין צוחקים,אבל משהו חסר.כל אחד התפנה לעיסוקיו שלו.אנשים עדיין במיטבם.סורור צוחקת,פירוז מצחיק,דוכי נשארה אלגנטית,אבל משהו עדיין רופף.

שום דבר כבר לא יחזור להיות כמו פעם.

הכל נגמר.או לפחות בכיוון של זה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/38px-Theodor_Herzl.jpg]
"לא רוצים,לא צריך..."

כל כך עצוב שזה קורה..
כל כך נכון..
ובסופו של דבר זה קורה כמעט עם כולם...אצלי לפחות!
תודה שכתבת את זה- זה סוג של תמיכה שאולי זה ככה אצל עוד אנשים..
וזה לא פאק כזה מטורף רק בי..
תודה רבה..
נקווה שנוכל למנוע את זה בקשרים שישנם עכשיו...

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."