טוב אז ככה.
כשהייתי בגן, היה לי ידיד ממש טוב. מאז אותה תקופה, אמא שלי הפכה לידידה ממש טובה של המשפחה שלו, ואפילו הפכה אותם לסנדקים שלי. אני והוא לעומת זאת, די הפסקנו לשמור על קשר חוץ מהפעמים שהמשפחות שלנו היו נפגשות.
ובפעם האחרונה שהמשפחות נפגשו, הוא החל להביע עניין. מאז כמעט כל שבוע, הוא מתקשר אלי ושואל אם אני רוצה לצאת לבלות איתו.
עכשיו הקטע הוא, שאין לי על מה לדבר איתו. אין לנו תחומי עניין משותפים. והוא לא מהאנשים שהייתי מתחברת איתם בצורה טבעית. ואני אומרת מניסיון, לא בגלל דחייה על הסף.
והבעיה שכבר נגמרים לי התירוצים. ואני לא יכולה לומר לו בפנים שאני לא מעוניינת בקשר. גם כי זה פשוט לא יפה, וגם כי אמא שלו סיפרה לאמא שלי שסיפרה לי, שלבנאדם ממש קשה לתקשר עם אנשים, מה שגרם לי לרחם עליו.
חוץ מזה שאם אני אדחה אותו, יהיה לי ממש לא נעים גם מהמשפחה שלו, בגלל הקשר שלה עם אמא שלי.

אגב, יש לי חבר והוא מודע לעובדה הזאת, כך שאני חושבת שהסיבה שהוא כל הזמן מחפש לבלות איתי זה כי כנראה אין לו הרבה חברים, ולא עניין רומנטי בי נגיד.

אני באמת זקוקה לכל עצה שהיא, תודה מראש [=

Ze blog | KozlikArt

אולי תנסי להכיר לו חברים שלך? כאילו להכניס אותו ל"לחברה" שלך...
בסך הכל הוא ידיד ובעיקר אם קיבלת את התחושה שהוא לא מעוניין... אני לא רואה עם זה שום בעייה...
בסך הכל הילד קצת בודד

אין לי ממש "חברה". יש לי כמה חברים שרובם לא בקשר אחד עם השני, וגם עם חלק גדול מהם אני נפגשת רק במסגרת בצפר.
ניסיתי להזמין אותו פעם למדורה יחד איתי, עם החברה הכי טובה שלי והחבר שלי. אבל כל מה שהוא עשה זה ישב בצד, ניסה לפתח שיחה, מה שלא הלך כ"כ כי לא ממש ידענו איך לענות לשאלות שלו (אבל לפחות הוא ניסה). ואחרי זה סתם שאל כל חמש דקות מתי נוסעים הביתה.

Ze blog | KozlikArt

לא נשמע נעים להיות במצבו,
אולי תדברי איתו,
ותגידי לו שאת מצטערת אבל שחבר שלך לא מרשה לך כל כך להיפגש עם חברים, ושזה יוצר גם לך מצב לא נעים כל כך..
ושאת שמחה לראות אותו פה ושם עם המשפחה אבל עכשיו גדלתם, ושניכם די שונים, ואין לכם המון במשותף, והדרכים שלכם התפצלו, את המשכת הלאה ויש לך חבר...
שלא נעים לך להסתובב עם אחרים באותו זמן...

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

אבל למה להכניס את החבר שלה כדמות הרעה? אני לא הייתי רוצה שהחבר שלי ישתמש בי כדמות קנאית כדי להיפטר מידיד לא רצוי. במיוחד כשהידיד שלה לא מעוניין בה מבחינה רומנטית, אלא מעוניין בחברה, מישהו להיות איתו. זאת גם התחמקות מאחריות.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

תכלס כמו שאני רואה את המצב, מדובר על אדם שאין לו כל כך חברים ובאמת מחפש את הקשר הזה אז הוא "נטפל" אלייך. בסך הכל הבנאדם נשמע די מסכן והאמת שכשקראתי את ההודעה שלך די ריחמתי עליו.
אני יודע שלפעמים אין לנו סבלנות לאנשים שונים מאיתנו ולאנשים שקשה להם מבחינה חברתית, אבל תחשבי איזה דבר מדהים תעשי בשבילו אם תדברי איתו פעם בכמה זמן, אולי אפילו תפגשו (!) ותשבו על כוס קפה או משהו.
מן הסתם - אולי כרגע אין לכם הרבה במשותף, אבל את שוכחת שהוא בנאדם סגור מבחינה חברתית ושאולי לא היכרת אותו באמת עד הסוף.
אולי תרוויחי מכל הסיפור הזה ידיד טוב. אולי סתם תעשי קצת טוב על הלב למישהו שקצת קשה לו.
אם לחבר'ה כאן לא איכפת לתת לך עצות איך להפטר ממנו באמצעות שקרים, תירוצים והתפתלויות שיהיה להם בכיף, אבל לי קצת קשה לייעץ לך לעשות דבר כזה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בתור מישהי שגם המצב החברתי שלה די מעפן, ושקשה לה לרכוש חברים, אני באמת יכולה להבין את המצב שלו. זה לא קטע של "אין לי סובלנות אליו". כי בתכלס בהתחלה ממש ניסיתי להתחבר, ולהזמין אותו למקומות. אבל אז באמת שמתי לב שכל הזמן הוא מתלונן שהוא צריך לחזור הביתה, שכשמציעים לו משהו, הוא לא נענה... וכאילו עושה מאמצעים ממש מינימליים באמת "להתחבר".

כרגע, בגלל שנגרמו לי התירוצים, אמרתי שאולי אני אבוא איתו לסרט בסופ"ש. ואני גוררת גם חברה שלא יהיה שקט מביך.

Ze blog | KozlikArt

אחד הלקחים שאני למדתי בקשר לאנשים הוא לא לעשות דברים מרחמים (כן מתוך דאגה כנה) ולא לעשות דברים בכח.
אם את גוררת אותו כדי שייצא מהבית והוא מתעקש אח"כ לחזור על כך שהוא רוצה ללכת הביתה - עדיף לא להוציא אותו.
(יצא שזה נשמע כאילו מדובר בכלב, ואולי זו באמת הבעיה).

אני חושב שכדאי לעמת אותו עם הדברים, "ניסיתי להוציא אותך ואתה כל הזמן מתלונן. אם אתה באמת רוצה לצאת ולבלות...
אם לא...". חבל להתחיל לסחוב אותו בניגוד לרצונך ולשמוע תלונות, או להגיד לו "לא" ולראות פרצוף.
שימי דברים על השולחן, את מספיק דיפלומטית בכדי להציג את זה בצורה לא פוגעת (או כמה שפחות פוגעת).
עצם העובדה שאת שואלת פה מראה שאכפת לך, אז תדאגי שגם הוא יקבל את הרושם שאכפת לך ושזה מוצא אחרון.
תנהלו שיחה.

כל האמור הוא דעתי ודעתי בלבד...

לא הוצאתי אותו בכוח.
היה איזה ערב שהוא התקשר אלי והזמין אותי לבוא איתו לים. אמרתי שאני לא יכולה כי אני עושה מדורה עם חברים, והזמנתי אותו לבוא. אז הוא בא וילל כל הערב.

Ze blog | KozlikArt

אני חושבת שצריך לעשות לו שיחה רצינית על גישה. לנער אותו טיפה מה"אומללות". בפעם הבאה שהוא מתחיל לילל, תפני אליו בתור ידידה >כן, כן< ותנאמי לו קצת על גישה ואופטימיות. מה הכוונה?

אפשר להגיד לו: "שמע, זה שתתלונן לא יעביר את הזמן מהר יותר. נסה להנות. בוא תשתתף איתנו! תראה כמה יפה הלילה.. וכמה נחמד להשתחרר טיפה מביה"ס המעיק הזה.." ותנסי להראות לו חצי בצחוק, חצי ברצינות את הצד הכיפי. תוציאי אותו מהמרירות הזאת. להתלונן זה דבר ממכר שרק מושך אותנו לעוד יותר סבל ומרמור.
תדברי בעדינות ותהי קשובה לאיך שהוא מקבל את הדברים. תשאלי אותו מה לא כיף, תראי לו שזאת רק צורת ההסתכלות שלו. ונסי לשתף אותו בבילוי.

אני לא מכירה אותך ואיך את נוהגת בחברת אנשים ומה האופי שלך. אבל אני יודעת שאני הצלחתי בעזרת הדרך הזאת >בשינויים קלים בהתאם למצב< לעודד לא רק את החברים שלי, אלא גם את עצמי, בימים רעים.

סה"כ אני חושבת שהבחור צריך תשומת לב. התלוננות היא דרך לקבלת תשומת לב >אני חטאתי בזה לא פעם<. ככל שתופסים את זה מהר יותר, ככה אפשר לתקן ולשנות את זה ובכך להגדיל את הזמנים הנעימים יותר.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

הבעיה בנאום המרגש שהכנת, ובכל הנימה האופטימית,
זה שהנושא הזה לא כל כך פתוח.
אולי תוכלי באמת להעלות את הנושא ב: אולי אני אביא חברה, אתה תביא חבר, כדי שיהיה 'תיקו',ונלך לראות סרט, לא כדאבל דייט... סתם לכייף..
ותראו באמת נימה ידידותית הרבה מעבר לחברותית..
ומכאן אני מסכימה עם יעל.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

מה שכתבתי מנוסח באופן מאוד מאוד כללי, רק להבנה של סוג הדברים שיאמרו. כמובן וכמובן שצריך למצוא את הזמן המתאים, להיות קשוב לאיך שהידיד מקבל את העניין ועד כמה הוא להוט להמשיך בשיחה.. אחרת אין טעם בכל הנאום והוא אפילו יכול להמשך לשיחה לא מאוד נעימה.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

יש פה בהחלט מקום למחווה מרצון טוב.. השאלה היא, איך הוא מרגיש כלפיך?
אם ממש יש לו רגשות כלפיך, המחוות האלה לא ממש יכולות להועיל למצב.. הוא יחשוב שהמצב השתנה ופתאום יש אור ירוק ואפשר לתלות את הציפיות בשמיים. ואז הוא בעצם יקבל סוג של סטירה בנוגע לאופן הקשר ביניכם.. במיוחד לאדם כמוהו, זה דבר שהוא לא רגיל וסביר להניח שהוא יקח את זה קשה.
מצד שני, אם הוא רק צריך קצת קירבה וחום וחברות, אז באמת אין סיבה שלא תעשו דברים כאלה.. בשביל בנאדם כמוהו להסתובב עם מישהי ולהיות מקובל חברתית מבחינתה, ועצם ההרגשה הזאת , שהוא רצוי, יכולה להפוך שמיים וארץ.

שוב, יש פה שאלה של זהירות.. תחקרי את העניין אבל אל תלכי יותר מידי רחוק.
אגב כל הכבוד לחבר שלך על הליברליות..

I sit and I stare
I know that I'll soon go mad
In my solitude
I'm praying
Dear lord above

זה לא החבר שמודע לזה שאני הולכת עם הידיד לסרט. כאילו הוא מודע לזה, ויש מצב זה מפריע לו איפשהו, אבל הוא לא נותן לזה ביטוי. חוץ מזה שפעם הזמנתי את הידיד לבלות איתי, עם החבר והחברה שלי.

התכוונתי שהידיד הוא זה שמודע לעובדה שיש לי חבר.

Ze blog | KozlikArt

מה שצריך לעשות כאן הוא להציב גבולות - גם לעצמך וגם לו. אבל השאלה היא כמובן מה יהיו הגבולות ועד כמה הם יהיו מנתקי-קשר.
מכיוון שאת לא רוצה לסגור את הדלך לחלוטין בפניו, ומצד שני את מרחמת עליו וכן רוצה להוות לו איזו כתף חברתית להישען עליה בתקופת בדידותו עד שימצא ח'ברה משלו, אז ניראה לי שהכי כדאי זה לקבוע לו (וגם לך) "שעות קבלת קהל".
אולי שיהיה איזה ערב אחד בשבוע שאתם תבלו יחד - עם או בלי חבר/חברים/חברות שלך, ערב קבוע אחד, לא יותר. אולי אפילו שעות מסויימות שבהן הוא לא יוכל להתקשר אלייך. ממש כמו אשת עסקים. הוא ייקח ממך מה שהוא רק יכול, רק בגלל שאין לו, לכן עדיף שלא כל הזמן תהיי נגישה, כדי שלא ייקח ממך יותר ממה שאת מוכנה או מסוגלת לתת. ברגע שאת נגישה לו בערך כל רגע שהוא מצליח לתפוס אותך, זה מציב אותך תמיד במין כוננות כזו של איך לדחות אותו בעדינות. אבל אם יהיה לכם זמן קבוע, זה יוריד ממך קצת את המתח, ותוכלי להכין את עצמך מראש לגבי מה לדבר איתו.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

זה רעיון יפה, אהבתי. הוא גם מנוסח יפה

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

והתגובה הראשונה שלו הייתה "לא כל כך."
ובנקודה הזאת בזמן שאני מדברת איתו אני מתחילה לחשוב "הו פאק... יש לו משהו אלי."
אחרי זה הוא הסביר לי שהוא לא כ"כ מכיר אותה (ואפשר לחשוב שאותי הוא כן מכיר...).

איכשהו הצלחתי לשכנע אותו שיביא חבר, שנהיה שתי בנות ושני בנים. כי סתם להיפגש לבד איתו אני לא יכולה כי לא נוח לי מהחבר שלי. (זה התירוץ היחידי שקפץ לי לראש באותו הרגע).

קיצר הוא הסכים בסוף.
אבל אני חייבת לציין שרמת ה"אי נוחות" שלי ממנו עלתה לשחקים עכשיו |:
גם בגלל החשש הראשוני שלי, וגם כי שוב, הוא עושה רושם של "אנטי".

אני מבינה את מה שנאמר פה, (תודה אגב על כל התגובות).
אבל אני ממש לא רוצה להעמיד את עצמי במצב של אי נוחות, רק כי הוא בודד... אני מרגישה שאני עוזרת לטפל ב"מקרה סעד", במיוחד שהוא לא עושה שום מאמץ לעזור לעצמו. (מצטערת אם אני נשמעת אגואיסטית וכלבה, אבל זה מה שאני מרגישה).

בכל אופן נראה איך ילך היום בסרט, אם אי הנוחות, החוסר יכולת לתקשר בינינו וה"אנטי" ימשכו, אני אנסה למצוא דרך לדחות אותו... \:

Ze blog | KozlikArt

בהצלחה!! תעדכני אותנו!!!

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

אריאל ורבר - מעצב אתרים

אין סיבה שתשארי עם מישהו שגורם לך להרגיש לא נעים ולא נוח. במיוחד אם ניסית, השתדלת ואת רואה שזה לא מניב פרי.

אם באמת תראי שזה לא נוח לך, אז תתרחקי בעדינות.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

חצי שעה לפני תחילת הסרט הוא מתקשר ואומר שאחותו לקחה את האוטו ובלה בלה.
אז הלכתי לסרט ממש מגניב עם החברה הכי טובה שלי והיא מעולה D: (תראו ג'ונו, זה טוב).
ועכשיו יש לי עוד יותר סיבה לתרץ ולדחות אותו כל פעם שהוא יתקשר. למרות שנראה, הוא עשה לי כזאת טובה שהוא הבריז היום שדווקא עכשיו בא לי להיות אליו נחמדה X3

Ze blog | KozlikArt

פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
רגליים קרותתתתתתתתתתתת
יאי לא נעים בכללללל=)))

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

אוי, אני מקווה שבסופו של דבר העניין עם הבחור יגמר על הצד הטוב ביותר.

אבל רואה? אמרתי לך להיות פתוחה להפתעות

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

לדעתי הכי נכון זה לנסות לסדר לו מישהי...

שימי לב יקירתי, הקפצת אשכול של 20 ימים.. לא קריטי.. אבל בבקשה אל תתחילי לנבור עמוק יותר לעבר הדפים האחוריים

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."