 |
05-02-2008, 19:48
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 26.05.07
הודעות: 914
|
|
פתיחת דלתות..דלתות הקסמים. **זהירות חפירה**
כמו שחלקכם יודעים,
שמי ים בת 17 וחצי מחיפה,
אני ילדה מאוד מאוד פשוטה, אבל יש לי חלומות מאוד לא פשוטים.
אני ילדה עקשנית וחשוב לציין שממש אופטימית,
הילדות שלי נמחקה מעיניי עקב סיבות אישיות, ודברים שלצערי אינני רוצה לזכור,
גיל ההתבגרות שלי הסתיים בגיל 11, וכל הטראומות שרק יכולות לקרות לבנאדם קרו לי או לסביבה הקרובה שלי.
בכיתי, צעקתי השתוללתי,
ולמדתי שלא קורה כלום,
צריך לקום, להביט ישר( עם הראש נוטה מעלה(!) ) ולהמשיך לצעוד בגאווה,
החלטתי שכל עוד אני כאן, אני רוצה לנצל ולנצל ולנצל וכמה שרק אפשר כל דקה שעוברת,
כמו שאמרתי החלומות שלי לא מהעולם הזה, יש אנשים שפשוט מסתכלים עלי או מנהלים איתי שיחה צוחקים לי בפנים והולכים,
המשפחה לא תומכת בהרבה דברים.
הם אפילו נגד,
לימודים זה מקום ראשון בבית שלי, השאיפה למצויינות אוכלת את ההורים שלי.
(חשוב לציין שעקב השטויות שהאחים הגדולים שלי עשו הוריי סוג של "מכפרים על זה" איתי.
אני מדריכה, השנת הכשרה שלי הייתה השנה הכי קשה, פגישות פעמיים בשבוע, וכל פעם כשרגלי הייתה מושטת החוצה מסף דלת הבית הייתה מריבה לאן אני הולכת במקום ללמוד,
שנה כזאת עברתי, ריבים מטורפים של פעמיים בשבוע, וזה רק על ההדרכה, שלא נדבר על אימונים,
התנדבויות, שהיו המון, באמת,כל יום במקום אחר- אפילו אני כבר חשבתי שאני חסרת חיים.
על משחקי כדורגל, על עבודה,
עבודה- החלטתי להיות עצמאית, להתרחק מההורים, פיזית, ונפשית,
עברתי לגור אצל סבתא..(המקסימה שטפלה בי כמו אמא שנייה).
אני היום מסתכלת אחורה, ונזכרת שדיברתי בטיולים עם במאבטחים על שירות צבאי שתמיד רציתי קרבי, הם צחקו וזלזלו, הלוואי שהייתי משאירה אותם עוד קצת בזיכרון, ולא מוחקת אותם במיידי, כי היום יכולתילהתקשר אליהם ולהגיד להם שסיימתי ועברתי גיבוש לוחמות, שהתקבלתי ליחידה שבחרתי, שיש לי אופציות ליחידות 'מובחרות' (המוצעות לבנות) אחרות.
ושאם הם רוצים להמשיך לצחוק..שימצאו מקום אחר לעשות זאת,
הלוואי שהייתם מבינים כמה הקשר עם המשפחה חסרה לי,
כמה אנשים שנמצאים סביבי לוקחים נשימה עמוקה לפני שהם מתחברים איתי כי הם 'שמעו' שמועות על דברים שעברתי,
למדתי שכדי לזכות במשהו צריך להוכיח את עצמך, אצלי זה לא היה כך רק ליחס, אלא במשפחה הייתי צריכה להוכיח את עצמי בהמון תחומים כדי לקבל משהו הכי בסיסי שנוער אחר מקבל.
שמחה שכך חינכו אותי, כי עכשיו לפני שאני מדברת מתחברת או יוצאת עם מישהו, אני מוכיחה לו בדרך זו או אחרת ששוה להיות לידי, ושלא משנה מה ישמע- ששמועות זה חתיכת (~סורי~) בולשיט!
אני אמנם בת 17 וחצי,
אבל מרגישה כמו בת 30, ויש לי עוד כל כך הרבה לעבור,
אני לפני צבא כך שיש לי עוד המון מה ללמוד, והכרתי רק מאית מהאנשים שאני אכיר בחיים שלי.(ואני מכירה לא מעט).
רציתי לספר לכם על התקופה האחרונה, שהיא לחוצה מאוד בשבילי, אבל אני כמו כל נערה בכיתה ח'(לשעבר) שעובדת ב-3 עבודות במקביל (כדי לפרנס את עצמה כדי שלא אבקש מסבתא דבר) יודעת שלעבוד תחת לחץ זאת העבודה הכי אטרקטיבית ומועילה מבחינתי.
בחודש האחרון, הרבה לחץ, המון מבחנים, הסתיימה השביתה, ואני בכיתה י"ב...
דחו לנו המון בגרויות לקיץ ויש לי מעל 10 בגרויות בפחות מחודשיים.
יש לי חניכים, יש לי צוותים לנהל,
ומכאן הכל (רק) מתחיל,
שהרכז הבוגר שלנו ציפה ממני להרבה מעבר ממה שאני ציפיתי מעצמי, כל זאת מלפני שנתיים,
שנה שעברה הדרכתי חניכים שבועית, והשפעתי על המון מהם, הם דואגים לפרסם את זה לאנשים אחרים (כמובן, ולא לי ) הם דואגים להגיד כמה הם למדו ממני וזה הדבר הכי טוב שרק יכול לקרות לבנאדם, שכמה אנשים(בסביבות ה-60 איש) ראו אותי כמודל לחיקוי.
ביומולדת 17 שלי לפני כחצי שנה, הם אירגנו ל ימסיבת הפתעה, לא הפסקתי לבכות, דמעות של שמחה כמובן, הם כתבו לי ברכות בקסימות שכל אחת באורך של 8-10 דפים(אני לא מגזימה)
(חשבון מהיר:60*8=140) 140 דפים שקראתי באותו ערב, ואני בוכה ובוכה ובוכה,
הם עשו עלי סרט כל כך מרגש, עם המון תמונות וחוויות שלנו ביחד,
הם פשוט מקסימים, ואני שמחה שלמרות הכל החלטתי לעלות למעלה, ללכת להדריך ולעזור לחניכים לצאת מהדברים שהם נקלעים אליהם, (שבטח אני הייתי במקומם בעבר) מאשר להתדרדר ולא לעשות כלום עם עצמי, לא לשאוף, ולא להתקדם.
השנה האחרונה הזאת היא החתימה שלי כאן בחיפה,
נפתחו בפניי כל כך הרבה דלתות,
קיבלתי את כל הדברים שרציתי מעולם ומתמיד לקבל אבל בחיים לא חשבתי שאקבל,
ריכוז מחוז חיפה בהדרכה,
הצל"ש הזה כאן, בפורום הזה, שעשה לי את השנה! כי לקבל צל"ש על עזרה ותמיכה לאנשים זה מאוד מאוד מיוחד, ולא ניתן להרבה אנשים בכלל!!
הקמת פרוייקטים לנוער ב'פורום הורים לשוויון בנטל' (נגד השתמטות),
הזמנות אישיות מצבי (אבא של אלדד) רגב שאבוא לבקר אותו מדי שבוע כי זה נותן לו כח לשבוע החדש.
פרוייקט ארצי של 'חברה טובה' של פורים שבד"כ אנשים בגילאי 30+ מנהלים אותו, הם היססו ממש אם לתת לי אותו או לא, והם ממש בשוק מהתפקוד(ככה זה כשמנהלים מערכת שלמה של הדרכה=\ לנהל את כל הארץ די קטן עלינו חח)
וזה ממש עבודה קשה, אני מבינה איך אנשים מתחת ל-30 לא עושים את זה, אבל זה כל כך שווה את זה.
החניכים שלי כבר מדריכים- ורק לראות אותם מדריכים זאת מתנה נפלאה!
הגעתי כל מה שרק רציתי להגיע אליו בצבא, בדם וזיעה, והכנה של שנתיים-שלוש מראש, אבל הכל כבר סגור,
אטוטו אני מעלה מופע התרמה ענקי עם האומנים הכי מקסימים בארץ למען ה'בנים החטופים' והכסף יילך נקי לקופת הבנים לנסיעות לאו"מ וכל אשר צריך כדי להחזיר את אהוביינו הביתה בשלום ובהקדם האפשרי!!
היום הסתכלתי לאחור, והסתכלתי על עצמי היום,
אני רוצה לפנות אליכם ולהגיד לכם, שלא משנה בני כמה אתם,
תמיד יש את האנשים המדהימים האלו שכן יקרצו אליכם! וכן ישימו עליכם, וכן יפתחו בפניכם את הדלתות!
אני פתחתי את הדלת הזאת לילד מקסים מפתח תקווה שהחלטתי שהוא ינהל את הפרוייקט בעיר שלו(פתח תקווה) כשבכל עיר אחרת אנשים מעל 25 מנהלים אותו!!
הבחור בן 13 וחצי. ומודה לי על כל שניה שנתתי לו כזאת אחריות, אני מבינה אותו, כך גם לי עשו, וגם ממני ציפו מעבר לציפיותיי מעצמי, והפתעתי את כולם, וכמובן שגם אותי, וכך גם הוא עושה.
אני באמת פונה אליכם ואומרת לכם: שלאנשים קטנים יש כח ענקי!!
אל תתיאשו לרגע, אל תפסיקו לחלום, אל תפסיקו לחתור למטרות שלכם!
יש ימים רעים, ויש אנשים שיבגדו, בכל מקום תמצאו את הרע, אך לכל רע יש דבר טוב, זה חוק של הטבע כזה..
האיזון הזה,
ובאמת שיש- השאלה בעיניי מי.
כמו שאמיר אמר פה בנושא שהועלה לא מזמן, וזה משפט שאני חיה עליו!
"השחור שלך הוא הזהב שלי".
כל כך נכון- אני כל כך מסכימה,
אומרים שלאנשים טובים קורים דברים טובים- זה נכון- אבל רק עם המון תמיכה מעצמם ולא מאף אחד אחר- מניסיון!!!!
אל תפסיקו לעולם!
אגב פתיחת דלתות,
בעזרת השם אני מקווה שאוטוטו אתם כבר תשמעו על ה'תפקיד' הבא שאקבל..
אני לא מפזרת הבטחות עד שיש תוכניות על הדף.
תודה לכם שנתתם לי הזדמנות!
תודה לכם שהגעתם(אם בכלל) עד לכאן!
תודה לכם שאתם נותנים מעצמכם!
תודה לכם-
באמת תודה.
אני אוהבת אתכם המון- אתם לא מבינים כמה..
ובאמת שכדאי שתחייכו, אלפי אנשים מסתכלים עליכם ביום, אבל מישהו אחד ידלק על החיוך הזה!
וחבל לפספס אותו- אז פשוט שישאר עליכם לאורך כל היום-כל יום מחדש!
שלכם לנצח נצחים, בכל דבר שרק תצטרכו,
ים.
_____________________________________
"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
