07-02-2008, 22:13
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
בתחילת ימי הפורום נתתי על זה הסבר, אבל אף פעם לא מאוחר להסביר שוב:
הפריימריס בארה"ב אינם בחירות ישירות. אתה מצביע עבור מועמד, אבל בעצם בוחר בצירים לוועידת
המפלגה, שמחוייבים להצביע עבור אותו מועמד.
לשתי המפלגות יש וועידת, ובשתיהן יש רף של צירים שמועמד צריך לצבור כדי להביח בחירתו.
השנה נדרשים הרפובליקנים להביא 1,191 צירים (בחירות קדומות זה היה 1,255), והדמוקרטים
נדרשים לצבור 2,025 (בחירות קודמות זה היה 2,064).
הצירים נבחרים בכל מדינה בנפרד עפ"י שיטת הצבעה שמשתנה ממדינה למדינה: אצל הרפובליקנים,
למשל, יש מדינות שבהן השיטה היא "המנצח לוקח הכל", שמשמעותה שמי שקיבל את מס' הקולות
הרב ביותר, יקבל את כ-ל צירי המדינה לוועידה (מס' הצירים של כל מדינה עומד ביחס ישר למס'
תושביה, כך שקליפורניה המאוכלסת תשלח הרבה יותר נציגים לוועידה, מאיידהו דלילת האוכלוסין).
במדינות אחרות נהוגה שיטה יחסית (מס' הצירים שיקבל כל מועמד יהיה בהתאם לחלק היחסי מן
הקולות שצבר - צברת 20 אחוז מהקולות? תקבל 20 אחוז מהצירים של המדינה), ובאחרות יש שיטה
מחוזית בתוך המדינות (בהן בכל מחוז בנפרד יש בחירות לצירים).
בסוף תהליך הבחירות מתכנסים כל הצירים לוועידות המפלגה ובוחרים באופן רשמי את המועמד.
מאז שנות השבעים, תמיד היה מועמד שנבחר עוד קודם לוועידה, והוועידה הייתה בעצם רק תהליך
של הכתרה של המועמד שניצח, והצגת האיש שבחר המועמד, לרוץ לצידו לתפקיד סגן הנשיא.
בוועידה הדמוקרטית, יש עשרים אחוז של צירים שאינם נבחרים (Superdelegates), והם בכירי
המפלגה (חברי הוועדה הארצית, חברי הקונגרס וכיו"ב), והם לא מחוייבים מראש לתמוך במי
מהמועמדים. רובם של 800 קולות אלה, בדר"כ חוברים למועמד המוביל כדי לא לקלקל את
התחושה שאכן הציבור הוא שבחר במועמד (בבחירות צמודות כמו שיש השנה, יש אפשרות
תיאורטית, שצירים לא נבחרים, הם שיכריעו בפריימריס הדמוקרטי, והדבר נחשב כמסוכן לתדמית
המפלגה (בעיקר לאור העובדה, שלהילארי יתרון מובהק בתוך הממסד המפלגתי, שאנשיו הם
רוב בתוך הסופר-דלגייטס.
גם אצל הרפובליקנים יש סופרדלגייטס, אבל הם מונים רק ששה אחוזים, וכוחם קטן בהרבה, מה
גם שהבחירות אצל הרפובליקנים, הסתיימו למעשה היום, עם פרישתו מהמירוץ של מיט רומני.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
