|
לונדון לא מחכה לי..
*ישנם משפטים שנאמרו באנגלית,הוספתי אותם לכאן בשבילהאפקט.
אתמול יצאנו,אני וחבר,לתל אביב.הוא עלה מאנגליה לפני כחודשיים ואנחנו לומדים באותה מכינה,והעולם הקטן העלה בגורלו שהגענו למסקנה שאנחנו גם באותו בניין...
היינו צריכים לפגוש את חברות שלו שהגיעו לשבוע-שבועיים מהאי הבריטי.נסענו ליפו,יש שם מגדל ענק של דירות נופש אקסלוסיביות של ההורים של אחת מהן.משהו מדהים.קומה 25,כל תל אביב פרוסה לפניך.ניכנסנו לדירה והכרתי אותן.סטף,ליה,הדס ודליה.דליה בחורה נחמדה וחייכנית.
מכיוון שזו היכרות ראשונה קצת הרגשתי שאני צריך לשנות את המציאות,אחרי הכל קיבלתי יחס מינימלי יחסית.פיתחתי כל מיני אינטראקציות,לא הרגשתי עוינות מצד המארחים וחשתי די בנח.לא דיברתי יותר מדי.האנגלי הודיע לי שהחבר'ה מהמכינה נמצאים באיזשהו פאב והם כלהזמן מזיינים לו את השכל שהוא יבוא לשם,אז נסענו-אני,האנגלי ודליה.כל השאר,גם בנות נוספות שהגיעו אח"כ,יצאו לאכול בטיילת.
אני רוצה לספר לכם קצת על החבר'ה האלה.הם חושבים שהחברות שלו הן חבורת שרמוטות שזורמות עם כל אחד והם חברים שלו רק בגללן.יושבים כמו פוציםומתחננים אליו שיביא אותן כאילו הוא קוסם שמביא בנות.הן מכירות אותם,ולי הן סיפרושהן ממש לא אוהבות אותם."They have no style",אומרת לי דליה במבטא אנגלי כבד.
נופלים לרגליו,בקיצור.
אז הגענו לשם לעשרים דקות להגיד לו שלום,גם כדי שיפסיקו ל**** לו את השכל וגם כדי לראות אותם.אני מתאר לעצמי שהם באו לשם רק בשביל זה,בשבילשאולי הם יראו אותן.ממש כלבים מיוחמים עם כ** בעיניים.כלכך צחקתי עליהם בלב.יש סוג של כבוד עצמי שממנו לא יורדים,והם ירדו ממנו....מתרפסים.
אח"כ חזרנו לטיילת,הגענו למסעדה וישבנו.האנגלי דיבר בחופשיות,אני הייתי די שתקן ואכלתי קצת.הייתי די רגוע,קצת לחוץ באופן מאופק באופןשאי אפשר לראות כלפי חוץ.טבעי.ממש לא היה לי אכפת.לורן,שעוד אדבר איתה בהמשך,הציעה לי מהפנקייק-גלידה שלה.לקחתי כפית.
ואח"כ הלכנו לפאב.הן ישבו ארבע,ניכנסתי גם והמשכתי לשתוקועושה את עצמי מאזין לשיחה.סטף נראתה לי משועממת רצח.
"?Hey steff,what are U thinking about"
"nothing,just tired"
"you look like you thinking about something....."
נענוע מהיר של הראש כאות לשלילה מוחלטת.בסדר...איך שבא לך.
"Save my place"
הלכתי לשתות קצת.חזרתי וראיתי שמקומי נתפס,אז הלכתי לשולחן השני,שם היו דליה,לורן והאנגלי.ללורן יש שיער חום יפה,גבות מרוטות בקפידה ופנים יפות למראה.
"תתחיל איתה" הוא זורק לי בכוונה ללורן,אני שותק ועושה תנועת 'נחשוב על זה' עם הגבות
"She want a kiss from you!" זורקת לי דליה,אניכבוחן את העניין נותן חיוך ונשאר אדיש.מוציא סיגריה.
"Can I have one?"שואלת לורן.
שולף לה אחת
"Thanks,sexy"
וואו,זה היה סימן טוב למצב.עם הבירה והסיגריה ביד,החלטתי לקדם את העניינים.ישבנו שם ארבעה והתחלנו להריץ על זה צחוקים,וגם קצת לכיוון הרציני."kiss her"!
"i heared that you wanna kiss,i don't think she's lying..."
"I have a boyfriend"
ידעתי שהיא מבלבלת ת'מח."we are....ככהככה"
"so,what is the problem?do me a favour,just one kiss...."
"Come'n,kiss him!" צועקת דליה.
התפתלה הבחורה לגמרי.תפסתי לה את הראש מאחורה,הקרבתי אותה,אבל היא...בשלה.(שלי,שלה,לא מלשון בשלות...)
"kiss me on my cheek,it will be the first step"
"forget it,no way"
" Would you drive me to hertzeliya after this night?"דודים שלה גרים שם
"only if you pay on the gas,and kiss.yes i would"
היא מספרת לחברות שלה."He will drive me till hertzliya if i will pay him on gas i will give him a kiss!"
הן מתפקעות מצחוק.לא ידעתי מרוב שמחה או מרוב מה.שמתי באמת לב שקצת הייתי נחמד מדי...
כמה אפשר להתמקח על המחיר...?"היא עושה לי פרצופים" אני זורק לאנגלי.
-"חכה,תדבר איתה קצת"
"I drive you till hertzlya and you talking with me about kiss?"-באמת שהייתי מוכן לקחת אותה להרצליה בשביל נשיקה.
אני אומר לה באנגלית רהוטה "ok,forget from hertzliya..."
לא פראיירית."no problem,i'll go with a taxi"
דליה והאנגלי דופקים נשיקה מהסרטים."תראי,אנחנו יכולים לעשות כמוהם..." אני אומר לה.קשַה כמו אבן.
תפסתי לה שוב את הראש והקרבתי אותו לשלי,אולי היא התרככה קצת ועכשיו היא רוצה.אני מרגיש את הנשיקה שלי יושבת על השפתיים והלב טס לשמיים.הנה זה קורה!אבל לא.
"We going to speak about the future",דליה והאנגלי הולכים לשולחן הסמוך
אז דיברנו על הא ועל דא,כאילו שכחנו מכל מה שהיה עד עכשיו.היא מראה לי תמונות מהטיול שלה עד עכשיו,את בני הדודים שלה,את איפה כל שהיא הייתה.הסרתי את העיניים שלי מהמצלמה בחוסר עניין.היא מוציאה את השרשרת שנקרעה לה מהתיק ומנסה לתקן אותה.טוב...
"I want a kiss",אני אומר.אין לי מה להפסיד.העיתוי קצת לא במקום,אבל...אולי יכול לצאת מזה משהו.
"Maybe later,if you will be luckey"
טוב,כמה אפשר לנסות.עזבתי אותה ונכנסתי לשולח ןהמרכזי שם שאר הבנות דיברו.ישבתי והאזנתי.דליה נכנסה אחרי כמה דקות ועשיתי להמקום,עכשיו אני יושב בראש השולחן במצב רוח יותר מרומם,מרגיש כל יכול.ממש מבסוט.
החבר'ה מהמכינה בדרך לכאן,האנגלי דיבר איתם."הם מגיעים לפה?" אני שואל אותו.הוא משיב לי בחיוב.
"You see?hanan olso doesn't like them so much" הוא אומר להן.הוא קלט את מה שאני חושב עליהם.
"מה אמרת להן?"
"שאתה לא אוהב אותם"
"אני לא אמרתי כלום..." בניסיון לצאת נקי מכל הסיפור.לא כל אחד צריך לדעת מה אני חושב על כל אחד.
"You don't like Brain's friends?" אני שואל את ליה בחיוך שמצפה לתשובה כלשהי
"No,they're stupid....but i like you" אנימחייך חיוך מהיר ומסתכל לכיוון אחר,כאות תודה צנועה.
"He's my favourite guy from all his friends",אומרת דליה.אני עוד מעט זוכה במדליית חביב הקהל.יצאתי קצת מעפן.
בסוף יצאנו משם,בתיכנון המקורי היינו אמורים ללכת לTLV,אבל בסוף לא יצא וכולנו היינו עייפים.הן החליטו לחזור לדירה.החלפתי עם כל אחת מהן נשיקה חביבה והן יצאו לדרכן.לאנגלי חיכיתי שייצא מהפאב עם דליה.הוא אמר שהוא הולך איתן לדירה.
"אם אתה רוצה,תבוא".
"לא,תודה אחי,אני חוזר הביתה"
"סבבה,נדבר".
עם דליה התחבקתי חיבוק חם ואוהב,,היא ממש הייתה חמודה.
"It was very nice to meet you,hanan"
"It was nice to meet you 2"
נפרדנו לשלום.החבר'ה מהמכינה כבר היו קרובים לשם,עם אש בעיניים התקשרו אלי-"איפה אתם?"
"הם הלכו לדירה,אני הולך הביתה.יצאנו מהפאב כבר"
יצאו לוזרים.תוך כדי שיחה העברתי שריקה מאחור יהאנגלי ושאר הבנות,כשלום אחרון.
יכנסתי לאוטו ואמרתי לעצמי-יואו!כמה שאני טוב!אז מה אם לא הלך לי עם לורן?אני פשוט טוב!
אני לא כמו כל שאר החבר'ה שרצו רק כוס והשפילו את עצמם בשביל איזו עצם יבשה.יש לי את זה!
וממש הייתי מרוצה מעצמי.דווקא די הלך לי מבחינה כללית.
אח"כ חזרתי הביתה,ונפלה עליי פצצה,אנוכי החל לדבר אליי עם הרבה תחושה של פיספוס.
"למה לעזאזל חשפת את כל הקלפים על ההתחלה?!באמת היית מוכן להסיע אותה עד להרצליה?בשביל נשיקה?תפסה אותך על חם! זהו,היית בכיס שלה.עכשיו לא הייתה לה שום סיבה להמשיך איתך לאנשהו..."
שיניים חורקות בחוזקה,אגרוף קמוץ בכל הכח-פאק!איך זה קרה לי!תחושת החמצה חדה כתער עוברת בליבי.
זה היה יכול להיות כלכך מושלם!
האנגלי הלך לישון עם דליה,ואני חגגתי באורגיה מטורפת עם השמיכה,הכרית וברי סחרוף ברקע....
ואני עדיין מרוצה מעצמי.לא כמו כלב מיוחם.
זה היה לילה טוב....ועדיין עם תחושת פיספוס.
נערך לאחרונה ע"י פאקטשלי בתאריך 18-02-2008 בשעה 15:20.
סיבה: לבקשת הכותב
|
ראשי
צ'אט
18-02-2008, 00:14
מצב כלאיים
