בצה"ל מתכננים להוריד ממשקלה של קבוצת האיכות (קב"א) במיון מתגייסים לתפקידים שונים ובקביעת יכולתם לצאת לקורס קצינים.



ל-ynet נודע כי המתגייסים יעברו בנוסף למבחנים הקיימים גם סדרת מבחנים, שבסיומה ייקבע להם "פרופיל תעסוקתי". קצין בכיר אמר כי "השורה התחתונה של התוכנית הזו היא לקדם שוויון הזדמנויות לכל מתגייס".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3508631,00.html

מכיוון שכבר שנים יציאה לקצונה לא באמת תלוייה בקב"א, כנראה שהכותרת הנכונה היא "אף אחד לא רוצה להיות קל"ג, צה"ל מגרד את תחתית החבית".

אם זה היה נכון..

יש אפשרות לעבור דרך ועדת חריגים, אבל המפתח די בעייתי:
70% צריכים להיות בעלי מתאם קצונה 2,
20% בעלי מתאם 1,
ו-10% בעלי מתאם 0.

בחה"א היקר שומרים את מרבית המקומות לחריגים לאנשים בעלי קב"א גבוהה שנפלו במבדקים.

יציאה בקבע אפשרית בלי בעיות והיא תלויה רק במבדקי הקצונה.

במקומות עם קשיי איוש תקנים כרוניים (מי אמר חימוש?) מוציאים אנשים כחריגים יותר בקלות.

בכל מקרה זה מהלך מבורך. רק שיכשירו את המאבחנות טוב יותר.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בתפקידם לא מבוקשים כמו חימוש ותחזוקה עושה רושם שהתלות בנתונים הרבה פחות אקוטית.

הגיע הזמן באמת.
אם היום לכל ג'וב מעפן יש מבחני מיון במכון מתמחה, למה להמשיך לקבוע מסלול שירות למתגייסים לפי השכונה בה גדלו, ההשכלה של ההורים ומספר הנפשות בבית?
שיטת הקב"א אולי התאימה לפני אי אז שנים, אבל היום היא סתם עיוות של מיון סקטוריאלי.

לפי מה שאני יודע וש"חתולים" יכולה כנראה לאשר, אין קשר בין קב"א לשכונה, מצב ההורים או מספר הנפשות בבית.

הקב"א נקבע לפי מבחנים פסיכוטכניים והשכלה של המלש"ב, וכן ההתרשמות ממנו בראיון אישי. זה כמובן לא חף מבעיות:

א) המבחנים די "תפורים" לבוגר מערכת החינוך וההוויה הישראלית, ונטען כי הם מפלים לרעה עולים חדשים - לא רק אתיופים ורוסים מתקשים בהם, אלא גם בוגרי קולג' מארה"ב.

ב) מסיבות אנאכרוניסטיות למדי, בנות כלל לא עוברות את הראיון האישי.

ג) מסתבר שוב ושוב שקב"א אולי מהותי כשממיינים מישהו ליחידה מודיעינית או טכנולוגית, אבל הרבה קשר לנתוני פיקוד (קרבי או עורפי) או כישורי לחימה אין לו.

כמו כן, בשנים האחרונות חלה (כך אומרים) ירידת-מה ברמתם היחסית של המלשבי"ם, ועדיין צריכים מפקדים וקצינים.

קב"א לא מושפע מאיפה אתה גר או מה המוצא שלך.
שואלים את השאלות האלה רק בשביל לגלות מי צריך לראות משקית ת"ש לפני הגיוס (לא אכפת לאף אחד שאתה גר עם 8 אחים בדירת שני חדרים בדימונה - עדיין תוכל להגיע לקורס טייס, אבל כנראה שיש לך קצת בעיות כלכליות בבית, אז כדאי לראות מש"קית ת"ש...).

הסיבה שבנות לא עוברות את הראיון היא מאוד פשוטה - אין מקום בלשכות גיוס לעשות את הראיונות.
לפני 4 או 5 שנים בדקו במסגרת פילוט את הנושא ופושט הגיעו למסקנה שאין צורך. המטרה של הראיון האישי היא בדיקה של התאמה לקרבי ובנות כאמור לא משרתות בקרבי (מי שכן הולכת לשרות קרבי חייבת לעבור ראיון שכזה במסגרת המיונים בכל מקרה).

הסיבה לתהליך המיון החדש שנקרא "מיון תעסוקתי" הוא למיין בצורה יותר יעילה וחכמה את המתגייסים ולנסות להתאים להם במיון אחד בודד (ולא סידרה של מיונים לכמה תפקידים שונים) את המקצוע שהכי מתאים להם בצבא.
גם לחסוך עלויות של אנשי מיון וגם לנסות ולשפר את תהליך המיון הקיים.

מדברים על הנושא הזה כבר שנתיים שלוש בצבא, נקווה שזה יעזור במשהו

ציטוט:

אושרה מהפכת הגיוס: הקב"א נמוכה? יש תקווה לא חשוב אם באת מרמת-אביב ג' או מירוחם, אם נולדת בארץ או עלית לא מזמן, ואיך נראה גיליון הציונים שלך מבית-הספר. ל-ynet נודע כי בצה"ל אושרה שיטת מיון חדשה, שתבדוק בעזרת סדרת מבחנים את התאמת המתגייסים למקצועות הצבאיים השונים. ה"פרופיל התעסוקתי" שייקבע ישפיע גם על הסיכוי לצאת לקצונה. "המטרה - שוויון הזדמנויות לכל מתגייס" חנן גרינברג המהפכה בשיטת מיון החיילים בצה"ל יוצאת לדרך: משקל הקב"א (קבוצת האיכות) יירד בתהליך התאמתם של מתגייסים לתפקידים השונים בצה"ל. גם חיילים, ששובצו עד כה בתפקידים אטרקטיביים פחות בגלל קב"א נמוכה, יוכלו למצוא עצמם במקום אחר לגמרי. התוכנית, שתצא לפועל החל בשנה הבאה, עשויה לשנות תוך עשור את פניו של צה"ל. התוכנית החדשה היא פרי עבודת מטה שאושרה בימים האחרונים, ותגדיר מחדש את שיטת המיון של המועמדים לגיוס, דרך היציאה לקורס קצינים ועד להחתמה לשירות קבע ארוך טווח. ציון הקב"א, הנהוג כבר עשרות בשנים, נע בין 41 ל-56. חיילים בעלי קב"א 52 ומעלה ודירוג פסיכוטכני ראשוני (דפ"ר) גבוה מ-60 (מתוך סולם 90-10) הם בעלי פוטנציאל ליציאה לקורס קצינים. הקב"א עצמה היא שקלול של הדפ"ר, ציון הראיון הראשוני בלשכת הגיוס והשכלתו של החייל. המיועדים לשירות ביטחון (מלש"ב) שייבדקו לקראת סוף 2008 - ושאמורים להתגייס החל בקיץ 2009 - יהיו הראשונים שתהליך המיון שלהם ייעשה לפי התוכנית החדשה. הם יזומנו פעמיים ללשכת הגיוס: בפעם הראשונה, כפי שנעשה כיום, יעברו תהליך רגיל שבו תיקבע הקב"א שלהם. בפעם השנייה - וכאן החידוש - יעברו סדרת מבחנים, שבסיומה ייקבע להם "פרופיל תעסוקתי". [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20022007/1048253/2_wa.jpg] הרמטכ"ל עם מתגייסים טריים, מארס 2007 (צילום ארכיון: ניב קלדרון) מדובר בלב ליבהּ של התוכנית - סדרת מבחנים, שנבנתה כך שינוטרל כל מאפיין אישי. לדוגמא, המבחן לא יביא בחשבון אם הנבחן מתגורר ברמת-אביב ג' או בירוחם, או אם עלה לישראל לפני שנים ספורות או שנולד בה. המבחן נועד לבדוק התאמה למקצועות שונים, מידת עניין, רצון, זיקה, מוטיבציה ואלמנטים אחרים של התאמה. בתהליך גיבוש המבחנים נותחו כלל המקצועות בצה"ל שאינם תפקידי לחימה, על מנת ליצור התאמה בין הציון הסופי למקצוע המתאים. בסוף סדרת המבחנים יתקבלו - באמצעות "מערבל טכנולוגי" משוכלל - שני ציונים בסולם 5-1, שיתנו מענה לסביבת התעסוקה הראשית והמשנית של החייל המיועד. לפרופיל התעסוקתי החדש תהיה השפעה ניכרת על שיבוץ החייל למקצוע הצבאי ולהמשך דרכו בצבא. בשלב זה מיועדים לתפקידי לחימה לא ימוינו על פי המבחן החדש, ואולם בעתיד יש כוונה לשלבם, וכך לבדוק את מידת ההתאמה של החייל לתפקיד לוחם בצה"ל. "הבשורה בתהליך הזה היא שנוכל להתאים באופן טוב יותר בין חייל למקצוע. כך נקבל חיילים בעלי מוטיבציה גבוהה, נפחית את הנשירה ונשפיע על החייל גם ביציאה לקורסי פיקוד", הסביר קצין בכיר בשיחה עם ynet. צוות מומחים עמל על גיבוש התוכנית החדשה במשך ארבע שנים, הרחק מידיעת הציבור. מי שמוביל את המהפכה הצפויה הוא אלוף-משנה אייל אפרתי, המשרת כראש מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל. יחד עמו הכין את התוכנית צוות מצומצם של מומחים מתחום מדעי ההתנהגות ומשאבי האנוש. "אפילו תופעת ההשתמטות עשויה להצטמצם" "השורה התחתונה של התוכנית הזו היא לקדם שוויון הזדמנויות לכל מתגייס", הסביר הקצין הבכיר. "בצה"ל, כצבא העם, נמצאת אוכלוסייה רחבה מאוד שלא מעט מאופי שירותה קובע גם את עתידה בחיים האזרחיים. אנחנו רוצים ליצור מנגנון נכון, שיעניק הזדמנות שווה לכל אחד לתפקד בכל מקצוע צבאי ואחר כך להיות קצין, מבלי שנתונים חיצוניים - כמו הסביבה שבה גדל והציונים שלו מבית-הספר - יהיו מכשול אוטומטי". הקצין הוסיף כי עד כה, הקב"א הייתה מכשיר טוב לניבוי יכולת, ואין חולק כי כך היה נכון לפעול. אולם קיימים צרכים נוספים, שיש לבחון בעבור כל מתגייס לצורך שירותו. במסגרת המהפכה לא רק הקב"א תקבל תפנית, אלא גם מבדקי הקצונה. בימים אלה משנים בצה"ל את המבחנים שעל פיהם נקבע מי ראוי להתקבל לקורס קצינים. "גם במבחנים אלה הכנסנו יותר כלים תעסוקתיים והוצאנו כלים קליניים", הסביר הקצין הבכיר. "למשל, כבר אין צורך לצייר כל מיני ציורים". בנוסף, בגלל ירידת ערכה של הקב"א, יציאה של חיילים לקורס קצינים תושפע באופן מובהק מהישגיהם במשך השירות, חוות דעת מפקדיהם והמוטיבציה שלהם, ופחות מנתונים שנאספו לפני הגיוס. הדברים נכונים גם לתהליך המיון של המעומדים לשירות קבע. "בסופו של דבר, פני צה"ל הם פני החברה", סיכם הקצין. "ככל שתהליכי המיון והמיצוי יהיו טובים ומדויקים יותר, כך ניתן שיוויון הזדמנויות לכולם, נשפר את המוטיבציה ואת איכות התפוקה של החיילים, ונקבל קצינים טובים יותר וצה"ל חזק יותר. זה ישפיע גם על החברה, שאליה יצאו אותם חיילים וקצינים, ועל המדינה כולה - אפילו על תופעת ההשתמטות שעשויה להצטמצם". מקור

! This is Sparta

מופז כבר הוכיח מזמן שלא צריך אפילו לעבור מבדק בשביל להיות קצין
ואת הקב"א שלו הוא מחפש עד היום

מעניין כמה זמן יעבור עד שצה"ל ישכיל להשקיע בפיתוח הקצינים שלו באמצעות "פקולטות צבאיות", כנהוג ברוב מדינות העולם. כלכך הרבה מילים נאמרו על העניין (בין היתר - כאן).

במקום לנסות לדחוף בכח אנשים לתפקידי קצונה, ולאחר מכן להתפאל - "מדוע נכשלנו הפעם?". יש להשקיע קצת יותר משאבים בפיתוח כח האדם. אם כי, נכון לעכשיו זה נראה שאגף כח האדם עסוק במשימות לאומיות אחרות (כגון סילוק חיילים דתיים ובודדים מצה"ל). לקורא הפורום: א.שטרן - סדר עדיפויות היא לא מילה גסה.

הרבה מודלים שיכולים להיות נכונים לצה"ל זמינים ואפילו אחטא ואומר - ברי השגה תוך זמן לא רב. כל מה שצריך זה רצון להיות "צבא העם" ולא "מילציית העם החמושה".

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

סליחה על הבורות אבל איזה חיילים דתיים סילקו מצה"ל ?

רמז לכך ששטרן מתאמץ מאד לבטל את פלוגות ההסדר וכו'.

! This is Sparta

אני לא חושב שלצה"ל יש באמת ברירה. האנשים האיכותיים באמת אינם רוצים לצאת לקצונה ואלו שמוציאים הם אנשים ש-איך אומר בעדינות - לא ממש מתאימים לתפקידי קצונה ופיקוד. אבל מה לעשות? צה"ל צריך למלא את השרות ואם מה שיש לו זה רק אנשים לא איכותיים אז רק באלו הוא ישתמש וחבל.

כמו שאני כבר כתבתי בתגובה #9, על צה"ל לשנות תפיסה. לשנות את שיטת הכשרת הקצינים מהיסוד.

אינני מסכים איתך, יש קצינים בעלי איכויות אנושיות ופיקודיות גבוההות מאד. לצערי, הם מיעוט.
צה"ל צריך למלא את השורות - איך הוא ימלא אותם ובמה, זה כבר נתון לשיקול ושיפור (דבר שלא נעשה כלל!)

צה"ל יכול לייצר לעצמו אנשי איכות. למשל, לפתוח מסלול אקדמאי במסגרת הפנימיות הצבאיות כלימודי המשך. לאתר אנשי איכות מהפנימיות ומבתי הספר שיבחרו ע"י צה"ל כמובילים, ע"פ מדד של ציונים והתאמה "לעבודה צבאית". בוגרי המסלול האקדמאי (המיוחד - אשר ייבנה במיוחד לצורכי הצבא) שישלב בתוכו למשל לימודי סוציולוגיה, יחסים בינלאומיים, שפות ו/או כל פקולטה אחרת שתידרש לצה"ל, במקביל להכשרה רובאית ופיקודית בבה"ד-1 ותכנים מיוחדים של מכללת פו"ם גם לדרגים זוטרים ממג"דים, ברמה שלא תהיה קרובה לקורס מ"פים של היום, (עבור הכשרת קציני מטה ומפקדים קרביים לעתיד, ברמה גבוהה מזו שצה"ל הכיר עד היום). "החניכים" ישרתו בתנאי סדיר שנתיים ויהנו ממשכורות קבע מהשנה השלישית לשירותם (עקב מסלול ההכשרה - לא ניתן לצפות מסטודנט כלשהו להתקיים ממשכורת חייל סדיר). בוגרי המסלול ייכנסו לצה"ל בדרגת סג"מ (לא עוד קציני מיליציה! כדי להיות קצין צריך יותר מלהיות חייל טוב. צריך הכשרה!), ויתחייבו לשירות קבע לכל הפחות המקביל לתקופת ההכשרה.
קציני המסלול האקדמאי ייהנו מתנאי התקדמות מועדפים בתנאי שיוכיחו יכולת והישגים בתחומם.


זה דורש השקעה, זה דורש מחשבה ותכנון, זה דורש תקציב עתק. אבל, ללא תכנית כזאת צה"ל עלול למצוא עצמו בבעיה (אם כבר לא מצא את עצמו בבעיה).
יש צורך בתכנון ארגוני קפדני. מחשבה של משרד הביטחון יחד עם המוחות הפועלים של אמ"ש, אג"ת וזרועות צה"ל.

חיילים סדירים "רגילים" אשר יראו יכולות ורצון להמשיך לקצונה יאותרו ויקבלו את הזדמנותם. אבל, קקציני מטה - על מנת לשרת בתפקידי מטה (ולא בתפקידי פיקוד-שטח זוטרים) יהיה עליהם לעבור הכשרות ולימודים. יהיו תפקידים שהם יוכלו להיות מועמדים אליהם רק לאחר לימודים מסויימים. יהיו תפקידים שלא יהיו זמינים עבורם כלל.
קצין טוב הוא לא רק חייל שיודע להסתער, או אחד שמקצועי בתחומו כגון חימוש או לוגיסטיקה. קצין טוב צריך להיות גם משכיל ומנוסה.

קל"ג כריזמטי וללא ניסיון (או בגרות!) זה יפה בכתבה על עיירות פיתוח. לא עבור צבא הקורא לעצמו החזק במזה"ת.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

בינתיים ובשקט בשקט, צה"ל מגייס גם בוגרי אקדמיה לשירות חוזר - לא רק בתפקידים טכנולוגיים או מודיעיניים, ולא במספרים גדולים (ועדיין יש עדיפות למי שהיה כבר קצין) אבל זה קיים.

מודעות דרושים בגודל A5 בעיתונים זה לא כל כך בשקט .

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מגייסים קצינים לתפקידי קצונה...

"Saying java is nice because it works on all platforms is like saying anal sex is nice because it works on all genders".

אם תנסה, תגלה שמוכנים לתת אפילו דרגת סרן לבעלי תואר שני.. גם אם הם היו פקידי לו"ז בשירות החובה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

צר לי לאכזב - לא הייתי חוזר לצבא עם תואר שני בשביל דרגת סרן. או רב סרן בתפקיד עורפי (לא משתלם יחסית לאזרחות)

עוד סיבה לרפורמה עליה אני מדבר.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

זה תלוי בהרבה דברים, אבל אתה יכול להיות בטוח שאם צה"ל יעמיד דוכן באחת הפקולטות למדעי החברה, תוך שבוע הוא ימלא מחלקה שלמה בבה"ד1. היתרון הוא כמובן שמדובר באנשים שכבר שילמו את שכר הלימוד שלהם בעצמם ושגם יודעים מה זה צבא, ובמקרה של מסטרנטים ודוקטורנטים אף אחד מהם גם לא "חתול בשק" מבחינה אקדמית בניגוד לעתודאים באותם חוגים.

אכן קיים. בכל לוח של מודעת דרושים קיימות מודעות של צה"ל. אני דווקא יכול להפנות טיעון זה בנוסף על מה שכתבתי. התופעה הזאת רק מראה שבצה"ל אין מספיק קצינים מוכשרים הנמצאים במערכת. צה"ל מגייס אנשים מבחוץ (ומעדיף קצינים לשעבר עקב בירוקרטיה).

אך עדיין, אני הצעתי שינוי כללי של כל הכשרת הקצונה הצה"לית. לא עוד "פרוויקטים מובחרים" כגון תלפיות - שמתפזרים בשקט אחרי סיום החוזה. אלא שינוי כללי-טוטאלי של הסמכת הקצינים בצה"ל. כן, יהיו כאלה שיעדיפו את האזרחות לאחר ההתחייבות. אבל, זה יבטיח שבצבא גם ישארו קצינים מקצועיים, חכמים, נבונים והעיקר - מנוסים יותר.

שינוי הסמכת הקצינים היה מעלה גם את אחוז האקדמאים בארץ (דבר שבהחלט לא יזיק לנו). ואולי אף מעלה את היוקרה של הצבא בעיניי העם.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

אתה מודע לכך שיותר נוח לצה"ל לגייס מחדש קצינים משוחררים שעשו תואר, על פני לשלם לאנשים כמוני משכורת במשך שלוש שנים שבהן אין תפוקה אמיתית? (וביננו - שכר הלימוד עצמו זה כסף קטן)

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אולי הגיע הזמן שצה"ל לא יחשוב על נוחות. אלא על כך שמפקדי גדודים ומפקדי חטיבות לא יודעים לתפקד בקרבות. *אני מצטער, אבל כתיבת שורה כזאת מזעזעת אותי*

יש דברים חשובים מכסף.
אני סבור שרק שינוי אמיתי ויסודי במערכת הקלוקלת (בעיניי) של הכשרת הקצונה יכול להביא לשיפור אמיתי לכל הפחות, אם לא לפתרון טוטאלי של הבעיה.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2793859

כניראה שהרפורמה מ-2009 מורחבת. התיאור:
"לפי התוכנית, אופן שיבוץ החיילים לא ייקבע עוד על ידי ציון חד-ממדי, כמו דירוג קבוצת האיכות (קב"א) של החיילים, אלא באמצעות קביעת "פרופיל מקצועות" המתאים לחיילים ולחיילות." נשמע בדיוק כמו בסיבוב הקודם.

בקיצור, מאז 2009 בודקים לפי "ציון חד ממדי" או לפי "פרופיל מקצועות"?

תיאור הרפורמה הקודמת:
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/113072.pdf