סליחה מראש אם כבר פורסם.

















http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/956849.html

זוהי כתבה גלויה וכנה המשקפת את סוגיית החשדנות שיש לאזרחי המדינה כלפי השלטון ומחזיקי השררה.
כל הפוליטיקה הסובבת את ראש הממשלה כולל ראש הממשלה נגועה בשחיתות ציבורית קישור הון בשלטון וניצול מעמדם לקידום אינטרסים אישיים.
אין ספק שממשלה זו שנולדה ע"י שרון שהיה כבר על כוונת הפרקליטות וחקירות המשטרה בנושאי שחיתויות שונות ומסיבות לא הגיוניות התחמק מכל הפשעים שביצע הוא שדרדר את המדינה להמשך שחיתות שלטונית כפי שחלק ממנה מתגלה בכתבה זו.

עוד כתבת תדמית על הנאוטילוס.

ועכשיו, פינת הלוגיקה היומית:
לאיזו מדינה שאינה מאירופה או אמריקה רוצים לייצא את כיפת ברזל?
ולמה שאלו את יצחק בין ישראל על קשריו עם סינגפור?

הקשרים עם סינגפור ידועים לכל מי שקצת בעניינים וזאת לא הבעיה. זכותם לקנות מה שהם רוצים.
הבעיה היא בריח השחיתות החריף העולה מכל העסק.
אם לקוח זר מעוניין להצטייד במערכת המתאימה לצרכיו ומוכן גם להשתתף במימון הפיתוח זה לא אומר שמערכת הביטחון צריכה להתיישר לימין ולרכוש משהו שלא מתאים לנו.
לא הפעם הראשונה שנושאי ניגוד העניינים במפא"ת עולה לדיון בפורום. הגיע הזמן לטפל כבר בגוף המסואב הזה ולעשות שם סדר.

הקשרים עם סינגפור אכן ידועים, אולם כנראה קיים איזשהו איסור פרסום על מכירת כיפת ברזל ל"מדינה הזרה". אז נראה שמר ראובן פדהצור החליט לתת רמז עבה בעניין.

אחרי שקראתי את כל הכתבה עדיין לא שוכנעתי שכיפת ברזל נותנת מענה פחות טוב משאר המערכות שנבחנו, כולל הנאוטילוס.

אני מחזק את הכתבה של פדהצור על השחיתות בנוגע לעיסקת הטילים.
כל מה שכותב או אומר פדהצור נכון ובדוק וחבל מאוד שהאזרח הקטן נשאר לשלם ולכבות את האור.

משהו אחד לא מסתדר לי , אם המרחק הוא 1800 מטר , ומהירות הטיסה היא 200 מ\ש , אכן יקח לטיל 9 שניות לפגוע במטרה שלו , אבל זה בהנחה שהטיל המדובר הוא קליע של רובה שטס בעולם חסר כבידה.

יש סיבה שירי תלול-מסלול נקרא ירי תלול-מסלול.

אולי הכוונה מהירות התקדמות ממוצעת מעל הקרקע?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פשוט יונתן משהו אחד לא מסתדר לי , אם המרחק הוא 1800 מטר , ומהירות הטיסה היא 200 מ\ש , אכן יקח לטיל 9 שניות לפגוע במטרה שלו , אבל זה בהנחה שהטיל המדובר הוא קליע של רובה שטס בעולם חסר כבידה. יש סיבה שירי תלול-מסלול נקרא ירי תלול-מסלול. אולי הכוונה מהירות התקדמות ממוצעת מעל הקרקע?

זמן לפגוע במטרתו.

נעשה חישוב קצר.

אם נניח ש:
א. הוא עושה מסלול בליסטי ברובו,
ב. שהמנוע שלו בוער רק שניה או שתיים ואז כבה ומאיץ אותו למהירות התחלתית מרבית של 200 מ/ל/שניה.
ג. זווית השיגור יחסית לאופק היא, נניח, 60 מעלות.
ד. הזמן שיקח לקסאם לעבור מרחק אופקי של 4 ק"מ תלוי ברכיב ה- X (האופקי) במהירותו.
בזווית שיגור של 60 מעלות, זה בדיוק 100 מ/לשניה. (100Xcos 60)
משמע: לטיל יקח 40 שניות לפחות לעבור 4,000 מטרים במהירות אופקית של 100 מט/לשניה.

מובן שאני לא ממש יודע מה רכיבי המהירות של קסאם ומהי זווית השיגור האופיינית - אבל לפי תמונות בטלוויזיה, לא מדובר בטיל מהיר במיוחד, והמנוע שלו בוער מעט מאד זמן. כך שהקירוב מן הסתם מתקרב לאמת..

אם צה"ל יצליח להרחיק את המשגרים באמצעים כאלו ואחרים למרחק גדול יותר - זמן המעוף יתארף בהתאם.


ויסלחו לי הטילאים שפה אם טעיתי טעות גזה...עבר הרבה מאד זמן מאז שיעורי הפיסיקה שלי...

אם תחשוב לרגע מהיכן נגזרו ה - 4.5 ק"מ של המיגון ותיקח בחשבון שלכיפת הברזל לוקח 15 שניות לנעול תוכל להסיק את המסקנות הנדרשות לגבי אפיון הקסאם.

בהצלחה

קודם כל, שמתעסקים עם מישהו כמו ראובן פדהצור, שכפי שכבר אמרתי יש בו יותר משמץ של סובייקטיביות כלפי הנושא, אין לקחת את הנתונים כמובנים מאליהם.
בכתבה הוא קבע שהמרחק "מפאתי בית חאנון למבואות שדרות הוא 1,800 מטרים."

כפי שאתם רואים, לפי Google Earth, המרחק המינימלי מן הקו הירוק לשדרות הוא 4.34 קילומטרים.
והמרחק בין הנקודות שדרות ובית חאנון ב-Google Earth הוא 6.82 קילומטרים:



כך שאם פדהצור אינו מדייק במרחק, איך נדע אם הוא מדייק במהירות המעוף של הקאסם?

הנתונים הטנולוגיים המבולמ"סים על הקאסם:
מתוך "איום הרקטות מרצועת עזה 2000-2007" מאת "המרכז למורשת המודיעין" (לינק, עמוד 51):

מתוך ויקיפדיה (לינק):

לפי ויקיפדיה: "המנוע הרקטי שלה [של הקאסם - S69] מורכב מתערובת של סוכר ואשלגן חנקתי. התערובת בוערת בקצב מהיר ויוצרת גזים בכמות גדולה, וכך משגרת את הרקטה."
אך אני מתאר לעצמי שהסיכויים קלושים שמישהו ירים את הכפפה וינסה לאמוד את מהירות המעוף של הקאסם? לצערי אין לי את הכלים לעשות זאת, (אני לא לומד כימיה) וגם לא מצאתי מידע מבולמ"ס על כך.

אך נגיד שפדהצור צודק בהשערתו, ומהירות המעוף של הקאסם היא אכן 200 מטר לשנייה, באיזה נוסחאה צריך לשים את הנתון הזה + המרחק בין הקו הירוק לשדרות, על-מנת למצוא את הזמן שלוקח לרקטת הקאסם להגיע לשדרות [ניתן להזניח את התנגדות האוויר]?
הנוסחאה הכי קרובה שאני מכיר היא הנוסחאה של משוואת המסלול בזריקה אופקית (מה שאני לומד עכשיו בתיכון, המרחק הסופי (4340 מטרים) חלקי המהירות ההתחלתית (200 מטר לשנייה) = 21.7 שניות) - אך יש הבדל גדול בין תנועה בליסיטית של רקטה ובין זריקה אופקית. כך שאני מניח שהזמן שמצאתי אינו הזמן "האמיתי".

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

תחקיר יפה.

לדעתי ההתנגדות של מע' הבטחון נובעת מהסיבה, שהם לא יכולים לומר בפה מלא ובגלוי.

הנאוטילוס זהו פיתוח אמריקאי, ועד כמה שהבנתי, האמריקאים מתעקשים שגם ההפעלה
של המערכת תעשה ע"י צוות אמריקאי.
אני מניח שהסיבה היא שהם מעוניינים לשמור על הטכנולוגיה לעצמם.

אם אכן זו הסיבה, אי אפשר לפסול את שיקוליה של מע' הבטחון, שלא להסתמך על נאוטילוס,
ובמקומה, להתאמץ ולפתח מערכת כחול לבן, שתשחרר אותנו מתלות בגורם כלשהו.

ואף אחד (כולל כב' פדהצור) לא מכיר את התכונות של המערכות שמפותחות בארץ. (חוץ מהמפתחים, כמובן).
וכך זה צריך להישאר.

לא על כל דבר צריך לקפוץ "שחיתות..שחיתות..אומללמרט המושחת..שחיתות בחווה"...

משום מה נותר בי שמץ כלשהו של אמון כלפי קודקודי מע' הבטחון בזמן הווה.

הנאוטילוס הוא פיתוח אמריקאי בחלקו ולא רק שאין בעיה להביאו אלא כבר התקבל מכתב התחייבות של NG עוד לפני שבכלל דיברו איתם.

תחשוב שחברה מתחייבת על יכולות של מערכת עוד לפני שדנו איתם על משהו , הביטחון הזה בביצועים של המערכת חייב להצביע על טיבה והאמונה שלהם בה.

א[QUOTE=Shavit69]קודם כל, שמתעסקים עם מישהו כמו ראובן פדהצור, שכפי שכבר אמרתי יש בו יותר משמץ של סובייקטיביות כלפי הנושא, אין לקחת את הנתונים כמובנים מאליהם.
בכתבה הוא קבע שהמרחק "מפאתי בית חאנון למבואות שדרות הוא 1,800 מטרים."

מפאתי בית חנון למבואות שדרות המרחק הוא לא 1800 מטרים אולי מאזור הגדר למבואות שדרות בכל מיקרה בהרבה שיגורים המרחק לא גדול מ 2 וקצת ק"מ.
אתה סימנת את מרכז שדרות ופדהצור התכוון למבואות שדרות, ואותו הדבר לגבי פאתי בית חנון כלומר השטח החקלאי או מה שנישאר ממנו מחוץ לבית חנון.

אם לא שמת לב, במדידה הראשונה הוא מדד בין פאתי שדרות לקו הירוק.!

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

זו מדידה מגמתית, שכן אם תמדוד צפונה משם לפאתי שדרות שמזרחיים מהנקודה שהוא מדד המרחק קצת מכך בוודאות. תוכל לפתוח מפות בגוגל ולראות לבד או שיותר מאוחר אמדוד ואעלה לפורום

לא תגיע ל-1.8 ק"מ בין האיזור המיושב לקו הירוק (שים לב - המערכת נועדה להגן על איזורים מיושבים, היא יודעת לחשב האם הרקטה תיפול באיזור לא מיושב), לא בשדרות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

המדידה שלמעלה לא מדוייקת מכיוון שמיקום הקו הירוק בגוגל ארת' לא מדוייק. במדידה שעשיתי המרחק המינימלי בין פאתי שדרות לפאתי בית חנון הוא 3 ק"מ.

לפי רפאל "כיפת ברזל" יעילה כנגד רקטות הנורות מטווח של ארבעה ק"מ. אבל מה הכוונה בארבעה ק"מ? האם מדובר בארבעה ק"מ מהסוללה/משגר או מהיעד המוגן? האם מדובר בקן אווירי או טווח מוחלט?
שאלה נוספת היא כמה רקטות נורו מפאתי בית חנון וכמה מהם נורו מאיזורים מערביים יותר?
כרגע לפחות נראה שנוצר מצב שבו כיםת ברזל לא תהיה אפקטיבית כנגד רקטות שנורות ממזרח בית חנון למערב שדרות. עדיין מדובר באיזור קטן יחסית וסמוך לגבול כך שניתן לשלוט עליו באש ותצפית וכן לבצע בו פעילות התקפית מונעת.

יותר סביר שהמערכת עובדת לפי זמן מעוף ולא לפי מרחק - אם מרחק היה מהווה בעיה, תמיד אפשר "לקחת את המערכת אחורה".

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

היה איזה צ'יזבאט כזה, על בחור מהפלמ"ח שהיה מטיל רימונים לטווח כל כך רחוק שהיו צריכים לשלוח אותו אחורה לפעמים כדי שיקלע.

בשורה התחתונה לא משנה הקו הירוק יש את הגדר ורואים אותה בבירור בגוגל.
למערכת לוקח 15 שניות להתכונן לירי ואז לנטרל את האיום עוד כ 15 שניות.
נתונים אלה משני מאמרים שקראתי.
זמן מעוף קסאם 8-9 שניות, ונעזוב את הוויכוח העקר על כמה מאות מטרים, המערכת הזאת תיצור הגנה חלקית אם בכלל מקאסם. אם נכניס את השיקול הכלכלי של עלות כל ירוט ואת השיקול שלדעתי הוא הכי חשוב:
הגנה על כל תושבי חבל עזה, עצם זה שימגנו 3000-8000 בתי אב ולמעשה לא יוכלו להגן אליהם ברחוב, בכבישים, בגנים הציבוריים, מגרשי המשחקים ובתי העסק מפספסת את כל הרעיון של מערכת הגנה. אני לא רוצה שיחשבו שהדעה שלי פוליטית היא למעשה ביקורת על תהליך קבלת ההחלטות של מערכת הביטחון על הבחירה במערכת ההגנה לתושבי עוטף עזה ושדרות.

כנראה זמן מעוף הקאסם הוא ארוך יותר מ-10 שניות, לפי החישובים שנעשו פה.

צריך מידע מבוסס לחלוטין כדי לדעת את זה (מישהו, איפשהו, ישב עם סטופר ומדד את זה).

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי alomm למערכת לוקח 15 שניות להתכונן לירי ואז לנטרל את האיום עוד כ 15 שניות.

הנתונים האלו לא מדוייקים, לאף מערכת אין זמן קבוע להשמדת איום. הזמן הזה תלוי במיקום המשגר, נתוני המטרה ועוד גורמים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי alomm זמן מעוף קסאם 8-9 שניות, ונעזוב את הוויכוח העקר על כמה מאות מטרים, המערכת הזאת תיצור הגנה חלקית אם בכלל מקאסם

גם לקאסם אין זמן מעוף קבוע, הוא נקבע ע"פ סוג הרקיטה, מיקום השיגור,אזימוט והגבהת השיגור. הנתון של 9-8 שניות נובע מהטענה שמרחק שדרות מפאתי בית חנון הוא 1800 מטר, שוב לפי מדידה שלי מדובר ב3 ק"מ. בנוסף לזה חלק גדול מהשיגורים מבוצע מאיזורים מערביים יותר, עומק בית חנון, בית להיה ואל-עטטרה. זמן המעוף מאיזורים אלו גדול יותר. כך גם בחשבון שלא יורים רק על שדרות אלא גם על ישובים מרוחקים יותר.
עוד דבר חשוב הוא הסתכלות לעתיד. כבר כיום לאירגוני הטרור יש רקטות גראד. במהלך מלחמת לבנון השנייה החיזבאללה ירה רקטות מסוג גראד בעלות טווח מוגדל של 40ק"מ. הרקטות האלו סופקו ע"י אירן והם בעלות אותם מימדים גמו הגראד הרגיל. משום כך ניתן להכניסן לרצועה ולשגרן בדיוק כמו הגראד הרגיל. יש לשער שאם איראן עוד לא סיפקה רקטות כאלו היא תספק בעתיד. לזה צריך להיערך, לכך שעוד מספר שנים תהיה ברשותם כמות גדולה של רקטות כאלו. לכן לא מדובר רק באיום על עוטף עזה, אלה גם על אזרחים רבים נוספים.

יש לי מספיק ניסיון עם הקאסמים שאני לא רוצה לפרט.
8-12 שניות זה הזמן הממוצע לקאסם משיגור לפגיעה בשדרות.

אם כך- תסביר את זה שהצבע אדום היא אזעקה של 15 שניות לפני פגיעה בשדרות

לדעתי זמן המעוף של הרקטה הוא בסביבות ה20 שניות, 25 לכל היותר (אם מדברים על הקסאמים שפוגעים בשדרות)

מסתורי ה''נאוטילוס''

ה''נאוטילוס'' הוא מערכת נשק מתקדמת טכנולוגית, שיודעת להשמיד טילי קרקע קרקע בזמן מעופם.

תחילתו של הפרויקט בפיתוח ישראלי של רפא"ל. אלא שהרעיון השאפתני הזה הכביד מדי על כיסו של משרד הביטחון הישראלי, ובשנת 96' פנה ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, בבקשה לעזרה. האמריקאים נרתמו לעניין, ובשנת 2000 נערכה סדרת ניסויים במערכת המתוחכמת.

ה'נאוטילוס' הוכיח שהוא יכול להשמיד טיל קסאם, קטיושה או פג'אר, מבלי להשתמש בתחמיש. קרן לייזר בלתי נראית מעוותת את המבנה האירודינאמי של הטיל. כתוצאה מכך, מתפוצץ חומר הנפץ שבטיל בעודו באוויר. מתוך 47 רקטות מסוג קטיושה שנורו בניסוי על מנת שה'נאוטילוס' יירט אותן, הצליחה המערכת ליירט 47 רקטות.

מאה אחוזי הצלחה בניסוי הם תוצאה חריגה אפילו במערכות סטנדרטיות. ד”ר עודד עמיחי, מי שהמציא את ה'נאוטילוס', מסביר שהסיבה להצלחה המסחררת, טמונה בעובדה שמהירות השיגור של ה'נאוטילוס' היא מהירות האור. מבחינת ה'נאוטילוס', כל טיל בזמן מעופו באוויר, הוא נייח.

נקודת המסתורין ב'נאוטילוס' הוא הסיבה שבגללה הופסק פיתוח הפרויקט. המערכת עצמה עובדת ומוכחת, אלא שעל מנת שתתאים לצרכים המבצעיים של ישראל, היא חייבת להיות ניידת. כשהיא נייחת, ממדי המערכת הם עצומים וגם המחיר שלה גבוה מדי. בשלב הזה של הפיתוח, הופסק משום מה המימון האמריקאי. אין איש יודע למה.

לאור ההתפתחויות האחרונות בלבנון, אין מנוס מהמסקנה שישראל חייבת למצוא דרך להחזיר את ה'נאוטילוס' למסלול. אמנם אין הוא יכול להחזיר הביתה את שלושת החטופים, אך הוא בהחלט יכול לפתור לחלוטין את בעיית הירי הארטילרי לעבר הצפון ועוטף עזה. טוב יותר מכל מבצע קרקעי.

כמובן שיש למערכת מספר חסרונות. הראשון הוא המחיר. מדובר במערכת יקרה ביותר. אבל האם היא באמת יקרה יותר מפלישה קרקעית לעזה וללבנון? החסרון השני הוא הפגיעוּת. במתכונתה הנייחת,המערכת גדולה, ומחזיקה חתימה טרמית גבוהה. אבל האם הקסאם, או אפילו הפג'אר, באמת מהווים איום לגבי מערכת עם מאה אחוזי הצלחה ביירוט טילים בעודם באוויר?

נכון שהמערכת מיועדת בעיקרה להגן על העולם המערבי מגחמותיו של אחמדינג'אד, אבל אין אימון טוב יותר עבורה מהשתקת איומי הקסאמים ורקטות החיזבאללה. זהו אימון טוב עבורה ועבור המדענים השוקדים על פיתוחה של מערכת מתקדמת יותר, שתתמודד עם הטילים הבליסטיים של צפון קוריאה ואיראן.
לטרוריסטים היוצרים ומשגרים את הקסאם אין אולי פתרונות קסם. אבל עם קצת סיוע מהדוד סם, שיעזור להכניס את ה'נאוטילוס' לפעולה, ייתכן ובהחלט יש קסם שיכניע את הקסאם.

זיו מאור 19/7/2006

לפני שבוע יוסי מימן פרסם בהארץ כתבה עם ד"ר פרבר שפורסמה גם בפורום.
לדעתי סוללת פלנקס בשילוב נאטוליוס הן הפיתרון המהיר ובעל סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר.

אין ספק שמערכות אלה בעלותן הנוכחית לעומת הפתרונות של מערכת הביטחון זולים משמעותית ומאפשרות הגנה עוד השנה על עוטף עזה וישובי הצפון.
אני מקווה שהפנייה לבית המשפט של תושבי שדרות תוכל לשנות משהו.

גם נושא הפלנקס נטחן פה בפורום (ולמיטב זכרוני נפסל על ידי מומחי הפורום ), הנאוטילוס בעייתית וגם על זה דובר.
כל צד מציג מצג שווא של המערכת שלו. אני מעדיף להאמין למערכת הבטחון. לא נראה לי שהקברניטים שם מוכנים לקחת את הסיכון שהמערכת תכשל (זה יגמר בהקמת ועדת חקירה ממלכתית..).

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כמה הערות.
ראשית הדיון הזה חוזר בפעם המי יודע כמה על דברים שכבר נדונו פה בעשרות שרשורים אחרים.

כיפת ברזל לא מפותחת רק עבור שדרות - היא מפותחת עבור רקטות קצרות טווח מכל מקום (כולל לבנון וסוריה ושם האיום הוא מסיבי בהרבה מזה של החמאס בעזה מבחינת כמויות). אפשר שהמערכת לא מתאימה לגמרי לשדרות ותגן רק מחלק מהרקטות - זה לא אומר שלא ראוי לפתחה עבור הצפון (זה גם לא בהכרח אומר שהיא הפתרון האופטימאלי בכל מקרה כמובן).

לגבי הסקייגרד (נאוטילוס הוא פרויקט נסיוני) - אומר מה שאמרתי כמה פעמים קודם - מערכת הביטחון צריכה לבקש מהממשל ומנורתופ להציב בהקדם האפשרי (באופן מיידי אם אפשר) מערכת אחת בשדרות. שתגיע מצידי מחר בגלאקסי עם הצוות האמריקני וסניף של מקדונלדס. ושינסו אותה במקום בוייט סנדס כאן בארץ. תעבוד - יופי, לא תעבוד למדנו משהו. אין שום סיבה (מלבד אינטרסים כלכליים שאינם למן העניין כשמדובר בחיי אדם כאן ועכשיו - וכן אני נאיבי) להמתין עם זה. אם המדובר בכסף שעשוי להיות "מבוזבז" ניתן לומר לנורתופ שיעשו זאת על חשבונם ואם המערכת אכן תפיל אי אלו קאסמים נהיה מוכנים לשלם (אם הם מאמינים במוצר שלהם הם יסכימו ולנו אין מה להפסיד).

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אומר מה שאמרתי כמה פעמים קודם - מערכת הביטחון צריכה לבקש מהממשל ומנורתופ להציב בהקדם האפשרי (באופן מיידי אם אפשר) מערכת אחת בשדרות. שתגיע מצידי מחר בגלאקסי עם הצוות האמריקני וסניף של מקדונלדס. ושינסו אותה במקום בוייט סנדס כאן בארץ. תעבוד - יופי, לא תעבוד למדנו משהו. אין שום סיבה (מלבד אינטרסים כלכליים שאינם למן העניין כשמדובר בחיי אדם כאן ועכשיו - וכן אני נאיבי) להמתין עם זה. אם המדובר בכסף שעשוי להיות "מבוזבז" ניתן לומר לנורתופ שיעשו זאת על חשבונם ואם המערכת אכן תפיל אי אלו קאסמים נהיה מוכנים לשלם (אם הם מאמינים במוצר שלהם הם יסכימו ולנו אין מה להפסיד). עידו

עידו לראשות הממשלה !!

! This is Sparta

העובדה שהפתרון הזה, שנראה כ"כ ברור מאליו, לא מתממש, גורמת לי לחשוב שהנושא קצת יותר מסובך מכפי שנראה (אולי לא הכל גלוי). אבל אולי אני נאיבי ומזלזל ובחוסר היכולת של האנשים שלמעלה.

טנקים נ"טים חי"ר, אש, סוף.

התחייבות Yes

ב 20 לדצמבר 2007 היה כנס פתוח לציבור בנושא "בנושא אלקטרו-אופטיקה" ומטרת המושב השלישי היתה לסגור את הוויכוח הזה.

אחד המרצים היה ראש מנהלת הנאוטילוס. אדם שללא ספק יש לו אינטרס לקדם את הפרויקט והוא שולט בנתוני המערכת.
הנתונים שהוא הציג היו:
המערכת סובלת מרגישות לתנאי מזג אויר, חומרים רעילים ובעיתיים לאחסנה והעסקת מטרות בטור
כשכל מטרה דורשת מספר שניות עד להשמדה ולכן אין למערכת אפשרות ליירט מטח טילים (והיא
אינה יכולה להתמודד בכל מקרה אם לוחות הזמנים שהוצגו במאמר) , כשבין השורות ניתן היה לשמוע
עוד בעיות רבות שבעצם מונעות מהמערכת ליירט קאסמים.

בנוסף הוצגו נתוני ההצלחה של המערכת שעמדו על פחות מ 35% דבר המצביע על מערכת מאוד
לא בשלה שדורשת הרבה השקעה בפיתוח. לבסוף המרצה סיכם שלפי דעתו לא נראה מערכת
יירוט בלייזר ב10 השנים הבאות.
ושוב כל הדברים האלו נאמרו מאדם שיש לו את כל האנטרסים לקדם את הנאוטילוס והוא מכיר הייטב
את הנתונים.

בנוסף כפי שציין עידו כיפת הברזל לא נועדה רק נגד קאסמים אלה נגד איום רקטי כפי שהתגלה
במלחמה האחרונה בכל צפון הארץ וחייבים למצוא שיטה להתמודד גם איתו.

השאלה האמיתית היא לא כיפת ברזל או נאוטילוס כי את כיפת הברזל נצטרך בכל מקרה. השאלה
היא אם כיפת הברזל מספיקה או שצריך את כיפת הברזל וגם מערכת נוספת לטווח קצר מאוד

דברים כדורבנות.

לגבי הסיפא - אני מאוד מאוד מקווה שלעולם לא יפתחו מערכת לטווח קצר, זה מתכון בדוק לפחדנות מדינית.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ראשית תודה - אבל באמת שאין לי שאיפות פוליטיות (פוליטיקאים אמיתיים לא יכולים להיות נאיבים לצערנו).

אגב הפ.ב. הבעיות הללו מוכרות ושמעתי אותם גם אני מצד אי אלו אנשים העוסקים בתחום. למרות הכל אני אומר מה שאמרתי למעלה - אם לנורתופ יש אמון במערכת שלהם יתכבדו ויביאו אותה בהקדם האפשרי ארצה וננסה - אפילו תפיל 2 קאסמים - נקבל ניסיון מבצעי יקר ערך שאין לשום גורם בעולם כיום. לא תפיל כלום אני מניח שגם כך נלמד משהו. כמובן אפשר שהמערכת לא במצב שהיא בכלל ניתנת לניוד ארצה (האמת שאני קצת מתקשה להאמין) אבל אם זה המצב אז שלא יבלבלו לנו בשכל שיש מערכת לייזר כי כרגע לפחות פשוט אין.

בקשר לצורך גם וגם - לא אמרתי זאת למעלה אבל בהחלט סביר שיש בכך צורך. בכלל עד כמה שהדבר ניתן מבחינה כלכלית יש לדעתי חשיבות עצומה ביתירות במערכות הגנה מפני רק"ק/טק"ק. הכמויות האדירות של הארטילריה הסורית וזו של החיזבללה פשוט מחייבות פיתוח הגנה רב שכבתית (אם אפשר היה אפילו תלת שכבתית מה טוב).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

טוב ..
אז ככל הידע לי אלה הם הבעיות שיש לנאוטילוס ..
1.לא מתוצרת כחול לבן
2.תתופעל ע"י צוות אמריקאי
3.לא תתאפשר בדיקת המערכת לשם התפתחות טכנולוגית .
4.פוליטיקה ..
שכחתי משהו ??

כן:
1. טכנולוגיה לא בשלה.
2.רגישות למזג אוויר.
3. יקרה.
4. מגנה על שטח קטן יחסית.
5. לא יכולה להעסיק מטח רקטות.
6. חומרים מסוכנים.

כן, לא קראת טוב:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...90&postcount=27

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

I happen to agree with Ido Ganot in general: nothing better than a real test. However... I actually think that the Israeli government is thinking (as it should) about the longer term. Israelis (as a people) are, unfortunately, rather short-sighted. The real problem, as Ido has pointed out, are not a few ferkakte kassams. The people of Sderot and Ashkelon, with whom I sympathise aside, the problem is the X-thousand mid-to-short range rockets held by Hizballa. My sneaking feeling is that the government made the following STRATEGIC calculation: solve the short range kassam problem, and there will be little momentum to address the real strategic threat. Therefore, hide the solution to the mid-range problem under the mask of solving the popular problem. If a solution to the kassam's works, the three or four tier missile defense we really need (long range against ballistic missiles, intermdiate range against missils and rockets, and short-range against Grads/etc (and even Kassams)) will never happen. The threats against Sderot and its people, however real at the local level, constitute a bearable threat (and yes, I do recognise that this is not so for the individuals there, but the government's jjob is to think of the state, not necessarily of individuals). Kipat Barzel WORKS, it just doesn't work against the threat the public wants it to work against. The same is true for importing either Skyguard or Phalanx: they would work, and they are also likely to lower the tension in creating an answer to the mid-to-low level rocket threat. For once I think the government is addressing things in the right, not the wrong, order. I would hazard a guess that once kipat barzel and its equivalents are operative, the government will suddenly discover that actually they want to try either Phalanx or Skyguard: the final brick in the wall. Keep in mind that due to the weather limitations on Skyguard, and the range limitations on Phallanx, they are NOT suitable for the northern border, where the really massive threat is in place.

http://www.haaretz.com/hasen/spages/985404.html

כפי שאפשר לראות הנושא ממוחזר מדי חצי שנה מאז על לראשונה לכותרות לפני כ 3 שנים, אז החלו האמריקנים לפרוס את המערכת בעירק. יש כתבות רבות נוספות כמו אלו העוסקות ברכש/הסבה בריטי וקנדי בהתאמה של המערכת לטובת הגנת הבסיסים שלהם בעירק ובאפגניסטן בהתאמה
http://www.strategypage.com/htmw/ht...s/20061113.aspx
http://www.strategypage.com/htmw/ht...s/20070530.aspx

מדוע לא התבצע ניסוי שכזה כבר לפני שנתיים, על אחת כמה וכמה כשהאמריקנים מוכנים להעמיד פה מערכות ניסוי בתוך שבועות בודדים? כמו שכותבים אנשי הארץ, את התשובה המורכבת יש לחפש במסדרונות משרד הבטחון, הרוחשים לוביסטיים של התעשיות הצבאיות השונות, שחוששות מאוד מ "לביא 2".

מצ"ב ריכוז אשכולות נוספים העוסקים במערכות הללו ובאלטרנטיבת הפלנקס/נאוטילוס
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=424905
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=357780
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=321877
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=389990
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=378842
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=277387

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1068070.html
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1068066.html

מעניין איך מערך הנ"מ מתכונן במרץ לקלוט מערכות שכמעט ולא היו מעורב באפיון ובבחינה שלהן...

האם מערך הנ"מ היה מעורב עמוקות באיפיון ההוק או הפטריוט?

לפתור בעיה טקטית ישראלית שספק ממילא עד כמה היא נכנסת בתחומו של חיל האויר?
(אם התחום שמכסה כיפת ברזל הוא בחזקת חה"א, צריך להעביר לו מן הסתם גם את האחריות על מערכות האיתור מהנורית העתיקה וצפונה).

ייתכן שהנ"מ הוא הגוף המתאים לקלוט את המערכת, ייתכן שלא, אבל בהחלט מוזר אם הסיפור נכון, שמערכת שפותחה ונבחנה מראש עבור הצבא מגיעה, בהנחה שכך הדבר, לגוף שלא היה מעורב בכך. לצורך העניין אני מדמיין, בהקצנה, את מערך ה'מרכבה' מוקם ללא מעורבות של חיל השריון באפיון ובאבות הטיפוס.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

יגיל, קצת היסטוריה ברשותך:
קודם קלטו בישראל את ההוק שהגיע בהגיון לחה"א.
אחר כך את הפטריוט ששימש לנ"מ וגם ליירוט טילים.
משם המדרון החליק לכך שהחץ - שמיירט טילים ייעודי-בלבדי המבצעי הראשון בעולם, אאל"ט - נמצא ברשות חה"א.
מכאן הגיוני מאוד שגם כיפת הברזל (וקלע דוד בעתיד) יגיעו גם הם לחה"א.
יש עוד היבטים שונים לנושא, קצת יותר מבצעיים, אבל זה לא משנה במיוחד.

הנורית - תקן אותי אם אני טועה - הוא מכ"ם איכון לצורך ירי נ"ס, וגם המחליפים שלו נועדו לכך.
בחה"א מחזיקים במקביל גם מכ"מי איכון, שהיום כנראה מיועדים לאיכון תמ"ס בלבד.. אם המערכת שמשלבת בין הזרועות עובדת, על מה אתה מזדעק?

ולומר שתמ"ס זה בעיה טקטית ישראלית זו לא האמת.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG שהחץ - שמיירט טילים ייעודי-בלבדי המבצעי הראשון בעולם, אאל"ט - נמצא ברשות חה"א. .

Galosh?
Safeguard?

"קצת" קדמו לחץ.

ייעודיות לטק"ק בליסטי, ורק לו?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כמובן.

תודה על המידע ועל ניפוץ עוד אגדה שרצה בחיל..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מכל מקום, ההבדל העקרוני הוא תחום הפעולה. בעוד שיש הגיון רציני בלתת את הסוללות שיורות לגובה רב לחה"א, הרי שלפי ההגיון שנותן את כיפת הברזל לחה"א, השלב הבא הוא להעביר אליו את גדודי התומ"תים, שכן הם יורים אש נגד משגרי הרקטות שמתפקידו של חה"א לנטרל. ויתרה מזו - פגזי תומ"תים עשויים לסכן מטוסים מנמיכי טוס עוד יותר ממה ש'כיפת ברזל' עשויה, מן הסתם. השאלה על פי מה בדיוק אתה שם את הגבול, ופה נראה לי שלמערכת אין שימוש אוירי כלל, לפחות לפי מה שפורסם, היא אינה מיועדת ואינה יכולה ליירט כלי טיס, והאיום שלה עליהם מינורי ביותר. אם להגזים כדי להסביר מה תמוה לי, למה שהאמצעים לאיכון צלפים לא יופעלו בידי חה"א? הרי הכדור בלי ספק טס באויר.


וכמדומני שאפ'חד כרגע לא מתמודד עם צינורות מעופפים מסגנון הקסאם. הרוב חוטפים מרגמות או דברים תקניים, וכשהחל הפיתוח למיטב זכרוני דיברו בעיקר על קסאמים.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לפי מבזק שעתה פורסם בגל"צ נערך ניסוי קריטי של "כיפת הברזל" לפני כמה זמן הוכתר בהצלחה מלאה.
הפרטים יבואו בהמשך.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו