אשכול פותח|הגדרות בסיסיות
כמה הגדרות כדי לפתוח את הפורום. אשכול זה נועד כדי להגדיר באופן כללי את השכבות השונות של האוכלוסייה (בישראל לפחות) בכל מה שקשור לדת/חילון וכו':
חרדים -
יהדות חרדית - המכונה בלועזית "אולטרה-אורתודוקסיה", היא זרם ביהדות האורתודוקסית, המתאפיין - לא רק בהקפדה רבה על שמירת ההלכה היהודית (מה שמאפיין גם קבוצות אורתודוקסיות לא חרדיות) - אלא אף בתרבות שמרנית ייחודית, כזו אשר - אינה נובעת ישירות מההלכה - אלא אשר גובשה באופן עצמאי אצל החברה החרדית עצמה.
לפי דעה רווחת, מקור הכינוי "חרדים" הוא בישעיהו ס"ו, בפסוק "שמעו דבר ה', החרדים אל דברו". על אף שבמקורו משמש הביטוי כריבוי של "חרד", מקובל יותר הכינוי ליחיד "חרדי" (אך ברבים "חרדים" ולא "חרדיים", כמו "יהודי" ו"יהודים").
(הרחבה בוויקיפדה)
דתיים -
המונח "דתי" הוא חדש יחסית בעולם היהודי. עד סוף המאה ה-17 לא הוכרה זהות חילונית, וממילא גם לא היה צורך בהגדרה "דתי". עם בוא הנאורות לעולם, ואחריה תנועת ההשכלה היהודית, החלו להופיע יהודים מסוגים שונים: כאלה שאינם רואים עצמם מחויבים לדת, אחרים שביקשו לעצב מחדש את הדת (למשל, הרפורמים), ומאוחר יותר גם חילונים. הכינוי "דתי" משמש יהודים בעיקר מאז המאה ה-20. יש הטוענים שדתי אין היותו מוגדר על פי קשת רחבה של מצוות דרבנן ולא דרבנן אלא על פי מערכת אמונות המגדירות אותו בעיניו ביחס לסביבה שהרי אין חילוני מגדיר דתי כדתי אלא דתי אם בכלל. יחד עם מצוות, נוהג ומראה שמקובל בעיני קונצנזוס להיות משויך לקבוצה כזאת או אחרת ובפרט קבוצת "דתי", מתלווה עם הגדרת ה"דתי" משמעויות נוספות.
מסורתיים -
בישראל, מסורתיים או שומרי מסורת הוא כינוי לזרם מרכזי בחברה בישראל הכולל יהודים שאינם מגדירים עצמם כדתיים אך גם לא כחילוניים.
לרוב, המסורתיים מקיימים מצוות אחדות ומנהגים שונים הנחשבים סמלי מסורת מובהקים, לא בהכרח בשל נאמנות והקפדה על שמירת ההלכה היהודית, אלא מתוך הזדהות ותחושת השתייכות לעם היהודי ומתוך המחשבה שיש לשמר ערכי מסורת כדי לשמור על קיומו של העם. המסורתיים בישראל אינם מקבילים לזרם המסורתי המקובל בקרב קהילות יהודיות בארצות המערב. (הרחבה בוויקיפדיה)
חילוניים -
חילוניים (ולשון אחרת תציע: "חופשיים") הם אנשים שאורח חייהם אינו כולל, בדרך כלל, קיום הוראותיה של דת כלשהי.
בקונטקסט היהודי במדינת ישראל, חילוניים הם אנשים שאינם מקפידים על קיום מצוות הדת היהודית. בתקופת העלייה השנייה ואחריה נעשה שימוש במושג "חופשיים" כדי לציין את אותו עניין, תוך הבנה כי מדובר בלקיחת חופש מכבלי הדת המגבילה, אך במהלך השנים כבש המושג "חילוניות" את מקומו בהוויה הישראלית, כאשר במשמעותו מודגש ציון של תופעה של חולין ונורמליות, כתחליף לקודש של האורתודוקסיה. (הרחבה בויקיפדיה)
חזרה בתשובה -
חזרה בתשובה הוא תהליך של תיקון פנימי של האדם, בכל מדרגה שבה הוא נמצא, צדיק כרשע.בדורות האחרונים הצטמצם המושג לביטוי תהליך נפשי וחברתי בו משנה היחיד את אמונותיו ואת אורחות חייו והופך להיות דתי יותר.
בתחילה היה שמור הכינוי חוזר בתשובה למי ששינו את אורחות חייהם מהקצה החילוני לקצה הדתי. כיום משמעות המושג התרחבה ומכילה גם את מי שעברו ממצב של הקפדה מוגבלת על מצוות הדת למצב של הקפדה מוגברת, תהליך שנקרא בעבר עשיית תשובה. התומכים בחזרה בתשובה מרבים לכנות מעבר זה בשם התחזקות, ואלה העוברים אותו מכנים עצמם מתחזקים. מקורו של הביטוי חוזר בתשובה הינו במושג התלמודי בעל תשובה, שהוא אדם שחזר למוטב מדרכו הרעה. תהליך החזרה בתשובה הפוך מזה של יציאה בשאלה, שבו אדם דתי נעשה חילוני. (הרחבה בויקיפדיה)
יציאה בשאלה -
יציאה בשאלה היא תהליך חברתי ונפשי שבו אדם שומר מצוות משנה את אורח חייו ואמונותיו והופך להיות חילוני. המונח מתייחס כמעט תמיד ליהודי, אם כי לפעמים משתמשים בו בהשאלה גם לגבי בני דתות אחרות.
המונח יציאה בשאלה מיוחס לרוב לתהליך בו אדם שהשתייך לציבור דתי מפסיק באופן גלוי לשמור את המצוות המייחדות את הקהילה הדתית לה השתייך. לרוב המונח אינו משמש לציון הפסקת שמירת מצוות של אנשים מסורתיים, ירידה ברמת שמירת מצוות והפסקת שמירת מצוות הנעשית בסתר ללא יציאה מהחברה הדתית. - חזרה בשאלה: היפוך לא-מדויק למונח חזרה בתשובה, אשר מתייחס לחילוני שנעשה דתי. המונח "חזרה בתשובה" הוא בעצם שגיאה שהשתרשה בשפה העברית, ולפיכך גם המונח "חזרה בשאלה" מקורו בטעות. המלה "תשובה" הובנה בטעות כ"מענה" (כביכול, מענה לתהיות על אודות העולם והאמונה). למעשה, בהקשר זה, פירוש המילה תשובה הוא "שיבה" (שיבה לדת או לאמונה). בספרותההלכתית מקובל המונח לעשות תשובה, המדויק יותר מבחינה לשונית. אדם חילוני שמשנה את אורחות חייו ונהייה דתי, הרי הוא שב למקורותיו או למצבו הטבעי.
- יציאה לשאלה: היפוכו של הביטוי "חזרה בתשובה". יש בו הד להשקפה שעל פיה הדת מספקת תשובות לשאלות קיומיות, בעוד החילוני תוהה תמיד ושואל על קיומו.
- התפקרות: ביטוי שנגזר מן המילה "הפקרות" (כלומר, חופש מוגזם, היעדר פיקוח), ואולי גם מן השם אפיקורס (פילוסוף יווני שתורתו הפכה סמל לחילוניות). מונח זה יוצר קונוטציה שלילית של אדם המבקש לצאת ממסגרת החוק והנורמות החברתיות. מילה זו מופיעה בשפה העברית כבר בספרות מתקופת התלמוד, אך מקובלת בימינו בעיקר בקרב הציבור הדתיוהחרדי.
- התחלנות: מונח מודרני שנגזר מהמילה "חילוני" במשמעותה המודרנית.
- דתל"ש - ראשי תיבות של "דתי לשעבר" - ביטוי שנפוץ כיום, לרוב בקרב החברה הדתית-לאומית והמסורתית ולא לגבי החברה החרדית. לעתים הדתל"שים רואים עצמם כתת קבוצה עצמאית, מפני שהם מרגישים נטע זר בשני העולמות - החילוני והדתי.
לרוב המונח "יציאה בשאלה" לא משמש לציון המרת דת ו/או התבוללות אשר במידה מסוימת נחשבים כגילויים קיצוניים של "יציאה בשאלה".
(הרחבה בויקיפדיה)
ועוד רבות השכבות והמגזרים בישראל..
מי שרוצה להוסיף הגדרות מתאימות לאשכול יבורך!
------------
אגב, אני מגדיר עצמי כדתל"ש
-----------
נ.ב - אם יש בעיות בפונטים ובגודל האותיות - ניסיתי לתקן את זה אבל לא הצלחתי.. עמכם הסליחה!
נערך לאחרונה ע"י נחש מורעל בתאריך 24-02-2008 בשעה 12:38.
|
ראשי
צ'אט
24-02-2008, 12:35
- דרגת מנהל, תוצג בצד כינויו של מנהל הפורום 
).
...). 
)
.
).
מצב כלאיים
