שלום לכולם!

לפני חודש בערך פירסמתי פה הודעה על בעיה שהייתה לי עם חבר שלי (לשעבר כבר).
בכל מה שקשור לצבא ועל היחס שלו שהיששתנה כלפי.
יום אחרי היומולדת שלי לקחתי אותו לשיחה והוא נפרד ממני מסיבה לא ממש ברורה שכללה 5 סיבות,
שבתוכן הרגש שהוא תוקע אותי במקום ושאנחנו הולכים לכיוונים נפרדים, שהוא כבר לא בטוח ברגשות שלו אלי, שהוא מרגיש תלוי בי והוא צריך את הזמן שלו לבד, שהוא מרגיש שהקשר שלנו נטל עליו כרגע ושבקיצור הוא צריך את הזמן שלו לבד.
היינו ביחד שנתיים (היום היה אמור להיות), ואנחנו פרודים כבר חודש שלם, שבמהלכו לא שמעתי ממנו ולא ראיתי אותו והוא נעלם כאילו לא היה.
עד לפני הפרידה, שבועיים היינו בקשים, אבל עד אז הכל היה נהדר, ופתאום הוא נופל עלי ככה.
אם הוא היה רוצה לחזור או להיתקשר, הוא כבר היה עושה את זה נכון?
אבל אני לא מצליחה להמשיך הלאה, נורא קשה לי, במיוחד שהיה לנו קשר מאוד אינטימי ומאוד פתוח ומאוד אמיתי, והרגשתי שנתתי את כולי לו, וככה הוא עושה לי אחרי שנתיים ביחד ועוד שהוא טוען שהוא אוהב אותי.
אני מרגישה כאילו לא סגרתי מעגל, אבל אני לא רוצה להיתקשר אליו גם כי חודש כבר לא היתקשרתי, וכי אני רוצה להציל את מה שנשאר מהכבוד שלי, גם כי אני מחכה שהוא יתקשר, וגם כי אני לא רוצה להיתקשר בלי מטרה לסתם סמול טוק, ובתכלס ממש ממש לא בא לי לשאול אותו איפה אנחנו עומדים כי אני דיי בטוחה שהוא יגיד לי שזה כנראה הסוף.
עדיין לא החזרנו את הדברים שלנו אחד לשני, ולפני כמה זמן הוא התקשר לחברה שלי ושאל אותה לשלומי, אבל מעבר לזה לא שמעתי ממנו כלום. הייתי אצלו בחדר וראיתי שהדברים שלי עדיין שם.
זה אומר משו בכלל, או שאני סתם משלה את עצמי??
מה עושים עכשיו???

תודה לכל המגיעים עד הלום

תקשיבי מניסיון שקרה לי את אותו דבר בעבר..
אל תתקשרי אליו ואל תעשי טעויות..
אם נתת לו את הנשמה כפי שאני רואה כאן.. וככה הוא זורק הכל לפח אחרי שנתיים בלי בכלל לנסות לתקן
את עצמו ולעבור לבד על הטעויות והשטויות שהוא עשה.. סימן שהוא לא שוה את זה..
אני מבין שאת לא יכולה לעבור הלאה.. זה עדיין טרי האמת.. אבל תשמעי.. מה שיעזור לך עכשיו זה להמשיך להיות
עם חברים שלך, משפחה שלך תומכת אני מקווה, כמה שיותר להיות איתם לא לחשוב עליו. להעסיק את עצמך במה שאת אוהבת, לעבוד קצת.. להעביר את הזמן ותאמיני לי תמיד אומרים ש "הזמן הוא התרופה " תאמיני לי אף רופא
לא יודע כמה זה עוזר בצחוק.. אבל זה ממש ממש עוזר.. ותאמיני לי מניסיון..
הייתי בעבר בקשר עם מישהי שנתיים וחצי ובסוף תפסתי אותה בוגדת בי והורדתי מעצמי את הכבוד ואפילו חזרתי אליה..
אבל אחרי זה פשוט הבנתי שאני אידיוט ולא נתתי לעצמי להשבר..
אם את צריכה כתף תומכת או בא לך לדבר לשפוך את הלב אני כאן

YanivTzarfati - Studio photographer
http://www.facebook.com/Yanivphotography

אני דווקא לא ממש מסכימה איתך הפעם,
אני בעד לסגור דברים, מנסיון שלי העניין,
כשלא סגרתי דברים תמיד המשכתי איכשהו הלאה והיה לי את החצון הזה לחזור אחורה,
תמיד הסתכלתי אחורה לראות מה קורה שם, האם יש סיכוי?האם לא,
ויש דברים שלא סגורים לי ועד היום מטרידים אותי..
אני חושבת שאת צריכה לדבר איתו, ואפילו לשמוע את ה'לא' הזה,
אבל ממש לא להוריד מהכבוד שלך,
לבוא ובדגרי- אבל באמת דוגרי להגיד לו שלדעתך זה סוג של מעגל פתוח, ושאתמהת לסגור אותוף אז שיגיד לך איך הדרך המקובלת שלו לסגור מעגל, שאת תקבלי את זה כמו שהוא יגיד, ותעריכי ותכבדי את התשובה שלו,
ותדעי שזה הפסד שלו,
כי כמו שאת אמרת, שנתיים את נתת מעצמך מעל ומעבר!
נתת את כל כולך!
אם היית יכולה לחזור אחורה [לדעתי לפי איך שזה נשמע] לא היית משנה דבר,
ונראה שאת בטוחה שהכל מושלם,
אוקיי, כל הכבוד לך,
לקשרים הבאים תדעי שאת פרטנר מעולה לקשר זוגי, ובכלל לכל קשר!
שאם את מתחילה משהו את תתני את כל כולך עד הסוף.
ולפעמים אין מה לעשות- בשביל אנשים שאוהבים אנו נוכל ואף נרשה לעצמנו לדרוך על עצמנו.(או כמו שאת אמרת את זה- להוריד מהכבוד)
לדעתי לבוא ולהיות פתוחים, ולדבר על דברים שלא ברורים, בעיקר עם בנאדם שתיארת כמישהו מאוד חשוב לך שעברת איתו קשר אינטימי ואמיתי חשוב לסגור הכל ולדבר על הכל, כי לא סתם ככה נמחקות לך שנתיים מהחיים!
וחשוב שאם הן נסגרות אז פחות בשמחה, בידידות, עם טעם טוב בפה.
אני מאחלת המון הצלחה וכמובן שאחכה לעידכונים!

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

אני לא רוצה לתת סתם תקוות, אבל הצבא משנה/ הופך בני אדם. ראיתי אנשים שהשתנו, ולא היה לזה בסיס, זאת אומרת שהבנאדם בא אליך אחרי כמה זמן ואומר לך "וואלה אחי, תראה איך השתניתי" וזה לא תמיד בנימה אופטימית.
קשר של בני זוג מורכב משניים, ושאחד משתנה הכל יכול ללכת. אבל, וזה אבל גדול, יכול להיות שיהיה לו רע עם השינוי, ושהוא ירגיש את החיסרון הוא כן ירצה לחזור. מדברים פה על כבוד עצמי, אני לא רואה למה צריך להכניס את האגו לפה, לא מדובר על מישהו שרוצה ברעתך ומנצל אותך. מדובר על בנאדם שעובר שינוי/ משבר ולא כ"כ יודע איך לעכל אותו. יכול להיות שהוא גם לא רוצה לפגוע בך, זה גם אופציה, שהוא יודע שאם יהיה קשר זה כן יפגע בך.

אני לא אומר לפתח תקוות שכן תחזרו, אני אומר לא לשחק משחקים, להיות דוגרים. והכי חשוב לנסות להבין, לא את העניין שה"קשר הופך לנטל" זה אף פעם לא יהיה נעים לשמוע מהאדם הכי יקר לך בעולם שהקשר שלך איתו הוא נטל. צריך להבין מאיפה מגיע השינוי, אם טוב לו עכשיו, אם הוא במצוקה ולש לשחק ב-מי יתקשר ראשון.

זה תהליך קשה, עלי הוא השפיע בצורה ממש דראסטית. אם תפרדו, ואני מקווה מאוד שזה לא יקרה, תכניסי לעצמך המון המון רצון, והמון איכפתיות לעצמך בשביל שתצאי מזה כמה שיותר מהר. כי אין דבר יותר חרא מזה.

שיהיה בהצלחה.

אני מבינה ויודעת בוודאות שכרגע משהו עובר עליו, וגם באותו היום שניפרדנו, הוא לא אמר את המילה להיפרד, הוא אמר שהוא רוצה לקחת פסק זמן, וזה משאיר אותי עוד יותר תלויה באוויר, כאילו כמה זמן אני אצתרך לשבת ולחכות לו? ועבר כבר חודש ובכלל לא שמעתי ממנו.
העיניין של מי יתקשר ראשון קובע כאן רק דבר אחד, מי יקבע את עתיד הקשר.
בתקופת כל הקשר שלנו תמיד הוא היה אחרי לעתיד של הקשר, ופעם אחת אני רוצה להיות זאת שתיהיה לה ההזדמנות לומר לו את הכן או את הלא.
התגובה מעליי מאוד מפתה את התיקווה וגומרת לי לחשוב חיובי שיש עוד סיכוי, אבל איך לדעת? כמה זמן לחכות? מה לעשות??

מה מונע ממך להתקשר? האגו? בחייאת, זה קשר של שנתיים, אל תשחקי משחקים. את רוצה לראות מה הולך? את רוצה לדבר איתו? תתקשרי אליו. יכול להיות שהוא מחכה לטלפון הזה מאוד, יכול להיות שהוא פשוט לא יודע מה לעשות.

אני לא סתם רוצה לפתח תקוות, זה לא העניין, אבל אני כן יודע מה ההשלכות ומה עוברים בפרידה מקשר רציני באמת. ואת זה הייתי חוסך בכל מחיר.

את לא משפילה את עצמך, את לא דורכת על הכבוד העצמי שלך. את רוצה שיהיה לך טוב, את רוצה לדבר איתו, את רוצה לראות מה יהיה. תדברי איתו. תנסי לתמוך, תנסי לראות מה עובר עליו. צבא זה לא עסק פשוט. יכול להיות שהוא במשבר לא נורמאלי, אל תתני לאגו לנהל את המשחק.

שיהיה בהצלחה.

אבל העיניין הוא, שאם הוא היה מעוניין לשמוע ממני, הוא כבר היה מתקשר ממזמן, או לפחות דרך חברים משותפים שיש לנו, והוא לא עשה את זה ואני לא רוצה לכפות עליו את עצמי..=\

תבברי מה קורה- בשבילך!
לא בשביל אף אחד אחר!
אל תדפקי חשבון!
את באה לסגור דברים וללכת.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

אל תהיי בטוחה, ואת גם לא יודעת תמיד איך לשפוט בנאדם ומה מוביל אותו לעשות כל מיני דברים. בנוסף לכל, לא כל הקלפים פרוסים לפנייך, הגיוני שהוא ביקש ממישהו לא להגיד לך שהוא שאל עלייך.

מהסיבה הזאת- תתקשרי, או שתפגשי איתו, זה נראה לי עדיף. תשבי איתו ותנסי להבין מאיפה בא הכל ומה עובר עליו. תנסי להבין מאיפה בא המשבר הרגשי הזה. את לא כופה את עצמך על אף אחד, הייתם שנתיים ביחד וזה לא הזמן למשחקים. וחץ מזה- וזה הכי חשוב, גם אם את מרגישה שאת כופה את עצמך עליו זה העתיד שלך והוא הכי חשוב. זה הרבה פחות נעים שזה נוחת בבום.

תעדכני.