קטאנה היא חרב יפנית מסורתית, אפשר לראות שהלהב שלה חותך כדורים שנורים עליה

9mm Vs Katana




katana vs .50 machine gun (חותכת כמה כדורים אבל נכנעת בסוף)

אמנם נכון, שהחרב היפאנית היא אולי הלהב הטוב ביותר שנוצר אי פעם, אבל האם בדקת היכן נמצאים פלדה, נחושת ועופרת על סקאלת MOHS או REYNOLDS? נראה לי שאותו ניסוי עם סכין מטבח רגילה לא היה נראה אחרת.

סתם שאלה, האם קטאנה יותר חדה מלהב של סכין יפני?

202 נוב' 08

קטאנה אמורה להיות חדה יותר. וסכין יפנית היא לא דוגמה טובה ללהב חד.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לקטליזטור -

איך אתה מגדיר חדות?
אני לא סתם מתחכם איתך.
נחמיה לבטח יודע את התשובה, ואם לא - לבני יכול לדבר הרבה על שיטות שונות להשחזת להבים וכיצד מודדים חדות.

שים לב להודעה בפרטי, ואל תחמיא לנחמיה על דברים שהוא לא יודע..

מה יותר חד - קטאנה או נייר הדפסה ממוצע?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ראשית - סליחה אם חשדתי בכשרים.........
שנית - סליחה אם אשתמש במונחים לועזיים - המקבילות העבריות די לא מספקות.
בנושא להבים וחדות ישנם מספר מושגים:

HARDNESS (קשיות) שהיא תכונה הכרחית, כי על כן צריך שהלהב יהיה מחומר קשה יותר מן החומר הנחתך. במתכות ישנו מבחן ריינולדס ובמינרלים וגבישים ישנו הסולם של MOHS.

TOUGHNESS מהווה מדד לחוזקו של החומר, אך אין לבלבל בין חוזק לקשיות.

BRITTLENESS (שבירות?) חומר יכול להיות חזק וקשה, ויחד עם זה שביר. למשל - זכוכית - קשה מפלדה (זכוכית שורטת פלדה) אך נשברת בקלות.

פרט לכך יש חשיבות לרדיוס של הצד החד של הלהב, וכן לכושר הלהב לשמור על חדות.

המיוחד בקטנה שהלהב בנוי משני סוגי פלדה בעלי תכונות שונות ומשלימות, וכן טיפול טרמי מיוחד שמקנה תכונות יוצאות דופן הן ללהב בכלל והן לקצה החד.

עוד נושא הוא צורת ההשחזה: ישנן שלוש צורות עיקריות

WEDGE שזה נותן צורה של זוית חדה ללהב (בחתך לרוחב, כמובן) - זו צורת ההשחזה הנפוצה בחרבות. ככל שהזוית חדה יותר - הלהב חד יותר, אך מצד שני פגיע יותר, מאבד שבבים בכל מכה ולא שומר טוב על החדות.

CONCAVE - או HOLLOW GRIND כשמו כן הוא - קעור. מתאים יותר לסכיני מטבח, מכשירי גילוח וכיו"ב.

CLEAVER - שזה ההפך מהקודם - ובחתך נראה כשתי קשתות הנפגשות בזוית חדה. קשה לעיבוד אך מקנה עמידות גבוהה במכה במטרה.

זה - על קצה המזלג, ומבלי להיכנס ללהבים משוננים, ולצורות לא רגילות של להבים (רגיל נחשב לישר או מעוקל).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ BRITTLENESS (שבירות?) [פריכות - מהמילה פריך] חומר יכול להיות חזק וקשה, ויחד עם זה שביר. למשל - זכוכית - קשה מפלדה (זכוכית שורטת פלדה) אך נשברת בקלות. .

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

שסמוראי יפני חביב היה מבצע בעצמו מיד ספוקו אם היה רואה התעללות כזאת בקטאנה.
זאת חרב שיעודה לחתוך בשר ועצמות אבל בטח שלא מתכת. עושים הכל כדי לא לפגוע בשלמות הלהב ולכן בלוחמה אמיתית לא הייתם רואים אף פעם הצלבות של חרבות כמו שיש בסרטים (ואם כן אז רק עם "גב" החרב) ובכלל לחרב איכותית מתיחסים ביריאת קודש כך שאפילו לא נוגעים בלהב באצבעות, כדי שהשומן לא יהרוס את המתכת.
אבל לירות בה?

היה עומד באותו ניסוי ונותן אותן התוצאות?
הרי שיטות הייצור שונות לחלוטין. צורת הקיפול בזמן החישול של החרב וההשחזה היחודית הנותנות שתיהן את המוצר המוגמר עם צורת הגלים היחודית על הלהב היפני. השכבות והטיפול חום-קור שעוברת החרב אין דומה לה בסכין מטבח יקר ככל שיהיה. שים לב בירי הראשון לא היה אפילו גראד בלהב החרב!
ירי על סכין מטבח היה מחסל את הלהב במקום הפגיעה.

"אני לא יודע במה נילחם במלחמת העולם ה-3 אבל אני בטוח שברביעית נילחם באבנים ומקלות.."

בצילומי התקריב רואים היטב שהלהב ניזוק ועומד לאבד שבב.

הלהב שבו השתמשו בניסוי אינו מן המשובחים, וחסר בו הסימן האפייני לקיפולי פלדה מרובים (יש ביפאנית הרבה מילים שונות לתיאור הסימנים האלה, לפי אסכולת הייצור של הכלי).

.....וכן, סכין מטבח מצוי בהחלט יעמוד מול תחמושת 9 מ"מ רגילה או אפילו קוטר גדול יותר של קליע עופרת. שום להב לא יעמוד בפגיעה אסימטרית או בצרור.

ראיתי את הסרטונים הללו בעבר, באתר אחר. עם אוצר המילים הכמעט לא קיים שלי ביפנית הצלחתי להבין שדווקא מדובר בלהב רציני והניסוי לווה ע"י היצרן (היפני המבוגר עם השפם). הסרטון הראשון ממש "מסריח" מהתלהמות לאומנית יפנית, כיצד החרב היפנית המהוללת חתכה את הקליע המערבי. בסרטון השני הטון כבר הרבה יותר שפוף ומדוכא.
קשה מאד להגיע באיכות הדלוחה של סרטוני יוטיוב ליכולת להבחין במרקם הפלדה בחרב היפנית הממוצעת, שגם ככה קשה מאד לראותו. אני מניח שהתכוונת לקו החיסום (HAMON) שבד"כ נראה על שפת החורפה. הקו הזה שדוגמתו משתנה הוא תוצר של טיפול תרמי דיפרנציאלי וצריבת חומצה, ללא קשר ישיר למבנה הלהב. ניתן לבצע קו כזה גם על להב מפלדת קפיץ או פלדת כלים. לקו הנראה יש משמעות בעיקר אסטתית וכל יצרן חרבות יפני סיגל לעצמו קו מסוגנן משלו, עניין של אופנה.
נכון, כל סכין מפלדה איכותית מחוסמת כראוי ובעל גיאומטריית השחזה טובה יחתוך קליע.

במאמר מוסגר הייתי מנסה לנער קצת את המיסטיפיקציה של הלהבים היפניים. נכון, הם באמת טובים ותהליך העשייה שלהם מאד מעניין מבחינה טכנולוגית, כי הוא בעצם פותר בעיות מטלורגיות שלא קיימות בעידן של אחרי המהפכה התעשייתית. אבל, לא רק היפנים פיתחו תהליכים טכניים של מטלורגיה מדהימה - גם הסינים, ההודים, הפרסים והוויקינגים, בתקופות מתקופות שונות. באירופה של הרנסאנס גם היו להבים מצויינים. לא כל להב יפני שיצא תחת ידי הנפח היה בהכרח טוב - היו כמובן כשלים לרוב, כמו בכל תהליך שאינו נמדד באמצעים אמפיריים. מאחר והחרב היפנית ותהליך הכנתה זכו למעמד מיוחד בתרבות היפנית, הרי שכחלק מאימוץ המסורות החיות (מושג לא ממש מדוייק) של המזרח ע"י המערב בתקופה הפוסט-מודרניסטית שבה מבחינת מרבית בני האדם חרבות הן חפץ רומנטי של העבר, החרב היפנית הגיעה למקום של כבוד בגלל חוסר באמצעי השוואה וספיחה חלקית ולא תמיד מובנת של מסורות יפניות.

טכניקת הקיפול, שמאפשרת מספר עצום של שכבות עם קושי וגמישות משתנים, היתה ידועה לחרשי מתכת במרבית העולם העתיק. היפנים כמו תמיד שאפו לשלמות במסגרת הטכנולוגיה הקיימת, אבל הם לא ידעו שום סוד שלא ידעו במקומות אחרים.

נראה שאתה קצת מבין בקאטאנות.
איפה בארץ אפשר לקנות (משהו לנוי, אבל לא זיוף, אולי אמיתי באיכות נמוכה יחסית) וכמה עולה?
תודה

"טימור תעשה לי גיזי!"

סתם תהיה - זה בכלל חוקי?
כי הליכה איתה ברחוב לא אמורה להיות חוקית לפי אורך הלהב..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

קטאנה לנוי תהיה אך ורק קטאנה לנוי. יש כאלו יפות מאד, להב עשוי ממתכת אל-ברזלית בד"כ.
קטאנה אמיתית, הזולה ביותר היא חרב קצינים תעשייתית של מלה"ע II שמחירה מתחיל סביב $800 ומטפס. קטאנה עתיקה עולה אלפי ועשרות אלפי דולרים.
אפשרות אחרת היא קטאנה מודרנית שמשמשת אמני לחימה לאימוני חיתוך (באטוג'יטסו, טמשיגירי). הפשוטות מכילות להב מפלדה פחמן אחידה, ללא קיפולים - אבל הן טובות בדיוק כמו כל חרב אחרת. ניתן להשגה בארץ סביב $400 בערך ומעלה, יש גם יקרות בהרבה, מודרניות עם להב "מקופל". מי שמעוניין ישלח ה"פ ויקבל פרטי יבואנים, אני לא צד בעניין.
לנחמיה - אין בעיה חוקית "ללכת" עם חרב ברחוב כל עוד היא עטופה או נמצאת בתיק, ואתה מוביל אותה מהבית לשדה או למקום האימון.

אכן, ראוי להזכיר גם את החרבות הדמשקאיות (לא בהכרח מיוצרות בדמשק), חרבות סלמנקה וטולדו מספרד, מוצרי סולינגן מגרמניה, וחרב השמשיר מפרס, וזו רק רשימה חלקית של להבים משובחים.

לדעתי, הכבוד שניתן לקטאנה הוא פשוט תוצאה של הכבוד שניתן לה ביפן עצמה, שם היא ממש סמל לאומי לשלמות; אף אחד במערב, למשל, לא היה חושב בכלל לעשות מבחן כזה על חרב מערבית (ובטח לא לתת לטיפוס מזרח-תיכוני שעיר ומרושל לירות בקלאצ'ניקוב עליה, מול עיניו הבוחנות של מומחה חרבות מערבי מבוגר..) כי במערב חרבות הן פריט מוזיאלי גרידא.

הגעתי לכמה מסקנות
בעקבות צפייה בכמה סרטים שהגיעו מהמזרח הרחוק אני יכול להגיד שהם פשוט משוגעים שם

בהתייחסות לסרטים
אין מה לומר בקרב אחד על אחד הקאטנה קוטלת את האקדח
נגד כדור 0.5 יש צפי שהקאטנה תישבר אומנם יש לה כמה חיתוכים
מעניין מה היה קורה עם כדור 5.56 שזה ה"סטנדרט " לנשק עולמי

ממש מעניין
קרדיט למעלה