10-03-2008, 16:12
|
|
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
|
|
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
|
|
|
ומתוך אתר הפלמ"ח
ציטוט:
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.palmach.org.il/View_files/Projects/Palmach/Object_Pic/019464/A_P_019464_10.jpg]
חיל-האוויר הישראלי החל להתארגן בראשית 1948, כשלרשותו מספר מטוסי אימון קלים. בפברואר 48 נרכשו ממחסני הגרוטאות של חיל-האוויר הבריטי 20 מטוסים קלים מסוג 'אוסטר' והוחל בשיפוצם והכשרתם לטיסה.
הטייסים היו חברי פלמ"ח, ממחלקת הטייס, וטייסים יהודיים ששירתו בחילות-האוויר של בנות-הברית במלחמת העולם השניה.
כאשר הוקמה חטיבת 'גולני', בראשית ינואר 48, שולבו פעולות הטייסים בצפון במסגרת החטיבה. בסיסם הראשון היה בשדה התעופה הבריטי הנטוש במחניים, אך לאחר זמן הוחלט להעבירו לבקעת יבנאל, משום שמטה 'גולני' הוקם באיזור והשטח היה נוח להכשרת מסלול. ב- 16.1.48 נחת שם המטוס הראשון.
בראשית פעילותה עסקה הטייסת בטיסות סיור, תצפיות ועריכת צילומי-אוויר. כן ליוו שיירות והובילו אספקה לישובים מנותקים. לאחר שהועבר לנגב מטוס אחד, החליטו אנשי הגליל שבטייסת להקים טייסת חדשה, שתשרת את צרכי הביטחון של הגליל. באמצע מרס 48 החלו גורמים שונים להפעיל לחץ, עד שהתקבל אישור ממפקד חיל-האוויר בפועל אהרון רמז.
פסח (פוסי) טולצ'ינסקי (מכפר-גלעדי), פרץ גרוסר (מאשדות-יעקב), משה פלדמן-פלד ודניאל בוקשטיין (עד שנהרג ב- 10.5) היו הפעילים בהשגת האישורים והאמצעים. לאחר שקיבלו אישור לשלושה מטוסים (שני 'אוסטרים' ו'טיילורקראפט), קיבלו גם שני מכונאים (מנחם לוי ושמואל ברוקס) והחלו ברכישת כלי-עבודה וחלקי-חילוף.
אור ל- 5.4.48 המריאו עם מטוסיהם צפונה ונחתו במסלול שביבנאל. מטוס אחד יצא מיד לטיסת סיור מעל משמר-העמק והשני סייר בגליל העליון. בימים הבאים עסקו בהובלת מפקדים ומצרכים חיוניים לגליל, זאת לנוכח העובדה שהכביש לגליל היה חסום בקטע עמיעד. כמו-כן הובילו מתל-אביב נשק, תחמושת וחומרי-נפץ, כדי להימנע מחיפושי הבריטים בדרכים ומהיתקלויות עם מחסומי ערבים.
ב-7.4.48 ביצעו "הצנחה" (למעשה, הטלה מגובה נמוך) של תחמושת במשמר-העמק המותקפת, אך חלק ניכר מהכדורים התעקמו כתוצאה מהחבטה בקרקע ולא היו ראויים לשימוש.
ב- 9.4.48 ביצעו הפצצה על תותחי קאוקג'י באיזור משמר-העמק. הפצצות היו עשויות מצינור ממולא בחומר-נפץ, שבקצהו מרעום עם פתיל, שהופעל בהדלקה, לפני ההטלה.
שני המטוסים ביצעו טיסות רבות מדי יום, וכל טייס ביצע בממוצע כחמש טיסות ביום.
בסוף אפריל החלו המטוסים להוביל פצועים שהיו במצב קשה מהגליל לבית-החולים בעפולה, לידו הוכשר מינחת מיוחד.
בישובים רבים הוקמו מסלולים לשעת חירום ובהם היו המטוסים מורידים אספקה וציוד.
באפריל ובמאי 48 הפכה טייסת "הגליל" לאמצעי חיוני לגליל הנצור ופעילותה הגיעה לשיא. בעת ההתקפה על רמות-נפתלי הופיע דניאל בוקשטיין, בדיוק כאשר המגינים היו במצב של ייאוש, לנוכח חדירת משורייני הערבים לתוך המשק. דניאל לא היסס, הנמיך טוס עד-כדי סכנה, והטיל את הפצצות על החיילים הלבנונים וגרם לנסיגתם - ובכך הציל את המשק.
עם גבור ההתקפות בגליל גדלה הטייסת ומנתה 7 מטוסים וכ- 40 אנשי סגל - צוותי אוויר וקרקע - בהם למעלה מ- 25 טייסים והיא השתתפה באופן פעיל בכל קרבות חטיבת "גולני".
טייסי אוייב ניסו לא פעם לתקוף את הבסיס בבקעת יבנאל, אולם הבקעה הצרה היקשתה עליהם את התקיפה והואדיות סייעו לטייסנו להתחמק בעת הצורך.
|
יש לציין שבתמונה נראים מטוסים במהלך שרותם בחיל האוויר הרבה אחרי התקופה המדוברת. עפ"י הצביעה - ככל הנראה מבצע קדש.
דניאל בוקשטיין היה בצוות מטוס הנורסמן שהתרסק בעת ניסוי חימוש מעל בית מחסיר. מנוע המטוס מוצב כיום על גלעד אבנים ומהווה את אתר ההנצחה הרשמי של חיל האוויר.
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
