לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 13-03-2008, 16:35
  shahar82 shahar82 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.05.06
הודעות: 39
הארץ מפרסם פירוט של תקציב חיל האוויר

הארץ מפרסם פירוט של תקציב חיל האוויר (התקציב השקלי בלבד).
לפי הכתבה:
  • תקציב החיל ירד מ6.9 מיליארד שקל ב2002 ל 5.8 מיליארד ב2008 והוא מהווה כ10% מהתצקיב השקלי של צה"ל.
  • כ35% מתקציב החיל הולך להוצאות שכר ורק 13% לכשירות וכוננות.
  • כמו כן יש נתון מעניין שלחיל יש הכנסות של 500 מיליון ש"ח בשנה ממכירות (מטוסים ישנים, ידע) שהתמורה שלהן נשארת בחיל.מעניין האם זה ההסדר גם לגבי ציוד של שאר החילות?
  • למפקדי הבסיסים יש את האופציה לחסוך בעלויות ולהשתמש בכסף כדי לשפר את תנאי השרות של החיילים.
  • כמו כן החיל וצה"ל כולו עברו לעבוד עם תקציב רב שנתי לחמש שנים במקום תקציב שנקבע בתחילת כל שנה. האם זה אומר שהממשלה התחייבה לא לקצץ יותר מעבר למה נקבע בתקציב הבטחון עד ל 2012 ?
(http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/963759.html)

המספרים של חיל האוויר נחשפים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
ירושלים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
5.5 מיליארד שקל באוויר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת מוטי בסוק
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תקציב חיל האוויר ב-2008, לפני תוספות ומענקים, מהווה עשירית מתקציב משרד הביטחון. מי מנהל את הכסף הזה, לאילו צרכים הוא משמש ומאילו מקורות הוא מגיע
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תגיות: .
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


חיל האוויר הישראלי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
נהנה לאורך השנים מתדמית יוקרתית וממעמד גבוה בצה"ל. ואולם בחינת ספר התקציב של החיל ל-2008 מגלה כי בערכים מוחלטים, קטן התקציב בשנים האחרונות. ב-2002 היה תקציב חיל האוויר 6.9 מיליארד שקל, ואילו ב-2008 מסתכם התקציב הבסיסי של החיל ב-5.5 מיליארד שקל - מתוך התקציב הכולל של משרד הביטחון בסך 51.3 מיליארד שקל.

עם זאת, ב-2007 וב-2008 נהנה חיל האוויר מתוספות תקציב חד-פעמיות בשל קליטת מטוסי הסופה, שאחזקתם (הכוללת דלק, חלפים ותחזוקה) כרוכה בעלויות גבוהות. תוספות אלה הגדילו את התקציב לסך של 5.8 מיליארד שקל. בנוסף, נהנה חיל האוויר מהכנסות שמקורן במכירות ובסיוע ביטחוני מארה"ב.

35% מתקציב החיל מיועדים להוצאות שכר, 32% לאחזקת הסד"כ (סדר כוחות), 13% לכשירות וכוננות, 10% לתוספות ייעודיות (מבצעיות), ו-10% מוקצים להוצאות שוטפות כמו ארנונה, מים, חשמל ודלק. חיל האוויר משלם ארנונה לרשויות המקומיות שבהן נמצאים בסיסיו, וב-2008 יגיעו תשלומים אלה ל-80 מיליון שקל.

עד 2008 עבד צה"ל, וחיל האוויר בתוכו, לפי תקציב חד-שנתי. החל מהשנה עובדים בצבא לפי תקציב חמש-שנתי (2008-2012), עם התאמות המתחייבות מדי שנה, מה שמקל על העבודה. לתקציב רב-שנתי יתרונות רבים, בעיקר משום שהוא מעניק אופק תכנון רחב ומגביר את
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P130308/c.0.1303.390.2.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
היציבות.

בעבר נעשו ניסיונות להעביר את צה"ל לתקציב רב-שנתי. הניסיון היחיד שיצא לפועל היה בתחילת שנות ה-80, אך מלחמת לבנון הראשונה שפרצה יצרה צורך לבנות מחדש את התקציב. הפעם מקווים בחיל האוויר כי התקציב הרב-שנתי יעמוד במבחני המזרח התיכון והזמן.

מכירות בהיקף של 500 מיליון שקל בשנה

תקציב חיל האוויר עומד על שלוש רגליים: רוב הכספים מגיעים מתקציב הביטחון הכללי, ושתי הרגליים הנוספות הן הסיוע האמריקאי ומכירות שמבצע החיל.

מאמצים רבים משקיע חיל האוויר בתחום המכירות, המסתכמות בחצי מיליארד שקל בשנה. כל התמורה בעבור המכירות נשארת בחיל, והכסף הזה משמש אותו לצרכיו. חיל האוויר מוכר בכל העולם - בין היתר נמכרים מטוסים ישנים כמו כפיר, סקיי-הוק, יסעור ואנפה, שצה"ל אינו זקוק להם יותר, אך הם בעלי ערך לגופים אחרים. לפני שהמטוסים הישנים נמכרים, הם עוברים השבחה בידי חברות בתעשייה הישראלית, בהן אלביט והתעשייה האווירית. בחיל האוויר מנסים גם למכור ידע בעולם או בישראל, אם יש לו ביקוש.

ארה"ב מפעילה באינטרנט "מחסן עולמי", שבאמצעותו יכולות מדינות שונות למכור ציוד צבאי אמריקאי. המוכר הגדול ביותר במחסן זה הוא צה"ל, עם היקף מכירות שנתי של 10 מיליון דולר. בעקבות העלייה במחירי המתכות בעולם, מכר חיל האוויר ב-2007 גרט, גרוטאות ברזל ואלומיניום ב-11 מיליון שקל, במסגרת מכרז בשוק הישראלי.

הרגל השלישית של התקציב - הסיוע הביטחוני שמעניקה ארה"ב לישראל - מסתכם ב-2.4 מיליארד דולר בשנה. מעט יותר מרבע מהכסף מומר לשקלים ומצטרף לתקציב השוטף של צה"ל. יתרת הכסף, בדולרים, מיועדת לצורכי התעצמות ולקיום שוטף של גופי צה"ל.

גוף צה"לי מרכזי באגף התכנון הוא שמחליט על הקצאת הכספים למטרת ההתעצמות. הכספים שהוא מקצה מיועדים לשלושה תחומים: רכישת ספינות, רכישת נגמ"שים ורכישת מטוסים. מדובר בתקציב מרכזי, ולא בחלק מהתקציב השוטף של חיל האוויר. המשמעות היא שהכסף לרכישת מטוסי 15-F אינו מגיע מהתקציב השנתי של החיל.

מיקור חוץ וקיצוץ בכוח האדם

הירידה בתקציב חיל האוויר בשנים האחרונות יצרה פערים בין צורכי החיל והוצאותיו שגדלים והולכים לבין המשאבים העומדים לרשותו. בחודשים הקרובים יתקיימו דיונים על אופן ההתמודדות עם פערים אלה. עם זאת, בחיל האוויר לא סבורים כי הקטנת התקציב משקפת ירידה במעמדו של החיל בצה"ל. לטענת אנשי החיל, חלקו בעוגה הצה"לית נשמר, אלא שצה"ל מוציא כיום כספים רבים יותר על שכר וגמלאות.

הוצאות החיל גדלות בין השאר משום שהוא מוציא מהשירות מטוסים ישנים, שהם זולים יותר וששעת טיסה בהם זולה יותר אף היא. במקומם, נכנסים לשימוש מטוסים חדישים - שלא רק שהם יקרים יותר, אלא שגם שעת טיסה בהם יקרה יותר.

למשל, מטוס סופה, 15-F החדש עולה 50 מיליון דולר, בעוד שמטוס 16-F הישן עולה 18 מיליון דולר. שעת טיסה ב-F15 עולה 38 אלף דולר, ואילו שעת טיסה בעיט (סקיי-הוק) הישן עולה 11.5 אלף דולר בלבד. דוגמה נוספת: שעת טיסה בפתן (מסוק חדש) עולה 13,100 דולר, לעומת שעת טיסה בצפע (מסוק ישן) שעלותה 8,200 דולר.

כדי להתמודד עם הבעיות התקציביות נוקטים בחיל האוויר כמה צעדים. בין השאר, קיצץ חיל האוויר את כוח האדם שלו. מ-2003 עד 2006 ירד שיעורו של כוח האדם בקבע של החיל ב-12%. צעד זה הביא לחיסכון בהוצאות בסך מאות מיליוני שקלים בשנה. ואולם העובדה שיש פחות אנשים, משמעה שיש לחיל גם פחות שעות טיסה.

נתח התקציב המיועד לכשירות וכוננות (13%) נחשב לצד החלש בתקציב חיל האוויר. בעבר, כשהחיל נדרש לקיצוצים בתקציב, ולא היה מהיכן לקחת את הכסף, קיצצו בסעיף זה. ואולם סעיף זה הוא בעל חשיבות, שכן ממנו מגיע הכסף לצורך אבזור מטוסים המגיעים מארה"ב. כשמטוס סופה מגיע לישראל, הוא מגיע "עירום", ובישראל "מלבישים" אותו עם מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה, מערכות קשר ואבזור נוסף המיוצר בישראל. מפקד חיל האוויר היוצא, אליעזר שקדי, קבע כי אין לפגוע עוד בתקציב הכשירות והכוננות, וקבע קו אדום שממנו לא יורדים.

צעד נוסף שנוקט חיל האוויר כדי להתמודד עם בעיות התקציב הוא הפרטת חלק מפעולות החיל, באמצעות אאוט-סורסינג (מיקור חוץ). מדובר בהוצאת פעילויות חשובות לביצוע של גופים אזרחיים. בחיל האוויר טוענים כי החיל מוביל בצה"ל בתחום של מיקור חוץ - מה שמביא לא רק לחיסכון כספי אלא גם לשיפור האיכות.

דוגמה למהלך של מיקור חוץ שיושם בחיל האוויר בשנים האחרונות היא בית הספר לטיס, שתפעול המטוסים בו עבר כמעט כולו לידיים פרטיות. מטוסי הפייפר, ששימשו בקורסי הטיס, הוחלפו במטוסי סנונית של אלביט. לפי ההסכם עם אלביט, שנחתם לפני שש שנים, המטוסים, המלאים, החלפים והטכנאים - כולם של אלביט, ואילו חיל האוויר משלם לחברה לפי מספר שעות הטיסה. לדברי מקורות בחיל האוויר, ההסכם עם אלביט שיפר מאוד את איכות האימונים במחיר זול יותר. המסוק סיפן של אלביט, המשמש את בית הספר לטיסה, מתוחזק באופן מלא על ידי החברה, והתשלום ניתן לפי מספר שעות הטיסה.

גם מסוק העיט של חיל האוויר מתוחזק באופן מלא על ידי התעשייה האווירית, והחיל משלם לחברה לפי מספר שעות הטיסה. התשלום בעבור השימוש במל"ט (מטוס ללא טייס) שובל של התעשייה האווירית נקבע אף הוא לפי מספר שעות הטיסה.

חברת אלישרא מבצעת גם היא עבודות במיקור חוץ לחיל האוויר. החברה מבצעת את ביום האויב בתרגילי קרב של החיל - באמצעות מכשור מדמה זול, מתוחכם ויעיל, הדורש פחות כוח אדם מכפי שנדרש בעבר בתרגילים כאלה.

בחיל האוויר אומרים כי שיטת עבודה זו מעבירה חלק מהסיכונים הכספיים לספקים. בנוסף, היא מאפשרת לחיל לשלוט בצורה טובה יותר בהוצאות שלו. בחיל מחפשים עוד עסקות מסוג זה, וכשימצאו כאלה ייצאו שוב לשוק האזרחי. לטענת מקורות בחיל האוויר, גם כיום מתנהלים משאים ומתנים עם גופים בשוק האזרחי בנוגע להרחבת מיקור החוץ.

בנוסף, גאים לספר בחיל האוויר כי החיל משקיע במטוסים שלו 18% מהסכום שמשקיעים האמריקאים, שיעור הגנרלים בצה"ל על כל אלף מטוסים הוא 29% משיעורם בצבא ארה"ב, ושיעור כוח האדם לכל מטוס הוא 36% בהשוואה לזה שבצבא ארה"ב. גם התקציב השנתי למטוס בישראל הוא חצי מהמקובל בצבאות של בריטניה וצרפת.

סיירת מטכ"ל של חיל האוויר

>> כשיעקב נאמן כיהן כשר האוצר, ב-97'-99', הוא כינה את אגף התקציבים במשרד "סיירת מטכ"ל של השירות הציבורי". את התפקיד הרגיש של אגף התקציבים ממלאת בחיל האוויר מחלקת התקציבים והבקרה של החיל, שבראשה עומד קצין בדרגת אלוף משנה. אנשי המחלקה קובעים את המקורות ואת השימושים בתקציב.

בימים אלה מתחילה המחלקה לעבוד על תקציב החיל ל-2009, והעבודה תושלם עד סוף השנה הנוכחית. מדובר בהליך מורכב, הכרוך באי-ודאות רבה, שכן עבודת הצבא דינמית מאוד מיסודה; למקבלי ההחלטות קשה לחזות במארס 2008 מה יהיו הדרישות מהחיל באוקטובר 2009. ספר התקציב יכלול תוכניות התעצמות של החיל, שעות טיסה, תוכניות עבודה ומשכורות לאנשי הקבע.

לאחר אישור התקציב, בינואר 2009, הוא יעבור לגוף המבצע, בראשות ראש ענף (רע"ן) התקציבים בחיל האוויר, שהוא הקצין האחראי על הרכש. בין השאר, הוא אחראי לקליטתם של 101 מטוסי סופה - מטוסי F16 החדשים שיגיעו מארה"ב. העסקה לרכישת המטוסים, בשווי של 4.5 מיליארד דולר, נחתמה ב-99', אך המגעים עליה החלו כמה שנים קודם לכן.

ראש מחלקת תקציבים ובקרה של חיל האוויר מבזר את סמכויותיו לאנשים בחיל המוגדרים "בעלי תקציב". בעל תקציב הוא אדם האחראי על תחום בחיל האוויר, למשל ראש להק ציוד, ראש להק כוח אדם, האחראי על האמל"ח (אמצעי לחימה), האחראי על הבינוי או האחראי על ההדרכה. כל בעל תקציב מקבל חלק מעוגת התקציב הכוללת, ועליו לפעול ביעילות כדי לנצל את סל המשאבים שקיבל לצרכיו, ולא - יישאר ללא כסף.

2 מיליארד שקל מתוך התקציב מנוהלים בידי מפקדי הבסיסים. בסיס שמצליח לחסוך כסף מתקציבו, למשל באמצעות חיסכון בכוח אדם, יוכל לעשות שימוש בכסף שנותר אצלו לצורך שיפור רמת החיים של הקצינים והחיילים.

מחצית מהעובדים במחלקת התקציבים והבקרה של חיל האוויר הם בוגרי העתודה האקדמאית. כולם בעלי תואר ראשון בכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון ומקצועות נדרשים אחרים, וחלקם בעלי תואר שני בתחומים אלה. המחצית השנייה הם אנשי חיל אוויר, שעסקו במקצועות שונים בחיל, והחליטו לשנות כיוון לטובת התחום הכלכלי - כולם אקדמאים.

בחיל האוויר אומרים כי קצין צעיר בחיל מבצע עבודה חשובה, מורכבת, אחראית, מקצועית ובעלת חשיבות לאומית יותר מהמקביל לו במגזר האזרחי. לדברי מקורות בחיל, מטרת הכלכלנים היא להקצות את המקורות באופן אופטימלי. לטענתם, כל מהלך של חיל האוויר כרוך בחשיבה כלכלית-עסקית, אף שהשיקול המוביל בקבלת ההחלטות הוא מבצעי. "צבא לא נועד להפקת רווחים כלכליים, אך השיקול הכלכלי הוא אחד הפרמטרים בקבלת ההחלטות", אומרים.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

נערך לאחרונה ע"י shahar82 בתאריך 13-03-2008 בשעה 16:41.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 13-03-2008, 21:27
  עידו גנוט עידו גנוט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.05
הודעות: 5,542
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי shahar82 שמתחילה ב "הארץ מפרסם פירוט של תקציב חיל האוויר"

לדעתי אין פה בכלל פירוט - כמה משלמים על משכורות? זה פירוט - כמה משלמים על כשירות - זה פירוט - איזה תועלת זה יכול להביא למישהו - האם אתה חושב שאתה יכול לגזור מזה סד"כ - ספק רב - בטח שלא ברמה גבוהה מכל הערכה של מכון בינלאומי כזה או אחר וגם אז ניתן ללמוד מכך מעט מאד על חיל האויר.

השאלות המעניינות באמת נוגעות לנושא הרכש/הצטיידות ופיתוח אבל עליהן באמת אפשר ולא נקבל תשובות מסיבות טובות. אגב חלק גדול מהרכש של חיל האויר כן מפורסם (למיטב זכרוני כל העלויות של עסקאות הנשק הגדולות לרכש כלי טייס מארה"ב פורסמו)
_____________________________________
עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 22:53

הדף נוצר ב 1.21 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר