יש לי חוב לבנק גדול מלפני 12 שנה. שלא הצלחתי לשלמו לאחר שהפכתי נכה - החוב התחיל בסכום קטן של בערך 1800 ש"ח וגדל ל-20000 ש"ח(!) במרוצת הזמן
עד לפני 9-10 שנים הבנק עוד ביצע פעולות לגבית החוב ע"י עיקולים (שלא צלחו) לרכוש השייך להורי. מאז התיק פתוח בהוצל"פ אך רדום ולא מתבצעות בו פעולות גבייה.

העניין הוא שבבעלות הבנק הזה גם חברה לכרטיסי אשראי - המשווקת גם 'כרטיס חיוב חוץ-בנקאי נטען' - שנטען הן במזומן והן מחשבון המחזיק - שמוצע ללא תנאים/בדיקה לכל דורש, שהוא בעל יתרונות גדולים עבורי ובעמלות סמליות.
אני מעוניין להחזיק כרטיס כזה ולהעביר אליו את כספי קיצבת-הנכות שלי מהבנק.

השאלה שלי כזו:
תחת הנסיבות המתוארות, אם אני מזמין כרטיס כזה, של חברת-אשראי שבבעלות בנק בו יש לי חוב ישן, האם מבחינה חוקית לבנק יש זכות אוטומטית לשלוח יד בכספים בהם טעון הכרטיס או בכספי חשבון הבנק שלי בגלל החוב ההוא (הכרטיס 'מתחבר' לחשבון הבנק ע"י הרשאה מראש, שאותה חייבים לתת לפי תנאי הכרטיס)??
או שהבעלות על חברת כרטיסי האשראי אינה משחקת כאן תפקיד, שכן חברת כרטיסי האשראי היא חברה אוטונומית בע"מ?

מה אומר החוק??

מעיון בהסכם עליו מוחתמים מחזיקי הכרטיס למדתי ש'החברה' רשאית לבטל או לחייב את כרטיס המזמין ברשימה של מקרים, שהראשון בהם אומר "המזמין הפר התחייבות כלשהי בה התחייב כלפי החברה".
'החברה', לפי ההגדרות שבמבוא להסכם היא חברת כרטיסי האשראי 'או מי מטעמה'.

האם עובדה זו מעלה או מורידה משהו? האם הבנק, שבבעלותו חב' כרטיסי-האשראי, יכול לעניין זה להיחשב כ'מי מטעמה' של חב' כרטיסי-האשראי?
האם 'הפרת התחייבות' לפי הסעיף המוזכר, נוגעת רק להתחייבויות הנוגעות מ'הסכם מחזיקי הכרטיס' או שמדובר בכל התחייבות שהיא?

אודה מאד לכל מי שיכול לעזור
שבת שלום

כיום בשוק האשראי יש כרטיסים בנקאיים וכרטיסים חוץ בנקאיים. לעניות דעתי אם מדובר בכרטיס אשראי חוץ בנקאי לבנק אין גישה לכרטיס ובאם מדובר בכרטיס בנקאי תשובתי תשתנה.
כל האמור הוא לעניות דעתי בלבד.

לצורך בקשת עיקול על נכסיך.

הבנק יכול לעשות כן.