שלום לכם,

הביקור האחרון שלי במסעדת הסוהו בראשון לציון היה פשוט בזיון. קשה לקרוא לזה ביקור אפילו, כי יצאתי משם בסערה...

המתנו די הרבה זמן, שזה מקובל כי לא הזמנו מקום. אמרו לנו שיש רק על הבר, אמרתי - מצוין.

קראו לנו להיכנס אל הבר, ואז אמרה המארחת ה"חביבה" - חובה עליכם להזמין אלכוהול, ואסור להזמין שתיה חמה! מה??????????

כשנכנסנו גיליתי לתדהמתי שמעשנים במסעדה. בלי הפרדה, באותו החלל. חוצפה. כשהערתי על כך למארחת בכעס, וציינתי בפניה שיש היום חוק, ענתה לי - "יש גם סעיפים לחוק". בשלב הזה יצאתי החוצה בסערה ואמרתי שאני לא מוכנה לסעוד במקום החצוף הזה.

נעמה.

האמת היא שיצא לי לא פעם לסעוד שם וממש נהנתי אך מפעם לפעם שמתי לב שמשום מה ההנאה הולכת ונפגמת, לא יודע למה ולא ממש יכל להצביע על הסיבה המדוייקת אבל זו היתה התחושה.
אף פעם לא אהבתי את הדוחק שבמקום אבל היה משהו מעבר לכך שפגם...

אישית אני מעדיף את ה"אושי אושי" אחותה הצעירה שבהרצליה ועכשיו ברור לי שלסוהו כבר לא אגיע.

תודה.

חיכינו שעה (שלמה !) בחוץ עד שהואילו בטובם להכניס אותנו (זמן המתנה לא סביר, אפילו בשביל מקס ברנר - ששם ההמתנה משתלמת ), האוכל לא היה מדהים כפי שתיארו אותו, המסעדה הייתה הומה בצורה מעיקה וזו הייתה פשוט אכזבה .

אם כבר באיזור ההוא עסקינן, אני מאוד אוהבת את פורמג'ו (אבל תוותרו שם על הפיצה, מקבלים ורסייה של "פיצה מקפיצה"), שאר המנות חביבות ביותר .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gwenhwyfar זמן המתנה לא סביר, אפילו בשביל מקס ברנר - ששם ההמתנה משתלמת

אני חייב לציין שמעולם לא יצאנו מרוצים ממקס ברנר ותמיד אנו נמצא את עצמנו שם אחת לשלושה חודשים בערך אחרי ששכחנו את הפעם הקודמת.
לא, אני לא מתלונן על השירות, הוא לרוב אחלה, גם המנות הם סבבה והמחירים קצת יקרים אבל סבירים. הבעיה מתחילה בערך 5 דקות לפני שאנו יוצאים (ואני לא מתכוון לחשבון ), פשוט אני מרגיש שאני לא יכול לדבר, התנועות שלי נעשות כבדות, העיניים נעצמות...

הבעיה: כמות הסוכר והשוקולד במנות היא המנה המומלצת ע"י ה FDA לחודש ולא משנה כמה מים אשתה על מנת להתגבר... ואז כשאני מתגלגל לי לכיוון הבית, כמו תמיד אני אומר לזוגתי, זהו, זו הפעם האחרונה, אי אפשר להמשיך ככה... ואנו עומדים בזה, עד הפעם הבאה לפחות...

שאחרי שתאכל מה שתאכל (ולא משנה מה זה יהיה מהתפריט) - תרגיש שבאת "לאכול ולמות"...
ואם כבר במקס עסקנין, ממליצה על הקוקי- שייק והסמוזי הכתום; ארוחת בוקר שלהם מאידך, לא מומלצת במיוחד .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

עם זאת לא יודע מה איתך אבל אצלי יש כלל שעד היום הצלחתי לעמוד בו , אני לעולם לא יעמוד בתור בשביל אוכל במסעדה !!!

לעולם לא.

המלצריות לפעמים אנטיפטיות..

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

התשובה: LOFT - שכנתה הצמודה שגם אני וגם ציפי לבני מאוד מחבבים. סוהו היא כמו בר רפאלי:

מכירים אותה הרבה גם מחוץ לשכונה והבראנג'ה
יקרה
אי אפשר לקטול אותה כ"סתם דבר"

מצד שני, היחס המתנשא, המחיר והדיבור הבעייתי מביאים אותך להגיד: בי בי.

.