אחרי שבמילואים האחרונים התפוררו לי הסוליות של הנעלים החלטתי לאחסן את החדשות בצורה יותר טובה.
יש למישהו רעיון איך לשמור על הנעלים שלא יתיבשו ויתפוררו ?

בתוך היומידור

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

התפוררות הסוליות היא מחלה מוכרת של דגם הנעליים הקודם - יצא לי כבר לראות נעל חדשה לחלוטין שהסוליה שלה מתפוררת במגע קל (איך אמר מרפי? "זכור תמיד כי הציוד שברשותך יוצר ע"י זה שנתן את ההצעה הנמוכה ביותר").
עקרונית, אם קיבלת נעליים מהדגם החדש (ללא תפר בחרטום), לא אמורה להיות בעיה. לפחות עד שיגלו שהעור שלהן מסרטן...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לנעליים הקלות הישנות היה אורך חיים - על המדף - נמוך מאוד. משהו כמו חמש שנים. לחדשות - הרבה יותר.
הטיפול בנעל חדשה, אם יש לך, דומה לטיפול לכל נעל אחרת: לצחצח (או לשים ווקס), ולאחסן במקום מוצל וקריר. המחמירים עשויים לשים את המכשיר של הסנדלרים, זה שמונע התעקמות הנעל - לא זוכר את שמו אבל הוא לא-כל-כך יקר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

קיבלתי את הנעלים החדשות אז אני מקווה שאתם צודקים לגבי הסוליה .
לגבי שימור הצורה ,אני פשוט אדחוף עיתונים פנימה

אנחנו במזרח תיכון חדש...
מלחמות ממש לא יהיו פה
אז למה הדאגה לנעליים

אופס ...ז ה לא פורום פו..לי..טי..ק..הה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

לי יש את הנעליים החדשות כבר 4 שנים.

בסה"כ נעליים טובות, עם כי העור רך עדי כדי כך שהנעל לא מחזיקה את הרגל ועיקומי קרסול מאוד נפוצים.
חוסר התפר בחרטום גורם לנעל להראות מהר מאוד כמו סנפיר....
לגבי שמירה בין שימוש:
ציחצוח הנעל, כולל הסוליה (מה שגרם להתפוררות הסוליות בנעלים הישנות זה התייבשות הסוליה), בתוך שקית ניילון וכל בתוך התיק של המילואים בפינה הכי רחוקה של הבוידם, בבחינת "אולי הם יבינו את הרמז"

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

כי לי יש את הנעליים אתן השתחררתי כשדן שומרון ז"ל היה רמטכ"ל והן לא מגלות סימני התפוררות. הן סתם לא נוחות.
אני חושב שהפתרון הטוב ביותר, כמצחצח נעלים ותיק, הוא להקפיד על הצחצוח ואם אפשר לעשות מילואים פעם בשנה, אז בכלל יוצא שמצחצחים יותר והנעל יוצאת נשכרת.

לנעלים כבדות אין את הבעיה הזו וגם לא לנעליים קלות מהדורות הראשונים - אלה שהשתחררתי איתן לא עשו שום בעיה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il