באמצעות עידוד החלפת מערכות המיזוג במבני תעשייה, ציבור ובנייני משרדים, משיב פרופ' גרשון גרוסמן, ראש פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן. כך עולה ממסקנות בדיקה שערך גרוסמן בהזמנת המשרד להגנת הסביבה, שמעולם לא פורסמו או אומצו

מהו הסכום שייחסך אם ישראל תעודד את החלפת מערכות מיזוג האוויר הישנות בחדשות? מבדיקה שערך ראש פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן, פרופ' גרשון גרוסמן, עולה כי ההחלפה עשויה לחסוך למשק למעלה ממיליארד דולר - ולדחות את הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון בכ-15 שנים. בדיקתו של גרוסמן, שעמד בראש צוות חוקרים, בוצעה בהזמנת המשרד להגנת הסביבה לפני כמה שנים, אך מסקנותיה מעולם לא התפרסמו או אומצו.

"במונחים של הקמת תחנת כוח - עלות ייצור קילוואט הספק הוא כ-1,000 דולר. אם לא תופעל התחנה, שאמורה להפיק מיליון קילוואט, אזי מדובר בחיסכון של כמיליארד דולר", מסביר פרופ' גרוסמן בשיחה עם ynet. תמורת החיסכון בחשמל, הוא מוסיף, 'תרוויח' המדינה 15 שנות 'שקט אנרגטי'. "דחיית הקמת התחנה

תניב מספר רווחים: ישראל 'תחסוך' עשר עד 15 שנות זיהום, שייגרם מפעילותה של התחנה העתידית באשקלון". במקביל, בעשור הבא צפויה טכנולוגיית הפקת החשמל להתייעל, והזיהום הסביבתי שהיא מייצרת יופחת.

"כיום קיימות במשק מערכות מיזוג בנות 20 ו-30 שנה, שיעילותן נחותה במידה ניכרת ממה שמאפשרת הטכנולוגיה המודרנית", פרופ' גרוסמן מעיד. עידוד המגזר העסקי והתעשייתי להחליף את מערכות מיזוג האוויר באמצעות תמריצים כלכליים, עשוי לצמצם באופן ניכר את צריכת החשמל. כיום, מותקנות מערכות מיושנות במבני תעשייה, בנייני משרדים, בתי ספר, משרדים ובמבנים ציבוריים. "המערכות האלה צורכות הרבה יותר חשמל ומביאות בעקיפין לזיהום הסביבה", הוא מציין.

עידוד ממלכתי של החלפת מערכות המיזוג נעשה בכמה מדינות באירופה, אומרים חוקרי המכון, והדבר אפשרי גם בישראל. אז איך עושים זאת? "אפשרות אחת היא שימוש במנגנון המשדרג את המזגן", מפרט פרופ' גרוסמן. אפשרות אחרת היא הענקת הטבות מיסוי לגופים שיחליפו מיוזמתם את מערכות מיזוג האוויר. "ניתן לייצר מנגנון ביניים שייטיב עם המגזר העסקי ועם המדינה", הוא מסכם. "אני בהחלט מאמין שניתן לעשות את זה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3521635,00.html

מעניין אותי אם הפורפסור המכובד לקח בחשבון את כל הגורמים.

פירוק של מערכות מיזוג ישנות ישחרר אלפי ק'ג של פראון 22 שהוא הגז שנמצא במזגנים מהשנים האלה.
הגז הזה הוא אחד האויבים הגדולים של שכבת האוזון.
חסר פה נתון מאד מעניין, כמה כסף המדינה תצטרך להשקיע בהחלפה של מערכות כאלה.
כל מערכת כזאת יכולה לעלות מאות אלפי ש"ח.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

שיארגנו מהמוסד כמה משאיות שיזרקו את כל זה לידיהם והם יהיו חייבים לטפל בזה

The reason they call it the American Dream is because you have to be asleep to believe it.
George Carlin 1937-2008

במקרה שמעתי את הרעיון הזה לפני כמה שבועות בקורס בחירה שאני עושה, אמנם לא מגרשון גרוסמן אלא מאחד מחוקריו שהעביר את הרעיון ביתר פירוט.
כיום מתחשבים הרבה יותר מפעם במה שנקרא כלכלה סביבתית, כך למשל כן מכניסים לתחשיב את שחרור הפריאון, את ניצול הילדים הקטנים שמרכיבים לך את המזגן בסין ובהודו, את כריית המחצבים והפעלת הכילים הכבדים בעשייה הזו, את הריסת עצי הגומי בהפקת גומי לחלקים במזגן שלך וכו וכו ועוד הרבה דברים שאף אחד לא חשב עליהם - ממש מושקעת מחשבה בעניין.
ולפי מה שאמרו לנו, החיסכון של המליארד הזה הוא השורה התחתונה, כלומר הרווח - אחרי כל העלויות הכרוכות בדבר.

אחרי הכל, מוסד שמואל נאמן הוא מוסד מחקרי גלוי ופתוח לכל, אתה יכול לפנות אליהם ותקבל מענה.
http://www.neaman.org.il/ המוסד

המחקר המדובר http://neaman.org.il/publications/p...id=490&iid=7365

ואם תרצה לפנות לאדם עצמו, בבקשה:
http://www.admin.technion.ac.il/telbook/

grossmng@tx.technion.ac.il

עומר

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!