לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 23-03-2008, 16:01
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
רשלנות רפואית והחלוצים.

כותרת משונה לפורום? יש לה הצדקה היסטורית.

במכתב שמצאתי בספר "מגילת ירצבו" בנאום לזכרו של החבר משה "צ'רניצקי ז"ל, כתב חברו זאב בונין:
"באחד הימים בחזרינו מהעבודה, ספרו לנו אנשי הקבוצה כי משה צ'רניצקי נשאר זה יום שני במחנה בחום גבוה ואין מטפל בו. מיד פנינו לחובשת ויעצה לנו לקרא לרופא מראש פינה. הרופא לא נענה ולכן הזמנו על דעת החובשת, עגלה והובלנו את משה לראש פינה. לצערנו, לא הצלחנו לשכנע את הרופא לבדוק את החולה ורק לאחר שאיימנו כי לא נחזיר את החולה למחנה, נתן הוראה להשכיבו בחדר החולים של המרפאה לכל הלילה לבדו.
בבוקר הודיעתנו החובשת כי חומו עלה למעלה מ - 42 מעלות וכנראה יש לו קדחת טרופית. ירדנו בריצה לראש פינה ונוכחנו כי משה נפטר.

בהמשך, מספר מר בונין כך: "על הרופא הוגשה קובלנא למרכז קופת חולים, על יחסו הבלתי אנושי לחלוצי המחנה שסבלו ממחלות ופצעים. התקיים בירור של ועדה רפואית מיוחדת. לעומת העדויות המפורטות שנשמעו נגדו, טען שנכח בשעותיו האחרונות של טרומפלדור וראה את סבלו וגבורתו, ולכן אין הוא יכול להתייחס ברצינות ל"מחלות החלוצים". הוועדה החליטה לפטרו ובמשך חמש שנים לא לקבלו לעבודה במרפאות קופת חולים.
(מגילת יארצבו תל אביב. 1975.)

מסתבר שאין חדש תחת השמש.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 23-03-2008, 18:37
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "רשלנות רפואית והחלוצים."

האם זה במקרה הרופא שטען כי הוא זה ששמע את טרומפלדור אומר את מה שאמר?
יש סיפור נחמד אחר, הקשור לחלוצים, רופאים והגליל: הסיפור אירע בחורף של 1911. אחד מחברי הקבוצה ששהו בחוות כנרת, חלוץ בשם מאיר אינגרמן, חלה בקדחת, אושפז בטבריה (כנראה בביה"ח הסקוטי) ונפטר ממחלתו . החבר'ה מכנרת ביקשו ממנהל החווה (האדון אגרונום משה ברמן) רשות ללכת לקבור את אינגרמן, אך כיון שירד גשם הם ביקשו שיתיר להם לנסוע בעגלה. הוא הרשה זאת, אך כיון שכ-ו-ל-ם רצו ללכת להלוויה, הם לקחו גם את העגלה השניה, מתוך שתיים שהיו בחצר כנרת.
ברמן צרח עליהם, הם נעלבו, והחליטו שלא צריך טובות, ובגשם סוחף הלכו לקבור את חברם. כשחזרו, רועדים מקור, לאחר שאיחרו להלוויה, הם הפסיקו לדבר עם ברמן ודרשו לסלק אותו מהחווה.
ארתור רופין, שהקים את "המשרד הארץ ישראלי" (לימים מחלקת ההתישבות של הסוכנות), הובא כדי לפתור את הבעיה, והוא גירש מהחווה את ברמן ואת מנהיג מרד הפועלים, אחד בשם ברל קצנלסון.
המנהל החדש שמונה לחווה, אגרונום בשם יואל גולדה, לא הצליח לפייס את הפועלים, ועזב אחרי זמן קצר. לבסוף הוחלט להעביר חלק גדול מאדמות כנרת לקבוצת פועלים שתנהל אותן ללא מנהל מטעם ההסתדרות הציונית, וכך הוקם למעשה הקיבוץ (בעצם קבוצה) הראשון - דגניה.

מתוך "החוות החקלאיות" של בן ציון מיכאלי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 24-03-2008, 20:25
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
האם ידועים לך פרטים נוספים אודות ד"ר גרשון גרי ג'ורג'?
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "ד"ר גרי ג'ורג'"

הבנתי כי שרת בגדוד העברי.

* לגבי התלונה עליה 'שילם' ד"ר גרי במשרתו - לא הייתי רואה בה עדות למפוקפקותו של האיש.
קצינים דוברי לטינית השמים נפשם בכפם בהגשמת הציונות הלכה למעשה במחוז פרוע? מי יתנני 'מפוקפקים' רבים שכאלה.

קופת החולים של הסתדרותנו מעולם לא הטרידה עצמה בעניני שבועת הרופא וככל הידוע לי לא הססה לדחות את מצוקתם הבריאותית של פועלים מן המחנה הלא סוציאליסטי [מה שהוליך לימים להקמת קופה רויזיוניסטית]. אנשי המושבות בצפון לא היו בדיוק הזרם המרכזי של תנועת העובדים ובעיני [ללא כל ביסוס] סביר יותר כי אדם משכיל ופעיל, לוחם ונועז [נזכור כי האיש היה גם בגדוד העברי וגם בכפר גלעדי] - היה לצנינים בעיני המנגנון ההסתדרותי שניצל הזדמנות לחיסול חשבונות.

האם הישוב היה משופע באותם ימים ברופאים מנוסים הנכונים לעלות צפונה?

הרחקה ממוסדות קופ"ח המונופוליסטים באותם ימים משמעה היה הרעבתו של הרופא. העונש מעיד אם כן לא רק על מקבלו אלא גם על נותניו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 24-03-2008, 09:58
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
אאוץ'
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "רשלנות רפואית והחלוצים."

נגענו בנקודה כואבת, אה?
בנינו בנין שלם על עדותו של איש מפוקפק למדי.

אגב, אני אחד מאלה שהאמת ההיסטורית פחות חשובה להם מהמיתוס, ואין לי בעיה להרפות מהנושא.

ובחזרה להתכתבות בנושא תל חי: מול המיתוסים הרבים של הציונות, כמו דברי טרומפלדור, בקבוק המולוטוב של דגניה, עוז רוחו של אלכסנדר זייד, הדקה ה-90 בסן-סימון, כל-יכולתו של המוסד, עמידתם של תושבי תל קציר וגאונותו של אהוד ברק (מה שכחתי?) - האם מוכרים לנו המיתוסים שלהם?
סיפורים על גבורה, והקרבה, על אנשים גדולים מהחיים? לא אגדות ילדים אלא מיתוסים כמו שלנו, שגם מבוגרים חובבי הסטוריה מוכנים להאמין בהם.

ואם מישהו מבין מדברי שאני טוען שלהד"ם - לא! אינני טוען זאת. אני בכלל לא מתעניין באמת ההיסטורית של הסיפורים הללו, ושכמותם. הסוגיה הזו היא חביבה ברמת האנקדוטה, ולא יותר מזה. טוב לי עם מוסר ההשכל הנרכש מהסיפורים הללו (או לא, אבל אני אתווכח רק לגבי מוסר ההשכל, ולא לגבי הדיוק ההיסטורי).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 24-03-2008, 13:27
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
בדיוק בגלל זה
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "אאוץ'"

אני כ"מהלך על ביצים". לגבי מידת מהימנותה של העדות עצמה בענין דבריו של טרומפלדור - קטונתי מלשים עצמי במקום הדמויות ולשפוט את האנשים במשפט גרסאות.

מסתבר שיש עדות נוספת על כי יוסף טרומפלדור לא היה חף מיכולת גידוף. במאמר מאת שמואל אביגור (מאירוב) בכתב העת מערכות, ע"ד, תמוז התשי"ב, (יולי 1952) הוא מספר כלהלן:

"אחזור להמשך הסיפור. עם ערב החל טרומפלדור תובע בכל תוקף ששלושה אנשים יפרצו לכפר-גלעדי ויהי מה, על מנת להבהיל את הרופא שמושבו היה במטולה. ייתכן שקיווה כי הרופא יצליח עוד להציל את חייו. אין ספק שידע כי מצבו אנוש. שלושה חברים התנדבו מייד, לבשו כהים והחלו מזדיינים (כל חבר ברובה ובאקדח) ומתכוננים ליציאה. כשהתמהמהו קמעה, צעק טרומפלדור לעבר שניאורסון, "תגרש כבר את הבשי-בוזוקים לעזאזל". השלושה מיהרו לצאת. סוף-סוף הגיעה קבוצה ממגיני כפר-גלעדי ומטולה, וביניהם גם ד"ר גרי. הוא בדק מייד את טרומפלדור ונוכח שמצבו נואש. אף על פי כן זירז את העברתו והעברת קנבסקי הפצוע קשה ויתר הפצועים למטולה, כדי שיוכל לטפל בהם כראוי. בינתיים הוחלט להיסוג מתל-חי ולהתרכז בכפר- גלעדי ובמטולה בלבד. הכוחות לא הספיקו להחזיק בשלוש נקודות נוכח התקפות מוסיפות והולכות. הוחלט להעלות באש את תל-חי, והוטל על קבוצת מגינים לבצע זאת. הייתי בקבוצת האבטחה, שהוטל עליה ללוות ולאבטח את טרומפלדור הפצוע בדרכו לכפר-גלעדי, חברים נשאוהו על גבי מיטה מתקפלת. טרומפלדור היה שקט מאוד ובמלוא הכרתו, אם כי כבר חלוש. שאלתי את ד"ר גרי אם יש תקווה לחייו. הרופא המומחה והיקר הניע ראשו בהיסוס רב ובעצב עמוק. התחלנו עולים במדרון העולה מתל-חי לכפר-גלעדי. רחקתי מנושאי הפצועים לזמן מה מזרחה כדי לאבטח את השיירה העצובה המתנהלת בדומיית הלילה. כשחזרתי וקרבתי אל נושאי הפצוע, הודיעוני שטרומפלדור הוציא את נשמתו. החברים שהיו לידו מסרו לי כי דבריו האחרונים היו: "אין דבר. טוב למות בעד ארצנו", אותו רגע לא זועזעתי, ולא ברור לי אם משום שהייתי נכון לכך וחיסנתי עצמי כהכרה, או מחמת ההתעוררות של סערת קרב ראשונה, אם בשל טמטום של עייפות שהשתלט עליי או מסיבות אחרות"
http://erez.israel.net/Trumpeldor2.htm

אני חושב שניתן להסיק מהעדות הזאת, שאגב היא חדשה לי לחלוטין, שטרומפלדור אכן גידף במעמד הפינוי. עם זאת, הוא גידף כנראה במונח שאינו מובן לי "בשי - בוזוקים" שנשמעת כהטיה עברית לקללה רוסית כלשהי וכן במילה שתורגמה למילה "לעזאזל" אצל אביגור ובמקום יכלה אולי להיות "יופ..מט" שלגביה נטען כי הייתה מילתו האחרונה.
למיטב הבנתי משמעות הדבר היא כי טרומפלדור - חייל ותיק ומנוסה, בכאביו לא בהכרח ברר במילותיו ואין בכך מאומה. כולנו נוטים לקלל יותר מכך כשניגפת אחת מבהונותינו ברגלו של שולחן.

לעניין הצהרתו כי "טוב למות בעד ארצנו" יש טענות כי הוא נהג לתקשר עם ד"ר גרי שלא ידע עברית טובה, בלטינית שבה שלט וכי הוא ציטט את הורציוס במשפט הלטיני :

Dulce et decorum est pro patria mori

היינו נעים ומכובד למות בעד המולדת. נטען כי ד"ר גרי תרגם את המשפט כ"טוב למות בעד ארצנו".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 24-03-2008, 20:15
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
באשי בוזוקים יכול להתפרש דו משמעית:
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "בדיוק בגלל זה"

[1] יחידות הפרשים הטורקיות [2] 'נבובי ראש' [3] 1+2 = היינו הך

לגבי 'טוב למות וכו'': ככל שהבנתי, הרצפלד הזקן היה אף הוא עד שמיעה לאמירה. מעבר לאמור, מדוע הפך גרשון גרי במחי יד ל'עד מפוקפק'? הרבה דיו נשפך אודות עדות שמיעה זו ותמיד נחמד לשפוך עוד קצת. לדעתי בין אם אמר ובין אם לא אמר טרומפלדור במילים 'טוב למות בעד ארצנו' - הרי שאמר זאת מפורשות במעשיו.
האיש בראשית שנות הארבעים לחייו, מנהיג לא זוטר - כתב את דבריו עוד קודם ליציאתו צפונה. הוא עלה לגליל מן הסתם מתוך ידיעה מה מאזן הכוחות ולאן נושבת הרוח וידע אל נכון כי במעשהו הוא בהחלט עלול 'למות בעד ארצנו'.

לעניין מיתוסים - יש כמובן להפריד בין מיתוסים ואמיתות המוליכים אומה לתקומתה לבין מיתוסים המוליכים פוליטיקאים לכסאותיהם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 24-03-2008, 20:47
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
לא אני הוא האיש....
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "באשי בוזוקים יכול להתפרש דו משמעית:"

לא אני מי שהגדיר את ד"ר גרי כמקור מפוקפק. ישראלה ידידי, אתה טועה בכיוון.
ארדיכל היה מי חיבר את הדברים אודות הרופא שסירב לטפל בחבר גדוד ברנר עם ד"ר גרי והגדירו עעקב כך כמקור מפוקפק.
אני נזהרתי כאמור לעיל אף מלהגדיר את שתי הפיגורות כאחת.
לגבי הרצפלד, הלה שמע את הדברים מד"ר גרי שככל הידוע לי היה היחיד ששמע את האמירה. אין זה מן הנמנע שטרומפלדור אכן אמר אותה בלטינית ומכאן שהאמירה אכן נאמרה ומה חשוב באיזו שפה.
הרהור יו של הרצפלד בעניין הצורך או אי הצורך בפינוי היו בבחינת אוייבער חוכעם, קרי - חכם לאחר מעשה. בעת האירועים הוא לא התנגד לפינוי ומן הסתם לא היה לו על מה להלין 50 שנם לאחר מכן.

כאמור, אני מצידי לא בטוח כלל שמדובר בד"ר גרי ולכן נותיר את הדברים בעניין הרופא שסירב לטפל בחלוץ וגרם למותו ככותר הנוגע להתייחסות הכללית של נציגי ההסתדרות לאנשי כפר גלעדי. גם זה כשלעצמו מהווה פרק מעניין שמחזיר את הדברים לסכסוך בין משפחת זייד לאנשי כפר גלעדי ולפרשת הסגרתו של זייד את אנשי "הקיבוץ החשאי" למוסדות ההסתדרות.

תקופה מרתקת באופן יצא מן הכלל......
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 24-03-2008, 20:51
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
עד מפוקפק
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "רשלנות רפואית והחלוצים."

אני חוזר: העיסוק שלי (ואם הבנתי נכון, של כולנו) ב- "אמר או לא" היא לשם העיסוק הרכילותי בלבד. מקובל עלי שאמר, או אמר במעשיו, או שראוי היה שיאמר, ואין מבחינתי שום הבדל בין 3 האופציות.

ועכשיו לרכילות: הד"ר גרי היה כנראה איש לא רציני, וניתן ללמוד זאת מהסיפור בתחילת האשכול הזה. רופא רשלן וחפפן, שכל מה שיכול היה לאמר על עצמו זה "י.ט. מת בזרועותי".

אז יש לנו 2 סיבות שלא להאמין לו: הראשונה היא שעל פי הסיפור בתחילת האשכול, האיש היה פשוט אדם-לא-ראוי. לא נחמד, כפי שגולדה היתה קוראת לו.
השניה היא הצורך, והמוטיבציה שלו, להאדיר את 15 דקות התהילה שלהן זכה. לעשות אותן בלתי נשכחות. זה היה הדבר היחיד שהיה לאיש לומר לזכותו.
החיבור בין איש לא נחמד והצורך שלו לפאר את הרגע מהווה מבחינתי סיבה מספקת כדי לחשוד במהימנותו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 25-03-2008, 20:36
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
כבוד השר לענייני גהות ובריאות מר בן יזרי הסמיכני להגן על כבודו של הד"ר גרי...
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "עד מפוקפק"

אבל בכדי שאהיה מסוגל לעשות זאת - אני זקוק למעט מידע עליו!

האם ידוע לך עוד משהו על פועלו? אם כן, אשמח למובאות.

אבל אם מה שידוע הוא מה שכתוב ברשת - הרי שלא הוגן לפקפק בכבודו.

מדוע? ראשית, מאחר ולא ברור כי הוא אכן הרופא אשר נענש ע"י ההסתדרות.

שנית, מאחר ותלונת המקור כמו גם עמדתו של אותו רופא נענש ונזוף כלל לא הובאה והגוף שעמד מולו לא היה זך ותמים ולא היה ידוע בידידותו לרופאים. סכסוך אחר של אדם אהוד ולא שנוי במחלוקת כמו שיבא שהתחכך בקופ"ח - לא הוליך לתוצאות נעימות יותר מבחינת הרופא. האם הדבר הופכו לצד הבעייתי בספור?

מה עומד בעד אותו ד"ר גרי? - הוא שימש כרופא בא"י בשנות העשרים, הוא היה בגדוד העברי, הוא היה כפר גלעדי בתקופה סוערת ומסוכנת [כלומר היה בעל אומץ ונכונות לא פחותים משל מגיני תל חי]. אם אין בידנו עדות ברורה להתנהגות קלוקלת של האיש - חבל סתם להמעיט בערך דמותו.

לגבי '15 דקות התהילה'. נזכור כי אין מדובר בחובש מד"א שנקלע באקראי לארוע ופטפט למצלמות. כמו שאר האנשים שנוכחו באותו מקום וזמן - גם בו נגעה ההיסטוריה מיוזמתה וראוי הייתה שתעניק לו כמו לכלל אמיצי אצבע הגליל - הרבה יותר מ15 דקות.

אם יש מידע 'עסיסי' שכזה [וכולי תקווה כי אין] - אנא הוסיפו לתבשיל. אני מתעניין בדמויותיהם של אותם רופאים - טרובאדורים שפעלו לצד העליה הראשונה והשניה במושבות ובפריפריה.

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 25-03-2008 בשעה 21:48.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 25-03-2008, 22:36
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
רופאים וחלוצים
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "כבוד השר לענייני גהות ובריאות מר בן יזרי הסמיכני להגן על כבודו של הד"ר גרי..."

במהלך התענינותי במשפחת בלקינד, בהקשר של כרם בן שמן, מצאתי כי בדור השני של משפחת בלקינד (ישראל, מנהיג הביל"ויים; אולגה חנקין; שמשון (?) אביו של נעמן; אימו של אבשלום פיינברג) היתה עוד אחות, שהיתה הרופאה הראשונה בארץ ישראל. מצאתי עליה בארכיון של ראשון לציון (נדמה לי שגילש הפנה אותי לשם). תוכל למצוא את ההפניה באשכול של "כרם היה לידידי".

אושיה רפואית אחרת מהתקופה הזו היא האחות הרחמנייה שרה שמוקלר, אהובתו של ברל קצנלסון (אך לא אשתו), שהיתה המילדת שיילדה את משה דיין, ומתה בדמי ימיה מקדחת. היא קבורה לידו בכנרת, והוא קרא לבית ההבראה בארזה על שמה. אשמח לדעת עליה יותר.

הנה קברה, לידו וליד אשתו (מימין):

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ובאשר לד"ר גרי - בתל חי קבור אח של סבא שלי, אחד מהחלוצים חברי "השומר", וייתכן שגם הוא לא קיבל טיפול מיטבי. אבל ייתכן גם שאני טועה. לכבודו חיברו את השיר "אל יבנה הגלילה". מי מזהה?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 26-03-2008, 06:01
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
אני המום!!!!
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי adinax שמתחילה ב "יצחק טורנר"

איך ידעת? אני ממש נופל מהרגלים, ושוב הפורום הזה מדהים אותי.
יצחק טורנר שהיה גימנזיסט מתל אביב, החליט לעזוב את בית הוריו המפנק בתל אביב, וללכת להיות שומר ורועה בגליל. אביו, שהוא סבא-רבא שלי, ניסה לפתות אותו לחזור לחיק הבורגנות, והציע לקנות לו חלקה באחת המושבות, אך יצחק דבק בחבריו החדשים.
לילה אחד דרשו הטורקים מכל הגברים במנחמיה להתייצב בתחנת המשטרה בטבריה, והישוב נותר ללא הגנה. הגיעו שמועות כי הערבים מתכוונים לתקוף את המקום, ולכן החבר'ה יצאו לשמור עליו. הלילה החורפי שבו בילה יצחק בשמירה גמר עליו, הוא חלה, ולא התאושש עוד.
הוא נקבר בבית הקברות בכנרת, אך כשהתווסד המנהג שותיקי השומר קבורים בתל חי, העתיקו את גופתו לתל חי, ובקברו בכנרת צומח עץ גדול.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 03-04-2008, 22:04
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
כפי שאמר אחד הצ'ילבות של 'השומר': הריני מתכבד לפתוח את המסדרון -
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי Tallyco שמתחילה ב "ותיקי השומר לא קבורים בקברות..."

להלן רשימת חברי השומר רעיותיהם ומקורביהם שאינם קבורים בחלקת גדולי האומה האמיתית שבכפר גלעדי ואשר צויינו על לוחות הזכרון שבחלקה. צורפו תאריכי ומקום קבורתם.
יפה אביגדורוב, טבריה, 1916
אריה אברמסון, גבעת זייד, 1942
ציפורה אברמסון טרטקוב, גבע, 1964
מרים איתן, תל עדשים, 1963
אליהו איתן, תל עדשים, 1958
יצחק איל טברלוב, באר טוביה, 1975
טובה איל טברלוב, באר טוביה, 1984
נחמה אברמסון, עין חרוד[?] 1922
צבי ברטנובסקי, 1911, איזור סג'רה, לא ידוע
יחיאל ברינמן, חפציבה, 1933
יצחק בן צבי, ירושלים, 1963
רחל ינאית בן צבי, 1979, ירושלים
גרשון גרי, גדרה, 1942
חיים גרייבר, כפר יחזקאל, 1978
פשה גרייבר, כפר יחזקאל, 1976
אליהו גולומב, 1945, תל אביב
עדה גולומב, 1970, תל אביב
משה גבעוני, 1967, מרחביה
לאה גבעוני, 1950, מרחביה
משה גלעדי אלכנסדרובסקי, 1965, באר טוביה
משה גרומן, 1918, ירושלים
שמעון דרוקר, ברה"מ, לא ידוע
רבקה דנית דונסקי, 1954, עין חרוד
דבורה הוז, רחובות, 1973
יצחק הוז, רחובות, 1957
אלקנה הורוביץ, הגושרים, 1976
בתיה הורוביץ, איילת השחר, 1973
וגמן ישראל, באר שבע, 1970
אלכסנדר זייד, גבעת זייד, 1938
אברהם חסין, עין חרוד, 1977
יוה חסין, עין חרוד, 1982
יצחק טבנקין, 1971, עין חרוד מאוחד
חוה טבנקין, 1947, עין חרוד
ישראל טוניס, 1954, ירושלים
צבי כרמי, כפר יחזקאל, 1975
רחל לביא, עין חרוד איחוד, 1930
שלמה לביא לבקוביץ, 1963, עין חרוד
מרדכי לויצקי, איילת השחר, 1925
צבי לויטין, 1977, חיפה
משה לויט, 1982, באר טוביה
רבקה לויט, 1983, באר טוביה
ירחמיאל לוקאצ'ר, 1943, ברה"מ?
יהודה ניסנוב, ירושליים, 1921
חנה סיטקוב, רחובות, 1976
יששכר סיטקוב, רחובות, 1951
רחל סימקין, 1986, רמת יוחנן
ישראל סימקין, רמת יוחנן, 1987
פינקלשטיין אליעזר, 1917, ירושלים, לא ידוע
פינסקר דוד, כינרת, 1921, לא ידוע
חיים ברחש צפתי, נתניה
שאול קרבל, 1974, כפר ויתקין
צבי קרול, 1966, גבעת חיים
רות קרול, 1983, גבעת חיים
יהודית קורקין, 1942
ראובן קורקין, בית גן, 1954
אסתר קוזלובסקי, גבעת זייד, 1978
מאיר קוזלובסקי, גבעת זייד, 1948
אברהם קריביצקי, כנרת, 1936
משה קריגסר עמיעד, נהלל, 1948
שרה קריגסר, נהלל, 1966
שושנה קרבל, כפר ויתקין, 1974
אהרון רום רוזנבלום, באר טוביה, 1980
מלכה רום, באר טוביה, 1968
מאיר שוחט, קושטא, 1931
פשה שטיין סימקין, 1966 כפר יחזקאל
רבקה שטורמן, עין חרוד מאוחד, 2001
מנחם שטורמן, 1964, עין חרוד
חיים שטורמן, 1938, עין חרוד
עטרה שטורמן, 19783, עין חרוד
יצחק שדה, גבעת ברנר, 1952
זהבה שדה, 1966
דב ברל'ה שוויגר, 1908, טבריה, לא ידוע
אריה שחר וישנבסקי, 1984, נהלל
רוחמה שחר וישנבסקי, 1985, נהלל

אנשי השומר אשר חסרים פרטים אודות חייהם:
פפקה בי חי
חיה ולדשטיין
לייטמן הרועה
שושנה מירטנבום
רחל צלביץ'
יצחק רוזנברג
ז'ניה רוזנברג
משה שר
אברהם ברדוצ'בסקי
יעקב חרלוב
פליגל
יהודה קנטרוביץ
יצחק רטנר



אני חושש כי הרשימה חסרה מחד ויתכן מנגד כי חלק מן הנפטרים הועברו לחלקת השומר בכפר גלעדי

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 04-04-2008 בשעה 08:18.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 26-03-2008, 12:54
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
ה'שיר' אל יבנה הגלילה חובר עפ"י הכתוב במעין יצחקיה ליד שיך אבריק
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "אני המום!!!!"

מה שמתאים לחברות בקבוצת 'הרועה'. האם יש לך עוד פרטים על נסיבות כתיבת השיר וההקשר לאיש?

אם כן, תוכל לעדכן את האתר החביב הזה: http://www.zemer.co.il/

ואם כבר עוסקים בשירה, שומרים, רועים ומתחים נצחיים וחביבים בין רויזיוניסטים [כמוני וכמו מרלין ] לבין המאמינים ברוחו של האדם - מצאתי תוך חיפוש אודות 'אל יבנה' את השיר הזה:

'אני יהודי/אלכסנדר פן'

אדונים שונאי וחברים רעי
שהיו והווים ויהיו קוראי
היום אליכם אתוודע בסודי
אני - יהודי!
כן כך אות אל צליל אני יהודי
ובזה מהותי וכבודי ויחודי....

מהותי בני אותיות עלי לוח
המפקפק מדברות העשרת הכר
שגוועו במדבר בשבילי חוללוה
ולעצמת מוסרם לא אני אתנכר
חברים רעי, ממהות מהותי
לו תדעו מה פרוש להיות יהודי!

וכבודי - לא ישוו לו כבודי גדולי דעת
מעולם שב הלב לתשישות הוא מניס
כי בדם חיותו הנלהבת נטעת
המלה הגדולה הפשוטה - קומוניסט
אדונים שונאי, מפסיעי על שבילי
תלמדו מה פרוש הכבוד בשבילי!

ויחודי? יחודי בעטרת הודי
כי אני, בני עמי, קומוניסט יהודי
וככל שליבי יהודי יותר -
אל חופי קומוניזם אני חותר.
וככל שיותר קומוניסט אני -
מתעלה היהודי בי, פרוץ מאוני
וככל שאגדל - קומוניסט יהודי
לא אשכח: אין 'אני ואפסי' היחידי
ואוהב לעמים, רחוקים וקרובים
ואקוד לאחוה ואשתיק לרובים
כי בזה מהותי וכבודי ויחודי

להיות קומוניסט יהודי!

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 03-04-2008 בשעה 21:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 30-03-2008, 21:52
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
ומאחר וחשתי כי מלוא כובד האחריות הניהולית על כבוד ד"ר גרי מוטל על כתפי...
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "תגובה באשכול יא באדר"

יצאתי לאצבע הגליל עם הגברת והחבורה העליזה. כמו מנהיגינו בחו"ל ניצלנו את השליחות ואת דמי האש"ל שאורי השליש לידי לטובת 'לא - שכשוך' בשניר / חרמון / דן [ועל כך באשכול נפרד שיעסוק ברשות שמורות הטבע וב'קרב על המים'], קפצנו לתל פאחר והחלקנו על הקרח במטולה [השתלמות מקצועית אורי, בדקתי בתקנון] . רק כשנזכרתי ברגע האחרון שעלי יהיה למלא דו"ח סיור כמקובל - גררתי את כולם לחצר תל חי ולכפר גלעדי.

החדשות הטובות מבחינתנו: [1] בחצר תל חי הועמד חזיון נאה במסגרתו ניתן לעבור בחדרים ולמד על המקום ועל שלבי הקרב. לא נראה שהם ממש מאורגנים, 'העליה' עודנה סגורה ופריטים מן העבר אינם בתצוגה - אך בהחלט נראית השקעה.
[2] גם 'בית השומר' מצוי בשלבי 'שיפוץ התצוגה'. האשה הלבבית שסרבה לגבות דמי כניסה והרשתה לנו לצפות בסרט ולהסתובב בין הפריטים שנותרו מן התצוגה הקודמת - מסרה כי לקראת הקיץ יושלמו השפוצים.
[3] האריה עומד במקומו על משמרתו, משקיף על היופי והעשיה שתחתיו

החדשות הטובות מבחינתו של ד"ר גרי: במחיר של 25 ש"ח נמכר במקום ספר אודות 'אנשי השומר בחייהם ובמותם' מאת גרשון גרא ובהוצאת משרד הבטחון [אורי, החשבונית בדרך, הספר לא]. שם, בעמוד מד - בין משפחת גלעדי לבין 'גרייבר חיים', מופיעי הד"ר גרשון גרי.
גרשון - נולד ב15/1/1889 באלכסנדריה אבל לא זו שבמצרים אלא זו שבחבל ווהלין באוקראינה. הוריו היו הסוחר מנחם מנדל גרגוס וחנה לבית שוכמן. ב1905 היגרה משפחתו לארה"ב. גרשון למד רפואה בבוסטון והתמחה בכירורגיה בביה"ח 'בית ישראל' בניו יורק. ב1914 עבד כרופא בבוסטון וב1915 נישא לאחות 'ברטה קרמר'. הוא גוייס ע"י 'החבר קריס' [?] לגדוד קלעי המלך ה39 וויתר על הזכות להיות קצין בשל מקצועו בכדי לשרת כסרג'נט חובש יחד עם חבריו. ד"ר גרי נותר לאחר המלחמה בארץ ועבד יחד עם המנתח ד"ר ביסקינד בבית החולים הדסה-רוטשילד בירושלים. לאחר תקופה קצרה הפך להיות מנהל המחלקה. הד"ר גרי היה בין מקימי בית הספר לאחיות בירושלים. ב1920 חברה אליו רעייתו ברטה לארץ אך גרי לא יכל להקביל פניה מאחר והוטל עליו ע"י ועד הצירים לארגן יחד עם מרדכי יגאל ו'מונטר' לארגן את ביצורה של מטולה. הוא הגיע יחד עם מתנדבים מיוצאי הגדוד האמריקאי צפונה - יומיים לפני נפילת תל חי. ד"ר גרי [שירד יחד עם הרצפלד והתגבורת מכפר גלעדי] פרסם את דו"ח הטיפול המלא ב'קונטרס כ"ט' מכ"ב אדר תר"פ. "את טרומפלדור בדקתי ראשון. הוא היה במצב חלוש מאוד, חיוור ושיכלו איתו. הוא ביקש שיתקינו את התחבושת. היו לו שני פצעים גדולים בחלק העליון בבטן ופצע קטן מעל ידו הימנית. חבשתי את פצעיו והרגעתיו. כאשר שאלתי לשלומו הוא ענה 'אין דבר, כדאי למות בעד הארץ'". את הפצועים קשה, קניבסקי וז'ולטי העביר למרפאה במטולה [?] להמשך טיפול. לאחר הפינוי דרך צידון [?] פרסם את דו"ח פעולתו.
[הרצפלד היה זה שהחזיק את העששית בעת שהד"ר גרי רכן אל פצוע]
ד"ר גרי עבר לצפת והשתתף בהגנה עליה ב1921. רעייתו הצטרפה אליו ועבדה עימו בחדר הנתוח ושם נולדו בנותיו. הוא היה חסיד ההתישבות העובדת, שמר על קשרים אמיצים עם אנשי השומר, טיפל בבני משפחותיהם עד כי ראו בו 'אחד מהם'. בשנת 1925 נתבקש לשוב להדסה בירושלים ולנהל את המחלקה הכירורגית ולאחר מכן פיתח את המחלקה הכירוגית ב'שערי צדק' שנוהלה ע"י הד"ר וולאך. ב1929 בדק יחד עם הד"ר סופיה גצובה ועוה"ד לבנון את גופות נטבחי חברון. ב1938 רכש אדמה בגדרה, נטע פרדס, הקים רפת ונע בין משקו לבין 'עזרה לנזקקים' בחדר הניתוחים בירושלים. הד"ר גרשון גרי נפטר בכ"ה טבת ת"ב 14/1/1942 ונקבר בגדרה. שמו חקוק יחד עם שמות חברי השומר בחלקת השומר בכפר גלעדי. רעייתו ברטה נפטרה ב10/1980.

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 31-03-2008 בשעה 07:16.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 31-03-2008, 07:32
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
ראשית, נזכיר כי לא הובא שמו מפורשות במכתב התלונה ועדיין יתכן כי לא בו מדובר
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "טוהר הדוקטור"

יתכן כי מדובר ברופא האחר שירד מכפר גלעדי בטרם עליית התגבורת והחליף בין ''ימי' טרומפלדור האחרונים לשעותיו.

יתכן כי מדובר ברדיפה אישית אחר הד"ר גרי על רקע קשריו עם אנשי השומר ומינופה של תלונה כנגדו [אין כל בעיה להעצים כל ספור אודות רשלנות רפואית כאשר לא מביאים את עמדת הצד שכנגד]. נזכיר כי בקורות החיים לא צוינה כלל פעילות בראש פינה [אם כי עבודה בצפת יתכן והייתה כרוכה גם בפעילות שכזו].

יתכן ונאומו של זאב בונין לזכר חברו אינו מגובה במסמכים ובהחלטות כתובות של קופת החולים. השעיית רופא ל5 שנים הייתה כרוכה מן הסתם בהליך מעין שיפוטי שהיה מותיר עדויות כתובות. סביר כי השעיה שכזו הייתה מקשה על קידומו בהררכיה הרפואית בשנות העשרים. זכרונות בני אנוש מטיפול לקוי או שנראה להם כלקוי בקרוביהם עלולים לעטות שכבות שאינן מחוברות תמיד לאמת היבשה.

מנגד -
יתכן והמסמך האמור - לא עמד בפני גרשון גרא כאשר כתב את ספרו

ולבסוף [ואולי לא בסוף] יתכן כי הספור אמיתי וכי הועלם או שלא נחקר עד תום במטרה ליפות את העבר. אם כך - חבל.

** מדוע האובססיה שאני מפגין במקרה זה? הנסיון מראה כי שורה אקראית שנכתבה ברשת עלולה להפוך ל'אמת' ול'מקור' תוך זמן קצר. התליית רשיון רופא בימינו, כאשר היא מתרחשת, צמודה בד"כ למעשים נוראיים ואף לפלילים. הצמדת הרשעה שכזו בדיעבד לאיש רב פעלים וללא כל ביסוס למעט נאום זכרון שאף אינו מזכיר את שם הרופא מפורשות - אינה הוגנת. כולי תקוה כי אותו סטודנט לרפואה או למשפטים שיכין סימנריון בנושא "רשלנות רפואית בא"י" לא יסתפק בנו או בחבר בוגין אלא ינסה להגיע למקורות האמיתיים.

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 31-03-2008 בשעה 09:07.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 01:29

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר