אשמח לקרוא את דעתם של חברי הפורום
על מס ההכנסה השלילי שקורם עור וגידים.

לדעתי כל הכנסה שאדם מקבל בלי שעבד היא חינוך רע. אין לי בעיה שאנשים יקבלו הטבות כמו לא לשלם ביטוח לאומי או משהו כזה, אבל לתת לאנשים כסף לבנק מזמין רמאויות. מובן שיש הרבה מאוד אנשים שזקוקים לכסף הזה על מנת להתקיים, אבל אני די בטוח שגם לא מעט אנשים שיכולים להסתדר בלעדיו יקבלו תשלומים חודשיים.

בקיצור - רע מאוד.

משכנתא היא צרה צרורה, אבל אם כבר לוקחים, אז עדיף להשתמש במחשבון משכנתא

הרעיון נובע מהזרם הניאו-ליברלי ונתמך ע"י כלכלנים ימניים כגון מילטון פרידמן עוד בשנות ה-70. המודל קצת מורכב אז אני אשתדל לפשט אותו. כדי ליצור תמריץ חיובי להגדיל את הפריון של האנשים בעלי יכולת השתכרות נמוכה ובמקביל לחזק את שיוויון ההכנסות צריך לשנות את מבנה מס ההכנסה. כיום המס הוא חד-כיווני. רק מהעובד לממשלה. מטרת המס השלילי היא לתגמל את העובד אם יגדיל את ההכנסה המדווחת שלו אבל לא ליצור תחליף מלא למשכורת. אאל"ט, עפ"י פרידמן, צריך לתת תמריץ שהוא כשני שליש ממשכורת המינימום כפול מספר שעות העבודה המדווחות. היה והעובד יגדיל את ההכנסה שלו, גובה המס שלילי יצטמצם ככל שההכנסה גדלה אבל בסה"כ המשכורת נטו של העובד תעלה. נקודת האיזון שבה מס ההכנסה השלילי הוא אפס ומשם מתחיל מס ההכנסה החיובי מתחיל היא כ70-60% מהמשכורת הממוצעת במשק. היתרון הוא שאנשים מצד אחד מקבלים תמריץ לדווח על הכנסתם ומצד שני לא יוצר תלות ורמאות בנוסח מה שקורה כיום בביטוח לאומי. תמריץ טוב הוא תמריץ שמתגמל את העובד על הגדלת הפיריון שלו אבל שואף לצמצם תלות ורמאות.
סה"כ הרעיון יפה אבל דרך היישום שלו בארץ קצת סוטה מהמודל הקלאסי ולא בכיוון טוב. עיקר הבעיות נובעות משיטת היישום שנבחרה.

1. במודל הקלאסי, העובד מתוגמל בצורה ישירה להכנסתו ואילו בארץ בחרו לתגמל ע"ב הכנסות התא המשפחתי וזה בעייתי. עקרת בית שבחרה להיות כזו מורידה את הכנסות התא המשפחתי ומעלה את מס ההכנסה השלילי. זאת אומרת שעקרת הבית מתוגמלת מלהיות עקרת בית וזה נוגד את מטרת המס.
2. מערכת דיווח לרשויות המס פרובלמטית למדי ואינה מפותחת דייה. בעיקר חסרים ניהול בקרה ופיקוח מודרניים שיאפשרו לאתר בצורה ממוחשבת, מהירה ונרחבת עובדים פקטיביים שאינם מקבלים משכורת אלא רק מדווחים עפ"י המעביד ככאלו.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')