28-03-2008, 14:07
|
|
|
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
|
|
ג'נטקס מבודד את האוזניים בצורה סבירה למדי - וכן גם כובע הVRC הישן שהיה קיים פעם במתקני אימונים כמו צאלים (מילואים) וסיירים (קורס מקצועות) - הVRC הייתה קסדה דוחה למדי ולא נוחה שנראתה קצת כמו צדפה רקובה, ולא הייתה לה רצועת סנטר.
הג'נטקס והVRC נועדו קודם כל כאמצעי להתחבר לקשר פנים (וממש לא נוח להתרוצץ איתם מחוץ לטנק), ורמת המיגון שלהם הייתה מפוקפקת למדי - בסה"כ קליפת פיברגלאס דקה שנועדה להגן על הראש מפני מכות בחפצים בולטים בתוך הצריח. מנסיון אישי, ג'נטקס גם מרכך יפה את המכה כשאתה נופל מטנק בתרגולת כיבוי שריפות ונוחת על סלעים בקפיצת ראש אחרי סלטה אחורה.
בלבנון (בסוף שנות ה90) היו למפקדים ולטענים ג'נקסים (למעשה, רק הקליפה החיצונית הקשה, שניתן לנתק ע"י תיקתקים מרפידה פנימית שעשויה מספוג ובד, לVRC לא הייתה רפידה כזו אלא רק מסגרת מרצועות אריג כמו שיש בתוך כמה מהקסדות הרגילות) בעלי מיגון גבוה שהיו אמורים לעצור כדורים, שהגיעו גם עם מגן פנים מזכוכית משוריינת - הם היו כבדים בטירוף ומסורבלים, ואנשים שנאו ללבוש אותם.
בנוגע להגנה מפני רעש, בכל מרפאה בבסיס שריון אמורה להיות טבלה יפה שמראה כמה פגזים מותר לך לשמוע ביום בהתאם לרמת המיגון האקוסטי על אוזנייך - בלי כלום, רק אטמי אוזניים, רק ג'נטקס ולמהדרין - ג'נטקס + אטמי אוזניים (שזה טיפה מפריע לשמוע את קשר הפנים). הטבלהגם מתחלקת ל"בתוך הטנק" ו"מחוץ לטנק".
כדי לשמוע טוב את קשר הפנים, מוטב להתנתק מהאפשרות לקליטת קשר חוץ אם אתה לא צריך את זה (אם אתה מפקד אתה לא יכול לוותר על קליטת קשר חוץ) באמצעות בורר שנמצא על קופסת הפיקוד אליה מתחבר הג'נטקס. כמו כן, על הטען לעשות טפ"ש כמו שצריך ולנקות טוב-טוב את החיבורים השונים בין פתילי הקשר וקופסאות הפיקוד ובין האנטנות לבתי האנטנות - את האבק מורידים עם מברשת קטנה, ואילו את הפיח והג'יפה משפשפים בעדינות עם סקו. ואז מסלקים בעזרת מברג שקצהו מכוסה בפיסת פלנלית. כמו כן, ציפוי הפתילים בשכבה דקה מאוד של ולזין מונע מהם להתייבש ולהיסדק, ואותו הוזלין גם אוטם את נקודת החיבור בין פרקי האנטנות ובין האנטנות לבית האנטנה מפני חדירת מים בימים גשומים.
|