לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פעם הזמנים היו יותר טובים; כולם אומרים - ככה כולם חושבים... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם החורף היה די סביר... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם בקיץ היה די קריר... אני לא כל כך זוכרת; מתגעגעת רק בערך, כי העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב... והם יגידו: זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > אמצע החיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 04-04-2008, 15:33
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
עיתונאי קטן שלי.... סיפור מהחיים...

אני כותב את הדברים ממרחק זמן מסויים, ובכוונה אני מעמעם את הפרטים.

אז זה הולך כך-
בא עיתונאי. צעיר. נמרץ. מלא התלהבות. ניסיון... אפס. שרוצה להיות "גדול ומפורסם" בכל מחיר.
הוא מביא "סיפור" שמורכב רובו ככולו מחצאי אמיתות אשר הובאו אליו ע"י מקור מפוקפק ואינטרסנט.
לשם ה"איזון" הוא מבקש תגובה מנשוא הכתבה.
"הנשוא" מסרב, וטוען שהכל שקר אחד גדול.
ואז משתמש ה"עיתונאי" בטריק הכי משומש ע"י העיתונאים- "לא חבל שבכתבה תוצג רק דעה אחת, ואתה תצא רע מהסיפור?".
"הנשוא" מתרצה ושוזר בפני העיתונאי את האמת ומגבה אותה בהוכחות. ומרגיש שהינה הצדק עומד לצאת לאור בעיתון של סופהשבוע...

הוא רק שוכח דבר אחד- שהעיתונאי לא בא לעשות צדק, אלא לקדם את עצמו כ"עיתונאי-נמרץ-מביא-סקופים" ובוא זמנית גם לקדם את העיתון ששלח אותו...
ואז מתפרסמת הכתבה.
עולמו של האיש חרב עליו באחת. מקום עבודתו שהוא מקור פרנסתו מוטל בספק. כבודו נרמס עד עפר.
ה"עיתונאי" מכסה את עצמו היטב משפטית ומתאר את ה"עובדות" כציטוט של מקור עלום ("אנשים המכירים את הסיפור אישית מסרו כי..." )..
הוא גם מביא חלקים משניים של התגובה, שהוצאו לחלוטין מהקשרם ("מעולם לא אמרתי שאני מושלם" מבלי להביא את ההקשר למשפט "המרשיע" הזה)...

ולך תוכיח שאין לך אחות...

אני מכיר מקרה אחד כזה אישית.
יצא לי להכיר את ה"עיתונאי" הקטן והמושתן (סליחה... אבל הייתי חייב) הזה אישית. חדל אישים מהזן הנחות ביותר שניזון מפגרים ומכבודם הרמוס של בני אדם.

אין לי ספק שהאמת תצא לאור.

אבל עד אז ... האיש מושפל עד עפר.

וה"עיתונאי" עבר לעבר הטרף הבא...
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 05-04-2008, 15:10
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
אני אמנם, כמי שמתעב את מקצוע ה"עיתונאי הישראלי של ימינו" לא דוגמא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "עיתונאי קטן שלי.... סיפור מהחיים..."

אבל בכל זאת סיפור אמיתי:

"אצלינו" בבית לא פותחים כמעט טלוויזיה למען "צפיה אקראית" אלא רק לצפיה בתכניות שמראש רוצים לראות, ובעיקר בערוצים מסויימים שערוץ 2/10 לא נמנים עליהם. המשמעות לצורך העניין היא שהילדים שלי לא נחשפים לתכניות שלרוב משודרות בערוצי/שעות שידור של "מבוגרים". הם לא רואים באופן אקראי יומן חדשות, תכניות תחקירים או תכניות ריאליטי ברובן: פשוט מן הסיבה שאנחנו לא צופים בהם ולא מזפזפים ונופלים עליהם במקרה.

בכל זאת, וכהוכחה לעוצמת ההשתרשות של התוכן של אותם ערוצים בקרב הישראלים, הילדים, החל מגיל גן חובה, יכולים לצטט תכניות שלמות ולדון בתוכן כאילו היו זיגמונד פרוייד. הבן שלי לא ראה הישרדות אפילו לדקה, אבל יודע לנתח את הדינמיקה בין הדמויות.

בקיצר, חזרה לסיפור: לפני כמה שבועות אני נמצא אתו בתל אביב עיר הקודש: הולך אתו לבדיקה אצל רופא בבניין החדיש שצמוד לאיכילוב. הילד, בן 6, הולך איתי לחטוף סנדוויץ בארומה. כשאנחנו עומדים התור הוא שואל אותי כל הזמן "אבא, אנחנו בתל אביב???" ואני בסוף עונה "כן", כי בכלל לא הבנתי מה השאלה והיה רעש.

הילד מראה סימני לחץ אמיתיים ואז בדיוק כשאנחנו עומדים מול הקופאית, הוא אומר לי "באמנון לוי אמרו שבארומה בתל אביב כל האוכל אוכלים אותו עכברושים לפני שאנחנו אוכלים אותו - עכברושים אבא!". בלי לחשוב מי עומד מסביבי (ממילא בקושי רואים אותו מעבר לדלפק), ובתשובה שדי טיפוסית לי, עניתי לו: "העכברושים האמיתיים הם העיתונאים האלה, הם אלה שאוכלים אותנו. כשתהיה גדול תבין". 3-4 לקוחות שעמדו ליד, הקופאית והברמן כולם נעצרו, הסתכלו עלי, וחייכו חיוך ענק. בחור אחד שעמד ליד הסתכל על הילד ואמר לו "תקשיב לאבא!".

עכשיו אני יכול לדמיין איך באלף מקומות שבהם הייתי מבקר את האיכות העיתונאית של אותם עיתונאים, היו רואים בי פאשיסט מטורף, אבל מסתבר שמרבית האנשים פשוט רואים בעיתונאי משהו צהוב, לא שונה הרבה מכוכבניות פורנו. פשוןט מתביישים להגיד.

סיפור אמיתי
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 09-04-2008, 09:24
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
אנטישמי
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי Sam Weller שמתחילה ב ":)"

(אני). היהודים, לצערינו, אולי אינם יותר היסטריים משאר עמי העולם, אבל הם ללא ספק היחידים שהעלו את ההיסטריה לדרגת עגל זהב שצריך לסגוד לו. עוד "סיפור אמיתי": יצאתי למסע של 3 ימים במזרח הרמון (שטח ממערב לאזור עין יהב, פחות או יותר). הסברתי לכל מי שחשוב לו (ולא שלא מכירים את זה לבד ממילא) שאין שם קליטה במכשיר הטימטום (טלפון נייד). השארתי תיאור מסלול, את שם האיש הנחמד שליד ביתו במושב ספיר החניתי את הרכב וגם את הנ"צ של חניוני הלילה. עזר? בכל זאת, אותם אנשים, התקשרו אלי. לא הייתי זמין - כמובן - אבל מה שכן היה זמין זו ההודעה האוטומאטית של הרשת הסלולארית הירדנית (שככל הנראה כיסתה את הנקודה האחרונה שבה הייתה קליטה) שמודיעה, בערבית כמובן, משהו כמו "הלקוח אותו אתה מחפש אינו זמין". עכשיו אולי כאן צודקים אתה שאומרים שצריך ללמוד ערבית, אבל בפועל ההיסטריה חגגה.

עכשיו אני אחראי לשלל בעיות בריאות שיופיעו בעתיד אצל כמה וכמה בני משפחה (פולנים).

בקיצר: העם רוצה היסטריה, העם מקבל היסטריה. בדיוק כמו פורנו, כבר אמרנו.
_____________________________________
.


נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 09-04-2008 בשעה 09:29.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 13:44

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר