למישהו מכם יצא להתמכר לבחורה?
לחשוב עליה כל הזמן,לדבר איתה כמה שיותר,להתקרב.לא משנה כמה זמן עובר או מה המרחק.
יש לי חבר שזה קרה לו,וזה קשה.עכשיו אני מפחד שזה קרה גם לי.
לא,אני לא מדבר על התאהבות.החבר שלי לא אוהב את הבחורה הזאת,וגם אני לא מרגיש משהו כזה.אבל גם לא מדובר באובססיה כלשהי.יכולים לעבור ימים,שבועות,חודשים,עד ששוב נזכרים בבחורה,וזה מציק,מאוד מציק.
קרה פה למישהו? או שיש לכם דרכים לפתור בעיה כזאת?

יש לי ידיד נשוי. פעם, כשהתקרבתי יותר לאישתו, ראיתי אותה, דיברתי איתה, גם לבד וגם איתו, הביטוי שתמיד עלה לי בראש ללא הרף הוא שהיא מסוממת מאהבה. כן, מסוממת. מושג של מכורים. מושג עם אסוציאציות שליליות וזה אכן ניראה כך בעיני. היא מנשקת את הקרקע עליה הוא דורך. אני בטוחה שהיא לא תסכים איתי, אבל ניראה לי בתוך תוכה, בתוך מוחה הוא כל היקום, הוא אלהים האחד והיחיד ואין בלתו. אפילו לא אלהים האמיתי.
ויש גם מישהו אחר שאני מכירה, שלמרות גילו המופלג, הוא ממש לא יכול בלי ההורים שלו. הוא לא יכול להיות בלעדיהם יותר מ-24 שעות. אישתו מאוד סובלת מזה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

חחח משהו דומה קרה לי עם החבר שלי עוד לפני שנהיינו זוג.

הייתה לנו מין כימיה מוזרה כזאת, שתמיד רציתי לדבר איתו. תמיד בדקתי את הרשימות של האייסי והמסן כדי לראות אם הוא מחובר. וכשהוא החליט לא לדבר איתי שבועיים, גם די השפלתי את עצמי כשהצקתי לו כל יום וניסיתי לגרום לו לדבר איתי.

ועכשיו כשאני חושבת על זה, היו לי התמכרויות כאלה גם לאנשים שהיו ידידים שלי.

במקרה שלי אני חושבת שזה תלוי באופי, והרבה פעמים זאת תכונה שלילית, כי אז ברגע שקורה משהו במערכת יחסים כזאת, הבנאדם שהתמכר, לוקח את זה הכי קשה.

Ze blog | KozlikArt