18-04-2008, 21:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.12.04
הודעות: 30,021
|
|
הרחבה למה שעמוס כתב (במיוחד בקטע בו הוא הזמין אותי )
מנגנון ה AF (אוטו-פוקוס) של המצלמה מחפש קווים דקים אנכיים ועליהם הוא מבצע פוקוס.
בכל מה שקשור לתזוזת העדשות בעצמית, מה שכתבת נכון בגלל מה שכתבתי למעלה.
כשאתה מצלם ב 18 מ"מ, מנגנון ה AF מקבל קווים כלשהם מהפריים ומבצע פוקוס לפי הקווים האלה.
כאשר אתה נכנס פנימה עם הזום, אתה מגלה שהפוקוס לא היה 100% על הקווים ואז התמונה תראה מטושטשת. אתה תבצע שוב חצי-לחיצה עבור ה AF ואז התמונה תהה חדה.
במצב זה הפוקוס יהיה מדוייק יותר מאשר בזוית רחבה. אם תחזיר את הזום אחורה ותשאר עם אותו מצב פוקוס, אתה למעשה ביצעת מדידה מדוייקת יותר מאשר אם תפעיל שוב את ה AF.
זה טריק טוב שלמדתי פעם כשצילמתי בווידאו. ברוב העדשות (למעשה, כל העדשות שיצא לי לעבוד איתן) זה ככה.
פותח האשכול - מה עושה תמונה לחדה?
אז קודם כל, כמה מונחים. פוקוס... ברוב התמונות יש נקודה בה המצלמה קבעה את הפוקוס, והיא תהיה הנקודה החדה ביותר בפריים. יש כמה כללים עקרוניים בצילום אנשים וחיות אחרות, שאת הפוקוס עושים על העיניים. מכאן נובע, אם אני רואה צילום דיוקן (פורטרט) והפוקוס הוא לא על העיניים (אלא נגיד על האף או על השיער), אז התמונה נחשבת ל"לא חדה" (ההסבר המדעי לתופעה הוא שילוב של שני דברים. הראשון - כשאתה מסתכל על בנאדם, אתה מסתכל לו קודם בעיניים. אינטואיטיבית, זה לא רצוני. דבר שני, כשאתה מסתכל על תמונה, המוח מחפש דבר ראשון את הנקודה החדה ביותר. העין אוטומטית נמשכת לאיזור הזה אינטואיטיבית. גם זה לא רצוני. שילוב של שני הגורמים מביא לך התמקדות אוטומטית של הצופה בעיניים של המצולם).
תמונה לא חדה יכולה לנבוע לא רק מפיספוס במיקוד מדוייק, אלא גם בצילום בפרמטרים טכניים לא נכונים (כמו צמצם פתוח מדי / סגור מדי או חשיפה איטית מדי).
לכל עצמית ישנו טווח צמצמים בו התמונה תהיה חדה ביותר. זה איפה-שהוא בין הצמצם הפתוח ביותר לסגור ביותר. שימוש בצמצם פתוח מאוד או סגור מאוד מוריד את רמת החדות של העדשה.
חשיפה איטית (ארוכה) יכולה לגרום לגורמים בתמונה להמרח ובכך לאבד את קווי המתאר השחורים המייצרים גבולות ברורים עבור העין.
תמונה חדה צריכה להיות טבעית לעין. לא מטושטשת מדי (חוסר בקונטרסט - קווי מתאר שחורים דקים) ולא מחודדת מדי (קווי מתאר קונטרסטיים מדי בצורה לא טבעית).
|