|
מאמרI גיבוש מטכ"ל\שלדג-ניצנים- אפריל 2008
כן כן החלטתי לתרום את חלקי ולכתוב על גיבוש מטכ"ל\שלדג ניצנים- אפריל 08...
מגיעים ב8 בבוקר לתחנת רכבת עד הלום באשדוד, עולים על אוטובוסים שנוסעים איזה רבע שעה לבסיס ניצנים.
מגיעים לבסיס ניצנים, עד לאזור של המטווחים(אזור רק של דיונות), נרשמים, עושים בדיקות,(באתי לגיבוש קצת מצונן ועם שיעול, לא הודעתי על זה כי לא היה לי כוח לחזור הביתה ולעשות גיבוש באוקטובר, אולם למי שזה ממש חשוב להתקבל למטכ"ל\שלדג להודיע על זה! משום שזה כן משפיע על הכושר ובמיוחד שבהתחלה חצי מהחולצה שלך נזלת, ובנוסף זה רק מוריד אותך בכושר ומעכב אותך),טפסים, ועולים על מדים. פה הזמן נמרח בלי סוף ורוצים רק להתחיל את הגיבוש.
פה בערך כבר שעה 16:00 עולים לאזור של הגיבוש, שמה מחלקים לקבוצות, מקבלים מספרים, והולכים לדיונה המיוחלת.
כל אחד עם נשק וקיטבג עליו מתחילים תיזוזים, כל הזמן "40 שניות תקיפו תדיונה", "לא עומדים בסדר עוד פעם", הרבה הרבה פעמים, אבל בקטנה אין מה להישבר בזה.
עוד משהו קטן כל הזמן בגיבוש נותנים הפסקות של 10-15 דקות לשתיה, תשתו! זה דבר מאוד חשוב מפאת המאמץ הפיזי וגם תאכלו כל הזמן אל תדאגו לא תקיאו את זה!
עכשיו לוקחים אלונקה שמים עליה שקי חול, לוקחים ג'ריקן עם מים, ויאללה יום סיירות!
כמובן לקחת בחשבון שהדיונות הרבה הרבה יותר תלולות יותר עמוקות, ויותר רחוקות.
עושים אלונקה סוציומטרית כיף גדול שאתה טובע בחול ולא זז מטר.
עושים שקי חול, עכשיו כמובן שזה לא כמו ביום סיירות עליה קטנה וחמודה, אלה אתה עולה על עלייה עצומה יורד, עולה עלייה עצומה אחרת ויורד אותה ורק אז זה סיבוב. קיצור כיף גדול.
יש אולי עוד תרגיל סטייל יום סיירות ששכחתי אבל בקטנה.
אחרי זה הולכים לצלייה מרכיבים חגור, מי שלא מספיק לא נורא יהיה עוד זמן אחרי זה.
חוזרים לאזור המאהל אומרים לשתות הרבה, ולארגן את הציוד למחר שזה 3 ג'ריקנים 2 אלונקות, כיסאות למדריכים, שקי פק"ל וחוטים, וחגור פיקס.
אוכלים(אוכל יותר טעים מכל שאר הערבים), ונותנים 20 דקות להקים אוהלים, מי שלא מספיק להקים את האוהל ישן עם שק"ש שהוא מתכסה עם הפלג אוהל.
קמים בבוקר ציוד באוויר, הולכים לאזור של הגיבוש והמשימות ויאללה בורות.
עושים בור כל אחד, חופרים עליו תשכל. אחרי זה עושים מפת ארץ ישראל שצריך לציין כמה שיותר מקומות ולהסביר(נסו להיות פה כמה שיותר יצרתיים).
עוד אלונקה סוציומטרית בשביל הכיף, ואולי עוד איזה תרגיל סטייל יום סיירות.
לאחר מכן מגיע שעה 11 בערך מפסיקים תרגילים פיסיים הולכים לצילייה. בזמן הצהריים המפקדים ייעלמו לאיזה 4 שעות,(הלכו לישון....),יגידו לכם לסיים עם החגור ויביאו לכם קטע לקרוא וללמוד(היו לי שני קטעים ללמוד בזמן הגיבוש אף אחד מהם לא בדקו), תשפצרו תציוד!
המפקדים חוזרים, והולכים להביא 5 קלאצ' ו5 פלגי אוהל, ומפרקים ומריכיבים קאלצ'ניקובים במדידת זמן(לא כזה בעיה לפרק ולהרכיב רק לא להתרגש ולהיות מפוקסים כל הזמן).
אחרי זה עושים מין חידון כזה, שואלים שאלה והראשון שיודע תשובה עונה, מי שעונה נכון +נקודה, מי שטועה יורדת לו נקודה.
אחרי זה כל אחד צריך לחשוב תוך 2 דקות על 3 נושאים לדבר עליהם שקשורים איך שהוא אליכם, שהמפקדים יבחרו אחד מהם, וצריך לדבר על אחד הנושאים דקה.
אחרי זה חוזרים לשטח טיטורים, אלונקה סוציומטרית,(יום סיירות), זחילות. ויאללה מסתיים היום הראשון חוזרים לישון!
המפקדים אומרים להכין ללילה 3 ג'ריקנים 10 עם מנשאים(קיצור ג'ריקנים קטנים), ואלונקה עם מנשא.(ציוד למסע בלילה).
כולם הולכים לישון..(ויאללה הקפצה בלילה! מסע!)
מסע באמת חרטא, המפקד קצת רץ, קצת תיזוזים, פותחים תאלונקה ואז היו תחזירים האלה של הקבוצה שלקחו תאלונקה ולא זזו ממנה(גועל נפש, אותי אישית זה באמת הגעיל שאנשים לא רוצים לתת לאחרים לסחוב בשביל להתבלט).
מסיימים תמסע שותים הרבה, מגיעים לרשת שכולם צריכים לעבור תחתיה עם האלונקה עם שקי חול ושהאלונקה לא תיגע לא ברשת, לא בכם, ושאתם לא תיגעו ברשת.
ישר כל הצבועים של הקבוצה(שהיו המון בקבוצה הראשונה שלי, ממש שנאתי אותה), קופצים ואחד מתחכם מנסה לזיין תשכל בכל מני שיטות בשביל להתבלט.(הוא קיבל סוציומטרי הכי נמוך לפי דעתי כולם שנאו אותו).
קיצור כל פעם טמבל אחר זוחל ונוגע ברשת למרות שיודעים איך להעביר, כל פעם איזה טמבל דופק הכל והולך התרגיל.
אחרי זה הולכים לשטח שמתצפת על בסיס ניצנים, וצריך להתחפר בלי להרוס צמחים, ובלי עט חפירה וכל זה ולתצפת על השטח.(הזבובים הורגים אותך עם הזמזומים שלהם ושהם נצמדים לך לתחת ולמימיה). בקיצור אתה שוכב ונח רואה כמה רכבים עוברים, אחרי זה המפקדים באים אומר להם למה בחרת תשטח שלך וכל זה ובלה בלה בלה, והולך לחפש אנשים אחרים בשטח.
המפקדים עושים עיגול גדול, כולם עומדים בתוכו, עם שק פק"ל בתור זנב, וצריך לגנוב אחד לשני את הזנב.
קיצור ובסוף מסתדרים לפי סדרי הגעה ולפי כמה שקי פק"ל השגת.
אחרי זה עוד זחילות עם סדרי הגעה, עוד סחיבת שקי חול עם עוד דברים קיצור כיף גדול.
מגיעים למתקן מתח, במתקן מתח כולם עולים ביחד, עוצמים עיניים, ומסתדרים לפי סדר הגעה של נפילות מהראשון שנפל לאחרון.(תשירו לעצמכם זה עוזר).
פה בערך מסתיים החלק הראשון של הגיבוש, ממלאים שאלון סוציומטרי על הקבוצה, ועפים לצילייה.
מפה כל היום זה רק ראיונות,(בראיון המפקדים פתאום מחייכים ונראים לך אחלה).
יוצא מהראיון עם הרגשה מאוד טובה ומסיים לשפצר את הציוד.
עכשיו פה בערך מסתיים חצי גיבוש, אני חייב לציין כמה דברים המפקדים בחלק הראשון נותנים לך זמנים ולא לוחצים יותר מדי.
הולכים לישון, מקפיצים באמצע הלילה, הרס"פ אומר תוך 10 דקות בחוץ עם פק"לים עלינו לכולם לוקח איזה חצי שעה, אומר "נתתי לכם 10 דקות ולקח לכם חצי שעה?!, תחזרו לישון", אף אחד לא ממש מתרגש ולא שם עליו וחוזרים לישון.
קמים בשלישי בבוקר, מקפלים את הציוד לוקחים את הקיטבג והציוד האזרחי, והולכים לאזור שמתחילים את החלוקה לקבוצות.
מתחלקים לקבוצות חדשות, מנפים איזה 60 אנשים שרואים מראש שלא מתאימים ליחידה.
מפה מתחיל הגיבוש האמיתי... מפה זה באמת קריעת תחת(לפחות לי היה, בגלל שהיה לי מפקד בן זונה).
מגיעים לוקח אותנו לדיונה שבחיים שלי לא ראיתי דיונה כזאת תלולה, מתחילים אלונקה סוציומטרית עליה, בדרך 4 נופלים ומתגלגלים בה. ואז! אחד המועמדים בא למפקד ואמר שהיא לא בטיחותית ואוו ! כמה שהמפקד קרע אותנו וזיין לנו תשכל על זה.(אגב אותו בנאדם היה אחד התותחים, ולא רק מבחינת כושר ופשוט מתתי עליו , ובסוף למרות שהוא "נכנס במפקדים", הוא קיבל מטכ"ל או שלדג).
בקושי מצליחים לעלות את הדיונה עם אלונקה, וגם בלי אלונקה קשה לאללה.
בקיצור אין הרבה מה לפרט יום וחצי פשוט פותחים אותך בתרגילים של יום סיירות, עם המון המון המון זחילות(אין לי מרפקים אחרי הגיבוש,המרפקים שלי עכשיו שטוחים ופתוחים לגמרי).
דוגמה לתרגיל, יורדים מהאסון טבע, מקיפים בזחילה איזה דיונה ליד, חוזרים לאסון טבע בזחילה, לוקחים שק פק"ל, שמים על הכתפיים, עולים על האסון טבע, יורדים, שמים את השק פק"ל על הרצפה, עולים בלי שק פק"ל ויורדים. זהו סיימנו סיבוב 1, ככה יש המון סיבובים, הקטע הכי קשה בזה זה הזחילות בעלייה.
במהלך היום וחצי עושים עוד הפעם את הקטע עם הרשת, את הקטע עם העיגול, את הקטע עם התצפית,הקטע עם הבור,הקטע עם המתח והפעם עושים גם מפה של האזור של המאהל!
בנוסף עושים בור אישי, ובור קבוצתי, חשוב לעבוד בבור הקבוצתי, אבל לא לשכוח את הבור האישי!
קפצתי ליום הרביעי
מקימים אוהל 11 בשטח של המטווח השכן ליד המגורי מדריכים, אוהלים שישמו אחר כך למי שהולך לפסיכולוג.
לפני ההקמה של האוהל עושים פירוק קלאצ' לאחר מאמץ, רצים קצת איזה 20 מטר חוזרים ומפרקים, עוד פעם לא להתרגש ולהיות מפוקסים.
הולכים עושים תקטע עם ההרצאות כמו קודם, כמו שאמרתי חוזרים לשטח ושוב יום סיירות, נותנים דפים ללמוד בצהריים.
בצהריים במהלך התרגיל שפירטתי מקודם באה איזה מישהי עם הסוציומטרי, צעקנו לה כמה אנחנו אוהבים אותה, סיימנו למלא את הסוציומטרי, ויאללה המשכנו בתרגיל.
באותו הערב סיימנו את הקטע הפיזי של הגיבוש, וזהו שלום על ישראל עושים רק ראיינות.
פה הזמן ממש נמשך עושים ראיונות לכולם, פה אפשר גם לדעת מי כנראה יתקבל.
יש קטע שכולם עומדים ואז קוראים לאנשים ספציפים(בהתחלה לא יודעים למה זה, אבל משום שקראו לאחד החברים הכי טובים שלי, שגם הוא תותח על ידעתי שזה למי שהולך להתקבל).
בקיצור הרבה אנשים עושים לי מה פתאום זה לא מי שהולך להתקבל(לי לא קראו), אני נשארתי דבק בעמדתי.
ולאחר מכן התברר שהם נקראו לפסיכולוג(לשם השוואה נקראו שניים מהצוות שלי, שאחד מהם קיבל המתנה לשלדג).
לא מחייב שמי שלא קראו לו, לא התקבל, כנראה פה מתלבטים, כי אחד מהצוות שלי קיבל המתנה למטכ"ל(ואז נראה לי הוא גם בשלדג), בלי לעבור פסיכולוג.
בשורה התחתונה פה אתה יחסית שבוז אם לא קיבלת פסיכולוג, ואתה רואה ומריח כבר תסוף ואתה רק רוצה לעוף משם הביתה!
הולכים לישון.
קמים בבוקר!
בבוקר מזדכים על ציוד, באמת הזיכוי של הציוד עובד די מהר, אבל במשך איזה 5 שעות אתה רק יושב ומתייבש עד ששני האפסנאים יעלו את כל הציוד על המשאיות.(באמת מריחת זמן מיותרת שכבר לא היינו צריכים להיות שם ורק בא לך לעוף משם).(אגב תקלחו לפני כל ההזדכות של הציוד לילה לפני משום שמפרקים שם את המקלחות).
עכשיו באותו רגע התביישתי להיות בגיבוש הזה, "המדריכים" המהוללים הלכו כבר הביתה בזמן שאותנו ייבשו, ובנוסף לכל! אנחנו היינו צריכים לפנות את המגשי אוכל שלהם מהאוהל אוכל הענק שלהם, שכמובן האוכל שלהם היה מינימום 5 כוכבים. עכשיו אני לא בוכה על הסינג'ור כי זה פסיק בכל הגיבוש הזה.
אבל אני חושב שזה גועל נפש, ובמיוחד למדריך ולמפקדים ממטכ"ל\שלדג שאני צריך לפנות אחריהם את האוכל שלהם שבכלל לא ראיתי ולא אכלתי.
כמובן שאחרי זה מועמדים לקחו את המגשי עופות והלכו עם זה לשטח שלנו, ואנשים קפצו על זה בצורה גועלית, שאני לא רוצה להגיד כמו באיזה מקום הרגשתי. ממש בושה למפקד גיבוש.
אחרי ייבוש של המון זמן, שבקושי נשארו אנשים חוץ מהמפקד גיבוש והמועמדים, וכל מה שבא לך זה רק לעוף משם.
אומרים שכל הנוער האיכותי פה וכל זה. מקריאים שמות וואלה לא הקריאו אותי.
לא כזה התאכזבתי(היו שם אנשים שהתחילו לבכות, הרוב לא אבל היו כמה אחדים).
עכשיו לעניין המספרים.
התחילו בערך 400+
סיימו בערך 200
התקבלו בערך 20 למטכ"ל
20 לשלדג.
20 להמתנות ליחידות.
דברים נוספים!
- לא להתבאס מי שלא מתקבל, לא נורא, מחפשים אנשים נורא ספציפים, ואני הסתכלתי על זה רק בצורה חיובית (וכרגע אני רוצה חובלים\מגלן).
- מי שחולה ולא מרגיש טוב! לא להיות גיבור אם זה מאוד חשוב לכם להתקבל לאחת היחידות(לי אישית לא היה סוף העולם ולא היה כוח לחכות עד אוקטובר לגיבוש חוזר). תצהירו בהתחלה שאתם לא מרגישים טוב, הכי הרבה תחזרו באוקטובר זה רק יעזור לכם גם להתכונן מבחינת כושר!
- מי שרוצה להתאמן, להתאמן המון על אינטרוולים, שום ריצה ארוכה לא תעזור לכם פה. בנוסף מומלץ ללכת לחוף ים לחול הכי עמוק שאתם יכולים למצוא ולרוץ עליו על מנת להכיר יותר טוב את החול ים ואיך לרוץ עליו(כל מי שבא מעמית לכושר וכל זה היה יתרון גדול עלי בכל הקטע של עליה בדיונות).
- להביא אזיקונים ואיזולירבנד! זה יעזור לכם המון בשיפצורים!
- להתאמן הרבה על זחילות זה רק יעזור.
- ככה המון זה בראש בשביל לסיים, אולם מי שרוצה להתקבל שיקח בחשבון שצריך לקרוע תתחת באימונים לפני אם זה מאוד חשוב לו להתקבל. (אני הייתי אמור ללכת לגיבוש טייס ובגלל בעיה רפואית לא הלכתי, והכושר שלי לא היה בשמיים ובניתי שהכושר זה לא הדבר הכי חשוב, נכון זה לא הדבר הכי חשוב אבל הוא יבליט אתכם מאוד).
כי צריך לזכור שלקחו את ה400 אנשים הכי טובים בארץ, ויש שם אנשים שמתאמנים כל החיים שלהם לגיבוש הזה, ועובדה שבסוף קראו לפסיכולוג לאנשים שהגיעו ראשונים בכל דבר גם אם הם לא היו הכי גאונים(כמובן שבסוף התקבלו אחלה אנשים).
לסיכום
הצוות השני שהיה לי היה הצוות הכי כלי שיכול להיות... צוות 43 מת עליכם.. אנשים זהב אחד אחד... ובמיוחד השניים שקיבלו המתנות למטכ"ל ושלדג.
אל תהיו שחקנים תהיו עצמכם, בגלל זה אני לא כזה התאכזבתי שלא התקבלתי. כי אני יודע שלכל אורך הגיבוש קרעתי תתחת, והייתי הכי אמיתי שיש וכנראה אם לא התקבלתי זה לא המקום בשבילי.
לכל מי שלא מתקבל אין מה להיות עצוב, כל הכבוד שסיים זה לא דבר קל, ורק יכול להיות גאה בעצמו, ללכת עם ראש קדימה ולהמשיך ליחידה הבאה.
אני יכול להעיד על עצמי שזה גרם לי להבין שאני צריך להיכנס הרבה יותר לכושר על מנת לקבל מה שאני רוצה, ושכושר כן דבר שמסתכלים עליו(לא רק).
תנסו להנות(כן אפשר), ותראו שיש אנשים אחלה בצוות....
נערך לאחרונה ע"י kaspimen בתאריך 20-04-2008 בשעה 17:00.
|
ראשי
צ'אט
20-04-2008, 16:54
מצב כלאיים
