מאת: רותי אברהם |
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/envelop.gif]
| Nfc.co.il/blog/rutag

ביהמ"ש פטר מתשלום אגרת טלוויזיה אדם שהשליך אותה לזבל אך לא דיווח לרשות השידור
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg]
השופט: בחוק יש לאקונה - אין חיוב דיווח ואי אפשר לחייב בתשלום

▪ ▪ ▪

שמונה שנים לאחר שאליהו ברייר השליך את מקלט הטלוויזיה הישן שלו, הוא השתחרר סופית גם מתשלום האגרה עבורו. בהחלטה תקדימית של בית משפט השלום בתל אביב, ערב הפסח, נקבע כי לא ניתן לחייב באגרה מי שהשליך את מקלט הטלוויזיה שלו והפקיר אותו, גם אם לא הודיע על כך לרשות השידור.

בהחלטה, קבע השופט מנחם קליין כי אגרת טלוויזיה היא מס בגין החזקת מיטלטלין וכי "הבעלות על מיטלטלין פוקעת כשבעלם מוציאם משליטתו תוך כוונה להפקירם".

עד שנת 2001 החזיק אליהו ברייר במקלט טלוויזיה ואף שילם את האגרה כחוק. באותה השנה הוא השליך את המקלט וגם לא רכש אחר תמורתו. הוא גם לא טרח להודיע לרשות השידור על כך שהשליך את המקלט ולכן רשות השידור המשיכה לחייבו באגרת טלוויזיה. בשנת 2006 הגישה הרשות נגדו תביעה לחייבו בעבור השנים 2001 ועד 2006. המדינה טענה כי תקנה 6 לתקנות רשות השידור המחייבת הודעה על מכירה או העברת מקלט, כוללת גם הודעה על השלכת מקלט, "על-מנת שתדע רשות השידור להמנע מגבייה נוספת". ברייר טען לעומת זאת כי אינו מחוייב בתשלום, שכן "חובת התשלום נובעת מעצם ההחזקה במקלט. משכך שחדל להחזיק במקלט לא קיימת חבות מצידו באשר לתשלום".

בהחלטה לפטור את ברייר מחובת תשלום האגרה, כתב השופט כי "במצב דברים בו מושלך מקלט טלוויזיה, נראה כי אי מסירת ההודעה לרשות אינה יכולה להביא למסקנה שהנתבע המשיך להיות הבעלים של המקלט וזאת מהסיבה שמשהופקר המקלט פוקעת הבעלות". כך לדבריו, קובע סעיף 7 לחוק המיטלטלין..."הבעלות במיטלטלין פוקעת כשבעלם מוציאם משליטתו תוך כוונה להפקירם". עוד הוסיף כי "החוק ברור ומטיל את חיוב האגרה על מחזיק המקלט", וכי לא קיימת בסעיף הגדרות של החוק "הגדרה של המילה 'מחזיק' מכאן שיש לפרש זאת 'כלשון בני אדם' ולא להרחיב את הפרשנות גם למי שלא מסר הודעה על חדלות החזקתו בגין השמדת המקלט". השופט כתב עוד כי "אם המחוקק היה רוצה להרחיב את מושג 'המחזיק' כפי שעשה זאת לעניין ארנונה בפקודת העיריות, היה עושה זאת מפורשות. לשון התקנות ברור ומתייחס למכירה או העברה לאדם אחר".

בהמשך כתב השופט כי "מדובר בחוק ובתקנות המטילות חבות על אזרח וככאלו אין מקום להרחבת הפרשנות ולהטלת חובות נוספים על אזרחים. ככלל שאין כל מקום ליצור חובות כלשהן על האזרח, אלא אם כן היו מצויות הוראות סטטוטוריות מפורשות".

אם המחוקק, לדבריו, "יבקש לקבוע כי על אדם שהשליך מקלט טלוויזיה למסור הודעה מסודרת לרשות השידור, יקבע זאת בצורה מפורשת בתקנות". כמו כן, "מקלט שהושלך לזבל או הושמד אינו יכול להיות 'בחזקתו' של אף אחד, אין לאף אדם 'זיקה קרובה' אליו. אדם שהשמיד את מקלט הטלוויזיה שלו, כבר אינו נהנה פוטנציאלי מהשירות ואין כל הגיון לשתף אותו בנטל מימון רשות השידור".

בסיכום החלטתו, כתב השופט קליין כי "בהעדר כל הוראת חוק מפורשת אשר תקבע כי קיימת חובת דיווח על כך לא ניתן לחייב את הנתבע בגין תקופה שלא החזיק במקלט הטלוויזיה". עם זאת סייג את דבריו וקבע כי "עד אשר יתוקנו התקנות תוכל רשות השידור להכחיש את עצם זריקתו או השמדתו של מקלט הטלוויזיה, ובכך להטיל את נטל הראיה על הנתבע על כי אכן השליך את מקלט הטלוויזיה מביתו וכל מקרה יידון לגופו. הלכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה. רשות השידור תשא בהוצאות משפט של ברייר בסך של 720 שקלים".


http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-...ml?tag=05-59-09

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חוק ארכאי ואידיוטי, ואם אני רוצה טלוויזיה כדי לצפות ב DVD?
ומה ההבדל בימינו בין טלוויזיה לבין מחשב עם כרטיס טלוויזיה??
צריך לבטל את החוק האידיוטי הזה ויפה שעה אחת קודם.

מי אמר שיש הבדל?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם אתה רוצה לצפות רק ב-DVD, קרא לטכנאי ונתק את הטיונר לערוצי טלוויזה, שמור את המסמך המעיד על כך ותהיה פטור מאגרה.
לעומת זאת מחשב עם כרטיס טלוויזיה הוא מקלט לכל דבר ותהיה חייב באגרה (בניגוד לצפייה דרך האינטרנט).

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

בטח תשמח לדעת שיש בארץ חוקים עוד מימי השלטון העות'ומני
לדוגמא-פקודת העמותות, פקודת האגודות השיתופיות

להחתים אותו על מסמך שהוא אכן ביצע זאת ותהיה פטור מאגרה (כל עוד, כמובן, לא תהיה מנוי של חברות הכבלים או הלווין מפני שהממיר עובד בתור טיונר).

חברי כנסת ישרים

לא הודיע? הם לא צריכים לנחש שאין לו טלוויזיה

הפסיקה קבעה אחרת.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אני מתייחס לסוגיה שהאגרה היא עבור מקלט טלוויזיה ובאם אין כזה אז לא צריך לשלם.
עדיין אני לא מבין מה כל כך קשה להודיע שנפטרת מהטלוויזיה ואתה מבקש פטור מאגרה.
אם תהיה בעיה זאת תהיה בעיה בירוקרטית אבל להבדיל מהמצב הקיים, כאן יש תיעוד שנשלחה בקשה שכזאת

על טופס תשלום האגרה מופיעה הודעה טרחנית שאומרת ש"הודעה זו מיעודת למחזיקים במכשיר טלויזיה". אם הוא לא מחזיק, הוא לא צריך לשלם. ואם את רשות השידור ממש מטריד לדעת את זה, הם יכולים לעלות לביתו של הנ"ל ולבדוק שם :\

..

זה נשמע כל-כך אידיוטי.
היה הרבה יותר הגיוני אם לגובי האגרה היתה מערכת שתזהה שימוש בערוצי הטלוויזיה ורק אנשים שמשתמשים בזה יחויבו בתשלום.

רק בישראל יש כזאת רשות, כזה חוק, כאלו שופטים, וכזאת טיפשות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תשובת הרשב"א ופסקם של חכמי מגנצא סייעה לבית המשפט לדחות את תביעת רשות השידור כנגד אדם שהשליך את הטלוויזיה מביתו.

ידידיה הכהן

לפתחו של בית המשפט השלום בתל אביב הגיעה תביעה של רשות השידור בסך 4,334 ₪ כנגד בלייר אליהו, בדרישה לתשלום אגרת טלוויזיה לאחר שהשליך את מקלט הטלוויזיה מביתו לפני כשבע שנים ולא הודיע על כך לרשות השידור.

רשות השידור טענה כי מכיוון ולא הודיע לה הנתבע על כך חייב באגרה עד שנת 2006. המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלה האם היה על הנתבע להודיע לתובעת באשר להשלכת המקלט מביתו.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://click.inn.co.il/phpAdsNew/adlog.php?bannerid=1296&zoneid=17&clientid=1392&dest=&1209852757281]

השופט מנחם קליין, בפניו הובאה התביעה נעזר בפרשנות דיני המסים שבמשפט העברי כדי לדחות את תביעת רשות השידור כנגד אליהו בלייר. בפסק שפורסם השבוע כותב קליין כי במשפט העברי מצוי עולם מרתק המשקף עיסוק בסוגיות כגון חלוקת נטל המס, דרכי גביית המס, פטור ממסים, דרכי הערמה והשתמטות מתשלום מס, פרשנות דיני מסים, מניעת מיסוי כפול, חובת ניהול פנקסים ומתן הצהרות הון.

"על אף אבדן עצמאותה המדינית, שימרה הקהילה היהודית במהלך הדורות מסורת משפטית עתיקת יומין שראשיתה בתקופת המקרא, המשנה והתלמוד, והמשכה בספרות השותי"ם. במהלך הדורות, נכתבו מאות רבות של תשובות, תקנות קהל ופסקים בענייני המס, ואף הוקדשו חיבורים שלמים לנושא זה בהם ספר "משא מלך", לר' יוסף בן עזרא".

"בתורה כבר נזכר עניין המס )דברים כ, י-יא (: "כי תקרב אל עיר להילחם עליה, וקראת אליה לשלום. והיה אם שלום תענך ופתחה לך, והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך". ואף המלך שלמה העלה "מס מכל ישראל" לבניין בית המקדש, (מלכים א ה, כז). המס מועלה לטובת הכלל וכך יצא הנביא ירמיהו כנגד המלך יהויקים, שניצל כנראה "מס עובד" לצרכיו האישיים: "הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט, ברעהו יעבוד חינם ופועלו [=שכרו] לא יתן לו (ירמיהו כב, יג)", וכן במגילת אסתר מסופר על מס שהשית המלך אחשורוש "על הארץ ואיי הים" (אסתר י, א). הנביא ירמיהו מתאר את אבלה של העיר ירושלים: "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם... שרתי במדינות היתה למס" )איכה א, א)".

קליין מוסיף כי באם יקבל את טענת רשות השידור תהיה זו החלטה הרואה במיסים חוק שרירותי, "דיני המס אינם יכולים להיות כר לפגיעה שרירותית ובלתי צודקת בזכויות היחיד וקניינו, היה לעקרון יסוד בתורת המשפט העברי", כתב, "וכך שנינו בתשובתם של חכמי מגנצא: "ראובן טוען: הקהל שאלו ממני ליתן להם מס, כאשר נתנו למלך [=לשליט הנכרי] ממון הרבה. ואמרתי: אנוכי אשבע שאין לי ממון שאתן להם. ולא רצו לקבל שבועתי, אך אמרו: "כך וכך ממון יש לך ליתן, ולא ניקח פחות, וגם לא נקבל שבועתך". (שו"ת אור זרוע, סימן רכב).

"בתשובתם, מותחים חכמי מגנצא ביקורת חריפה על תוקפה החוקי של תקנה זו, ואלה דבריהם: "נראה לנו שהדין עם ראובן. דהא דאמרינן [=שזה שאמרנו]: "הפקר בית דין הפקר", זהו כשגוזרין דבר על האדם, שהוא יכול לקיים. ואם הוא במרד ובמעל [=עובר על החוק] - מפקירים נכסיו... אבל אם יְאָרְעוֹ אונס [ואינו יכול לשלם] - חלילה להפקיר נכסיו, ד"אונס - רחמנא פטריה", וכל שכן הכא [=כאן], שגוזרים ומחייבים אדם לתת מה שאין לו. דאטו [=וכי] רבים גזלנים ניהו [=הם]? חלילה... אבל אי לא אמיד [=אם אינו עשיר], למה ירדפוהו בחינם לקונסו ממה שאין בידו? השתא מדידהו יהבינן ליה [=עתה משלהם נותנים לו] להחיותו ואת בניו עמו, איך יקחו ממנו?! ואם אינו חשוד על השבועה [=להישבע שבועת שקר], למה לא יישבע וייפטר? מאחר שצווח מתחילה ועד סוף, ועוד, שהקהל רצו [=הסכימו] לקבל שבועה מאחרים, ולמה ייגרע מהם?""

"גישה זו באה לביטוי גם באחת מתשובות הרשב"א, ר' שלמה בן אדרת (ספרד, המאה הי"ג). הוא נשאל בעניין קהילה שביקשה לחייב נישום במס רכוש על נכסיו, אף שהם נמצאים הרחק מחוץ לגבולות הקהילה (שו"ת הרשב"א, חלק ה, סימן קעח). ראשי הקהילה טענו שיש להם סמכות לחייב אדם לשלם מסים גם עבור נכסים מעין אלו, מכוח סמכותם הכללית להתקין תקנות לטובת הציבור. הרשב"א מבטל טענה זו, ומבקר בחריפות את תקנת הקהל: "והטענה שאמרת, דיש לקהל [=סמכות ורשות] לעשות חוקים ודינים בדבר הזה, נראה לי שאין זה אלא גזל, ואין יכולין להתנות על הגזלות. ומכל מקום, אם היתנו כל בני העיר בכך וקיבלו עליהם כל הקהל, תנאם מועיל לאותם שבאו באותו תנאי ולבאים אחריהם. אבל אם היה אחד בעיר שלא רצה באותו תנאי, אינו בכלל תנאם, שלא כל כמינו [=לא הכול ממנו, היינו: אין זה מסמכותו] של קהל לגזול את ממונו של זה וליקח אותו לעצמן".

קליין מסיים: "עולמו של המשפט העברי רווי דוגמאות המבליטות את עקרונות הצדק והיושר בדיני המסים, ומציבות כללים מנחים לדרך הראויה שרשויות המס צריכות לילך בה, ולמעשה אשר יעשון.

על אף הסמכות לגבות מסים, הרי שהמקורות שצויינו לעיל עולה שקיים איסור לפגוע בעקרונות של צדק ויושר בדרכי גביית מסים".
"ואף כאשר מכירה מערכת המשפט העברי בתוקפה של הוראת חוק שבשיטה משפטית אחרת מכוח העיקרון של "דינא דמלכותא דינא", הרי שהכרה זו כפופה לכך שהוראת החוק לא תהא נוגדת את עקרונות היסוד של צדק ויושר שבמשפט העברי. (ראו רמב"ם, הלכות גזילה ואבידה, ה, יד)".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/174606

ולמה מ', בנאדם נכה הסובל מחירשות, צריך לשלם אגרה בעבור הרדיו שמצוי בביתו?
ולמה אני, שאין לי רדיו ברכב, צריך לשלם אגרה?

ולמה כששלחתי מכתב לרשות השידור אודות הנושא, נעניתי כי "זהו החוק" ?

ידיעותיך אינן מספיקות

אגרת הרדיו היא חלק בלתי נפרד מאגרת הרישוי.
אין אפשרות לא לשלם את אגרת הרדיו, אפילו אם תוכיח שאין לך אחות.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

זה בדיוק מה שאני טענתי לפני כמה חודשים

התקשרה אלי מישהי מרשעות השידור, וטענה שאני חייב להם כסף.
אמרתי לה שאין לי טלווזיה, והיא טענה שכתוב בחוק שאני חייב להודיע להם.
ביקשתי ממנה שתראה לי בדיוק איפה זה כתוב, והיא לא ממש הצליחה.


אני שמח שעכשיו יש לי גיבוי.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

לפי ההגיון שלך אני יכול להתחמק מתשלום אגרה 10 שנים
ואז ביום הגבייה להחליט לזרוק אותה ולטעון ש"אין לי טלוויזיה"....

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בהצלחה!

ביהמ"ש: מחשב עם כרטיס טלוויזיה חייב באגרה


השופט קבע כי חיבור של מחשב לממיר של לווין או כבלים הופך אותול מקלט טלוויזיה, אך ציין כי צפיה בשידורי וידאו באינטרנט בלבד פטורה מאגרה

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי גם מחשב המחובר באמצעות כרטיס טלוויזיה לרשת הכבלים או הלוויין חייב בתשלום אגרת טלוויזיה כחוק, כי הוא מהווה "מקלט טלוויזיה".
הפסיקה, שלא מחייבת בתי משפט אחרים, התקבלה בתביעה שהגישה רשות השידור לתשלום אגרת טלוויזיה נגד אדם, שטען כי היה מחובר באמצעות ממיר של חברת yes וצפה בשידורים באמצעות צג המחשב, ולפיכך אינו חייב באגרה.

צפיה בוידאו באינטרנט - ללא אגרה

השופט עודד מאור ציין, כי החוק לא מגדיר את המונח "מקלט טלוויזיה", ולפיכך הפרשנות הראויה היא, כי המחשב בצירוף כרטיס הטלוויזיה וכן החיבור לממיר של הטלוויזיה בלווין- הכל יחדיו מהווים מקלט טלוויזיה. לדברי השופט:" די בכך לחייב את הנתבע בתשלום האגרה".

השופט הדגיש, כי מחשב אליו מחובר צג וכרטיס טלוויזיה, המאפשר צפיית שידורים באינטרנט, אינו מהווה מקלט טלוויזיה, באשר המחשב אינו מחובר למקור חיצוני לקליטת השידורים, ובאשר השידור נצפה באמצעות האינטרנט. בהתאם לכך, נקבע כי עם ניתוק הממיר של חברת הלוויין, לא ישמש המחשב כ"מקלט טלוויזיה" והנתבע יכול לפנות בהודעה מתאימה בכתב לרשות השידור.

• לקריאת פסק הדין

הידיעה פורסמה במקור באתר המשפט הישראלי - פסק דין




לכתבה ב YNET