בשירשור המעניין על תרגיל "עוז" הובא לינק למאמר הטוען שמדובר היה בתירגול לא מציאותי ושלקחיו הזיקו יותר משהועילו לתפקוד צה"ל במלחמת יום הכיפורים שפרצה זמן קצר מאוד אחריו.
http://www.nfc.co.il/ArticlePrintVe...095&subjectID=3
הכותב מוסיף שאימונים לא מציאותיים מאפיינים את צה"ל מאז ועד היום. מלחמת לבנון השניה חידדה לדעתי עובדה זו. הייתי מעונין לדעת המומחים בפורום.
בסדיר ובמילואים שירתתי ביחידה שהיה לה תפקיד אופרטיבי חשוב בשדה הקרב העתידי. היחידה נוידה ופעלה מתוך נגמ"שי M113 נטולי כל תוספת מיגון או אמצעי אש מלבד מאג אחד. בכל האימונים תרגלנו תנועות עמוק בתוך שטח האויב, כולל תרגולי התחמקות מארטילריה, "בזוקה", טילי נ"ט וכו'. עניין העדר המיגון ועוצמת האש היה עניין ידוע שהמפקדים בחרו במודע להתעלם מימנו לחלוטין.
הכל טוב ויפה אילו היה מדובר באמת בסיכון מחושב. אלא מאי? במלחמת לבנון השניה הוכח שאין שום כוונה להכניס לשטח הלחימה כלים "לא ממוגנים" (קרי-זלדות ותומ"תים-ע"ע הלינק על גדוד דרקון) משום שהסיכון נתפס בלתי סביר. המשמעות? כל האימונים שעברה היחידה שלי (ואשר עלו ממון רב ונתלו בהן ציפיות רבות) היו חסרי משמעות שכן לא התאימו כלל לתפיסת צה"ל ביחס לאיומים האמיתיים בשדה הקרב המודרני (או בשדה הקרב בכלל משום שאמצעי נ"ט וארטילריה אינם בדיוק המצאה חדשה).

אפשר גם להזכיר שאימוני חיל השריון מבוצעים לרוב על תובות או טנקים שלמים. זה נשמע הגיוני עד לרגע שאתה בודק איך חושב לוחם כשיורים עליו. הוא יכנס מאחורי מחסה.
למרבה ההפתעה, טנקים עושים זאת גם כן.
מאחורי גבעה, בית, ניצול קפלי קרקע ובולדרים.
עכשיו תשאל, מה, אף אחד בחיל השריון לא יודע את זה?
יודעים גם יודעים.
תא"ל מאיר זמיר (טייגר- מ"פ -כוח טייגר ממלחמת יום הכיפורים) כשהיה מח"ט כמדומני אימן את מסגרתו על מטרות צריח בלבד. הסיפור ממשיך בכך שהישגי התותחנים אצלו היו באחוזים נמוכים ביותר ביחס לשאר החיל, שהתאמן כמו עד היום על מטרות תובה\טנק (משמעותית יותר גדולות...).
מאיר זמיר מצא עצמו פורש כתא"ל ועד היום השריון מתאמן בירי תותחים על מטרות תובה\טנק (יותר גדול, יותר נוח).
הפלא הוא בהנדסה הישראלית וגאונות התכנון, שלמרות כמות אימונים מעליבה ועלובה נתוני הפגיעות מתחרים בהצלחה בכל חיל אחר בעולם.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אני מעדיף לא להמשיך באשכול כזה, שנזקיו יכולים לעלות בהרבה על התועלת של הדיון (המאוד חשוב!) בו. לטעמי, טובת הב"מ עולה כאן.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

האמת שהתלבטתי בעצמי בעניין. כאמור הנושא חשוב ויש לקוות שיעלה לדיון במקומות המתאימים.