28-04-2008, 17:51
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.12.04
הודעות: 3,081
|
|
דבר ראשון, את האנימה הזאת צריך לראות בזמנים הנכונים.
ואני מאמין שגם בגיל הנכון.
אותי מאז ומעולם הקסימו סיפורים וסרטים על סמיגוד הירוס, שיש להם כוחות מטורפים,
כמעט בלתי ניתנים לשליטה. זה סיפור שמאוד מדבר אליי, מה גם שבפעם הראשונה שראיתי אותו,
הייתי בן 14 ומאוד מאוד לא מנוסה בצפייה בדם רב כל-כך על המסך.
כאילו, אלוהים ישמור אותי, הפריים הראשון של הסדרה הוא של יד חתוכה ומדממת!
אז כל הדברים האלה, בנוסף למוזיקה המדהימה והסיפור התמים מצד אחד ומרושע ואכזרי מצד שני,
פשוט כבשו אותי. בהמשך הסדרה *ספויילר* הקטע עם הכלב שהילדים רצחו,
וכשהיא הורגת אותם בתגובה פשוט הדהים לי את החיים. *סוף ספויילר* [אני פשוט לא זוכר איך עושים את התגית ההיא...]
לא יכולתי להוריד את העיניים מהדמות הטראגית הזאת, ובאמת שחבל לי שאתה לא נהנת ממנה כמוני.
אבל אולי זה בגלל שאתה כבר ותיק, גם בעניין האנימה וגם בחיים עצמם,
ולכן זה לא שבה והדהים וחידש לך כמו שלי זה היה.
אז.. לא נורא, לא אהבת, אני מבין.
אבל חבל
_____________________________________
Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men
|