לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פעם הזמנים היו יותר טובים; כולם אומרים - ככה כולם חושבים... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם החורף היה די סביר... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם בקיץ היה די קריר... אני לא כל כך זוכרת; מתגעגעת רק בערך, כי העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב... והם יגידו: זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > אמצע החיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #5  
ישן 05-05-2008, 14:29
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי Tallyco שמתחילה ב "סרן לירון יוגב - נהרג..."

בחטיבת הביניים למד לירון בביה"ס בכפר יהושוע והמשיך לימודיו בתיכון אורט ע"ש יגאל אלון ביוקנעם.
בנערותו שיחק כדורגל וכדורסל בקבוצת הנערים ביוקנעם ואהד את קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה". לירון היה נער יפה תואר, 'חביב הבנות', חכם, ברוך-כשרונות, שובב ורגיש, בעל אישיות כריזמטית וסוחפת אשר הקסים ושבה את לב כל מי שנקרה בדרכו.
חבריו לכיתה מספרים שהיה מגיע לביה"ס עם עט ומחברת אחת "לכל המקצועות" וזו שימשה אותו בעיקר לכתיבת שירים.
למרות זאת הישגיו הלימודיים היו טובים מאוד וסיים בגרות במגמה ריאלית בהצטיינות יתרה. בתקופת התיכון שר כסולן בלהקה שהקים עם כמה מחבריו לכיתה ובמסגרת זו ביצעו, בן השאר, שירים שנכתבו על-ידי לירון והולחנו על ידי חברי הלהקה. הלהקה הופיעה בפני תלמידי ביה"ס ביוקנעם וקיימה את הופעתה האחרונה במסיבת מתגייסים ביולי 1994, ערב גיוס חברי הלהקה לצה"ל. לפני הגיוס יצא לטיול בקפריסין עם חבר לכיתה והשתתף בקורס צלילה באילת.
בגיל 17 הפכו לירון וסיגל, בת כיתתו, לבני זוג. אהבת הנעורים צמחה ובמהלך 7 שנות זוגיות וחברות הפכה לאהבת אמת.
לירון וסיגל ידעו להעריך את ההזדמנות שלא רבים זוכים לה- לחוות אהבה מיוחדת ובמשך שנות זוגיותם ניצלו כל רגע וזמן פנוי להיות יחד, תוך התבגרות משותפת, נתינה הדדית חסרת גבולות והתגברות על המכשולים אשר עמדו בדרכם.
לירון וסיגל- שני חלקים אשר כל אחד הביא את אישיותו המיוחדת ותמיכתו ללא תנאי באחר ויחד הפכו עם השנים לשלם שלא ניתן להפריד. באוקטובר 2000 עברו לירון וסיגל להתגורר יחד בירושלים, צעד שהיה עבור לירון הגשמת חלום ומקום אשר קרא לו בית, תכננו להינשא בקרוב ולהמשיך לבנות עתידם יחד. השניים רקמו חלומות משותפים תוך כוונה לקשור גורלותיהם לעד,
אך חלומות אלו שנרקמו בסבלנות ובאהבה רבה נגדעו בטרם עת. לחתונה המיועדת הבטיח לירון לסיגל הפתעה מקורית ומיוחדת אשר לא תדע מהי עד לרגע המיוחל ולא הסכים לגלותה לאיש וזו תישאר בגדר "הפתעה" לעד. "לירון וסיגל"- קשה לומר לחוד וקשה עוד יותר לראות בנפרד.


צבא


לירון התגייס לצה"ל ב- 22 במרץ 1995 ועשה דרכו בחיל השריון. לירון רצה להתגייס לסיירת גולני והתאכזב מהשיבוץ לשריון, אך עד מהרה דבקה בו האהבה לחיל השריון וגאוות היחידה אשר הוסיפו והתעצמו עם השנים.
כבר במהלך ההכשרה החיילית הבחינו מפקדיו בהיותו אדם איכותי, בעל פוטנציאל ויכולת לתרום לצבא בעתיד ולכן המליצו להוציאו לקורס מפקדי טנקים בזימון ישיר. בסיום הקורס נשאר לירון להדריך ולהכשיר את דור המפקדים הבא. לאחר ההדרכה יצא לקורס קציני שריון ובסיומו יועד כמדריך בקורס קציני שריון (גנן קק"ש), תפקד כמ"מ צמ"פ בחטיבה 7 ,גדוד 77 , וחזר להדריך בשיזפון. שירותו כמדריך בקורס מפקדי טנקים ושיבוצו הישיר לקצונה מנע ממנו שרות מבצעי, דבר שרצה מאוד, לכן על מנת לעודדו להמשיך במסלול ההדרכה קיבל צ'ופר ממפקדו והשתתף בקורס צניחה. אחרי שהדריך 3 מחזורי קורס קצינים מונה לתפקיד קצין פיתוח הדרכה בגדוד הקק"ש ובמקביל מילא מקומו של סגן מפקד המפקדה. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד קפ"ה מונה לירון לתפקיד מ"פ מפקדה וקיבל לידיו פלוגה בעייתית אשר תפקודה היה טעון שיפור. מפקדיו סברו כי לירון הוא הקצין/האדם המתאים ביותר שיוכל לשקם את הפלוגה ולהחזירה למסלול פעילות תקין. ואכן כך היה, לירון ללא הכשרה לתפקיד ובמלוא המוטיבציה והנחישות למד וביצע אותו באחריות וביסודיות ורכש את האמון, ההערכה, וההערצה של פקודיו ועמיתיו לעבודה ואותה הפלוגה שיום לפני הייתה מפולגת ו"שבוזה"הפכה ל"משפחה" מאוחדת ומלאת מוטיבציה ועלתה על דרך המלך.
על כך הוענק לו במרץ 1999 התואר קצין מצטיין וקיבל את האות בטקס מידי נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן.
ביולי 1999 יצא לטיול קצר בקניה אשר הותיר בו רושם רב וטעם של עוד והוא תכנן לחזור לאפריקה לטיול נוסף.



באוקטובר 1999 , כ- 9 חודשים לאחר ששרת כמ"פ מפקדה, יצא לקורס מ"פ מפקדה וסיימו בהצלחה. במהלך הקורס המשיך לפקד על פלוגת המפקדה ופיקח בשלט רחוק על ניהולה ותפקודה התקין גם בהעדרו. בהקשר לכך אמר לירון לסבו: "סבא, מפקד טוב נמדד בזה שגם כשהוא איננו הפלוגה מתפקדת כרגיל" ולירון היה גאה בעצמו ובחייליו על שעמדו במשימה.
במכתב לסיגל כתב: "כל כך מוזר לי לבוא ולהסתכל מהצד על עבודת הגננים ולא להיות חלק מזה- בודקים מבחנים, ממלאים תיקי צוער, ישיבות עד מאוחר, יום חמישי לא ישנים, כל הבלגאן שאת מכירה. יצא לי לחשוב על זה שאם אני אשתחרר אחרי התפקיד הנוכחי, זה אומר שהמסלול האחרון שגיננתי היה בעצם הפעם האחרונה שלי על טנק- את קולטת?!
בסוף אני בטוח אסכם את תקופת השירות שלי כתקופה יפה ואין לי ספק שאני אתגעגע למכונה ה"מסריחה" הזאת". געגועיו לעבודת השטח ושיקולים נוספים הביאו אותו להמשיך בשרות הקבע וכשסיים תפקידו כמ"פ מפקדה בשיזפון יצא לקורס מפקדי פלוגות (מפ"ים). מיולי 2000 - פברואר 2001 תיפקד כמפקד פלוגת צמ"פ בחטיבה 7, גדוד 77. לקראת סיום מחזור הצמ"פ השני עליו פיקד, יצאה הפלוגה לניווטים באיזור רמות מנשה. ב- 1.2.01, יומו האחרון של התרגיל, החלו לירון ושני אנשי סגל נוספים לטפס בג'יפ הסופה על אחת הגבעות על מנת לתצפת על כל צוותי הניווט, במהלך הטיפוס החלו להתדרדר ונפלו לתהום בגובה של כ- 9 מטרים. לירון נפצע באורח אנוש, הובהל לביה"ח רמב"ם בחיפה וב-12:40 נפטר מפצעיו. שני אנשי הסגל האחרים נפצעו באורח בינוני, פונו לביה"ח ולאחר טיפול חזרו לבתיהם בשלום.
בתפקידו האחרון, לדברי מפקדיו, הפגין לירון מנהיגות, מקצועיות, ויסודיות ובלט באחריות שנטל על עצמו בכל אשר עשה. על כך היה מועמד, פעם נוספת, להיות מפקד הפלוגה המצטיין של החטיבה, כאחד ממצטייני הרמטכ"ל ביום העצמאות 2001.
עם סיום תפקידו כמ"פ צמ"פ אמור היה לפקד על פלוגה מבצעית ובכך להגשים את שאיפתו ולבצע לראשונה בשרותו הצבאי תפקיד מבצעי.
לאחר לבטים רבים לירון ראה עצמו ממשיך בשרות הקבע והצטרף לתוכנית "אופק", כך שמיד בסיום השרות המבצעי אמור היה לצאת ללימודי תואר ראשון.
בהחלטה זו ויתר לירון על חלומו ללמוד רפואה בתחום האונקולוגיה ולתת מזור לילדים החולים במחלת הסרטן.לירון הוגדר ע"י מפקדיו כ"מפקד וקצין מקצוען, איש חיות ורוח שהיווה מודל להערצה ולחיקוי".
לירון עמל עד השעות הקטנות של הלילה לביצוע משימותיו בשלמות, דאג והיה קשוב לחייליו כאב לילדיו ויצא מגדרו על מנת לתת מענה ראוי לבעיותיהם. ידע לסחוף אותם אחריו ולרכוש את אמונם בו, כך שמילאו את המוטל עליהם במלוא המוטיבציה, ההערצה ויראת הכבוד. עבורם היה תמיד דמות מוערכת שאפשר ללמוד ממנה וכל אחד לקח עמו חלקיק מאופיו של לירון. יכולת לדעת מי חייליו כי בכל אחד מהם היה טבוע משהו מלירון, אם בכך שחיקו את סגנון הדיבור השנון והייחודי כל כך שלו
ואם באימוץ קוים מהתנהגותו וערכיו. לירון היה מסוג האנשים הנדירים העוברים בחיי אדם ומשארים חותמם גם אם עברו לרגע קט בלבד. לירון הפך לעלם יפה תואר, בעל אישיות מדהימה, עם לב רחב ונשמה, עניים שופעות טוב המקרינות אופטימיות, חיוך תמידי נסוך על פניו, בעל שמחת חיים והסתכלות בוגרת על החיים. למרות הרצינות שבה התייחס לתפקידיו בצבא לא איבד את השובבות וחוש ההומור ובטח שלא את אהבתו לכדורגל.
תחת המעטה הרציני והקשוח שכן אדם מקסים, יחיד ומיוחד במינו, רגיש, אכפתי ואוהב הניחן בתכונות נעלות. לירון אהב את החיים והיה בעל שאיפות וחלומות רבים ורצון עז להגשימם.
בשנות חייו הביא לבני משפחתו אור והשרה שלווה, נחת וגאווה. היה הדמות הדומיננטית במשפחה ועשה את שביכולתו לשמור על אחדותה. לירון בעל האישיות האצילית רקם קשרים מיוחדים עם סבו סבותיו ובני דודיו ושימש לקטנים דמות לחיקוי ולהערצה.
למרות שזמנו הפנוי היה מצומצם הקפיד להקדיש מעצמו לאחיו התאומים צליל ועומרי. לירון נתן באהבה את כל כולו למשפחה, לצבא, לחבריו ולאהובתו סיגל. לירון האמין שיזכה לחיים ארוכים ובשנה האחרונה לחייו הרגיש שהוא מצליח לגעת ולהגשים חלק מחלומותיו.
הוא נהג לומר שאין צורך לדאוג לו כי יש לו שבע נשמות והאמין שאמו, שושי ז"ל, משגיחה מלמעלה שהכל בסדר ושומרת עליו. למרות שהחיים לא הקלו עמו הוא לא ויתר, אזר כוחות,
האמין בעצמו, הציב לעצמו מטרות ויעדים והגשימם בהצלחה מרובה- באופן הראוי לחיקוי ולהערצה. במהלך 24 שנות חייו הצליח לירון להטביע חותמו המיוחד על החיים באופן שמעטים בלבד מצליחים.
קריאת סיפור חייו של לירון מטרתה איננה רק לעבור בו אלא לחיות בתוכו, לקחת איתך משהו יקר, רסיס של אופי אשר יאירו לך את הדרך ברוחו של לירון ובכך להחיותו בלבבך.


" נבראנו לך ונמשיך בדרכך ".









תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 05-05-2008, 14:31
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי Tallyco שמתחילה ב "שמאי כהן - בן דוד של אבי,..."

בן דוד הכהן ובתיה. נולד ביום כ"ח במרחשון תש"י (20.11.1949), במושב השיתופי בני ברית (מולדת). הוא למד בבית הספר היסודי בצופית ובשנים תשי"ח - תשי"ט שהה עם משפחתו באמסטרדם, לשם יצא אביו בשליחות מטעם הסוכנות היהודית. שמאי התגעגע מאוד לארץ, בעיקר משום שהיה רגיל לגור בסביבה כפרית ולבלות את רוב זמנו בטיולים בטבע. כאשר שב לארץ עם הוריו סיים את בית הספר היסודי, והתקבל לבית הספר התיכון על שם עמי אסף, בבית ברל. הוא מצא עניין רב בעיקר בביולוגיה והשתתף בשיעורים ובעבודת המעבדה של תלמידי הסמינר שבבית ברל. המורה לביולוגיה העריך מאוד את כישוריו ואמר עליו שהוא אינו נופל בידיעותיו מתלמידיו הבוגרים, על אף גילו הצעיר. שמאי הרבה לטפל בבעלי חיים שבפינת החי ואהב לערוך טיולים בחיק הטבע, אולם אהבתו למוסיקה ולפריטה על פסנתר היו בראש מעייניו. הוא היה מבלה שעות מרובות על יד הפסנתר ובהאזנה למוסיקה קלאסית. גם כאשר היה מגיע לחופשה, בעת שירותו הצבאי, היה הולך קודם כל לכלי האהוב עליו מכל - הפסנתר. שמאי היה מטבעו נער עצמאי והישיבה בכיתה הייתה עול כבד שרבץ עליו. על אף שקיבל תמיד את דעת המורים, הוא דרש מידה גדולה של חופש - וגם קיבל אותה. המורים בישיבתם סיכמו: "אל נפריע לשמאי". הוא הרבה לקרוא ולהתעניין בספרות רצינית, פילוסופית.

הוא גויס לצה"ל בנובמבר 1967 והצטיין כחייל נועז. לאט-לאט עלה בסולם הדרגות והגיע לדרגת סגן-משנה. הוא היה בחור אמיץ, שלא ידע פחד גם בזמנים הקשים כאשר שהה עם יחידתו באזור תעלת סואץ. בין שאר תכונותיו, שהיו יושר והעדר תסביכים, בלט יצר ההרפתקנות. ביום כ"ט בשבט תש"ל (5.2.1970), נפל בקרב באזור תעלת סואץ. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בצופית. ימים אחדים לאחר נפילתו הועלה שמאי לדרגת סגן.

לאחר נפילתו כתבה המשוררת דליה רביקוביץ שיר, בו העלתה את זכרו של שמאי.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

יהי זכרו ברוך
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 05-05-2008, 14:25
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
יואב מדר ז"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "לקראת יום הזכרון- אשכול החברים שאינם"

יואב למד איתי בשכבה בביה"ס התיכון בקיבוץ יגור. הוא היה חייכן, עם רעמת תלתלים מטורפת ומבט שובה לבבות. הוא היה בחור (איזה בחור, נער!) חברותי מאוד, יוזם ונכון לעשות ה-כ-ל.



כחלק מהמוטיבציה הכללית שלו לתרום, התגייס יואב לצנחנים ושירת בפלנ"ט 5174.



ב- 3.2.2001 נסע יואב לכיוון ביתו ביקנעם המושבה. כתוצאה ממהירות מופרזת, כנראה, התהפך הרכב לתעלה והתנגש בקיר בטון. כתוצאה מההתנגשות נשרף הרכב, כשיואב בתוכו.



הניידת שהגיעה למקום התאונה לא הצליחה לזהות את הגופה, אולם נהג הגרר שהוזמן זיהה את הרכב כשייך למשפחת מדר מיקנעם.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.paratroops.org.il/pic/%EE%E3%F8%20%E9%E5%E0%E1%281%29.jpg]


יהי זכרו ברוך.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



נערך לאחרונה ע"י chatulim בתאריך 05-05-2008 בשעה 16:31.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 05-05-2008, 14:28
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
אליהו לוי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "לקראת יום הזכרון- אשכול החברים שאינם"

אליהו גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות עבר קורס יסוד במקצועות השריון והשתלם כנהג זחל"ם. הוא המשיך ועבר עוד קורס-נהגות, לרבות קורס נהגי "זלדה" וקורס נהגי משאית. לאחר שסיים את הקורסים השונים בהצלחה הוצב ליחידת שדה של החיל. הוא היה חייל טוב והצטיין כלוחם מעולה בקרבות מלחמת ההתשה, שניהלו המצרים נגד כוחותינו לאורך תעלת סואץ. מפקדיו העריכו אותו מאוד והוא זכה לשבחים רבים על הישגיו במילוי תפקידו. כמו בחיים האזרחיים כך גם בצבא, התחבב במהירות על חבריו לנשק. הם אהבו לבלות במחיצתו והרבו להזמינו אליהם. לא היה אירוע או מסיבה שאלי החמיץ. מלחמת יום-הכיפורים פרצה חודשים ספורים לפני מועד שחרורו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אלי בקרבות הבלימה בסיני, מצפון לציר "אושה-לכסיקון". אלי נלחם באומץ לב ובמסירות יוצאים מן הכלל, ועל מעשיו במלחמה זכה לציון לשבח מטעם אלוף הפיקוד. בתעודת הציון-לשבח נאמר: "בליל י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), שימש אלי כנהג נגמ"ש בכוח שנע באזור "החווה הסינית". סמוך לשעה 0100 יצא הכוח למשימת סריקה. במהלך פעולה זו נפגע הנגמ"ש של אלי. הוא נחלץ ממנו תחת אש כבדה של האויב, והמשיך בלחימה מהקרקע מול כוחות אויב עדיפים, עד שנפגע ונהרג". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במושב אלרואי. השאיר אחריו אב ואם, שני אחים ואחות.

אביו תרם לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "מגן דוד" שבמושב אלרואי.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.izkor.gov.il/korot/image/047113.jpg]



יהי זכרו ברוך.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 06-05-2008, 03:17
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
אהרל'ה (אהרון) פרידמן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "לקראת יום הזכרון- אשכול החברים שאינם"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

בן שולמית ודוד, נולד ביום כ"א באלול תשכ"ב (22.7.1962) בתל-אביב. אהרון היה בן שני במשפחה מסורתית.
אחרי שנתיים בניו-יורק הוא חזר לבדו לארץ ומשפחתו נשארה שנתיים נוספות בארצות-הברית. אהרן שב והשתלב במסלול הלימודים בכיתות י"א-י"ב, בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. בזכות כישוריו, הוא גם חזר לחוג החברתי שממנו נפרד שנתיים לפני כן. הוא הרבה לכתוב שירים וסיפורים. חלומו היה להיות סופר ועיתונאי. אהרן השתייך ופעל בתנועת "בני עקיבא".
באפריל 1981 התגייס אהרון ושירת בחיל-השריון. הוא עבר את אימוני הטירונות וקורס נהגי טנק. אהרן השתתף במלחמת שלום הגליל, ואחרי הקרבות, באפריל 1983, נשלח לקורס מפקדי טנקים. הוא עבר את הקורס בהצלחה ועמד לסיימו כחניך מצטיין, אולם הוא לא זכה להגיע לטקס הסיום.

אהרל'ה נהרג בתאונה תוך כדי הכוונת טנק.
אומרים תמיד על אלה שאינם עד כמה היו הטובים ביותר. עליו כל מילה היא אמת.
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''


נערך לאחרונה ע"י juda בתאריך 06-05-2008 בשעה 03:22.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 06-05-2008, 03:29
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
דוד גרינוולד
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "לקראת יום הזכרון- אשכול החברים שאינם"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נולד ביום כ"ח באלול תשכ"ד (5.9.1964) ברמת השרון. הוריו, ניצולי השואה, עלו מהונגריה. דוד היה בן יחיד לאביו, ואילו מאמו היו לו שני אחים מבוגרים ממנו.

התגייס לצנחנים. כשהתברר בצה"ל, שאביו לא חתם על הסכמתו שבנו ישרת בחיל-הצנחנים, ניתנה הוראה להעבירו ליחידה עורפית. אבל דוד התנגד לכך בעקשנות.
עקשנותו של דוד שברה את התנגדות אביו. האב ויתר והסכים לשירות בנו בחיל קרבי. דוד חזר ליחידת הצנחנים.
דוד שירת בלבנון, עד מועד יציאתו לקורס מ"כים. בדרך מלבנון לארץ, כשהיה בשיירה שנסעה דרומית לזהרני, ביום 12.1.1984, פתחו מחבלים מן המארב באש מנשק קל על השיירה. דוד נפצע פצעים אנושים ושישה ימים נאבק על חייו. ביום י"ד בשבט תשמ"ד (18.1.1984), מת דוד והוא בן 20 שנים.
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 06-05-2008, 04:30
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
דדי זעירא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "לקראת יום הזכרון- אשכול החברים שאינם"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


בן נירה ויעקב, נולד ביום כ' בתשרי תשכ"א (11.10.1960) בחיפה.
בספטמבר 1978 התגייס דדי לצה"ל, ושירת ביחידת נח"ל מוצנח. בשנת 1980 נשלח דדי על-ידי הגרעין לשנת הדרכה במחנה נוה-מגן של "המחנות העולים".
כשסיים את שנת ההדרכה בתנועה, הוא יצא לקורס קצינים, סיימו ביולי 1981 ועלה לדרגת סג"ם. דדי שירת מחצית השנה כמדריך צוערים בבית-הספר לקצינים, ולאחר מכן פיקד על מחלקת טירונים במחנה 80.
כאשר סיים את שירותו הסדיר, התנדב דדי לשרת בצבא הקבע, החל בספטמבר 1981.
ביום ז' באב תשמ"ב (26.7.1982) פקד דדי על יחידתו בתרגיל ניווט של רכב כבד, שנערך בנפת ג'נין, במסגרת אימון לקראת עלייה ללבנון. הרכב שבו הוא נסע חדר בטעות לשדה מוקשים, שהשאירו הירדנים עוד מתקופת מלחמת ששת הימים, ועלה על מוקש. בפיצוץ נהרגו שלושה חיילים, ביניהם היה דדי.
בן 22 שנים הוא היה במותו.

דדי היה קומונר נערץ במחנות העולים.
מסיבת הסיום, לפני שעזב אותנו להמשך שרותו הצבאי, נערכה בצורת "חיים שכאלה",
אשר עשינו עליו בעזרת משפחתו, בהפתעה.
לימים התברר שזו היתה מסיבת פרידה לעד.
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 06-05-2008, 21:29
  שומר סוד שומר סוד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.02.05
הודעות: 1,116
נעמה הדני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "לקראת יום הזכרון- אשכול החברים שאינם"

נעמה, בת יוסף ולבנה, נולדה בי' באדר א' תשל"ג, (12.02.1973), בחיפה. למדה בגן הילדים שליד ביתה. היא בלטה בשמחת החיים שלה, בערנותה ובגישתה החברותית לבני-אדם ולבעלי-חיים. על פניה היה נסוך תמיד חיוך מתוק, מבט סקרני ורצון לקחת חלק בכל הסובב.
ביום שבת, ב' באדר ב' תשל"ח, (11.03.1978), נסעה נעמה עם משפחתה, אימה, אביה ואחותה לטיול במערת הנטיפים, במסגרת 'חוג המשוטטים' של חברי אגד. בדרך חזרה לחיפה ישבה לצד הנהג, על כיסא המדריך.
בשעות אחר הצהריים של אותו יום הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על-גבי שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל. היה זה לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם, שני מחבלים נוספים טבעו עוד קודם לכן. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה וניסו לקחת את מכוניתה. משלא הצליחו עצרו מונית חולפת ושני מחבלים חולפת ושני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שהיו בה החלו להתקדם דרומה לתל אביב.
יתר המחבלים עצרו את אוטובוס המטיילים של אגד, שהיה בדרכו חזרה לחיפה, במטחי יריות מנשק אוטומטי. נעמה, שישבה בחזית האוטובוס, נפגעה מיד בראשה וצנחה. אימה שהבחינה בה צעקה לנהג שיעצור. הנהג, שהיה אף הוא פצוע, הצליח לעצור את האוטובוס והאם ירדה עם נעמה חסרת ההכרה ושותתת הדם בזרועותיה אל הכביש. חברים עצרו נהג מזדמן וזה הסיע את האם ובתה לבית-חולים "רמב"ם" בחיפה. מחדר המיון הועברה נעמה לחדר הניתוח, אך שם נקבע מותה.
בינתיים, באוטובוס כפתו המחבלים את ידי הגברים והורו לנהג לנסוע דרומה. במהלך הנסיעה הם ירו מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים. הם העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה תוך שהם ממשיכים לירות מחלונות האוטובוס לעבר כלי רכב חולפים.
במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף, שמספרו 901, שניסה להימלט לכיוון דרום לאחר ששמע על הפיגוע. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו, העלו את נוסעיו לאוטובוס בו היו והמשיכו לדהור לעבר תל אביב.
רק מעט צפונית לצומת הקאנטרי-קלאב (צומת גלילות) הצליחו השוטרים לעצור את האוטובוס לאחר שירו בגלגליו. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרץ החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים הנמלטים.
בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. 35 ילדים ומבוגרים, ביניהם נעמה, נספו במהלך אותו היום, בירי לאורך הנסיעה ובהתפוצצות האוטובוס.
נעמה הייתה בת חמש שנים במותה. היא הובאה למנוחות בחלקת הקדושים בבית העלמין בחיפה, עם כל הרוגי "אוטובוס הדמים".
לאחר מותה הונצח זכרה של נעמה בשני שירים, שנכתבו על-ידי שמעון אופיר ומוטק'ה לבנון.
עץ ניטע על שמה ביער הילדים של הקרן הקיימת לישראל, וארגון "הדסה" בפילדלפיה שבארצות הברית העלה תרומה על שמה של נעמה לקידום הרפואה בישראל

http://www.laad.btl.gov.il/text.asp?key=23696

כאילו היה זה רק אתמול...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 21:17

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר