לא יודעת למה לא כתבתי את זה פה כבר לפני כמה זמן...
יש לי הרגשה כזאת לאחרונה של בדידות. הייתי ממש בודדה כילדה, ואני לא רוצה לחזור למצב העגום הזה.

כל החברות שגרות קרוב אלי, הן לא באמת חברות שלי. הן טובות לצחוקים, לניצול הדדי כשצריך משהו, ללבלות את ההפסקות בבצפר. אבל אחרי בצפר אנחנו לא כזה נפגשות יותר. ואם כן אז ברמה מצומצמת. רובן גם לא כזה מעניינות אותי, כי נהייתי בקשר איתן לפני הרבה זמן, ואנשים משתנים. ואת האלה שהיו פעם חברות די טובות, ויש עוד מה לעשות איתן, פתאום יש להן תחברים שלהן ותבילויים שלהן, ואני די ננטשת (החברים שלהן זה לא ממש אנשים שהייתי רוצה להיות איתם בקשר). הן לא יוזמות שום דבר ביחד, וגם אם אני מגיעה איתן לאיזשהו מקום, הן נוטשות אותי בשביל אותם אנשים. כבר אין את הביחד הזה שהיה פעם. היום למשל הן הלכו לבלות ביחד ביום העצמאות, ואפילו שאני טרחתי להזמין אותן לעשות משהו ביחד, הן לא טרחו לשאול אם אני רוצה לבוא גם.

החברים הממש טובים שלי, גרים רחוק, וזה די בעיה להיפגש איתם.

הגעתי לכזה מצב, שאם חבר שלי סוגר בצבא, אז אני פשוט מבלה תזמן בבית ברחמים עצמיים.

אז הגעתי למסקנה שאני צריכה חברים חדשים מהסביבה הקרובה... וחברים אמיתיים, לא כאלה שתמיד רק צריכים משהו. כאלה שבאמת אכפת להם, שמכריחים אתכם לצאת ולבלות כדי לעשות לכם טוב כשרע לכם. ולא רק אנשים שאומרים "יהיה טוב".
אבל, זה יותר קל להגיד מלעשות. לא היה תאילוץ הזה להכיר אנשים חדשים עוד מאז בצפר יסודי. מי לעזאזל זוכר איך עושים את זה. ובאופן ספונטני זה לא קורה.
עצות מישהו? ]=

Ze blog | KozlikArt

העיצה הכי טובה שלי למצב שלך הוא להיות עצמך ולצאת מהבית ולהכיר אנשים.
את לא יכולה לצפות שחברים יגיעו לך יש מאין בלי להתאמץ או להשקיע במשהו.
את צריכה לצאת, להכיר אנשים והכי חשוב להיות עצמך כי רק ככה את באמת תתחברי עם אנשים מהסוג והסטייל שלך. רק כאלה שבאמת מתאימים להיות חברי אמת שלך יהנו איתך ויבינו אותך בדרכך שלך.
תיזמי דברים עם אנשים שלדעתך מתאימים לדרישות שלך בתור חברים ואל תהיי פסיבית וסגורה... תממשי את כל הפוטנציאל שלך בתור בן אדם חברתי ותראי שדברים יסתדרו. אין טעם לשבת בבית ולא לעשות כלום עם עצמך חוץ מרחמים עצמיים.

בהצלחה,
איציק

אני לא טיפוס של מסיבות ופאבים ושיט (במיוחד בגלל שקשה לי לסבול מוסיקה רועשת, ואני לא בקטע של לשתות ולהשתכר). וגם אם כן, לדעתי לא בטוח ללכת לשם לבד, במיוחד לא לבחורות.
אז לאן כבר אפשר לצאת כדי לפגוש אנשים?

Ze blog | KozlikArt

צאי בכל זאת... את תמצאי שלילי בכל מקום יציאה שיש...

Ladies and gentlemen, would you please move your hands repeatedly towards each other, until they make contact, releasing energy in the form of sound.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Seo אני לא טיפוס של מסיבות ופאבים ושיט (במיוחד בגלל שקשה לי לסבול מוסיקה רועשת, ואני לא בקטע של לשתות ולהשתכר). וגם אם כן, לדעתי לא בטוח ללכת לשם לבד, במיוחד לא לבחורות. אז לאן כבר אפשר לצאת כדי לפגוש אנשים?

את לא חייבת לחיות במועדונים ובפאבים כדי להכיר חברים (במקומות כאלה את יותר מהר תכירי חברים ללילה אחד מאשר חברים לחיים.. את לא חושבת?!)
מה עם הבית-ספר? עבודה? שכונה?
יש הרבה מקומות עם הרבה אנשים טובים...
כמו שדארקויינג אמר... יש לך חברים תשתמשי בהם כדי להכיר אנשים אחרים יותר נורמאליים

החברים שיוצא לי להכיר בבצפר, נשארים חברי בצפר, לא יודעת למה זה ככה. כנראה שבבצפר אני פשוט מתקשה לזהות או למצוא אנשים שאני מתחברת אליהם, או שאני פוסלת אנשים מהר מידי. או שלא יודעת מה. הקטע שגם אם אני מוצאת מישהו חביב ומדברת איתו, הוא מתברר כאדם ממש לא מעניין אחרי שעות בצפר.
השכונה שלי היא שכונה של זקנים... ואני לא מגזימה או מחפשת תירוצים, זה באמת ככה, האנשים שהכי קרובים לגילי שם זה כמה ילדים ביסודי.
ובעבודה, בנתיים זה בתהליכים, כשהמנהלת תחליט להתקשר אלי או לפחות לענות לי. (אני מתגייסת עוד פחות משלושה חודשים, אז אין לי ממש זמן לחפש עבודה חדשה, או רצון לעבוד בחופש שנותר לי).

בקשר לקטע עם החברים... מסתבר שאין לי ממש חברים בעיר, כמו שכתבתי למעלה. ואני לא ממש רוצה להכיר עוד חברים של חברים שגרים רחוק, זה לא כזה פותר לי תבעיה.

Ze blog | KozlikArt

סורי אם צורת הכתיבה הטעתה אותך

לא משנה מה תגידי אני לא מוכן לקבל את זה שאין לך חברים וזה רק בגללם או רק בגללך.
כל אדם יכול להתחבר (אלא אם כן הוא ממש ממש אנטיפת ואני מניח שאת לא)
את אומרת שאין לך אפשרות להכיר אנשים בשכונה ובעבודה ושאת לא אשת מועדונים אז לדעתי תחפרי באופציה שנשארה- בית ספר.
תנס לדבר אם כל אחד שנראה לך.. ואל תשללי אותו אם אחרי שעה הוא משעמם אותך.. את לא מכירה אותו עד כדי כך כדי לדעת אם הוא משעמם אותך. את לא יכולה לשפוט מישהו אחרי שעה.
את אומרת שאת מרגישה שהחברים שלך לא ממש חברים שלך ושהם חברים לניצול לדוגמא. מצוין, תשתמשי בהם כדי להשיג חברים אמיתיים, שגרים בסביבתך ושתוכלי להינות בסביבתם כמו שהן יהנו בסביבתך. אל תבואי בגישה שלילית- זה לא יעזור. את עוד מאט מתגייסת ושם אני מניח שתמצי חברים לחיים אם תרצי או לא. אבל עד אז, תנסי למצוא משהו בסביבתך.

בהצלחה,
איציק!

יש לך כמה חברים טובים, תשתמשי בהם כדי להכיר חברים חדשים...
כשמארגנים משהו, צאי איתם ותכירי אנשים חדשים.
אין איזה נוסחאת קסם.. גם לי הייתה הרגשה כזאת פעם שאין לי הרבה חברים...
היו כמה מקרים של חברים ששברו את האמון שלי וחברים אחרים שגיליתי שלא באמת מעניינים אותי...
חפשי תרוצים לצאת לאירועים כאלה ואחרים שאת יודעת שיש בהם אולי אנשים בסגנון שלך, אנשים שעשויים
לעניין אותך, חוצמזה אין לי יותר מדי מה להגיד...
תבואי לבקר... אני אקפוץ אליך מתישהו

Ladies and gentlemen, would you please move your hands repeatedly towards each other, until they make contact, releasing energy in the form of sound.

תצאי יותר גם למקומות שאת פחות מתחברת.
לא כל פאב משמיע מוזיקה רועשת, יש המון פאבים עם כל מיני סגנונות שונים של
מוזיקה (כמו למשל המייקס פלייס שהמוזיקה שם יותר בסגנון רוק)
וגם עם החברים שגרים רחוק, בכל זאת אנחנו גרים בישראל, נסיעה מגבול לגבול לוקח בסה"כ כמה שעות, אז כמה רחוקים הם יכולים כבר להיות?
תנסי ליזום יציאות\פגישות, תכירי דרכם אנשים חדשים, תשמרי על קשר אחרי בית ספר
חברים לא נופלים מהשמיים, תנסי להיות חברותית, תגלי יוזמה בקביעת יציאות, תשמרי על קשר ותראי שאכפת לך.

אני זוכר שכשעליתי לחטיבה הייתי במקצת בודד, אבל בדיעבד אני גם יודע למה. אני בעצמי גרמתי לזה, לא כל כך התעניינתי בחברים מבית ספר, לא שמרתי על קשר אחרי בית ספר, לא הראתי התעניינות גדולה מדי ולא גיליתי יוזמה בכלל. הזמינו אותי ליציאות ואני לא רציתי כל כך.
אבל מהר מאוד הבנתי את זה שזה מגיע ממני, שיניתי פאזה 180 מעלות, ועכשיו אני לא מרגיש רגע אחד של בדידות.
בקיצור, גם אם מזמינים אותך לצאת למקום שאת לא כל כך רוצה, לכי בכל זאת, המטרה היא לפגוש אנשים, ולא לשמוע מוזיקה בפאב. המטרה היא להנות בחברה.
תגלי יוזמה, תקבעי את מקומות בילוי וככה את תובילי למקומות שאת רוצה.

רק שתדעי לעצמך, חבר שלך הולך לסגור הרבה
תותחנים טוחנים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כמו שכבר הציעו מעלי אני גם חושבת שאת "פשוט" צריכה לצאת למקומות.
אם פאבים לא מתאימים לך ועבודה את עדיין בתהליכים יש עוד הרבה מקומות לצאת אליהם.
לקחת קורסים (כי את כבר "בוגרת" מדי לחוג) שונים שמעניינים אותך, להתנדב (במקומות התנדבות שלי הכרתי מלא חברים טובים), ולצאת עם המעט אנשים שאת באמת מחשיבה לחברים ולהיכנס אולי למעגל החברתי שלהם ולהכיר עוד אנשים כמוהם...

נכון שזה קשה בהתחלה, אבל עם הזמן את תראי ש"יציאות" מהסוג הזה מביאות לך הרבה יותר ממה שציפית. עוד ידע, עוד ערכים ועוד חברים...
אני אישית הכי ממליצה על התנדבות, אבל זה רק בגלל שאני מכורה לזה ותמיד דוחפת את זה כאן לאנשים בתור "פיתרון" , זה לא פיתרון קל, בהתנדבות יש הרבה קשיים, אבל כשאת מתנדבת במקום שאת מתחברת אליו רוב הסיכויים שתכירי אנשים כמוך שגם מתחברים לרעיונות ולאידאולוגיה שלך... ואולי זה לא יתאים לך, אבל שווה לנסות. וחוץ מזה יש עוד מגוון פתרונות, אל תתיאשי מזה שתראי שקצת קשה לך... את תראי שבסוף את תסתדרי . יום טוב.

אוקיי..
פלייבוי, אני משתדלת לא לשפוט אף אחד.יש פשוט תאנשים שאתה יודע שיש איתם כימיה, ויש תאלה שאתה יודע שלא. וזה לא שאתה פוסל ישר, אתה פשוט ממשיך להבין שזה נכון עם עוד ועוד פגישות.
בקשר ללנצל חברים, זה אחלה רעיון. הבעיה ששוב, בגלל המקרה האישי שלי זה לא מסתדר. כי או שהן מהטיפוסים האלה שתמיד יושבים בבית מבחירה ולא מביעים עניין בלצאת לשום מקום, ולכן גם החברים שלהן הם רק חברי בצפר. או שזה כמו שאמרתי, החברות שלי מבלות עם אנשים שאני מעדיפה לא להתערות איתם כי מהפגישות הבודדות שלי איתם, כל מה ששמעתי זה שיחות ברוסית (שזאת לא השפה שאני מבינה הכי טוב) על אלכוהול וסיגריות. אחרי כל יציאה תמיד יש איזשהו סיפור שאלה ואלה השתכרו, ושכבו ובלה בלה... מעדיפה לא להכנס לזה, כי זה לא סוג האנשים או סוג הבילויים שאני רוצה להיות חלק מהם.
בצבא אני אהיה מד"נית מרחב שבקושי רואה בסיס, אז אני לא יודעת כמה התאוריה שלך נכונה, אבל אין לך מושג כמה אני מחכה לצבא כבר. תודה לך על התגובות שלך. [=
אואזיס: בקשר לפאבים, כה בדיוק אתמול הגעתי למסקנה שצריך ללכת גם אם קשה בהתחלה. ואני כבר מצטערת שלא הלכתי כמה פעמים שהציעו לי. בקשר לחברים שגרים רחוק, אני עושה כמה שיותר מאמץ לראות אותם, אבל לאחרונה האמצעים הכלכליים שלי לא כ"כ מאפשרים לי לראות אותם בתדירות גבוהה.
ותפסיק לצחוק על חבר שלי, דווקא עכשיו אחרי הטירונות, היציאות שלו די סבבה. זה שאתה נטחנת לא אומר שכולם כאלה P:
לייט סליפר: (הכינוי שלך יכול להיות אחלה שם לחברת סיגריות P: ) חח חמודה, כל הכבוד לך שאת מתנדבת. האמת דווקא כשאני התנדבתי, החברים היחידים שהשגתי שם זה הכלבים, ולא האנשים. אז לדעתי זה יותר בעיה באופי שלי, שלא משנה לאן אני אלך, אני תמיד אהיה סגורה רצח. וזה משהו שאני מנסה ממש חזק להלחם בו.

תודה לכולם על התגובות [=

Ze blog | KozlikArt

לא התייחסת אלי

Ladies and gentlemen, would you please move your hands repeatedly towards each other, until they make contact, releasing energy in the form of sound.

כי השם שלך לא יכול להיות שם לחברת סיגריות!

אה, ואל תעשנו! הכינוי שלי מגניב מדי בשביל הזבל הזה.

סיגריות זה רוע.

Ladies and gentlemen, would you please move your hands repeatedly towards each other, until they make contact, releasing energy in the form of sound.

אאאאאאמן.

וגם התייחסתי לדברים שלך בתגובות לחלקים זהים אצל אחרים.
אל תבכה ]=

Ze blog | KozlikArt

כמו שאמרתי, התנדבות אולי לא מתאים לכולם... (חוץ מזה שכלבים זה גם חברים כיפים... אבל לא כיף שהם היחידים).
אבל את יכולה לנסות ללכת לקורס או משהו.. הכרתי גם בכל מני קורסים שלקחתי חברים ככה שגם השגתי חברים וגם רכשתי ידע, מה יותר טוב מזה?! (אם נתעלם מההתנדבות). שוב יש כאן את העניין עם האופי שלך, אבל זה משהו שאני חושבת שאת יכולה לעבוד עליו, וגם להצליח... גם אני פעם הייתי ממש סגורה, ויש מקומות שאני עדיין כזאת, אבל לימדתי את עצמי להיפתח לאנשים. את גם לא צריכה להיפתח לכולם, אבל אם תיפתחי טיפה יותר אל אנשים שנראים לך כאלה שאת יכולה להיות בקשר טוב איתם אני חושבת שתצליחי לפתח קשר איתם.
אני חושבת שאם יש לך בעיה כלכלית להגיע אל החברים הרחוקים שלך את יכולה לדבר איתם ולקבוע איתם ככה שהם יבואו יותר אליך, אני בטוחה שאם תסבירי להם את הבעיתיות במצב שלך רובם יעשו את המאמץ ויבואו. ואולי גם את יכולה להציע להיפגש באמצע הדרך...

תידבקי לחברים האלה שלא הזמינו אותך,תצאי איתם ותראי להם את עצמך מקסימום לא ילך אז לא נורא לא הפסדת כלום

זה סתם יגרום לה לאבד ביטחון עצמי ולהרגיש לא טוב עם עצמה

אריאל ורבר - מעצב אתרים