פרשת השוחד-לכאורה של אולמרט, שהתפוצצה במאי 2008 בכלי התקשורת הישראלים, היא דוגמה טובה לאפסותם המוחלטת של צוי איסור פרסום בעידן גוגל ומנועי החיפוש הבינלאומיים.

בעוד כלי התקשורת הישראלים אינם מורשים לפרסם פרטים על חקירת משטרה לוהטת, הלך ה"ניו יורק פוסט" ופרסם כתבה עסיסית על הפרשה. קל להגיע לאתר העיתון: פשוט צריך לחפש "new york post" בגוגל. ואם לא מוצאים את הידיעה בעמוד הבית של האתר, מחפשים "olmert" בתיבת החיפוש הפנימית של אתר העיתון.

צו איסור הפרסום אינו אוסר מתן קישור לאתר בחו"ל, אז הנה הקישור. נוצר אבסורד: תושבי ניו יורק יודעים יותר על פרשת אולמרט מאשר תושבי תל אביב. הם קוראים את העיתון מדי יום, ואנחנו לא. ספק רב אם כמות מספקת של גולשים ישראלים מעוניינת להשקיע את הזמן הנדרש כדי לשאוב את המידע מה"ניו יורק פוסט". הם מעדיפים למצוא אותו באתרים עבריים.

צו איסור פרסום בעידן מנועי החיפוש, המאפשרים גישה לכתבה בעזרת חיפוש פשוט על "olmert new york post", הופך את החוק לאות מתה. כאשר "עמך ישראל" אינו יודע להיעזר במנועי חיפוש בינלאומיים כמו שצריך, נוצר מצב שבו החשודים בפרשה מסוגלים להגיע למידע משטרתי חסוי, בעוד "עדר" ציבור הבוחרים של אולמרט אינו יכול להגיע אליו בלי מאמץ מסוים, או ידע טכני מינימלי.

גוגל ישראל אינו כפוף לצו איסור פרסום

מי שצריך (לא) לדעת - כבר יודע

למאמר המלא

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.