 |
17-05-2008, 23:22
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
|
|
|
כח שאזלי...(ב)
לינק מפיקוד דרום
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/darom/site/he/images/head/title.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/darom/site/he/images/head/arrow_search.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/darom/site/he/images/trans.gif]
מלחמת ששת הימים 5-10 ביוני 1967
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/darom/site/he/images/trans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/darom/site/he/images/trans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/darom/site/he/images/trans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/darom/site/he/images/trans.gif]
היערכות הצבא המצרי בסיני עד 24 במאי 1967
היערכות הצבא המצרי בסיני בימים 23-16 במאי הפתיעה את המודיעין של צה"ל. אמ"ן גרס שבעקבות לקחי מבצע 'קדש' יתפרסו המצרים במלוא עוצמתם בגזרה הדרומית, בין אלקוצימה לכונתילה, שהתגלתה כגזרת תורפה. ואולם בניגוד לציפיות ריכז הצבא המצרי את רוב עוצמתו בקדמת סיני, בשטח רפיח-א עריש-גבל לבני -ביר אל חסנה- אבו עגילה. יתר על כן, הכוח המצרי העיקרי שנועד לתקיפת נגד לעבר רצועת עזה - הוא המג'מועה (כוח משימה על חטיבתי) שבפיקוד שאזלי - נערך בפתחת רפיח. לכן גם תוכנן המאמץ העיקרי של צה"ל בגזרה הדרומית (קרדום). ואולם בעקבות כניסת דיביזיית שריון 4 למישורי המליז בדרום, הוחלט לתקוף בקדמת סיני.
לשם כך היה צורך בפעולות הטעייה שיניעו את הפיקוד המצרי להציב את כוחותיו במערך חדש, שיהיה נוח לצה"ל. המבצע המתוחכם, שכלל בין השאר הפעלת 'כוח הונאה', נועד ליצור את הרושם שהמאמץ העיקרי של צה"ל ירוכז שוב בציר הדרומי. המצרים בלעו את הפתיון, שינו את היערכותם והעתיקו לגזרה הדרומית את שלוש דיביזיות החי"ר המעולות שלהם ואת כל עתודות השריון המבצעיות (דיביזיית שריון 4, חטיבת שריון 14, חטיבת שריון 141 ומג'מעות שאזלי).
25 במאי עד 4 ביוני 1967
בעקבות מבצע ההטעיה החלו המצרים בתגבור נמרץ של הציר הדרומי, מקלעת א -נחל לכונתילה, ושל השטח שבין כונתילה לאל קצימה. לאורך הציר הדרומי התפרסה דיביזיית חי"ר 6 ומצפון לה נערכו מג'מועת שאזלי.
בחמשת הימים שלפני תחילת המלחמה העבירו המצרים עוצבות שריון נוספות לעבר הציר הדרומי.תנועות אלה החמירו את מצב הצבא המצרי. בגזרת המאמץ העיקרי של פיקוד דרום, שבו נועדו לתקוף כ -380 טנקים ישראליים (רובם חדישים), היו להם 82 טנקים בלבד, ואילו בגזרה הדרומית עמדו 61 טנקים של חטיבה 8 של צה"ל מול רוב עוצמת השריון המצרי (450 טנקים ויותר) שלא נערך עדיין להתקפה. וכך עמדו הכוחות המצריים בסכנת לפיתה וכיתור עוד בשלבי הלחימה הראשונים.
ישעיהו('שייקה') גביש
יליד 1925. במלחמת העצמאות היה סגן מפקד גדוד בחטיבת 'יפתח' והשתתף בקרבות בצפון הארץ ובדרומה.
לאחר המלחמה עבר לגדוד שריון. היה ממקימי פו"ם. בשנת 1962 נתמנה לראש מחלקת הדרכה במטכ"ל ובשנת 1966 נתמנה לאלוף פיקוד הדרום.בתפקיד זה כיהן במלחמת ששת הימים.
המערכה בסיני 5 עד 9 ביוני 1967
פעולת כוחות היבשה בסיני החלה מיד בתום מבצע חיל האוויר ולפני שהתבררו תוצאותיו, בשל חשש להתערבות המעצמות שתגביל את משך המבצע. ב -5 ביוני בשעה 08:15 חצו כוחות השריון הראשונים את 'הקו הירוק'.
השלב הראשון, הוא שלב ההבקעה, ארך 28 שעות ובמהלכו הושלמה במלואה המשימה העיקרית של תוכנית 'נחשונים' - כיבוש קדמת סיני - והושמדו דיביזיה 7 והמחצית הצפונית של דיביזיה 2.
השלב השני, שלב ההתכתשות בעומק המערך המצרי, החל ב -6ביוני בשעה 18:00 ונמשך 24 שעות. בשלב זה התנהל קרב רב - אוגדתי בגזרת ג'בל לבני-ביר אל -חסנה -מליז והושמדו כוחות דיביזיה 3. כוחות דיביזיה 2 שבמרחב אל -קוצימה, מג'מועת שאזלי וכוחות מדיביזיה 6 הצליחו לסגת מערבה, בעוד דיביזיה 4 נערכת להגנה על אזור המעברים וכוחות מדיביזיה 6 ומג'מועת יאקוט נותרים בעורף. לקראת סופו של השלב נערכו אוגדות צה"ל לחסימת דרכי הנסיגה של הצבא המצרי.במקביל הושלם בשלב זה כיבוש רצועת עזה, ונכבש מיצר תירן בפיקודו הישיר של המטכ"ל.
שלב הלחימה השלישי, שלב הטיהור והדיפת הצבא המצרי המובס לעבר התעלה, החל בליל 8/7 ביוני. בשלב זה נחסם מעבר המתלה, נהדפו התקפות הנגד של דיביזיה 4, וצה"ל השתלט על אזור המעברים ובליל 9/8 ביוני התייצב על גדת תעלת סואץ וחוף סואץ. מצרים הסכימה להפסקת אש והלחימה תמה.
האבידות בקרבות סיני
כ- 15,000 חיילים מצרים נהרגו בקרבות, 4,482 נשבו (מהם כ-350 קצינים).
המצרים איבדו כ-80% מציוד הלחימה ובסיני נותרו 629 טנקים (כ-200 שמישים), 750 תותחים ויותר מ-2,500 נגמ"שים ומשאיות.
לפיקוד הדרום היו 338 חללים.
132 טנקים ישראליים נפגעו, מתוכם הושמדו 63.
כוח ישראלי נכנס לעזה לאחר הכיבוש
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/sip_storage/DAROM/files/8/15998.jpg]
רכבת מצרית שהובילה נשק אחרי התקפה אווירית ישראלית
חיל האוויר במלחמת ששת הימים
כיוון שחיל האוויר השיג עליונות ביום הלחימה הראשון, התפנו מטוסיו לתקיפת כוחות הקרקע של צבאות ערב. בערב ה -5 ביוני החל מאמץ מרוכז של גיחות למשימות אמנעה וסיוע טקטי. הותקפו שיירות שריון ורכב, מתחמים מבוצרים וסוללות ארטילריה.
מטוסי חיל האויר הישראלי
הפעולות החשובות ביותר היו שיתוק הארטילריה של דיביזיה 7 המצרית (5 ביוני), בלימת חטיבת השריון 60 הירדנית בדרכה מיריחו לגב ההר באזור ירושלים (ליל 6/5 ביוני), תקיפת חיל המשלוח העיראקי (6-5 ביוני), השמדת ריכוזי רכב ושריון של הדיביזיות המצריות הנסוגות במעברי מיתלה וגדי (8-7 ביוני), הרס מערכי הסורים בגולן ואמנעת שיירות בצירים דמשק-קוניטרה (9-8 ביוני).
במקביל לסיועם לכוחות היבשה השלימו מטוסי התקיפה את הרס מערך ההתראה והנ"מ של האויב. בין השאר הושמדו 8 סוללות טילי קרקע-אוויר ס"א 2, רובן באזור התעלה (טילים שנורו לעבר מטוסי חיל האוויר החטיאו אותם).טייסות התובלה והמסוקים הנחיתו כוחות מוטסים בסיני ובגולן, הצניחו והעבירו אספקה חיונית לכוחות השריון, עסקו בחילוץ פצועים וטייסים, סיירו לפני הכוחות והובילו מפקדים.
שלבים במלחמת ששת הימים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/sip_storage/DAROM/files/5/16005.jpg]
קווי הפסקת האש 10 ביוני 1967
קווי הפסקת האש החדשים עם מצרים, ירדן וסוריה ('הקו הסגול') חוללו שינוי מהותי בגבולות ישראל והעניקו לצה"ל יתרונות אסטרטגיים.
שטח המדינה גדל פי ארבעה, ואילו אורכו של הגבול היבשתי הצטמצם - מ -985 ק"מ ל -650 ק"מ והגבול הימי התארך מ -254 ק"מ ל- 1,000 ק"מ. העומק האסטרטגי גדל גידול של ממש ועמו גם מרחב ההתראה, בעיקר מפני תקיפות מטוסים. רוב שטחי היישוב היהודי הצפוף היו עתה מחוץ לטווח ארטילריה, ולעומתם היו בירות ערב קרובות יותר לגבול. תוספת המרחבים אפשרה לצה"ל, לראשונה, לפעול במגננה תוך ויתור זמני על שטח. תעלת סואץ והירדן היו מעתה קווי הפסקת האש עם מצרים ועם ירדן.
בגזרה הסורית הוסר האיום על היישובים בגזרת מקורות הירדן, הגליל העליון ובקעת כנרות. מקורות המים העיקריים של המדינה היו מעתה בשליטתה. צה"ל חלש על הקו הסורי כמעט לכל אורכו, והחזיק במוצבים בכתף החרמון, על תלי הגעש ולאורך אפיקי הנחלים רקד וירמוך.לעומת זאת נשלל מצה"ל יתרון 'הקווים הפנימיים'; יחידותיו נאלצו להתפרש על פני מרחבים גדולים, והחזיתות היו מרוחקות זו מזו מאות קילומטרים.
נוצר מצב חדש: כל העוצמה הצבאית של 'ארצות העימות' התרכזה לראשונה סמוך לקווי הפסקת האש. עובדה זו וגודל השטחים חייבו החזקת כוחות גדולים של צה"ל בקו הקדמי. לפיכך הוגדל הצבא הסדיר, שירות החובה הוארך משנתיים וחצי לשלוש שנים, והוכבד הנטל על יחידות המילואים - משך השירות הוארך לחודשיים עד שלושה חודשים בשנה.
לא בזכות הברזל
ביראת כבוד עומד אני לפניכם, מורי הדור, כאן. במקום הקדום ומלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.
ביחד עם אנשים דגולים אחרים, שבוודאי ראויים הם לכך מאוד, מבקשים אתם לחלוק לי את הכבוד הגדול, בהעניקכם לי את התואר - דוקטור לפילוסופיה. הרשו לי לומר לכם את אשר עם לבי:
רואה אני את עצמי כאן כנציגם של אלפי מפקדים ורבבות חיילים שהביאו למדינה את הניצחון במלחמת ששת הימים, כנציגו של צה"ל כולו.
יכולה השאלה להישאל: מה ראתה האוניברסיטה להעניק תואר דוקטור של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה? מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה, המסמלת את חיי התרבות? מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח? אלא שרואה אני בכבוד זה, שהנכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה שלכם בייחודו של צה"ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.
מוסכם ומקובל בעולם, שצה"ל שונה מצבאות רבים אחרים.
אף-על-פי שמשימתו הראשונה במעלה היא המשימה הצבאית והבטחונית, הוא נוטל על עצמו שורה ארוכה של משימות, המכוונות לענייני שלום. לא לחורבן - כי אם לבניין ולהאדרת כוחה התרבותי והמוסרי של האומה.
מפעלנו החינוכי ידוע לשבח ואף זכה להוקרת האומה כולה בהעניקה לצה"ל את פרס ישראל לחינוך בשנת התשכ"ו. הנח"ל המשלב את עבודת הצבא עם עבודת האדמה, מורות הספר הנרתמות למפעלי פיתוח חברתי וכיוצא באלו, הם רק מספר דוגמאות לייחודו של צה"ל בתחום זה.
אולם היום באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה"ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בניצחון, שהפך כבר היום לפלא.
המלחמה היא עניין קשה ואכזרי בעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות, אך דווקא במלחמה הזאת שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים נפלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, בצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו שאר רוח. מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק, הממשיכים בתקיפה ובהסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים מי שלא ראה את הדאגה ותזזית המאמץ שמגלה חיל האוויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב - אינו יודע מהי מסירות של חבר לחבר.
גילויים אלה - ראשיתם ברוח וסופם ברוח. התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה, אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצדקת ענייננו של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם - להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים - ואפילו יהיה זה במחיר חייהם - זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו - חופשי, עצמאי, בשלום ובשלווה.
צבא זה, שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזאת, מהעם בא ואל העם חוזר, עם המתעלה בשעת דחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.
כמייצגו של צה"ל, בשם החיילים כולם, אני מקבל בגאווה את הוקרתכם.
מתוך דברי יצחק רבין
בטקס קבלת תואר
דוקטור כבוד לפילוסופיה
ירושלים, הר הצופים, יוני 1967
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
