הבחירה שלי הייתה אמביוולנטי
כיוון שלמרות שלפי דעתי אין דבר כזה "האחד/ת"
אבל אני עדיין מאמין במה שאני אוהב לקרוא "חמולות של אהבה"
כלומר שלכל בן-אדם ישנו מכלול שלם של אנשים שיש להם פוטנציאל ליצור איתו אהבה גדולה
אתם יכולים לקרוא לזה "אנשים מהטיפוס שלו" והמאמינים יכולים גם לאמר שהם מ"אותו שורש נשמה"
העיקר הוא שאהבה לא באה חינם
אין דבר כזה אהבה שנקבעה מראש, אהבה היא לא ברירת מחדל
אהבה צריך לבנות
היא דבר חי שצריך לטפח ולהשקיע בו
תחשבו על זוג שמתחיל קשר כאילו קנו שתיל-אהבה קטן ביחד
בהתחלה השתיל צעיר ורענן, ירוק ובריא
אך צריך לטפל בו
צריך להשקות, לדשן ולפעמים אפילו לקצוץ פה ושם ענפים
אם לא מטפלים בו כראוי השתיל עלול למות
אבל אם כן, הוא יכול לגדול עד לעץ ענק
אני כותב את כל זה כיוון ששמתי לב שישנם הרבה אנשים שאכן מאמינים באותה "ברירת מחדל"
ולדעתי מחשבה כזאת, כמה שתשמע רומנטית, יכולה לגרום רק צער
בחור/ה רווקים בעלי דיעה כזאת שמחפשים ליצור קשר תמיד יהססו כיוון שבמוחם קיים הבן/ת-זוג המושלם, לא "המושלם" באופן כללי אלא "המושלם בשבילם"
ובחור/ה שכבר נמצאים בקשר תמיד יתהו אם זה שמולם הוא אכן אותו "אחד/ת"
וזה הכי גרוע, כי כל מהמורה קטנה בדרך עלולה לגרום לספקות קשים
זה בסדר גמור שיהיו מהמורות, רגעי חולשה, אנחנו בסה"כ בני-אדם
העניין הוא לדעת איך להמשיך הלאה
איך להשתמש בירידה לצורך עלייה
להפוך לימון ללימונדה (סליחה על הקלישאה...)
אנשים שמאמינים בקיומו של "האחד/ת" לרוב שוכחים שצריך להשקיע באהבה
כי קיומו של "האחד/ת" גוזרת "אהבה טבעית" כביכול, שאמורה להתקיים ללא תנאים וללא קשר למעשים
ובסופו של דבר כששתיל-האהבה כבר גווע הם מתרצים זאת כיוון שזה לא היה באמת "האחד/ת"
לסיכום, "האחד/ת" לא קיים בפני עצמו
הוא מי שאנחנו עושים אותו
הוא אותו אחד/ת שאנחנו בוחרים מתוך "חמולת האהבה" שלנו
נ.ב. תזכרו לטפח את השתיל..
ברוך
ראשי
צ'אט
13-05-2008, 11:08
).
)
מצב כלאיים
