עד מתי ?
לא דיון פוליטי!
האם אנו ממתינים לרקטה/טיל על ת"א? ורק אז תיהיה כניסה לעזה?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3543369,00.html

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.inoutstar.com/thumbs/90/Imperator-Gaius-Julius-Caesar-Divus-378.jpg]

כל מה שאפשרי, כבר נעשה. כל מה שבלתי אפשרי - ייעשה!-גאיוס יוליוס קיסר.

אל תשכח שמבחינה מדינית, ישראל מרוויחה על גבם של תושבי אשקלון ועוטף עזה כמה הישגים:
א. העברה הדרגתית של הרצועה לאחריות מצרית.
ב. הוכחה מתמדת לפלשתינים בגדה לקיצוניות של החמאס, שמוכן להרעיב ולשתק את כל עזה ובלבד שלא לרסן את שאר הארגונים.
ג. פיצול העם הפלסטיני לשני פלגים שנאבקים זה בזה ולא בנו.

המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים; היות ומדיניות ישראל היא (כניראה) להחזיר את הרצועה בעתיד לשלטון הרשות ולא לשלוט בה ישירות- כל יום שעובר עכשיו מחליש את שלטון החמאס ברצועה ולא מבסס אותו!

קצת מניפולציות ותעמולה, ואנחנו שוב אשמים בהכל ולא החמאס.
יותר מזה - אבו מאזן לא הצליח לשלוט ברצועה בפעם הראשונה. למה שנחשוב שהוא ישלוט ברצועה בפעם השניה?
ג. הגיוני, הוא רק סותר את השורה האחרונה שלך. כנ"ל, העברת הרצועה לרשות סותרת את הפיכתה לבעיה של מצרים.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור כל יום שעובר עכשיו מחליש את שלטון החמאס ברצועה ולא מבסס אותו!

צר לי אך אני לא רואה את זה קורה...

ציטוט:

מתוך YNET: סקר פלסטיני: הנייה עוקף את אבו מאזן בתמיכה אם היו מתקיימות היום בחירות ברשות הפלסטינית, איסמעיל הנייה היה גובר על אבו מאזן, כך עולה מסקר שנערך בעזה ובגדה. לפי הסקר, אפילו בגדה מעדיפים הפלסטינים את ממשלת הנייה. חמאס חגג את התוצאות: "העם הפלסטיני לא מאמין למסרי פתח, שעזה תהפוך לגיהנום והגדה לגן עדן" עלי ואקד פורסם: 17.03.08, 18:07 תנועת חמאס צוברת תמיכה בקרב הפלסטינים על חשבון פתח - כך עולה מסקר שפרסם היום (ב') המכון למדיניות ולמחקר ברמאללה. לפי הסקר, אם היו מתקיימות כיום בחירות ברשות, ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה, היה גובר על הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס (אבו מאזן). המכון למדיניות ולמחקר ברמאללה, בראשות ד"ר חליל שקאקי, ממומן על-ידי האיחוד האירופי ועמדותיו מקורבות יותר לאלה של הרשות הפלסטינית ולאו דווקא לחמאס. לפי הסקר, שהקיף 1,270 נשאלים מרצועת עזה ומהגדה המערבית, הצליח הנייה לצמצם פער של 19 אחוזים בהיקף התמיכה וכיום הוא מוביל על אבו-מאזן עם 47 אחוזי תמיכה לעומת 46 אחוזים לנשיא הפלסטיני המכהן. הפער בין מפלגות הפתח לחמאס מצטמצם ל-7 אחוזים בלבד לטובת פתח - 42 אחוזים לעומת 35 אחוזי תמיכה בחמאס. בנוסף, 56 אחוזים מהנשאלים אמרו כי הם אינם מרוצים מתפקודו של אבו-מאזן, לעומת 41 אחוזים שמרוצים מתפקודו. בסקר הקודם שנערך, מחצית מהנשאלים היו מרוצים מתפקודו של הנשיא הפלסטיני. להמשך הכתבה בYNET

לצערי, טעיתי ואתה צודק.

נראה שבאמת החלופה המיטבית היא להסלים את המצב עד לכניסה קרקעית לרצועה.

השאלה היא לגבי אמצעי המיגון, קראתי לא מזמן כתבה על פרוייקט הנאוטילוס שפותח בחסות ישראל באוניבריסטה בארה"ב, שתפקיד המערכת הוא בעצם ליירט רקטות קאסם פצמ"רים וגראדים שעפים אל עבר שטחינו.

מהכתבה הבנתי כי המערכת אינה יעילה וכרגע עובדים על פיתוח ושיפור המערכת הקודמת.

האם נראה לכם שהממשלה תחכה עוד הרבה עד שזה יקרה?
כמה זמן הפיתוח יקח?
איזה עוד פתרונות אחרים יש?
מי יתפעל את המערכת החדשה?

לגבי האחרונה, אני מאמין שזה יהיה קשור איכשהו לנ"מ.. וכשהמערכות נגד ראקטות יכנסו לפעולה באיזור הרצועה, הנ"מ יקרא נמ"ר (נגר מטוסים ורקטות) ואז זה יהיה ממש מגניב :]

שאלה נוספת שמתבקשת היא יכולת האבחנה של המערכת, עד כמה היא מסוגלת להבדיל בין ציפור לראקטה, האם היא תוכל לנתח למשל שינוי במהירות (טיל עף מהר יותר מציפור), והאם היא תוכל לפעול בזמן (15 שניות שכוללות אבחנה ויירוט).
מה עושים במקרה של מזג אוויר משובש (עננות, ערפל, רוחות)?
כמו כן, מה לדעתכם יהיה סדר גודל העלויות של הפרוייקט המתוכנן? לדעתי זה יהיה מאוד יקר.

האם באמת ישנו פתרון חוץ מפעולה כללית ברצועה שתגבה מחיר יקר?

לפיה אנחנו מתכוונים להפגיש אותה עם אבותיה בהקדם.

זה עבד במידה מסויימת אחרי חיסול צמרת החמאס הקודמת - לא אחרי יאסין לבדו, אלא אחרי יאסין, רנטיסי, ועוד כמה. אני בספק אם הריגת 200 חפ"שים חמאסניקים מזיזה לארגון כמו אובדן הצמרת שלו.


וכמובן, תמיד ייתכן שהממשלה תגיע להסכם עם החמאס.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ישנם דיונים עמוסים לעייפה בפורום בנושא זה.

קבוצת אידאה: אני לא רואה שום דבר בדיון הזה שלא יוליך לפוליטיקה. יש לך כיוון אחר לדבר עליו חוץ מ- "עד מתי?!"

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

YGH 100% מחזק כל מילה!

חוץ מ:"וכמובן, תמיד ייתכן שהממשלה תגיע להסכם עם החמאס"

אגב הפגנת ענק כרגע באשקלון!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.inoutstar.com/thumbs/90/Imperator-Gaius-Julius-Caesar-Divus-378.jpg]

כל מה שאפשרי, כבר נעשה. כל מה שבלתי אפשרי - ייעשה!-גאיוס יוליוס קיסר.

פעם אחת כבר הוזהרת, עכשיו אתה כבר ממש קרוב. להבא תחשוב פעמיים ושלוש לפני כל תגובה שאתה שולח..

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

עובדה היא שבהתמדה משנת 1993 כל רגע שעובר המצב הולך ומתדרדר

סירפד ניתן לפתוח אשכול מעוגן שבו ורק בו יהיה ניתן לדבר גם על מהלכים פוליטיים היוצרים השלכה במישור הצבאי?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.inoutstar.com/thumbs/90/Imperator-Gaius-Julius-Caesar-Divus-378.jpg]

כל מה שאפשרי, כבר נעשה. כל מה שבלתי אפשרי - ייעשה!-גאיוס יוליוס קיסר.

לא.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

דבר שני אין דבר כזה לענות מבלי לערב פוליטיקה- אתה יודע עד כמה השפיע פוליטיקה על מלחמת העולם השנייה? עם פוליטיקה נכונה, יש אפשרות סבירה שמלחמת העולם השנייה מעולם לא הייתה פורצת.

כן, ניתן לדכא התקוממות לאומית בעזרת אמצעים צבאיים. בשביל לעשות כן, לדעתי, צריכים לקרות לפחות שלושה תנאים מקדימים חשובים:

א. ההתקוממות צריכה להיות לאומית ולא קנאית דתית - ההתקוממות הפלסטינית בעזה נמצאת על גבול דק מאוד בין התקוממות לאומית לצורך קבלת עצמאות לבין מלחמת קודש דתית בה לא משנה מה הצד ישראלי עושה או לחילופין כמה אבידות הצד המתקומם ספג (עד כדי השמדתו המוחלטת) - יש להרוג בישראלים כמה שיותר ויהי מה.

ב. הצד המדכא צריך להיות חסר מעצורים בכל הנוגע לפגיעה באוכלוסיה אזרחית של הצד השני - ניתן להתווכח לעייפה מה צריך להיות הקוד האתי הלחימה מול הפלסטינים. הרי הם לא בוחלים באמצעים ויורים גראד על ילדות קטנות בקניון (מה שמרתיח גם לי את הדם, אבל בואו נשתדל להשאיר את הדיון קר ופרקטי) אך לפחות כרגע ישראל משתדלת לשמור על מוסר לחימה יחסית גבוה בכל הנוגע לפגיעה בחפים-מפשע ובלתי מעורבים מה שלא מאפשר לה להגיע לצד הנלחם הנטמע באוכלוסיה האזרחית.

ג. נכונות של הצד המדכא להיכנס ללחימה אינטנסיבית (ולא בט"ש-ית) ארוכת טווח עם כל ההשלכות שיש לכך על הכלכלה, איכות החיים ומה שהכי רלוונטי אלינו - אבדן חיילים.

המלכוד שאנו נמצאים בו הוא שאין טעם כלל להיכנס לעזה אם אין בכוונתינו להשמיד לחלוטין את ארגוני המחבלים הפלסטינים ,לשבור את הרוח הפלסטינית ולהטיל מורא חסר תקדים על תושבי עזה על-מנת שלא יוציאו את האף שלהם מהבתים בזמן התהליך הזה ויבינו באופן חד משמעי שהם הפסידו הפסד צורב שישתיק אותם לפחות לכמה שנים. כיוון שמדובר במלחמת קודש מבחינתם אין פה אלמנט של ניצחון טקטי, הניצחון חייב להיות מוחלט. כניסה ואחריה יציאה ללא השמדה מוחלטת של החמאס רק תגרום לעלייתו בשנית ובשלישית וכן הלאה. על-מנת להשיג את הדברים הללו יש להילחם באופן חסר רחמים ואינטנסיבי ולהפעיל לחץ עצום על האוכלוסיה התומכת בחמאס מה שישראל כרגע לא עושה ויהיה גם קשה לעשות עקב מוסר הלחימה הגבוה לו אנו כרגע מחוייבים. אז לפחות כרגע אנו נאלצים לספוג רקטות על אוכלוסייתנו האזרחית עד אשר למישהו יהיה פיתרון פלא.

הפרדוקס הוא שאם נהפוך לרגע את הצדדים כאילו ישראל היא הצד המתקומם בעוד החמאס הוא זה שמנסה לדכא את ההתקוממות (הרי שכל הזמן החמאס שואף להשמיד את ישראל הציונית למרות שאנו כבר פה 60 שנים). נראה כי דווקא התנאים המקדימים לפחות (לא בהיבט של עוצמה צבאית) הם לטובת החמאס. אין פלא אם כך, שהם באמת מאמינים שהם יכולים לסלק אותנו מכאן, או לחילופין לדכא את ההתקוממות הציונית (עד כמה שזה נשמע אבסורדי).

יואב.

קרא לגבי הדיכוי האמריקאי של מרד המורו בפיליפינים בתחילת המאה
http://en.wikipedia.org/wiki/Moro_Rebellion
אפשר לנצח גם כש-א', ב' לא קיימים

למעשה, יש מאמר של איבן ארגוין-טופט שעוסק בדיוק בנושא הזה. בין היתר נטען שם כי יש שני סוגים של מתקפה ושני סוגים של מגננה. יש מגננה קונבנציונלית וגרילה בצג המגן, ומתקפה קונבנציונלית ומה שהוא מגדיר כ"ברבריזם" (חטיפות, הרג אזרחים, מחנות ריכוז - לא מהסוג המוכר מהשואה אלא ממלחמת הבורים, וכו') בצד התוקף.

לטענת מחבר המאמר, מתקפה קונבנציונלית יעילה כנגד מגננה קונבנציונלית, אך כנגד גרילה עשוי להדרש ברבריזם. יחד עם זאת, הוא מסייג את דבריו ואומר כי גם אם ברבריזם ינצח את הגרילה הוא עלול להשאיר מצב בעייתי ביותר לשני הצדדים "ביום שאחרי" - בין השאר תוך הפיכת הסדר עתידי כלשהו לכמעט בלתי אפשרי.

כי בכל הקשור בלחימה בגרילה, חתרנות (ובכלל) לא מספיק שיהיה רק מקל, אלא צריך גם איזשהו גזר - נתיב מילוט לצד עליו אתה מנסה להפעיל לחץ. כשאין לצד השני שום דבר להרוויח אלא רק להפסיד, בעצם נוצר מצב שאין לו מה להפסיד - כך או כך מצבו ישאר רע, והמוצא היחיד שאתה מותיר בפניו הוא לגבות ממך מחיר כבד ככל הניתן כדי לגרום לך לחשוב פעמיים.

הקורא המורגל ברטוריקה דומה מהעיתונות בוודאי יניח מיד שאני מדבר רק על הלחץ שישראל יכולה להפעיל על הפלסטינים, אבל דומני שלמרות פערי העוצמה הברורים בין הצדדים ההגיון הזה עובד גם הפוך - הטרור הפלסטיני השיג עבור מבצעיו הישגים מצומצמים-יחסית ולא ממש גרם לישראל לחדול מתגובות אלימות כלשהן. אם לפני עשר שנים יכלת למצוא במיינסטרים הישראלי (ימין-מרכז ושמאל-מרכז) עמדות שגילו הבנה (גם אם לא אהדה) לאינטרס הפלסטיני, הרי שכיום עמדות אלו זוכות לשוליות יחסית.

שמתם לב לדמיון בין החלמאות והרשלנות הבלתי נתפשות שבהחלטה לכבות את מערכת צבע אדום דווקא ביום הנכבא וביקור בוש, וזאת מבלי להתריע על כך לרשויות האזרחיות, ובין החלמאות והרשלנות הבלתי נתפשות שבהחלטה לכבות את מכ"מ מערכת הברק על האח"י חנית דווקא מול חופי ביירות באמצע מלחמה? חשבתי לתומי שדברים אולי ישתנו עם כניסתו המבורכת של אדם רציני כמו יאיר גולן לתפקיד אלוף פיקוד העורף אך מסתבר שבמסדרונות החפיף והחלמאות של השלטון האזרחי והצבאי במדינת ישראל אפילו אדם מוכשר לא יכול כנראה לשנות דבר.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/983684.html