לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #15  
ישן 27-02-2012, 10:03
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
מחר ימלאו 13 שנים למותו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

על מנהיגות ופשטות \ מאת רא"ל גבי אשכנזי

"תת- אלוף ארז גרשטיין זיכרונו לברכה, מפקד עוצבת לבנון, נהרג ממטען צד עת שב מניחום אבלים בכפר שבעא. שני עשורים שירת ארז כלוחם ומפקד בקווי הלחימה הקדמיים של צה"ל ברצועת הביטחון והיה אחראי לשורה ארוכה של הישגים עוד מימיו כמפקד סיירת גולני בשנות השמונים. עשרים שנה של רעות חלקנו בינינו, חברות של אמת, היסטוריה שלמה, פרק חיים. בעיני היה ארז מטובי מפקדי השדה של צה"ל ומהבולטים שבהם, מפקד בחסד, מקור להשראה ולעוצמה: לחייליו, לעמיתיו ולמפקדיו. בדרכו כקצין שילב תכונות אישיות ומנהיגותיות: אמיץ, יוזם, ישר, יסודי, אינו מתפשר על האיכות, לא רק מפקד, אלא גם מחנך וחבר, מקצועי, יצירתי, ישיר, פיו ולבו שווים. ארז ידע כי האמת וההצלחה חבויות בפרטים הקטנים וכל העת ניסה לאתר עוד דרך- טובה יותר, שלמה יותר ונכונה יותר- להשגת המטרה ולמימוש המשימה. ארז היה מנהיג אמיתי, קר רוח בשעת משבר, ידע להגדיר בצורה ברורה את הבעיות שנתקל בהן ולפתור אותן בפשטות. ארז היטיב להבין כי הזכות להוביל חיילים נקנית רק במתן דוגמה אישית ובמילוי חובת הכנתם, אימונם והובלתם מלפנים. בהתנהגותו היה תמיד מודל לחיקוי, והערצת החיילים אליו לא ידעה גבול. בארז היו ניגודים בהרמוניה נפלאה: לוחם אמיץ ועז רוח ובה בעת אבא לעומר בנו ובעל להרטל, בן ואח, אדם רגיש הדואג למשפחתו, לחייליו ולמשפחות חייליו שנפלו בלחימה. מלח הארץ היה ארז ואוהב גדול שלה. את אהבתו לארץ, לחי ולצומח הנחיל לכל הסובבים אותו. לפקודיו, עת צעדו אחריו באימונים ובקרב, ולמפקדיו, עת סייר עמם בשטח. כולנו למדנו ממנו את ידיעת הארץ, ועם ידיעתה באה גם אהבתה. לערכים אלה נוספו עוד ממידותיו של ארז: חוכמתו וכושר מנהיגותו, סקרנות תמידית ומסירות ללא גבול למשימה ולאנשים כאחד. גדולתו של אדם נמדדת, בין השאר, בהותירו חותם במקום ובאנשים גם לאחר שכבר אינו נמצא שם. דמותו ומורשתו של ארז חיות בקרבי והן ימשיכו ללוות אותי באשר אלך."

מאי 2007 גבי אשכנזי, רב- אלוף
ראש המטה הכללי
(ההקדמה שכתב לספר "תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון", מאת אהוד ערן, הוצאת "ידיעות ספרים", 2007, עמודים 15-16)

אני לא פוחד מאש. זה לא מפריע לי בכלל

"בספטמבר 97', שנה וחצי לפני שנהרג, התראיין ארז גרשטיין, אז קצין בדרגת אל"ם ומפקד חטיבת גולני ל"במחנה". הוא דיבר על הרצון ועל המחויבות לעמוד בראש הכוח, על האפשרות ליפול בקרב ועל השאיפה להתקדם. "מי שנמצא בתפקידי פיקוד מרכזיים, צריך לדעת שהוא יכול להיהרג", הוא אמר אז, "זה חלק מהתפקיד שלנו".
'זאת מלחמה על אש קטנה, והחיזבאללה טורח לא להסלים אותה. חיזבאללה רוצה לשמור על כוחו בלבנון, וישראל רוצה לשמור על ביטחון יישובי הצפון. לשני הצדדים אין סיבה ורצון להסלים את המלחמה, ולכן הם מנהלים אותה בתוך שורה של כללים מאוד ברורים ונוקשים, ידועים מראש. זו מלחמה עם מטרה מסוימת. חיזבאללה, שנתפש כצד החלש, נוקט טקטיקות של צד חלש. חלק מהכוח שלו כצד חלש זה הפגיעה שלנו באוכלוסיה האזרחית. זה עוזר לו לשפר את דעת הקהל העולמית כלפיו ומאפשר לו לעשות פעולות שיפגעו בצה"ל מבלי לחטוף תגובה רצינית. כן, הוא מנסה לגרור אותנו לתוך זה. זה הכל בשביל דעת קהל."
הוגדרת על ידי מפקדים בכירים כנועז, חכם, כריזמטי, אבל גם פזיז לפעמים
'אני לא מגדיר את עצמי כפזיז. אני איש מקצוע טוב בתחום שלי. אני חושב שיש לי מספיק ניסיון מצטבר, גם בדרגתי וגם בתחום של מפגשי האש. מאז שהייתי חייל בסיירת גולני ועד היום, יצא לי להשתתף בחלקים מרכזיים מאוד בקרבות שצה"ל ניהל. הובלתי המון פעמים חיילים לקרב. כל חיי, בכל מבצע שעליו פיקדתי בשטח, לא היו לי מעולם נפגעים. מפקד נבחן ביכולת שלו להשפיע ולהיות בנקודת ההכרעה. זה מפחיד, מעצבן, לא נעים. בזה נמדד המפקד- איך הוא נכנס ויוצא מאירועים, איך הוא מתפקד בהם. תמיד הייתי מקדימה, ובגלל זה היו לי כל כך הרבה מפגשי אש. זה לא קול הבס בקשר, המפות והתרשימים, אלא ההתחברות לאנשים בשטח. ובגלל זה אני לפעמים מספר שתיים בפתיחת ציר, אפילו שאני יכול לעלות על מטען ולהתפוצץ. אני לא פוחד מאש. זה לא מפריע לי בכלל. זה בגלל ההכרה שאם אני מפחד, זה יפגע ביכולת המבצעית שלי. מי שנמצא בתפקידי פיקוד מרכזיים צריך לדעת שהוא עלול להיהרג. זה חלק מהחיים שלנו. "אני מצפה מהקצינים שלי לנקוט עמדה בכל נושא ואני גם מחנך אותם לכך. קצין צריך להחליט תמיד ולהגיד מה דעתו. שישאלו שאלות, שידרשו תשובות. לפעמים לא מתחשבים בדעתנו, אבל אנחנו מביעים אותה בכל זאת.'
ואיך אתה מחנך את החיילים שלך?
'היעד המרכזי בחינוך החטיבה הוא שימור הסביבה והשטחים הירוקים. אי אפשר לאהוב מקום מבלי להכיר אותו, והחיילים האלה נדרשים למות למען המדינה. אז במקום שהם ימותו למען פאב או קניון, הם לומדים להזדהות עם הנחלים והנופים של ארץ ישראל. דברים שהם שלנו. אישית, אני מלווה את משפחת השכול במשך הרבה שנים. שישה חברים נהרגו סביבי בקרב על הבופור כשהייתי מ"מ צעיר. זה קשה, אבל לא כמו למשפחות. המפקד יכול לספר מה שהוא רוצה, אני מגיל שמונה עשרה בלבנון, והספקתי להיות בעשרות אירועים עם אש, ובסופו של דבר ההתמודדות עם השכול היא הקושי האמיתי. להתמודד עם משפחות שכולות זה לא קל. החוכמה שלנו צריכה להיות לא לתת לזה להשפיע עלינו. זה שאנחנו כמפקדים, חוששים שיהיו הרוגים, זה לא אומר שלא צריך להתאמן. החיילים לא מטומטמים. אם אני עושה תרגיל יבש הם יודעים שהמפקד לא רוצה לעשות תרגיל רטוב כי הוא פוחד שיהיו נפגעים. יש לנו אחריות כבדה על חיי אדם ובשירות המסגרת. אלה הדילמות המרכזיות. השאיפה שלי היא להתקדם, לעשות תפקידים מעניינים שהם במרכז העשייה, בקו הקדמי, במקום בו צריכים אותי, בשטח. אני לא רואה את עצמי עושה תפקידים עורפיים. רק קדימה, בתחום שבו יש לי ידע מקצועי אדיר. מפקדות עורפיות זה יותר פשוט. האחריות לחיי אדם כמעט לא קיימת. החשש להיפגעות אישית כמעט לא קיים. קשת שלמה של נושאים פשוט איננה. יש אנשים שיותר נוח להם ככה, אבל הסביבה הטבעית שלי היא בקו'." (תא"ל ארז גרשטיין ז"ל בראיון. מתוך הכתבה "רזי ארז: עשור לנפילתו של ארז גרשטיין", "במחנה", ‏ 27.02.2009)


ועוד שני ציטוטים של גרשטיין שמעידים עליו:

1. "אני אחרי כמעט כל המשפחות. ואני מסביר להם את הדבר בצורה ברורה מאוד. אני מסביר להם שאנחנו אנשים, שעושים את מיטב יכולתנו. אנחנו לא שולחים את הבנים שלהם מתוך חדרים ממוזגים, ומתוך חפ"קים. אנחנו נמצאים איתם בקו הקדמי! ותורמים את כל הניסיון ואת כל הידע שלנו. ולפעמים גם אנחנו שוגים. במלחמה... במלחמה אין... אין ניצחון מוחלט. ובמיוחד לא במלחמה כזאתי. ולפעמים גם אנחנו שוגים. אבל אנחנו עושים את הכי הרבה! אנחנו נמצאים בקו הקדמי וגם לנו יש אימהות, וגם הן מטלפנות בלילה וגם הן בהיסטריה כמו שכל אחד אחר. ונכון שהכאב הוא נורא, והכאב הנורא הוא למשפחות. החיילים איבדו חברים המשפחות איבדו את הבנים שלהן, חברים אפשר להחזיר בנים אי אפשר להחזיר." ~ על חייליו שנהרגו והמשפחות השכולות.
2."אני לא מבין אותך. החינוך זה האימונים." ~ גרשטיין, בעת שהיה מח"ט גולני, בתשובה למפקד פלוגה בחטיבת גולני שהתלונן, כי בשל השקעת יתר בתכנים חינוכים אין זמן לאמן את הלוחמים.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 27-02-2012, 13:43
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

שלוש עשרה שנים לנפילתו של תא"ל ארז גרשטיין סיפור קטן על מפקד גדול

"נפתלי בנט מספר:
'פגשתי לראשונה את ארז גרשטיין כאשר היה מח"ט החטיבה המזרחית במרג' עיון, ואני סמ"פ צעיר במגלן, נדמה לי סביב שנת 93-94. התפלאתי שהוא, המח"ט, מקדיש לי חצי שעה מזמנו כדי לתדרך אותי באופן אישי לקראת כניסה לפעולה באזור ריחן-עיישיה. מקרים ותגובות וכו. זה כבר היה חריג. התדריך של ארז היה שונה משל כל מפקד שפגשתי עד אז. שלא כמו אחרים שכל הזמן הדגישו את הזהירות, את הוראות הבטיחות ו"להחזיר את החיילים בשלום", אצל ארז המסר היה פשוט: להרוג מחבלים. לא לפחד. הוא גם ידע לסמן בדיוק את הדגשים הנכונים--איפה לעקוף עמוד חשמל (כי החיזבאללה עלולים למקש שם), איפה לעצור ולתצפת, איך כוח החוד צריך להתפרס וכו'. עם שערו המעט פרוע (כי הוא לא אהב לחבוש קסדה), עם הנשק ביד- כי גרשטיין סירב לחבר רצועה לנשק- "לוחם חייב להחזיק את נשק"- ובעיקר עם אופטימיות, תמציתיות וחתירה למגע- גרשטיין השרה ביטחון על אלפי הלוחמים ששירתו תחתיו. מאז, במשך ארבע שנים (הוא מונה בינתיים למפקד יק"ל), תמיד קיויתי שפעולותיי יהיו בגיזרה של ארז. ידעתי- כמו כל לוחמי צה"ל בדרום לבנון בשנים אלו- שעם ארז גרשטיין אתה בידיים טובות. בחזרה מאחת הפעולות העניינים טיפה הסתבכנו, ונאלצנו לחזור קילומטרים רבים ברגל, במקום רכוב. מפקד אחר היה מפקח על העניינים מהחמ"ל. במקרה זה- לפתע באמצע השטח- ארז הגיע עם הקשר שלו, לראות במו עיניו שהעסק מתקתק. כשראיתי אותו, ידעתי שיהיה בסדר. כך הוא אמר פעם בראיון: 'מפקד נבחן ביכולת שלו להשפיע ולהיות בנקודת ההכרעה. זה מפחיד, מעצבן, לא נעים. בזה נמדד המפקד - איך הוא נכנס אל אירועים, איך הוא מתפקד בהם ואיך הוא יוצא מהם... אינני פוחד מאש. זה לא מפריע לי בכלל. זה בגלל ההכרה שאם אני מפחד זה יפגע ביכולת המבצעית שלי. מי שנמצא בתפקידי פיקוד מרכזיים צריך לדעת שהוא עלול להיהרג. זה חלק מהחיים שלנו.' ארז גרשטיין נהרג ב1999 ממטען בעת שנסע בציר חצביא - מרג' עיון, בדרום לבנון.לצדו נפלו נהגו, רס"ב עמאד אבו ריש, הקשר שלו, סמ"ר עמר אל-קבץ וכתב קול ישראל הוותיק, אילן רועה. הרבה פעמים חשבתי- כמו בוודאי רבים מפקודיו- כיצד היה נראה צה"ל לו ארז היה חי, והופך לרמטכ"ל.
יהי זכרו ברוך'."
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 10-11-2012, 10:28
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

כתבתו של איתן רבין, "פגענו במחבלים שדם חיילי צה"ל על ידיהם", "הארץ" 05.08.1997
(הקישור כבר אינו עדכני ועל כן מובא הנוסח המוקלד)
מפקד חטיבת גולני הוא כמובן ארז גרשטיין ז"ל, ומפקד הסיירת הוא רביב ניר (לימים אל"מ).

"פגענו במחבלים שדם חיילי צה"ל על ידיהם"\ מאת איתן רבין
מפקד חטיבת גולני: הפגיעה הנקודתית בפעילי חיזבאללה היתה ברוח הבנות מבצע ענבי זעם, אך לא ניתן להבטיח שהצד השני לא יירה קטיושות
"'ארגון חיזבאללה צריך להבין, שאנו נמשיך לפגוע באנשיו בבתיהם כאשר יש לנו מודיעין טוב. אין כל בעיה לפגוע במחבלים בשטחם, בביתם ובכל מקום', כך אמר אתמול מפקד חטיבת גולני, אלוף-משנה ארז, בהתייחסו לפעולת סיירת גולני בדרום לבנון, שבה נהרגו לפחות 5 מחבלים, ביניהם שניים מבכירי חיזבאללה. בלילה שבין יום ראשון לשני הטיס מסוק של חיל האוויר כוח של סיירת גולני, בפיקודו של מפקד הסיירת רב-סרן ר', לפעולה בעומק השטח בדרום לבנון, בעורף היישובים שבין העיר נבטיה וחבוש ממזרח לדיר א-זהרני בצפון ואל-חומה בדרום. הכוח נע בפאתי נבטיה ובין הכפרים המשמשים מסתור לפעילי ומפקדי החיזבאללה באזור. הלוחמים עשו את דרכם ברגל בתנועה מהירה ושקטה מאוד בתוך אזור של ריכוזי מחבלים. ראשית הגיע הכוח לריכוז של פעילי חיזבאללה בכפר אל-כפור. חיילי הכוח הניחו בנתיב בין 3 ל-4 מטענים, סמוך מאוד לבתי אנשי חיזבאללה. לאחר שהורה מפקד הכוח על פינוי השטח, הוא זיהה כוח של חיזבאללה, אשר הציב מארב. 'מפקד הכוח קיבל החלטה אמיצה והמתין למחבלים עד שהגיעו לטווח של מטרים ספורים מהכוח שלו ואז פתח עליהם באש וחיסל את החוליה', סיפר מפקד החטיבה. ככל הנראה נפגעו מהירי 2 אנשי חיזבאללה. אחר כך יצא הכוח בדרכו לנקודה, שבה אמור היה המסוק לאסוף אותם. במקביל, ירו אנשי חיזבאללה לעבר הלוחמים. גם חיילים מצבא לבנון, שהיו באזור, פתחו בירי לעבר חיילי צה"ל. מסוקי קרב וארטילריה של צה"ל הופעלו על מנת לסייע בבידוד אזור הפעולה ולאפשר לחיילי הסיירת לנוע לנקודת האיסוף מבלי להיפגע. 'השמים מעל אל-כפור הוארו, וכולנו ראינו את ההבזקים', סיפרו מקורות לבנוניים. לפנות בוקר הגיעו לאזור התקרית אישים בכירים בחיזבאללה ועשרות לוחמים של הארגון. הם לא הבחינו במטענים שהונחו באזור. על פי דיווחים מלבנון, אנשי החיזבאללה ראו סלע באמצע הדרך וניסו להזיז אותו. המטען שהונח מתחת לסלע התפוצץ כשנגעו בו. מקורות לבנוניים טוענים כי מזל"ט של צה"ל הוא שהפעיל את המטענים. בפיצוץ נהרגו לפחות 3 מחבלים נוספים. מקורות בלבנון מסרו כי חמישה אנשים נהרגו במקום ואחד נפצע קשה ומת מאוחר יותר בבית חולים. עד ראייה סיפר: 'כולנו ישנו, כאשר שמענו פיצוץ אדיר. רצנו החוצה, אך לא יכולנו לראות דבר בגלל העשן'. סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה, כי שלושה אזרחים, ביניהם נער בן 17, כולם תושבי אל-כפור, נפצעו קל מרסיסי זכוכית. חמשת הרוגי החיזבאללה הם:
· חוסיין זין קוצר, הממונה על הגזרה המרכזית בדרום לבנון, שהיה אחראי לירי קטיושות לתוך שטח ישראל וכן לפעולות נגד כוחות צה"ל וצד"ל באזור הביטחון.
· ג'עפר עבד אל חאסן טיהר, שומר הראש של חוסיין.
· השייח תייסיר בדראן, האחראי על הגיוס הדתי של חיזבאללה באזור הכפר אל-כפור.
· קאסם ג'מיל כאעון, לוחם חיזבאללה.
· מחמוד הזימה, לוחם חיזבאללה.
שייח נביל כאוק, ממנהיגי חיזבאללה באזור, אמר כי 'מות הגיבורים של קדושינו יגרור לוויות רבות של חיילים ישראלים אויבים. המלחמה תמשיך להיות השפה היחידה בה נוכל לבוא בדו-שיח עם הציונים. כוחות הכיבוש חייבים לדעת, כי שדה הקרב הוא מקום המפגש היחיד עבורנו היום, מחר, ועד לעקירתה מן השורש של מדינת היהודים'. במקביל הכריז צבא לבנון על כוננות באזור. בשעות הבוקר יצאו חיילי צבא לבנון לסריקות באזור בחיפוש אחרי מטעני צד נוספים שהונחו, אולי, על ידי צה"ל, מסרה סוכנות הידיעות הצרפתית. מפקד חטיבת גולני, אל"מ ארז, הדגיש כי הכוח פעל בתוך שטח אויב מובהק במטרה לפגוע במחבלים תוך הימנעות מפגיעה באוכלוסייה אזרחית, ברוח ההבנות של מבצע ענבי זעם. 'מעבר לכך', הדגיש, 'הפגיעה הנקודתית היתה בפעילי חיזבאללה, שידוע כי היה דם של חיילי גולני על ידיהם, ובכך למעשה נסגר מעגל נוסף במלחמה מול המחבלים בלבנון'. להערכת אל"מ ארז, לא ניתן להבטיח שהתגובה של חיזבאללה תהיה במסגרת ההבנות. 'אני לא יכול להבטיח שהצד השני לא ישתגע ויתחיל לירות קטיושות. העיקרון היה לפגוע במחבלים ובפעילים. אין זה סוד שפעיל שטח ומפקד בארגון אינו קל להחלפה ואין לחיזבאללה אין-סוף מפקדים. כך אנו מקווים לפגוע במכות מדויקות בתשתית'. מפקד חטיבת גולני הוסיף, 'הפעולה מראה יכולת מרשימה של איסוף מודיעיני, אשר תרם לחיילים לפעול בשטח בנוי ועל ידי כך להוכיח למחבלים שגם בשטח שלהם הם לא בטוחים'. "
("הארץ", 05.08.1997)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 10-11-2012, 12:59
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי Black Mammmba שמתחילה ב "שאלה בקשר לארז, אם הוא נהרג..."

מדרגה מסוימת (לא בטוח איזו רס"ן או סא"ל) לא מעלים אוטומטית. יתרה מזאת, ניתן לשאול את אותה שאלה על קותי אדם ז"ל שנהרג אלוף או אברהם מנדלר ז"ל. ללא קשר, אגב, צריך גם לבחון את האפקט של מהלך כזה. כלומר, למה לתת לחזבאללה הישג גדול יותר בהרג קצין בכיר עוד יותר?
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 22-03-2013, 08:01
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

כתבתו של אביחי בקר "ארז של לבנון", "הארץ" 01.03.1999
(הקישור כבר אינו עדכני ועל כן מובא הנוסח המוקלד)


ארז של לבנון\ מאת אביחי בקר


שמו של ארז גרשטיין הלך לפניו כמפקד בוטה, שלא עושה חשבון למפקדיו או לפקודיו. פרא

"על קודמו בתפקיד תת אלוף אלי אמיתי הוציא החיזבאללה חוזה. ניסיונות הארגון להתנקש בו לא צלחו, ואת האש ספג מחליפו ארז גרשטיין - אותו מפקד שרק לפני חודש אמר לאחד מחבריו ש'החיזבאללה דועך'. כשקודם לתפקיד מפקד עוצבת לבנון, מינוי טבעי למי שסומן לגדולות, נהג עדיין כאילו הוא מפקד סיירת גולני. על לבנון הוא הביט רק דרך כוונות. 'את הצעדים שאני הלכתי אחורה אתם עוד לא הלכתם קדימה', נהג לומר לאלה שניסו לחלוק על דרכו. לאלה מהם שהחליט לענות להם בנימוס. תת אלוף גרשטיין, 39, עשה את כל שירותו הצבאי בלבנון, ממסלול של לוחם בסיירת גולני ועד לתפקיד של מפקד עוצבה. הוא היה יקירם של רמטכ"לים - ובעצרת היובל של חטיבת גולני היה בין מפקדי החטיבה לדורותיהם שזכו מקהל הרבבות למרב מחיאות הכפיים. הוא נחשב לאחד ממפקדי השדה הטובים בצה"ל, ובאשר ללבנון, לא היה בקי ממנו בנבכי השטח. אבל אפילו הוא, הנועז שגבר על אויביו בעשרות קרבות, שלא היה חייל של לבנון יותר ממנו, הוכרע. מטען צד הפתיע אותו. 'חמש עשרה שנה אני יודע שהרגע הזה יגיע', אמר אתמול אביו. רק ביום חמישי שעבר ביקר גרשטיין את אלמנתו של מי שהיה חברו הטוב, המג"ד חוסיין עמאר. עמאר נהרג בלבנון במארס 96', תחת פיקודו, במהלך מרדף. המספידים של אתמול הם ההרוגים של היום. שמו של גרשטיין הלך לפניו כמפקד פרובוקטיבי, ציני, אחד שלא עושה חשבון למפקדיו, פרא. בכל מקום שבו דרך הוא הטביע חותם. צה"ל, שלא תמיד יודע איך לנהוג עם טיפוסים סוערים כמותו, טיפח וקידם את גרשטיין. יכולתו המרשימה שיכנעה את כולם. מה שלאחרים היה בלתי נסלח נחשב אצל גרשטיין לחן. בכינוסים של מח"טים, בעוד כולם דוממים מול הקצונה הבכירה, העיניים היו נשואות אליו בסקרנות. מה הוא מכין הפעם? גרשטיין לעולם לא איכזב. ההתבטאויות שלו, הן בפומבי והן בדיונים פנימיים, עשו כותרות. כך כשתקף בחריפות, במאי שנה שעברה, את ארגון 'ארבע אמהות' באומרו, 'התנועות שדוגלות ביציאה חד צדדית של צה"ל משפיעות בצורה גרועה על השטח, מי שמפגין בנוסח אחורה פנה יוצר איום על החיילים, גם על החיים שלי אישית'. על הדברים האלה ספג מטח של ביקורת ציבורית. בהזדמנות אחרת, בהיותו מח"ט גולני, הוא ביקר בחריפות את מה שהגדיר כמדיניות המאופקת של צה"ל בלבנון. 'דם החיילים לא אדום פחות מדם האזרחים', קבע. קביעות נוספות שלו, באותו סגנון חסר עכבות, פשוט לא התפרסמו. אם היו מתפרסמות היו מרעישות פי כמה. ביקורת חריפה במיוחד היתה לו על אוזלת היד של צה"ל בעקבות אירועי מנהרת הכותל. מעט מאוד הספיק גרשטיין ליהנות מחלום שהתגשם על בית במושב. לפני שנה וחצי הוא השתקע במושב היוגב, רכש חלקת אדמה גדולה, ובמעט הזמן הפנוי שהזדמן לו טיפח גינה לתפארת שבה ייצוג לכל עצי הגליל. כאן גם נולד לו ולאורטל, בת קיבוץ יגור, בנם הבכור. גרשטיין נולד וגדל בקיבוץ רשפים שבעמק בית שאן. בנעוריו היה הדייג של השכבה, חובב רמשים וזוחלים, קורא ספרים ובקי בארכיאולוגיה. כשהתגייס, הלך לסיירת גולני. הקומנדו הימי, כך גרס, הוא אתגר קל מדי בעבורו. בצוות שלו היה הלוחם המוביל, מודל לחיקוי. הוא עבר פשיטות בנבטיה וברמת ארנון, במלחמת לבנון היה כבר קצין ביחידה, והשתתף גם בקרב על הבופור שבו נהרגו ששה מלוחמי הסיירת ובראשם גוני הרניק. הכוח של גרשטיין, שנשלח לאתר האנטנות, עבר את הקרב הקשה בשלום. כשהגיע בהמשך לביירות הסתובב בעיר כאילו היה בטיילת. הוא לקח סיכונים מסמרי שיער, ועל החברים בצבא, בעיקר הצעירים שבהם, עשה רושם כביר. היתה לו הערכה עצמית גבוהה. בשלב מאוד מוקדם הוא סימן את כיסא מח"ט גולני כיעד. ביוני 84' הוא חזר למדים, אחרי מסע תרמילאות של שנה בדרום אמריקה. גולת הכותרת של פעילותו כמפקד סיירת גולני היה מבצע 'כחול וחום', שבו פשט כוח בפיקודו של מח"ט גולני אז, אל"מ ברוך שפיגל, על מפקדתו של אחמד ג'יבריל בנועיימה שבאזור דאמור. גרשטיין, שהוביל בחוד, אמור היה לתקוף את היעד העיקרי. המג"ד, אמיר מיטל, תוכנן לתקוף את אתר המגורים. עיכובים בנחיתה מהים הביאו לשרשרת תקלות, מרכיב ההפתעה אבד, וכתוצאה מההסתבכות נשארו ארבעה לוחמים בשטח וחולצו רק ביום למחרת. מיטל נהרג. במהלך הפעולה, שנודעה כפעולה לא מוצלחת, 'פאשלה', גרשטיין נתן מקום לתקווה. 15 מחבלים הרג כוח הסיירת, מספר נדיר שכמותו לא רשם צה"ל מאז. אלא שבלהט האירועים, לא הובלט ההישג המבצעי הרשום על שמו של ארז גרשטיין. כמפקד הגזרה המזרחית בלבנון הוא נקלע פעם עם המרצדס שלו למארב של טילי סאגר. ליד הכפר ריחן נפגע ר כבו ממטען צד. גם כשביקרו אותו שהוא פזיז מדי, לא היה אירוע שגרשטיין לא מיהר להגיע אליו - ובדרך כלל גם הגיע ראשון. לפני שמונה למח"ט גולני הוא נהנה לראשונה משנה של הפוגה במכללה לביטחון לאומי, פרק לימודים שקצת ביגר אותו. חודשיים בלבד אחרי שנכנס לתפקיד, באוקטובר 95', ספגה חטיבת גולני מכה קשה. שבעה חיילים שנפלו בסמוך לעישייה. זאת היתה תקופה של הרבה לוויות והספדים. לקראת סיום הקדנציה, באוגוסט 97', נספו חמישה לוחמים באסון השריפה בוואדי סלוקי. את הביקורת הדף גרשטיין בארסיות, תוך שהוא לועג ליושבי הסלונים במרכז הארץ. גם בהיותו מח"ט גולני הוא ניהל את העניינים בנוסח מחוספס, כאילו הוא עדיין בסיירת. את הטיפול בבעיות מינהלה ניער מעליו בבוז. הרובאים העריצו אותו על כך. כשחטיבת גולני זכתה בביקורת פרס המשק בציון העגום 20, גרשטיין דווקא שמח. 'לרמטכ"ל תהיה עוד הזדמנות לפגוש אותי', כך הדף את החוששים. בתרגיל חטיבתי נהג גרשטיין להשאיר את החפ"ק מאחור והגיע ליעד בלעדיו. את גולני עיצב בצלמו ובדמותו. ככל שהבלגן גדול, הוא גרס, ככל שתרבנה התלונות מכיוון המשטרה הצבאית, כן ייטב. אם זה לא היה גרשטיין זה היה נגמר בנזיפה, אבל לו טפחו על השכם. הקלף שלו היה יכולת מבצעית לעילא, שלו ושל החטיבה כולה. מחליפו התקשה בתחילה למלא את הנעליים הגדולות של המפקד הכריזמטי." ("הארץ", 01.03.1999)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 22-03-2013 בשעה 08:06.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 19-02-2014, 09:08
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

"ארז גרשטיין היה סֶמֶל. רק בן 39 במותו, לא היה בצה"ל בתקופתו מפקד מוכר יותר, או אהוד ממנו על הלוחמים. גבה קומה, כריזמטי ודעתן, בלט תת-אלוף גרשטיין באומץ לבו, אך גם בכישרון בלתי מבוטל לחולל שערוריות ולהוציא את מפקדיו משלוותם. הוא היה פרא אדם, שהכול נסלח לו עקב כישוריו כמפקד ולוחם. בעינינו, אומר קצין ששירת אתו בצפון, ארז היה בן אלמוות. הדמות האחרונה שבאמת נראתה גדולה מהחיים. ביוני 1982, ביום הראשון של מלחמת לבנון הראשונה, הצטיין גרשטיין, אז מפקד צוות בסיירת גולני, בקרב הבופור.* מאז, עשה את רוב שירותו באזור הביטחון בדרום לבנון. מינויו, בתחילת 1998, למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), נחשב צעד טבעי. מי עוד היה בקיא כמוהו בלחימה בלבנון? בעוד שבטרור הפלסטיני נרשמה רגיעה יחסית וזמנית, נחשבה לבנון לבעיה הביטחונית הבוערת שבפניה עמדה ישראל בשלהי שנות התשעים. ואף שיישובי הצפון נהנו בדרך כלל משקט, לבנון הוסיפה להקיז את דמו של צה"ל. במחצית השנייה של העשור נפלו שם בממוצע, כעשרים חיילים כל שנה. בהדרגה, איבד הציבור את אמונו כי הממשלה, או הצבא, יודעים מה הם מחפשים באזור הביטחון. התמיכה בתנועות מחאה חוץ-פרלמנטריות שדרשו נסיגה חד-צדדית, מיידית, מלבנון הלכה וגברה. הבולטת שבהן, "ארבע אמהות", צברה תנופה בעקבות אסון המסוקים בפברואר 1997, שבו נהרגו 73 חיילים בהתנגשות שני מסוקי יסעור בעת שהיו בדרכם למוצבי הבופור ודלעת באזור הביטחון. כצפוי, היתה כניסתו של גרשטיין לתפקיד החדש כרוכה בשערוריות. חודשים אחדים לאחר מינויו ניצֵל מפקד יק"ל סיור של כתבים צבאיים באזור הביטחון כדי לצאת למתקפה על ארגוני המחאה. על גג מוצב ריחן של צד"ל, מול המיקרופונים והמצלמות, טען כי "ההפגנות בעד יציאה חד-צדדית יוצרות איום על חיי וחיי חיילי". רב-סרן עופר לפלר, נציג יחידת דובר צה"ל ומכר ותיק של גרשטיין, ניסה לשכנע את המפקד לנסח מחדש את הדברים, באופן שיצמצם את הסערה הצפויה. גרשטיין סירב בתוקף. "יצעידו את שנינו, בשמאל-ימין, לתת הסברים בלשכת הרמטכ"ל", הזהיר לפלר. גרשטיין מיאן להתרשם. "אחי. אל תדאג. בסוף אתה עוד תהיה סגן-אלוף ואני אלוף". שני הקצינים אכן נקראו לבירור אצל הרמטכ"ל וגרשטיין אפילו השמיע מעין התנצלות בראיון לידידו, כתב קול ישראל אילן רועה. אבל את דעתו לא שינה. "ארבע אמהות" ושכמותן, שב ואמר לפקודיו, מעודדות את חיזבאללה, הן גורמות לו לחשוב שצה"ל הוא צבא חלש ובקרוב יברח מלבנון.
שמונה חודשים לאחר שערוריית ריחן כבר לא היה גרשטיין בין החיים. מותו היה החוליה האחרונה בשרשרת אירועים שהובילה לסיום הכיבוש הישראלי בדרום לבנון, אחרי כמעט 18 שנה.
מטען קלע בדרך מחצבאיה
ב-28 בפברואר 1999, ימים אחדים לאחר תקרית שבה נהרגו שלושה קצינים בהיתקלות של סיירת הצנחנים עם חוליית חיזבאללה, הצטרף רועה לגרשטיין לסיור בדרום לבנון. צה"ל היה בעיצומו של אחד מאותם התקפי חרדה מהתקשורת, שאחזו בו לפרקים ואשר במהלכם נהג לסגור את אזור הביטחון לכניסת עיתונאים. לאישור ביקורו החריג יחסית של רועה ובחירת מסלול הנסיעה נדרשו שיחות רבות, חלקן בטלפונים סלולריים. בדיעבד, מניחים בצבא בסבירות גבוהה כי אחת מאותן שיחות יורטה בידי אנשי המודיעין של חיזבאללה. מפקדי יחידת הקישור היו יעד מועדף להתנקשות מבחינתו של הארגון השיעי וקודמו של גרשטיין, תא"ל אלי אמיתי, ניצָל כמה פעמים מניסיונות לפגוע בשיירתו. באמצע פברואר אף הזהיר הרמטכ"ל שאול מופז את גרשטיין במפורש: "אתה על הכוונת שלהם. התנהג בהתאם". גרשטיין לא התרגש. ב-25 בפברואר יצא לכפר ארנון, חרף התרעה מודיעינית על מטען שהונח באזור. את קצין המודיעין של יק"ל לא טרח לעדכן מראש. בדרך, לעג לו ברשת הקשר: "נו, מה עם המטען שלך?" המטען חיכה לגרשטיין שלושה ימים מאוחר יותר, בגזרה אחרת. לא היה זה מטען בודד, אלא זירה שלמה של מטענים. לאחר ביקור במפקדת הגדוד הדרוזי של צד"ל בעיירה חצבאיה בגזרה המזרחית, יצאו גרשטיין ורועה בנסיעה מערבה, אל מפקדת יק"ל במארג'-עיון. סמוך ל"צומת המים", מעט לפני השעה 12 בצהריים, אירע פיצוץ. מטען קלע, מהסוג המועף לעבר המטרה, פגע במכונית המרצדס הממוגנת של מפקד יק"ל. לנוסעי המרצדס, שנסעה ראשונה בשיירה בת ארבע המכוניות, לא היה סיכוי. גרשטיין, רועה, הנהג רב-סמל עימאד אבו-ריש והקשר, סמל-ראשון עומר אלקבץ, נהרגו במקום. בסריקות סביב הצומת נתגלו שרידיהם של חמישה מטעני חבלה, שאחד מהם הוסתר בגדר אבן הצמודה לכביש ואחרים הוסוו בין סלעים. חיזבאללה הניח לגרשטיין מארב מתוכנן היטב. אל"מ שמואל זכאי, מפקד חטיבה מרחבית בגבול הצפון וחבר קרוב של גרשטיין, היה בעיצומו של דיון בלשכתו במחנה "גיבור", ליד קריית-שמונה, כשקיבל דיווח של תצפיתן באחד ממוצבי הר דב שזיהה פטריית עשן באזור "צומת המים". "ביקשתי שיבדקו עם האו"מניקים, אבל אז קלטתי: ארז היה אמור לעבור שם". זכאי דהר לשם, לבדו בג'יפ, מתעלם כליל מההנחיות המחייבות נסיעה מאובטחת. כשהגיע לצומת, פגש את סגנו של גרשטיין, המום בעליל. "שאלתי: איפה ארז? והוא רק עשה תנועה כזו עם היד: ארז הלך. אמרתי שאני רוצה לראות אותו. אמרו לי שאין מה לראות והצביעו למטה, לצד הכביש". זכאי ירד לבחון את שרידי המכונית יחד עם מח"ט נוסף, אל"מ אביב כוכבי. מהמרצדס לא נותר כמעט דבר. מותו של גרשטיין חולל זעזוע קשה אצל עמיתיו ופקודיו. זכאי לא הצליח להבין מדוע ישראל אינה מגיבה בחריפות על התקרית. "אני מודה שאחרי שארז נהרג, כמה ברגים השתחררו לי - ולא רק אצלי. מאוד הפריע לי שלא גבינו מחיר על הדבר הזה. ארז היה דמות. אנשים לא הבינו מה הוא היה בשביל החיילים, בשבילנו. רצינו נקמה". עופר לפלר שמר את ההודעה על מות גרשטיין במכשיר הביפר הצבאי במשך שנה תמימה. "עד היום אני זוכר מה היה כתוב שם: 11:55 - קודקוד נסיך עלה על מתנה (מטען). ארבעה הרדופים (הרוגים)". אבל צה"ל לא נקם את מותו של מפקד היק"ל. ההתנקשות רק החריפה את הפחד המשתק שאחז בצבא ובממשלה, מפני אבידות נוספות בדרום לבנון. יומיים לאחר התקרית, במפגש שקיים הרמטכ"ל במטולה עם מפקדי צה"ל בלבנון, התלונן אחד המח"טים על הגבלת הפעילות ההתקפית. מופז השיב לו בסיסמאות. קביעת המדיניות כבר היתה הרבה מעבר לתחום השפעתו של הרמטכ"ל. האיפוק בלבנון נגזר מההתפתחויות בזירה הפוליטית - ואלו הוכתבו על-ידי הצהרתו של שחקן חדש-ישן בזירה, מועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה, רב-אלוף (מיל') אהוד ברק."
[*. מפקד הסיירת, משה קפלינסקי, נפצע בקרב. המפקד הקודם, רב-סרן גוני הרניק, שהגיע כדי להחליפו, נהרג יחד עם עוד חמישה לוחמים נוספים.]

(מתוך הספר "קורי עכביש" מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 15-17)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 20-02-2014, 18:03
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
ראיון ישן מ-97' עם ארז גרשטיין ז"ל שהתפרסם ב"מחנה"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

אנחנו למודים אירועים קשים\ מאת אלונה בר-און ובועז ארד

"גולני היא החטיבה הגדולה בצה"ל, ומספר המבצעים שלה גדול פי ארבעה או פי חמישה משל חטיבות אחרות". אל"ם ארז, מח"ט גולני היוצא, מסכם תקופה בצל אסון השריפה בלבנון. "זה היה צירוף מקרים נדיר שגרם לאבידות קשות"

"החיזבאללה מחליפים את הטקטיקות כל הזמן, אבל המלחמה לא השתנתה", אומר מח"ט גולני, אל"ם ארז, המסיים את תפקידו בקרוב. "מאז שנות התשעים אין שינוי בדפוסי ההתנהגות של המחבלים בדרום לבנון. כשהייתי מפקד גזרת ג'זין, הם התמקדו בג'זין. אחר כך היתה תקופה שהם התמקדו בחיילי צד"ל. אחר כך בחיילי צה"ל, אחר במנגנון הביטחון בדרום לבנון. הם כל הזמן מנסים להשיג הישגים חדשים בטקטיקות חדשות. נוספו איומים נוספים חדשים, המטענים קצת יותר מתוחכמים, אבל חוץ מאלה – הכל כרגיל. זאת מלחמה על אש קטנה, והחיזבאללה טורח לא להסלים אותה. חיזבאללה רוצה לשמור על כוחו בלבנון, וישראל רוצה לשמור על ביטחון יישובי הצפון. לשני הצדדים אין סיבה ורצון להסלים את המלחמה, ולכן הם מנהלים אותה בתוך שורה של כללים מאוד ברורים ונוקשים, ידועים מראש. זו מלחמה עם מטרה מסוימת".
אבל החיזבאללה מנסה לגרום לצה"ל לירות אל כפרים לבנוניים.
"החיזבאללה, שנתפש כצד החלש, נוקט טקטיקות של צד חלש. חלק מהכוח שלו כצד חלש זה הפגיעה שלנו באוכלוסיה האזרחית. זה עוזר לו לשפר את דעת הקהל העולמית כלפיו ומאפשר לו לעשות פעולות שיפגעו בצה"ל מבלי לחטוף תגובה רצינית. כן, הוא מנסה לגרור אותנו לתוך זה. זה הכל בשביל דעת קהל".
אפילו שאני מבוגר
אל"ם ארז, בן 37, התחיל את מסלולו בחטיבה כלוחם בסיירת גולני, והמשיך לשורת תפקידים שכל מפקד מבטיח חייב לעבור. הוא פיקד על החטיבה המזרחית של עוצבת לבנון, יצא לשנת לימודים במכללה לביטחון לאומי, וחזר לחטיבה כמח"ט, לסגור תקופה. נהוג לומר, שבצה"ל, מאז ומתמיד, התקיימו במקביל שני סוגי קצינים. זה השקט, המסודר, שמתקדם חרישית מדרגה לדרגה, ובלי שאיש ישים לב הופך יום אחד לאלוף. השני הוא זה שבכל תפקיד יוצר סביבו מהומות, ומפזר מיתוסים. אל"ם ארז נחשב כקצין מהקטגוריה השנייה.
הוגדרת על ידי מפקדים בכירים כנועז, חכם, כריזמתי, אבל גם פזיז לפעמים
"אני לא מגדיר את עצמי כפזיז. אני איש מקצוע טוב בתחום שלי. אני חושב שיש לי מספיק ניסיון מצטבר, גם בדרגתי וגם בתחום של מפגשי האש. מאז שהייתי חייל בסיירת גולני ועד היום, יצא לי להשתתף בחלקים מרכזיים מאוד בקרבות שצה"ל ניהל. הובלתי המון פעמים חיילים לקרב. כל חיי, בכל מבצע שעליו פיקדתי בשטח, לא היו לי מעולם נפגעים. הנה, בפשיטה על מפקדת אחמד ג'יבריל בנועיימה בדצמבר 88', כשהסיירת נתקלה, הכוח שלי ביצע את המשימה מאלף עד תו, הרג איזה 30 מחבלים, ביצע את המשימות של כולם ועשה את זה כמו שצריך. מפקד נבחן ביכולת שלו להשפיע ולהיות בנקודת ההכרעה. זה מפחיד, מעצבן, לא נעים. בזה נמדד המפקד - איך הוא נכנס ויוצא מאירועים, איך הוא מתפקד בהם. תמיד הייתי מקדימה, ובגלל זה היו לי כל כך הרבה מפגשי אש. זה לא קול הבס בקשר, המפות והתרשימים, אלא ההתחברות לאנשים בשטח. ובגלל זה אני לפעמים מספר שתיים בפתיחת ציר, אפילו שאני יכול לעלות על מטען ולהתפוצץ. אני לא פוחד מאש. זה לא מפריע לי בכלל. זה בגלל ההכרה שאם אני מפחד, זה יפגע ביכולת המבצעית שלי. מי שנמצא בתפקידי פיקוד מרכזיים צריך לדעת שהוא עלול להיהרג. זה חלק מהחיים שלנו".
הרמטכ"ל אמר על תוצאות מלחמה אפשרית ש"ננצח אבל נשלם מחיר גבוה מאוד".
"אני לא יודע מה זה מחיר גבוה, מאחר שלא הייתי באף מלחמה, מלבד שלום הגליל, ושם שילמנו מחיר של 600 הרוגים. אני לא יודע אם זה גבוה או נמוך. הפעם זו תהיה מלחמה קשה יותר, מודרנית, חדישה, קשה. אבל ברור לי, שהחיילים שלנו הרבה יותר טובים, שהציוד שלנו הרבה יותר טוב ושאנחנו ננצח את המלחמה הזאת".
החיילים שלך מוכנים למלחמה?
"בשנה האחרונה ביצענו אימון ברמת הגולן ואימון ממוכן בהרי יהודה. החטיבה נמצאת במוכנות מלאה, הן לקרב מגננה והן לקרב התקפה בחזית הסורית, והיא יכולה לפרוץ ולהבקיע יחד עם כוחות שריון, בגלל שהלוחמים ממונעים על האכזריות, הנגמ"שים של גולני".
האם אתה צופה אפשרות של התקפה סורית-פלשתינית מתואמת? מהומות בחברון ומחטף בחרמון?
"זה תרחיש הגיוני. זה יכול להיות. האם הפלשתינאים ירצו לפרוץ במהומות בזמן מלחמה עם סוריה? אם הם יחשבו שיש להם מה להרוויח מזה – הם יצטרפו. אבל מה שבראש שלהם, רק הם יודעים".
איך אתה, כמח"ט, משתלב בכל אלה?
"אני מכשיר את הכוח למשימות המבצעיות. חוץ מזה, אני משתדל להיות עם החיילים שלי בשטח. בניגוד להרבה חטיבות, אנחנו מבצעים הרבה מבצעים, פי ארבעה או חמישה מחטיבות אחרות, מה שמחבר אותנו יותר לקו".
ובגלל זה הסיירת שלך מקבלת את כל המבצעים המבוקשים של פיקוד הצפון?
"כן, היחידות שלנו יכולות להתמחות בהם. מדובר בסיירת ובאגוז. לשתיהן יש נדבך מרכזי בביטחון של פיקוד הצפון. אלה מבצעי איכות נקודתיים הדורשים מיומנות גבוהה הכרת שטח ויכולת טכנית ומבצעית".

אז מה בעצם ההבדל בין הסיירת לאגוז? למה צריך את אגוז?
"בגדול זה אותו כוח אדם. מסלול ההכשרה באגוז הוא יותר קצר וממוקד. לאגוז יש את הלוקסוס של התמחות בלוחמת לבנון. היא מבצעת בדיוק את מה שהיא מתאמנת עליו. אגוז ממלאת חלל גדול מאוד של מבצעים בלבנון. ההבדל ביניהן הוא בייעוד. בשעת חירום, הסיירת אמורה לשמש בחטיבה בהרבה משימות ייעודיות. היא צריכה להתעסק במשימות החירום שלה. אגוז שייכת אלינו רק בשגרה, מתוך הנחה שאין גבול לכמות המבצעים שאפשר לעשות בלבנון. היחידה הזאת עלתה על כל הציפיות שתלו בה, ובגלל איכות המפקדים והלוחמים שלה היא יכולה לבצע כל מבצע בתוך לבנון".
אבל לצורך הקמתה הבאתם קצין מהקומנדו הימי, הרי לא לקחתם אותו בגלל הניסיון שלו בביטחון שוטף.
"הסטנדרטים של יחידה צעירה אמנם נקבעים על פי רמת המפקדים שלה, והמפקד ההוא באמת בא מהשייטת, אבל מי שקובע בסופו של דבר איך היחידה נראית, זאת החטיבה".
אז אם אגוז שוכבת במארבים כמו שאר החטיבה, למה היא מוגדרת כיחידה מיוחדת?
"אגוז מוגדרת כיחידה. אבל מה זה בסך הכל יחידה? זו הגדרה שנובעת מרף הקצאות כלי הנשק וכלי הרכב. זה לא משנה איך קוראים לזה – אגוז היא יחידה מובחרת. היא יחידה טובה. בגיבוש הראשונים הולכים לסיירת, היתר, שני שליש לאגוז, ושליש לשאר היחידות החטיבתיות".
אם אגוז היא כזה סיפור הצלחה, למה לא מרחיבים אותה?
"יש בזה היגיון. אבל צריך להתחשב בכוח האדם שיש בצבא, בכל מקרה, אז אני לא יודע איך יסתיימו הדיבורים שמתנהלים כעת. חטיבת גולני היא הכי גדולה בצבא, אלפי לוחמים, וכוח האדם של אגוז בא על חשבון יחידות אחרות. מדובר בפלח מאוד איכותי של כוח אדם."
אמרת שהיחידות שלך יכולות לבצע כל מבצע בלבנון, האם זה כולל גם מבצעים מיוחדים?
"כחלק מן המלחמה אנחנו פוגעים בנקודות החולשה של הצבא ממול. החיזבאללה פועל כמו צבא מסודר, הוא צבא לכל דבר. הוא כבר לא ארגון גרילה. ובכלל כל הגרילה הזאת זה מינוח סתמי ולא נכון."
מכות כמו בפאב
אתה מסכים עם אלה שאומרים שהצנחנים משלמים מחיר כבד יותר מול החיזבאללה?
"כל החטיבות משלמות את מס הדמים הקבוע בלבנון. בטווח של חמש, עשר שנים, יראו את זה. יראו שכולנו משלמים מחיר זהה. בכלל, אין שום הבדל בין הצנחנים לבין גולני בקו. העדיפות שניתנת לצנחנים בבחירת כוח האדם נשחקה בגלל אגוז. ההבדל הוא בין המפקדים – יש גדוד טוב וגדוד פחות טוב, יש יחידה טובה ויחידה פחות טובה".
וגולני היא חטיבה טובה?
"בריאות והצלחה של חטיבה נמדדות בכמות החיילים שרוצים להתגייס אליה. חוסר הצלחה ואטרקטיביות של חטיבה מתבטאים בבקו"ם. בגולני תמיד יש לנו עודף של 200-300 איש, שרוצים רק גולני. אנחנו לא מפרסמים, אנשים פשוט באים. גם אחוזי הנפל במהלך המסלול חשובים. בשני הפרמטרים האלה אנחנו הכי טובים. אנחנו יודעים לשמור על האנשים שלנו כמו שצריך. היחס שלנו לאנשים יותר רגיש ומקצועי. וברור שיש לנו גם בעיות, כמו בכל מקום אחר בצבא".
כמו המכות שהלכו שתי פלוגות של גולני בזמן משחק כדורסל במאי?
"חיילים הרביצו מכות אחד לשני, כמו בפאב, כמו בכדורגל. אנחנו מקבלים מוצר מוגמר בתחום החינוך הבסיסי של החייל, ועם זה אנחנו עובדים לטוב ולרע. מדובר בחיילים מצוינים עם דפוסי התנהגות של החברה הישראלית. החייל שאנחנו מקבלים – מרביץ מכות, מקשקש על קירות – הוא עדיין הטוב ביותר בעולם. משום מה, נוטים לקשור דווקא לגולני איזשהם קווים אגרסיביים".
שלא בצדק?
"לא, היום לא. בגלל האינטגרציה הכל כבר עומד על אותו סטנדרט".
סיכונים יותר גבוהים
לפני כשנה, כתבו קציני מילואים בסיירת גולני מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בו הביעו את אי-נכונותם לשרת במלחמה הבאה, בשל מדיניותו בנושאי ביטחון. אל"ם ארז, ששמע על המכתב, כתב להם מכתב משלו בתגובה, אותה פתח במילים "חטיבת גולני מוקיעה אתכם".
"אלה היו קציני סיירת, בסך הכל שבעה, שמונה", מספר אל"ם ארז, "אני כתבתי להם שזה לא מכובד. זה מה שיכולתי לעשות. אי-אפשר להוציא אותם מהחטיבה, כי הם עושים כאן מילואים, אבל עצרתי להם את הפעילות הפרטית של הסיירת. לא קראתי להם לעצרות של הסיירת. כולם שירתו יחד אתי, ואני מכיר אותם אישית. אף אחד לא הגיב על זה יותר מדי. הם הורידו את הראשים. חלקם אפילו בא להתנצל. מה שבטוח – הם לא יעשו את זה יותר. הגבתי בדיוק כמו שאני מצפה ומחנך את הקצינים שלי, לנקוט עמדה בכל נושא. קצין צריך להחליט תמיד ולהגיד מה דעתו. שישאלו שאלות, שידרשו תשובות. לפעמים לא מתחשבים בדעתנו, אבל אנחנו מביעים אותה בכל זאת. בגלל זה כתבתי את המכתב, רציתי להביע את דעתי".
ואיך אתה מחנך את החיילים שלך?
"היעד המרכזי בחינוך החטיבה הוא שימור הסביבה והשטחים הירוקים. אי אפשר לאהוב מקום מבלי להכיר אותו, והחיילים האלה נדרשים למות למען המדינה. אז במקום שהם ימותו למען פאב או קניון, הם לומדים להזדהות עם הנחלים והנופים של ארץ ישראל. דברים שהם שלנו."
"אישית", מספר ארז, " אני מלווה את משפחת השכול במשך הרבה שנים. שישה חברים נהרגו סביבי בקרב על הבופור כשהייתי מ"מ צעיר. זה קשה, אבל לא כמו למשפחות. המפקד יכול לספר מה שהוא רוצה, אני מגיל שמונה עשרה בלבנון, והספקתי להיות בעשרות אירועים עם אש, ובסופו של דבר ההתמודדות עם השכול היא הקושי האמיתי. להתמודד עם משפחות שכולות זה לא קל. החוכמה שלנו צריכה להיות לא לתת לזה להשפיע עלינו. זה שאנחנו כמפקדים, חוששים שיהיו הרוגים, זה לא אומר שלא צריך להתאמן. החיילים לא מטומטמים. אם אני עושה תרגיל יבש הם יודעים שהמפקד לא רוצה לעשות תרגיל רטוב כי הוא פוחד שיהיו נפגעים. יש לנו אחריות כבדה על חיי אדם ובשירות המסגרת. אלה הדילמות המרכזיות
".
לאור ריבוי משפטי המח"טים, יש גם סכנה אפשרית של העמדה לדין.
"כללי המשחק המקוריים הם שמפקד שקורית לו תקלה והוא אשם, אז קידומו מעוכב. הבעיה כיום היא שהמפקד עלול לעמוד גם לדין פלילי, שיירשם לו באזרחות. זה כבר לא הוגן. הרי לנו, בצה"ל, יש מערכת סיכונים הרבה יותר גדולה מאשר לאנשים שבחוץ. אנחנו לא משחקים באותו מגרש ולא לפי אותם כללים. אנחנו לא צריכים להישפט בקריטריונים שלפיהם נשפטים אנשים מחוץ לצבא. אנחנו מתעסקים באש".
עשייה בקו הקדמי
אל"ם ארז ייכנס בשבועות הקרובים לתפקיד חדש במערך השדה. "השאיפה שלי היא להתקדם, לעשות תפקידים מעניינים שהם במרכז העשייה, בקו הקדמי, במקום בו צריכים אותי, בשטח. אני לא רואה את עצמי עושה תפקידים עורפיים. רק קדימה, בתחום שבו יש לי ידע מקצועי אדיר. מפקדות עורפיות זה יותר פשוט. האחריות לחיי אדם כמעט לא קיימת. החשש להיפגעות אישית כמעט לא קיים. קשת שלמה של נושאים פשוט איננה. יש אנשים שיותר נוח להם ככה, אבל הסביבה הטבעית שלי היא בקו".


מפקד חדש לגולני אל"ם ג' סוגר מעגל\ מאת בועז ארד

אחרי 19 שנות שירות בגולני ג' מתמנה למח"ט

אל"ם ג' הוא מפקד חטיבת גולני הנכנס. הוא בן 37, נשוי ואב לארבעה, בוגר בית הספר לפיקוד ומטה והמכללה למלחמה בפנסילבניה, ארה"ב. את שירותו הצבאי החל ג' בגדוד "הבוקעים הראשון" בגולני, ועבר בחטיבה את כל המסלול הפיקודי עד לתפקיד סמח"ט. כמו-כן שירת כמפקד גזרת טול כרם וקלקיליה. באחרונה שב משנת לימודים, וזה עתה סיים את תפקידו כמפקד קורס מג"דים. "תפקיד המח"ט מהווה בעבורי סגירת מעגל" אומר אל"ם ג', "אחרי 19 שנים שבהן שירתתי בחטיבה, מחייל פשוט ועד סמח"ט".
"אני עוזב את גולני בידיים טובות", אומר המח"ט היוצא, אל"ם ארז. "ג' הוא קצין מקצועי, שגדל בחטיבה, ועשה את כל תפקידי הפיקוד בהצלחה מלאה. אני בטוח שהוא יקדם את גולני".
"אי-אפשר להכין חיילים לקראת אירוע כזה"\ מאת בועז ארד

שניים מהחיילים נפגעו בשריפה, מגלה אל"ם ארז, רק בגלל שלא רצו להשאיר ציוד בשטח

"זה אירוע טרגי וחריג מאוד מבחינתנו, בעיקר בגלל שלא היינו מוכנים לקראתו", אומר אל"ם ארז, אחרי השריפה בדרום לבנון שבה נהרגו ארבעה מלוחמי חטיבת גולני. "זה לא כמו אירועים אחרים, שאפשר לתדרך ולהכין את החיילים לקראתם. זה היה צירוף מקרים נדיר שגרם לאבידות קשות. מקרים רבים, כמו מטען או ירי, מתסכלים מאוד, אבל האירוע הזה מתסכל שבעתיים". חמישה חיילי גולני נשרפו למוות וחמישה נוספים נפצעו במהלך הקרב בדרום לבנון בשבוע שעבר. החמישה, סמ"ר אושרי שוורץ ז"ל, סמל שמוטו קסהון ז"ל, סמ"ר אורן זריף ז"ל, סמל ידג שמעון וסמ"ר רועי שוקרון ז"ל, נהרגו כאשר אש סיוע של מסוקים וארטילריה הציתה שריפת ענק במדרון התלול שבו נלחמו עם מחבלים. האירוע החל כאשר כוח מארב של 15 לוחמי גולני מהפלוגה הרובאית של גדוד גדעון הבחין בחוליה של 6 מחבלי אמל הנעה לעברו באזור ואדי בריך. במהלך חילופי האש, שנמשכו יותר מארבע שעות, נהרגו ארבעה מחבלים. מפקד הכוח שזיהה חוליה נוספת בשטח, הזעיק בקשר סיוע ארטילרי וסיוע של מסוקי קרב, ותוך זמן קצר פתחו מסוקי קוברה ותותחים ארוכי טווח בירי לעבר המחבלים. כתוצאה מן הירי, נדלקה הצמחייה היבשה בוואדי והאש התחילה להתפשט במהירות, במרחק של כ-800 מטרים מן הכוח. מהאוויר דיווחו טייסי המסוקים למ"פ כי האש משנה כיוון ומתחילה לנוע לעבר המארב. הלוחמים, שנשארו בשטח כדי לוודא את חיסול החוליה, התחילו להתפנות בפקודת המ"פ רק כאשר הגיעה האש למרחק קצר מן העמדות. בשלב זה, נוצר שרוול אש אדיר במפגש הוואדיות שבו שכב הכוח, והחיילים התחילו להימלט בריצה במעלה המדרון התלול, תוך שהם משליכים חלק מן הציוד הכבד, כדי להקל על הבריחה. הלהבות, שהתקדמו במהירות, אחזו בחלק מן הלוחמים ולכדו אותם בתוכן. חבריהם לכוח חזרו על עקבותיהם והצליחו לחלץ מן התופת שישה פצועים, אולם ארבעה לוחמים נלכדו באש, כשעל גופם תחמושת ורימונים, ונהרגו. מסוקי חילוץ פינו את הפצועים לישראל. "אנחנו למודים אירועים קשים", מסכם ארז. "חשוב גם לזכור, שהושג הישג יפה ושחיסלנו ארבעה מחבלים. הרבה ערכים של גולני באו לידי ביטוי בזמן האירוע. שני חיילים, לדוגמה, נפגעו רק בגלל שלא רצו להשאיר ציוד בשטח. האובדן ילווה את החיילים עוד הרבה זמן, אבל חטיבת גולני מתמודדת עם זה, כמו שהתמודדנו עם אובדן שישה מחיילינו באסון המסוקים".

("במחנה", ‏ 05.09.1997, עמודים 10-13)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
* אל"ם ג' הוא האלוף גדי איזנקוט, סגן הרמטכ"ל.
https://2014-uploaded.fresh.co.il/2...20/94545508.pdf
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 20-02-2014 בשעה 18:09.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 23-02-2014, 19:10
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

מפקד יחידת הקישור ללבנון: כוחו של חיזבאללה נשחק בעימות עם צה"ל\ מאת עמוס הראל

מפקד יחידת הקישור ללבנון, תא"ל ארז גרשטיין, מעריך כי כוחו של חיזבאללה נשחק בתקופה האחרונה, עקב סדרת כשלונות ארוכה בעימותים עם צה"ל. גרשטיין אמר את הדברים אתמול, במפגש עם כתבים במוצב ריחן באזור הביטחון. לדברי גרשטיין, "צה"ל מפגין חזית קשוחה, אחידה, תכליתית. חיזבאללה יודע לעשות את החשבון שלו. במפגש אחרי מפגש בקו המגע, חיזבאללה סופג נפגעים ויש לו קושי למלא את השורות. הוא לא יילך למפגשים האלה. הוא לא יילך לשחוק את עצמו כנגד כוח שהוא לא יכול להתמודד עמו, ואז הוא בוחר לעצמו את השיטות שהוא יכול להתמודד באמצעותן, את מה שיש לו בו יתרון יחסי: ירי טילים נגד טנקים וירי מרגמות". בצה"ל סבורים כי חיזבאללה מתקשה כיום ליצור רצף של תקריות לאורך זמן, כפי שידע לעשות בעבר וכי מספר הנפגעים הגדול פגע ביכולתו. עם זאת, מעריכים, אין הדבר מונע מהארגון לבצע פעולות בודדות שיגרמו נפגעים לצה"ל. גרשטיין אמר כי חיזבאללה איבד כ-40 מאנשיו בעימותים עם צה"ל מתחילת השנה. בתקריות נהרגו ששה חיילי צה"ל. ההערכות בנוגע למספר האבידות של חיזבאללה אינן ודאיות, משום שהארגון נמנע לעתים מלדווח על נפגעיו. רבים מההרוגים נפגעו מחוץ לאזור הביטחון מבלי שחיילי צה"ל ספרו את גופותיהם. לפני כשבועיים העריך אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין, כי חיזבאללה איבד השנה 45 מלוחמיו. גורמים במטה הכללי השמיעו הערכות מעט נמוכות יותר. לדברי גרשטיין, שנכנס לתפקידו לפני כשלושה חודשים אולם שירת בעבר תקופות ארוכות בלבנון, צד"ל נמצא כעת בתקופה טובה. "צד"ל מחובר מאוד לניואנסים הפוליטיים בישראל", אמר. "עכשיו אנחנו בתקופה של רגיעה יחסית".לדבריו, עבר על אוכלוסיית אזור הביטחון גל התרגשות אחרי פרסום יוזמת ישראל לנסיגה מלבנון על-פי החלטה 425 של האו"ם. אולם, היוזמה לדעתו "עושה טוב לאוכלוסייה" משום שהיא כוללת התחייבות לשמירה על שלומה ושלום צד"ל גם אחרי נסיגת צה"ל. מפקד יק"ל אמר עוד כי אין הוכחות שתושבים באזור הביטחון סייעו לחוליית חיזבאללה שהניחה את המטען ממנו נהרגו שני חיילי גולני ליד הכפר חולא בסוף מאי. עם זאת, העריך, ייתכן כי החוליה הסתתרה בבית נטוש בכפר. להערכתו, "יש שיתוף פעולה ספוראדי עם חיזבאללה" והסיוע לארגון יתעצם אם תושבים יקבלו את הרושם שישראל מעוניינת בנסיגה חד-צדדית. בצד"ל משרתים כיום כ-2,500 חיילים. משכורתו של חייל צד"ל - עד 550 דולר בחודש, גבוהה מן הממוצע בלבנון. כ-2,100 מתושבי אזור הביטחון עובדים בישראל וביק"ל מנסים להעלות את מספרם ולהשווותו למספר חיילי צד"ל. הפער הכלכלי לטובתם של תושבי אזור הביטחון, נשמר בהשוואה לתושבי לבנון. רמת החיים באזור הביטחון נחשבת גבוהה בכ-50%. באחרונה, עושה ממשלת לבנון מאמצים רבים להקשות על חיי תושבי אזור הביטחון - באמצעות עיכובם במעברים צפונה ועל ידי סירוב לאפשר לחלקם להיכנס לתחומה.כמו כן המודיעין של צבא לבנון מפעיל לחץ רב על תושבים באזור הביטחון, בניסיון לגייסם כמודיעים. ("הארץ", 09.06.1998)



אלפים ליוו את תא"ל גרשטיין למנוחות; אלוף אשכנזי: האמנו שלו זה לא יקרה\ מאת עמוס הראל

תת-אלוף ארז גרשטיין, מפקד יחידת הקישור ללבנון שנהרג ביום ראשון בפיצוץ ליד חצביא, הובא למנוחות אתמול אחר הצהריים בקיבוץ רשפים. לקיבוץ שבו גדל גרשטיין, בעמק בית-שאן, הגיעו אתמול אלפים רבים כדי להשתתף בהלוויה. היו שם, בין היתר, בני משפחתו, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון, משה ארנס, יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, ראש מפלגת המרכז, יצחק מרדכי, הרמטכ"ל, שאול מופז ומרבית אלופי צה"ל. כן השתתפו בהלוויה חברי רשפים, אנשי מושב היוגב שבו הקים גרשטיין את ביתו לפני שלוש שנים ומאות חיילים שעליהם פיקד גרשטיין במהלך שירותו, בחטיבת גולני וביחידת הקישור ללבנון. ששה תתי-אלופים נשאו את ארונו של גרשטיין, עטוף בדגל הלאום. מחצביא בלבנון, העיירה שלידה נהרג, הגיעה משלחת של מנהיגים דרוזים ומירקא בגליל, כפרו של נהגו, רס"ב עימאד אבו-ריש, הגיעו בני משפחתו של הנהג שנהרג לצדו של גרשטיין. אחותו של גרשטיין, עופרה, אמרה בהספד קצר שנשאה בשם המשפחה: "לא האמנתי שנגיע לרגע הזה. לא הגיע לך. היית יותר בן-אדם מהרבה אנשים. הארץ הזו איבדה אוהב אדמה אמיתי ואת הלוחם הטוב ביותר שלה, אני פשוט איבדתי אח". נציג "צוות ארז", הצוות הראשון שעליו פיקד גרשטיין, כמ"מ צעיר בסיירת גולני בתחילת מלחמת לבנון, אמר: "הלכנו אחריך, גם בקרב, בוטחים. פגשנו בצבא הרבה מפקדים, אבל לא מפקד כמוך - ישיר, מקצועי, צנוע ונעים הליכות. כולנו, צוות ארז, החיים והמתים (ארבעה מאנשי הצוות נהרגו מאז) אוהבים אותך. אתה המפקד שלנו. נצדיע לך לעד". אלוף פיקוד הצפון, גבי אשכנזי, אמר: "תמיד האמנו שלארז זה לא יקרה". לדבריו, "ארז שבה את העין בהצטיינותו ואת הלב באישיותו. בעיני, היית אחד ממפקדי השדה הטובים ביותר שפגשתי. מתחת למעטה הציניות, היית אדם רגיש. אדם שפיו ולבו שווים, חף מכל פוזה". הרמטכ"ל אמר כי ביקר ביק"ל לפני שבועות אחדים. "כשהסתיים הביקור, אמרתי שהתרשמתי מאוד מהדרך שבה אתה (ארז) מפקד על הגזרה המורכבת שהופקדה בידך בתבונה, באומץ ובדוגמה אישית". מופז אמר כי "כל אם בישראל היתה בוחרת בארז לפקד על בנה". שר הביטחון ארנס אמר כי פגש בגרשטיין באחרונה, עם כניסתו מחדש לתפקידו במשרד הביטחון. "התרשמתי מהאיש, מהמפקד, מבהירות המחשבה שלו, מאיתנות הרוח, ממסירותו למשימה, מביטחונו העצמי", ציין. ארנס אמר כי "מתנהל דיון ציבורי על הדרך הטובה ביותר להבטיח את שלום תושבי הגליל. זהו ויכוח לגיטימי. אנחנו חייבים לעצמנו תשובה: האם אנו עושים את כל מה שצריך להגנת יישובי הצפון, תוך צמצום עד למינימום של סיכון חיילינו". ("הארץ", 03.03.1999)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 23-02-2014, 23:39
  kutykuty kutykuty אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.01.09
הודעות: 211
כמה חידות על ארז ז"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

כשהייתי באימון מתקדם, היה ארז ז"ל מג"ד 17 - האימון המתקדם של המקבילים החומים.
מהר מאוד התחילו להגיע הסיפורים מהחברים שם:

אוהלי הצוות נלקחו, והחיילים חזרו לאוהלי סיירים.
רצועות הנשק נלקחו, וכל החיילים הסתובבו עם הגליל בידיים.
הארפיגי'סטים קיבלו פצצות דמה, ונדרשו להסתובב עם המטול על הכתף, כולל פצצת הדמה.
ועוד כיוצא באלה.
אם אתם חושבים שהחבר'ה כעסו או שנאו את גרשטיין - אתם טועים. כולם העריצו אותו בטירוף, כולל הגדודים של החטיבות האחרות.
עכשיו חידה:
מה היתה תשובתו של גרשטיין לשאלה ששאל את החיילים בשיחת הפתיחה של האימון המתקדם, בעודו אוחז את הגלילון שלו בידו: "למה זה נועד?"
ועוד אחת:
מה אמר גרשטיין בשיחת חטיבה כאשר גולני נערכה לכניסה לשכם במהומות הכותל?
רמז: התשובות דומות, וממש לא PC..
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 24-02-2014, 00:26
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי kutykuty שמתחילה ב "כמה חידות על ארז ז"ל"

מקריאה בביוגרפיה אודותיו "תמצית געגוע" אני מנחש שהמוטו היה שהנשק נועד להרוג, ושהוא וחייליו יוצאים להרוג. לוחמנות, תוקפנות ונחישות הינן תכונות חיוניות ללוחם ומפקד. נאומים מסוג זה נועדו בכדי להלהיב חיילים וזה אכן מפשט את המשימה, אבל לא הייתי מבלבל בין הפוזה והדאווין שהקרין כדי לנטוע ביטחון בלוחמיו ופקודיו, לבין תאוות רצח כזו או אחרת. האחד חיובי ונחוץ ללחימה והכשרת הלוחם, השני מיותר ולדעתי, ממה שקראתי ושמעתי על האיש, כזה הוא לא היה. יהיה זכרו ברוך.
נ.ב
גדוד 17 הינו גדוד בחטיבת ביסלמ"ח, כלומר חלק מבית הספר למ"כים חי"ר. בעבר היה שייך לחטיבת גולני כגדוד קורס המ"כים שלה. למיטב ידיעתי כבר כשגרשטיין ז"ל, פיקד על הגדוד היו החניכים בקורס מכלל יחידות החי"ר באופן מעורב.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 24-02-2014 בשעה 00:31.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 24-02-2014, 01:07
  kutykuty kutykuty אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.01.09
הודעות: 211
אתה טועה...
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "מקריאה בביוגרפיה אודותיו..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי marloweperelab89035
נ.ב
גדוד 17 הינו גדוד בחטיבת ביסלמ"ח, כלומר חלק מבית הספר למ"כים חי"ר. בעבר היה שייך לחטיבת גולני כגדוד קורס המ"כים שלה. למיטב ידיעתי כבר כשגרשטיין ז"ל, פיקד על הגדוד היו החניכים בקורס מכלל יחידות החי"ר באופן מעורב.

ידיעתך אינה נכונה. כשגרשטיין פיקד על 17 היו גדודי ביסלמ"כ/ביסל"ח/ביסלמ"ח (השמות התחלפו באותה תקופה במהירות. לא זוכר איך קראו לזה אז, נדמה לי שביסלמ"כ, כי מאוחר יותר עם החלפת השם הוחלף גם התג) גדודי אימון מתקדם (או כמו שזה נקרא בהתחלה "קורס מכ'ים בסיסי" או "קמ'ב") שאליהם הגיעו טירוני כל חטיבות החי"ר (למעט הנח"ל) כשהפלוגה עוברת כמו שהיא, עם הסגל שלה, לביסלמ"כ. גולני לגדוד 17, הצנחנים לגדוד 450, וגבעתי לגדוד 906. בסוף האימון המתקדם היה נערך טקס גדול של כל החטיבות ביחד.
אגב באותה תקופה טירוני השייטת היו עושים טירונות בבא"ח אדם עם סגל של 450, ואז מגיעים ג"כ לאימון מתקדם ב-450 עם הצנחנים.
קורס המכ"ים, או כמו שהיה נקרא אצל החבר'ה "קורס סמלים", אכן כבר היה במתכונת מעורבת בתקופה זו, למעט בזמן שבוע הנגמש"ים שאז היו כל הגולנצ'יקים מגיעים לגדוד 17 כדי להתאמן עם האכזריות.
הסיפור שלי על גרשטיין מתייחס לאימון המתקדם של גולני.

נערך לאחרונה ע"י kutykuty בתאריך 24-02-2014 בשעה 01:25.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 27-02-2014, 10:11
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
הכתבה "בחור כארז", במחנה, 20.02.2004.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(מתוך הכתבה "בחור כארז", במחנה, 20.02.2004, עמודים 18-19)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(מתוך הכתבה "בחור כארז", במחנה, 20.02.2004, עמודים 19-20)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(מתוך הכתבה "בחור כארז", במחנה, 20.02.2004, עמודים 20-21)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(מתוך הכתבה "בחור כארז", במחנה, 20.02.2004, עמוד 21)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(מתוך הכתבה "בחור כארז", במחנה, 20.02.2004, עמוד 22)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 27-02-2014 בשעה 10:19.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 28-02-2014, 14:11
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
ההספד שנשא אלוף פצ"ן דאז, גבי אשכנזי, ב-30 למות גרשטיין
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/239/011.html

קץ לאגדה: גבי אשכנזי על תא"ל ארז גרשטיין
"כל יום כואב את אי היותך ורוצה להימחק ממניין הזמן, וכל לילה קורא לך לשוב אלינו ונותר ללא מענה". אלוף גבי אשכנזי, מרץ 1999, רשפים
אין לך מושג, ארז, כמה אתה חסר לנו.
עברו שלושים ימים ושלושים לילות מאז נפרדנו ממך כאן, וכל יום בשלושים, יום חסר הוא בלעדיך, ובכל לילה בשלושים אתה שב לפקוד את החלום, את הדימיון, את ה"הלוואי" ואת ה"מי ייתן‭."‬ כל יום כואב את אי-היותך, ורוצה להימחק ממניין הזמן, וכל לילה קורא לך לשוב אלינו, ונותר ללא מענה. וכך כבר שלושים ימים ולילות, ואין קץ לעצב ולגעגועים, ואין מנוח מן המחשבות הקשות, המענות והמעיקות. אם בארזים נפלה השלהבת, מה נעשה אנו? שבנו אל שגרת היום בצפון שלנו, זה הצפון שבו ידעת את מיטב ימיך, אך בו גם פגשת את מותך. זה הצפון הסוער, שתמיד ידעת למדוד לו מידה כנגד מידה - רעש תמורת רעש, פרץ תמורת רעם, נחישות תמורת קושי, אומץ תמורת איום. ומי יעמוד תחתיך היום, וימדוד לנו בדייקנות, בדעת, ביושר וללא חת, את המידה הדרושה לקיומנו כאן?
אין לך מושג, ארז, כמה אתה חסר לנו.
כעשרים שנה של רעות חילקנו בינינו, אתה ואני. היסטוריה שלמה נרקמה מאז ימינו בבופור, מאז סיירת גולני, מאז החטיבה המזרחית בלבנון ועד הפרק האחרון ביק"ל. הלכתי תמיד צעד קטן לפניך, אך לא הייתי צריך להביט לאחור כדי לדעת שאתה שם - עוצמת נוכחותך תמיד פרצה את גבולות גופך, וטבעה בחותם קרינתה את סביבה לגובה ולעומק. צל ענק הטלת על האדמה, וגובהו כגובה כל התקוות והכיסופים, האפשריים והבלתי אפשריים גם יחד.

"חלל ריק במקום שפעם היה מלא בהבטחתך הגדולה"
זו הייתה מעלתך, וזה היה היופי שלך שאין שני לו, גודל רוח ושיעור קומה, שצפונה בהם הבטחה גדולה. הבטחה לימים טובים יותר, הבטחה לחיים שלמים של שלום, הבטחה לעשרות עצי זית שנטעת, הבטחה לקן משפחתי חם, הבטחה לגפן ולתאנה, הבטחה לברכת האדמה והנפת העומר. תפארת האדם הישראלי ומיטב תנובת הארץ התגלמו בך, וכמאמר המשורר, "יותר מזה אנחנו לא צריכים‭."‬ ועכשיו נשארנו עם ההבטחה לבדה. ידינו ריקות, מקום גופך בינינו ריק, צילך חסר, ואבן שוכבת תחתיו. נותר במקומך חלל ריק, שפעם היה מלא בהבטחתך הגדולה, מלא נעורים שפרחו, מלא בתקוות שהמריאו, והפכו בחטף לאפר ועפר. "הידעו הדמעות מי שפכן, וידעו הרגבים מי הפכם‭,"?‬ אלה הרגבים שאהבת לא רק בסערת שדה הקרב, אלא גם בתקוות השלום; אלה הרגבים שידעו את ידיך הנוטעות, הגוזמות, המטפחות שתילים ברוך. עכשיו אלה הרגבים החובקים את גופך, וחושבים כי האדם עץ השדה. ואנחנו כבר לא נחבק אותך. אין לך מושג, ארז, כמה אתה חסר לנו. כאן במקום מנוחתך האחרון, קשה ולא נתפשת היא מנוחתך. תשעים ותשע נשמות אמרו שיש לך. כמה בזבזנים היינו כמה לא השגחנו שעם כל יום, עם כל סכנה, עם כל הסתערות, עם כל חירוף נפש - מסרת עוד אחת מנשמותיך, והחשבון הלך והצטרף, הלך והתעצם, עד שלאגדה שלך בא הקץ.
אתה שהיית "ארז ללא הפסקה‭,"‬ ארז ברצף ובדהרה, ארז "חסין אש‭;"‬ אתה שהיית מתוח, דרוך כקפיץ ואצור אנרגיה לוהטת; אתה שלא ידעת חופשה מהי, ושלילות נטולי שינה לא הכריעו אותך; אתה שרוח המרחבים ושטח פתוח נשבה בצווארונך; אתה ששעטת בשצף-קצף מסחרר אל החיים, אל הסכנה, אל העתיד; אתה בעל תשעים ותשע הנשמות‭...‬ באת אל מנוחתך.
"חיית את חייך, ומצאת את מותך בתנאים שלך"
האוויר סביבך תמיד רטט בהתרגשות, לידך ידע כל אחד - פחות מביצוע מושלם, פחות מהשקעה מוחלטת, פחות מפתרון מקורי ונועז, לא יתקבל. לא אצל ארז. פצוע לא יישאר בשטח, משימה לא תישאר חסרה. מעולם לא עצרת באדום, תמיד מצאת איגוף, עיקוף, סיבוב, ודרך לחזור אל מול פני האש. לא היה ויתור שוויתרת לעצמך, והרווחת ביושר גמור את האגדות שנרקמו סביב החיילות המופתית שלך. ועכשיו באת אל מנוחתך. כאן כבר אין תנועה ואש. כאן נעצר הזמן, וכל השעונים עומדים מלכת. כאן מלכות הדממה ושנת נצח.
כאן כבר לא תקפיץ אותנו בקריאות "נתקלנו!" ו"קדימה!" ו"אחריי!‭."‬בנאמנות גמורה אליך, לא נוכל להעמיד פנים. מעולם לא הרשית לזייף - לא בחיים, לא באימונים, לא בתרגולת, ולא תחת אש. ביושר גמור, שאתה ראוי לו בכל המובנים, אני אומר כיום, אינני בטוח שיש נחמה.
הנה קרב ובא חג הפסח, ובעוד לילה אחד יפרוש את כנפיו על כל בית ישראל, גם על ביתך, ארז, על הוריך האבלים, על הרטל ועל עומר שלך. על חייליך בצפון, משני עברי הגבול, על כל מטע וכרם השומרים את הד צעדיך ואת צליל קולך. ואנחנו צריכים לומר, ככתוב בסדר הפסח, פסוקים של מסורת ארוכה ומנחמת ולדעת שיש בהם דברים שכבר אין להם תקנה. "והגדת לבנך‭,"‬ כתוב שם. ומי יגיד לבנך, ארז? אתה לבנך כבר לא תגיד, ואיך נאמר את הפסוק הזה בלי לחנוק את הדמעות - ולבכות אתה לא בדיוק הרשית. רק פסוק אחד נותר מדויק להפליא, נכון ומחודד ופוצע, "הלילה הזה כולו מרור‭."‬ שלום לעפרך, ארז. אין לנו עוד כמוך, אבל אתה חיית את חייך, ומצאת את מותך בתנאים שלך, לפי כללים שעיצבת במו ידיך, בלי פשרות ובלי הנחות, בסופה ובסערה עד הסוף. אולי יש בזה מעט נחמה, אבל לא הרבה. אין לך מושג כמה אתה חסר לנו.
(באתר nrg מעריב, 8 במאי 2011)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 05-03-2014, 13:16
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
קטעים מתוך הכתבה "ארז" לזכר תא"ל גרשטיין ז"ל, "במחנה", 18.03.1999
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(מתוך הכתבה "ארז" מאת יטבת פייראיזן ואיה טנצר, "במחנה", 18.03.1999, עמוד 20)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(מתוך הכתבה "ארז" מאת יטבת פייראיזן ואיה טנצר, "במחנה", 18.03.1999, עמוד 21)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 16-03-2014, 11:15
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 28-09-2014, 10:14
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
תא"ל ארז גרשטיין ז"ל - רעות אמיתית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

http://dover.idf.il/IDF/console/art...725&lang=hebrew

תא"ל ארז גרשטיין ז"ל - רעות אמיתית

אתמול (ה') נערך יום עיון לזכרו של מפקד היק"ל (יחידת קישור לבנון) לשעבר, תא"ל ארז גרשטיין ז"ל, בסימן "מוסר לחימה". תא"ל גרשטיין נהרג בפברואר 1999 כאשר השיירה בראשה נסע עלתה על מטען בדרכה חזרה מביקור אבלים אצל משפחתו של איש צד"ל בכפר שובא בדרום לבנון. יחד עם תא"ל גרשטיין נהרגו נהג הרכב, הקשר וכתב שהתלווה לנסיעה.

יום העיון נערך במעמד אלוף פיקוד צפון, האלוף בני גנץ, ומפקד חטיבת גולני, אלוף משנה משה (צ'יקו) תמיר. תא"ל גרשטיין החל את שירותו כחייל בחטיבת גולני ובמהלך שירותו הצבאי מילא שורה של תפקידים שונים ומגוונים במערך השדה בצה"ל.

בחטיבת גולני מקפידים לשמר את המורשת של תא"ל ארז גרשטיין באמצעות כנסים וימי עיון. "כל טירון שמגיע לחטיבה עובר 'מורשת קרב' הכוללת את הדרך של ארז בחטיבה והערכים אותם קידם", אמר אתמול לאתר צה"ל מח"ט גולני. אל"מ משה תמיר שירת תחת ויחד עם תא"ל גרשטיין בתפקידים רבים בצה"ל.

תא"ל גרשטיין היה אחת הדמויות הבולטות והססגוניות ביותר שידע צה"ל במהלך הלחימה בלבנון. במסגרת זו הוא היווה חלק נכבד מהוואי החיים של החיילים בלבנון. "משך שנים סיפרו אודותיו אגדות וחיקו אותו - בין אם מדובר בצורת הדיבור שלו ובין אם מדובר בדרך בה אחז בנשק - דברים שהפכו לנחלתם של החיילים בלבנון בפרט, ובצה"ל בכלל", הוסיף מח"ט גולני.

"בתקופת תא"ל גרשטיין נקבעו נורמות ששימשו את הצבא בלחימה בלבנון שנים ארוכות. הוא הכתיב את טכניקות הלחימה באופן שהללו חילחלו לכל הדרגים בצבא ולמעשה הוא גילם את הצד החיובי של היכולת המבצעית של צה"ל".

"החסר של ארז", אומר מח"ט גולני, "מורגש בשל התכונה שלו לשחות נגד הזרם. הוא היה עמוד תמיר נטוע בקרקע המתבונן לעבר האופק והיה סוחף אחריו בדרך זו לא רק את החיילים והמפקדים בסביבתו אלא גם את המערכת הצבאית כולה".

לבסוף מסכם מח"ט גולני: "ארז התאפיין בדבקות במשימה ובעקביות. את הנורמה 'אחריי' הוא הטמיע בכל תחומי החיים. כמו כן לצד המקצועיות וההתקפיות, 'מוסר הלחימה' היה קרוב מאוד לליבו. אולם התכונה המאפיינת אותו ביותר היא "רעות אמיתית". הוא חסר לי ואני יודע שהוא גם חסר למפקדים רבים בצבא שנהנו מהיצירתיות ומהאיתנות שלו".
("אתר צה"ל", 09.03.2003)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 25-12-2014, 00:11
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
אני מסכן את החיים שלי. מותר לי לתקוף את אלה שהופכים את הסיכון מוחשי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

("אני מסכן את החיים שלי. מותר לי לתקוף את אלה שהופכים את הסיכון מוחשי" מאת יואב לימור, מעריב מוסף שבת, 12.06.1998, עמוד 8)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 28-02-2015, 12:59
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
המפקד שהיה לאגדה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"



המפקד שהיה לאגדה





המפקד שהיה לאגדה\ מאת ירון דרוקמן
מטען שהטמינו מחבלי חיזבאללה ב-28 בפברואר 1999 גרם למותם של תת-אלוף ארז גרשטיין, רס"ב עימאד אבו-ריש, סמ"ר עומר אלקבץ וכתב "קול ישראל" בצפון אילן רועה. גרשטיין היה מפקד נערץ ואלוף הפיקוד דאז אשכנזי ספד: "הוא היה אחד המפקדים הטובים שצה"ל ידע"

28 בפברואר 1999. פיצוץ רב עוצמה החריד סמוך ל-12:00 בצהריים את שיירת המכוניות המוסוות של צה"ל ליד הכפר כאוכבא, בדרום לבנון. מכוניתו של מפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), תת-אלוף ארז גרשטיין, שנסעה בראש השיירה שחזרה מביקור בביתו של איש צד"ל שנהרג, נפגעה. לחיילי הכוח שהגיעו למרצדס המוטלת בצד הדרך לא היה מה לעשות. פרט לגרשטיין, נהרגו בתקרית רס"ב עימאד אבו-ריש, סמ"ר עומר אלקבץ וכתב "קול ישראל" בצפון אילן רועה.

הארבעה יצאו באותו יום ממטולה לכפר חצביא, שם ביקרו את לוחמי הגדוד הדרוזי של צה"ל. משם נסעה השיירה לכפר שובא, לביקור ניחומים בביתו של איש מנגנון הביטחון של צד"ל. סמוך לשעה 12:00 בצהריים השיירה הייתה בדרכה חזרה לגבול ישראל. כ-300 מטר מעמדת האו"ם סמוך לכאוכבא התפוצץ מטען רב עוצמה, שהוסווה כסלע.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905038/590499701000100490427no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905035/590500001000100490363no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905034/590500101000100490256no.jpg]
שיירה קודמת של מפקד היק"ל שצילם אביהו שפירא (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

הגישה לנפגעים הייתה קשה משום שחיזבאללה מילכד את השטח כולו. למקום הוזעקו כוחות של חיל הנדסה, שגילו במקום שני מטענים נוספים שלא התפוצצו. חילוץ הנפגעים התבצע כשמחבלי חיזבאללה ירו ללא הפסקה פצצות מרגמה לעבר האזור.

אלוף פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי, אמר: "איבדנו ארבעה לוחמים, ארבעה חברים. אתם מכירים את כולם - את תת-אלוף ארז, האהוב על כולם, מפקד חי"ר ולוחם, מהטובים שצה"ל ידע. הנהג המאבטח עימאד שהיה כרגיל ליד ארז. הקשר עומר, והכתב - ידידינו וחברנו אילן רועה, שכולנו היינו רגילים לראות אותו בתדריכים".

בצה"ל ידעו כי מפקדי היק"ל היו מטרה מספר אחת של חיזבאללה בדרום לבנון. ארגון הטרור הלבנוני ראה בהם את האחראים לגיוס לוחמי צד"ל. הם אלה שהיו מופקדים על הכשרת צבא דרום לבנון, על שיבוצו במערך רצועות הביטחון והפעלתו במשימות מיוחדות. במונחי חיזבאללה, מפקדי יק"ל היו למעשה בעלי הבית ברצועת הביטחון. הרמטכ"ל דאז, שאול מופז, נשאל האם חיזבאללה ידע שגרשטיין נמצא במכונית, כיוון שבערוץ הטלוויזיה של הארגון שודרו קטעים ערוכים על אודותיו. מופז אמר כי זהו צירוף מקרים ולא מדובר בהתנקשות מכוונת.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905033/590500201000100490341no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905032/590500301000100490335no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905030/590500401000100490298no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905028/590500601000100490532no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905029/590500501000100490845no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

בעקבות התקרית הקשה התקיים דיון ממושך בקבינט הביטחוני, אולם בסיומו לא התקבלה החלטה מעשית. בדרג המדיני אמרו כי אין בכוונתם לשנות את דרכי התגובה לפעילות חיזבאללה או לפתוח ב"מבצע מתגלגל". כמה מהשרים נדהמו לגלות כי לחיזבאללה לא היו כמעט נפגעים בתקיפות חיל האוויר. "למה, לעזאזל, הם חופרים עמדות ולא חופרים קברים?", שאל בזעם אחד השרים. בתגובה לפיגוע וגם לירי קטיושות לעבר יישובי גבול הצפון, תקפו מטוסי חיל האוויר ארבעה יעדים של חיזבאללה. היעד המרוחק ביותר היה מפקדה של ארגון הטרור הלבנוני בבעל-בק שבבקעת הלבנון. אזור התקיפה היה מוגן על ידי סוללות טילים סוריות, אך אלה לא ניסו לפגוע במטוסי צה"ל.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905037/590499801000100490314no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905036/590499901000100490421no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905020/590501101000100490440no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905021/590501001000100490463no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

ההרוגים


תת-אלוף גרשטיין (39) שירת בתפקידים רבים בחטיבת גולני. הוא פיקד, בין השאר, על סיירת גולני, שבשורותיה נפגע כלוחם במהלך מלחמת לבנון הראשונה. הוא פיקד על גדוד בגולני ועל החטיבה כולה, וכן על החטיבה המזרחית ביחידת הקישור ללבנון. שנה לפני שנהרג קיבל את הפיקוד על היק"ל. הוא נחשב עד היום לאחד המפקדים המיתולוגיים בגולני ולוחמים ביחידה גדלו על דמותו. "ארז היה אדם על הכיפאק, שלא ידע מהו פחד ומהי סכנה", אמר אביו רפאל כמה שעות לאחר שבנו ארז נהרג. "עם ארז אי אפשר היה לדבר על סכנות. הוא יכול היה לבצע תפקיד אחר מזה שבו נהרג, אבל הוא רצה בתפקיד הזה, והמפקדים רצו אותו שם, כך שזה התאים לכולם. ארז לא חשש על עצמו, אבל הסיוט שלי התגשם. את התמונה הקשה הזו ראיתי כל לילה במשך 17 שנים".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905027/590500701000100490735no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905016/590501301000100490721no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905022/590500901000100490411no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905015/590501401000100490418no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

רס"ב עימאד אבו-ריש (34) מירכא היה הנהג של מפקדי היק"ל. אחותו סיפרה כי שאלה אותו כמה ימים לפני שנהרג: "עימאד, מה יהיה איתך?" והוא ענה "אל תדאגי, אני צמוד למפקד היק"ל ויש לנו אבטחה. עובדה שעד עכשיו הייתי הנהג של כמה מפקדי יק"ל וכלום לא קרה".

אביו של הקשר, סמ"ר עומר אלקבץ (22), אמר כי בנו התעקש לשרת בלבנון. "הוא שירת בפלס"ר גולני ורגליו נפגעו", אמר האב אבי. "הוא עבר ניתוח ברגל אחת ודחה את הניתוח ברגלו השנייה כדי לחזור בלבנון. 'אתה לא מבין אבא', הוא ניסה להסביר פעם, 'מישהו צריך לעשות את העבודה בלבנון'".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/27/5905018/590501201000100490293no.jpg]
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

העיתונאי אילן רועה (32) סיקר במשך כמה שנים את אזור גבול הצפון ודרום לבנון. אשתו שרון סיפרה: "אילן היה תמיד הראשון שידע מה קורה בלבנון וכל הבית התנהל סביב האירועים האלה. הוא אמר שהחיילים עושים את העבודה ולכן צריך להמשיך ולהיות בדרום לבנון. כשגרונה נחנק מדמעות הודיעה המגישה כרמית גיא ביומן החדשות על מותו של אילן רועה. מנהל קול ישראל דאז, אמנון נדב, ספד: "לפני כמה חודשים דיברתי עם רועה על האפשרות שיעבור לתפקיד מרכזי, לאחר שעבר בהצטיינות את שלב הלימודים בשטח. אלא שלהפתעתי, רועה הודיע שהוא מעוניין לבנות את ביתו בצפון. בדרך כלל, כתבי השטח שואפים לנוח מהכוננות המתמדת, אבל שמחתי שיש עדיין עיתונאים כמו רועה".

דרכו האחרונה של המפקד הנערץ


אלפים ליוו למנוחת עולמים את תת-אלוף גרשטיין בבית העלמין בקיבוץ רשפים בעמק בית שאן. "אגדה עוד בחייו", כינה שר הביטחון דאז משה ארנס את ארז בהלוויה. "לא היה קץ להתרשמותי ממנהיגותו ומיושרו של המפקד המוכשר". הרמטכ"ל מופז הזכיר את בנו התינוק של ארז. "ארז, חבריך לוחמי צה"ל יספרו לו שהפחד היה ממך והלאה, שהיית אדם נדיר בנוף ארצנו. ארז נועד לגדולות. כל אב ואם בישראל היו בוחרים במפקד כמו ארז, שיפקד על בניהם". אלוף פיקוד הצפון אשכנזי ספד: "לפני 17 שנה נכנס ארז ללבנון בפעם הראשונה. הוא היה אז חייל בן 21, בדרכו לכיבוש מוצב הבופור. ביום ראשון האחרון, 17 שנה אחרי, שבועיים לפני יום הולדתו ה-39, השיג אותו המטען הקטלני".

אהוד ברק, הרמטכ"ל לשעבר ומי שנבחר לראש הממשלה כמה חודשים לאחר התקרית, כתב טור פרידה מארז.
"תת-אלוף ארז גרשטיין היה קודם לכל לוחם נחוש ואמיץ", כתב ברק. "ארז בלט יותר ככל שהמצב היה קשה יותר. מפקד יצירתי אמיץ, נחוש וחותר למגע. מפקד שחיפש תמיד פתרונות יצירתיים, לא שגרתיים ולא מצמץ בפני הסיכונים ההכרחיים בכל פעולה נועזת. ארז היה ביקורתי מאוד כלפי עצמו ובוטה לעתים כלפי מפקדיו. תמיד נתן גיבוי מוחלט לפקודיו". את גרשטיין החליף בתפקיד תת-אלוף אלי אמיתי, שכיהן כממלא מקום עד שמונה מפקד קבוע ליחידה.

ביוני 1999 מונה תת-אלוף בני גנץ למפקד היק"ל והוא כיהן בתפקיד עד פירוק היחידה לאחר נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000. רב-אלוף גנץ סיים החודש את תפקידו כרמטכ"ל ה-20 של צה"ל.

("ynet", פורסם בתאריך 28.02.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 28-02-2015 בשעה 13:04.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 22-04-2015, 22:11
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
הרמטכ"ל לשעבר על החבר שנפל: "ארז נהרג כמו שהוא חי - כלוחם"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

הרמטכ"ל לשעבר על החבר שנפל: "ארז נהרג כמו שהוא חי - כלוחם"\ מאת עודד בן עמי

הרמטכ"ל לשעבר על החבר שנפל: "ארז נהרג כמו שהוא חי - כלוחם"\ מאת עודד בן עמי
מסלול השירות של הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל, גבי אשכנזי, החל כשהתגייס והיה ללוחם בחטיבת גולני, מג"ד ומפקד החטיבה, מפקד יחידת הקישור ללבנון ומפקד פיקוד הצפון. ביום הזיכרון הוא משרטט קווים לדמותו של פקודו וחברו, תא"ל ארז גרשטיין ז"ל, שנפל בדרום לבנון בפברואר 1999
ב-28 בפברואר 1999 נהרג תת-אלוף ארז גרשטיין ז"ל, לשעבר מפקד חטיבת גולני, ממטען צד של חיזבאללה בעת סיור שערך בדרום לבנון. חברו ומפקדו, הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף (מיל') גבי אשכנזי, סיפר בריאיון ל"שש" עם עודד בן-עמי על האיש שנצרב בזכרונו ובליבו.

"ההיכרות הראשונה שלי הייתה כשהוא היה סגן-משנה, מפקד צוות בסיירת גולני במלחמת לבנון הראשונה.אני פיקדתי על הקרב כסגן מפקד החטיבה בבופור וארז היה שם. ארז עבורי היה מקור לגאווה. אין דבר שמצער אותי מהעובדה שהוא לא המשיך איתנו ואין לי ספק למשל שהוא היה מגיע לשולחן המטכ"ל והיה מתמודד על ראשותו".

אשכנזי נזכר בדמותו של המפקד המוערך, ואמר כי "היה בו כישרון מנהיגותי יוצא דופן. זה נבע קודם כל מאישיותו: הייתה בו כריזמה והוא היה משכמו ומעלה - גם מבחינה גופנית. ארז הצליח בקלות יחסית לרכוש את אמון החיילים".

"ארז תמיד הגדיר את עצמו כלוחם ותפקידו של לוחם הוא להרוג את האויב", הוסיף הרמטכ"ל לשעבר. "ארז נהרג כמו שהוא חי - על אדמת אויב, בראש חייליו, בלחימה. הייתה בו סגולה שלא כולם ניחנו בה וסופרו עליו אגדות עוד בחייו".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.mako.co.il/2015/04/21/627843pic_B.jpg]

"

"התקשרתי לארז והוא לא ענה. סגנו דיווח לי שרכבו עלה על מטען"


אחת העובדות הידועות לגבי תא"ל גרשטיין היא שבמשך כל שירותו בצה"ל הוא נהג לאחוז את נשקו - ללא רצועה. "אני עד עכשיו זוכר את התנוחה - "שתי ידיים בידית האחיזה", אמר אשכנזי. "הוא תמיד אמר שחייל צריך לאחוז את הנשק בידיו. עוד המצאה שלו: הרשת על כובע הפלדה. הוא הטביע חותם. אנשים חיקו אותו".

במהלך הריאיון הוא נזכר ברגע שבו קיבל את המרה שבבשורות על נפילתו של חברו הטוב. "נסעתי לביקור במעלות וקיבלתי דיווח ששיירה בגזרה המזרחית עלתה על מטען", הוא סיפר בכאב. "לא חשבתי שמדובר בארז. אחרי כמה דקות התקשרתי אליו והוא לא ענה. כבר אז עלתה בי המחשבה שאולי מדובר בו. כמה דקות לאחר מכן, סגנו, שהיה איתו בסיור - דיווח לי על כך שהרכב עלה על מטען של חיזבאללה".

במהלך שירותו בצה"ל הקים ארז גרשטיין ז"ל יחד עם רעייתו את ביתו במושב היוגב שבעמק יזראל. "לארז הייתה תקופה ארוכה מאוד של רווקות", ציין אשכנזי. "הוא התחתן רק כשהיה מח"ט גולני, עם אישה מדהימה. נולד להם בן מקסים ששמו עומר- שהיה מקור אושר בלתי רגיל עבורו".
(
"חדשות 2", פורסם בתאריך 21.04.2015)

_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 04-05-2015, 10:54
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
מאות עלו לקברו של תא"ל ארז גרשטיין בקיבוץ רשפים, כתבה מ-2009
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...04/40131184.pdf
מאות עלו לקברו של תא"ל ארז גרשטיין בקיבוץ רשפים\ מאת עמוס הראל
מאות בני משפחה וחברים לנשק עלו היום (חמישי) לקברו של תת-אלוף ארז גרשטיין בקיבוץ רשפים בעמק בית שאן, במלאת עשר שנים למותו. גרשטיין, ששימש כמפקד יחידת הקישור לדרום לבנון, נהרג בפיצוץ מטען חבלה שהניח חיזבאללה לשיירה שלו, באזור הביטחון.
היום קיים פיקוד הצפון יום עיון לזכרו. מפקד חטיבת גולני, אל"מ אבי פלד, אמר כי "ארז היה אגדה כבר בחייו. הוא ייצג עבור החטיבה מנהיגות, אומץ וקור רוח". אלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, אמר כי "בדרך הצבאית של ארז שזור סיפורו של דור בלבנון". אייזנקוט הוסיף כי גרשטיין עבר בלבנון בכל התפקידים, ממפקד צוות בסיירת גולני בקרב הבופור ב-1982 ועד מפקד יק"ל ב-1999.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/daily/D260209/245kazin.jpg]

גרשטיין.
("הארץ",
26.02.2009)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 04-05-2015 בשעה 10:59.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 04-05-2015, 19:58
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
אל"מ א’ מח"ט גולני, דיוקן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי longbow82 שמתחילה ב "ארז גרשטיין"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(הכתבה "אל"מ א’ מח"ט גולני, דיוקן" מאת אביחי בקר, "מעריב" מוסף שבת, 20.10.1995, עמודים 8-9, 15)


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(עמוד 8)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(עמוד 9)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

(עמוד 15)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 04-05-2015 בשעה 20:09.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 10:30

הדף נוצר ב 0.79 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר