חג הגאולה בחב"ד..(עוד חודשיים..)
------------------------------------------------------
- למאמר בעניין חג הגאולה כאן
- ובאתר חב"ד הסבר על החג כאן
--------------------------------------------------
אנחנו לא חיים בתקופה שבה יש התנגדות כ"כ גדולה אבל אז
ברוסיה ,אפילו להתפלל ,ואפילו לא-יהודים - היה נגד החוק!
והיה יכול להסתיים לא-עלינו במאסר ממושך.
-----------------------------------------------
המספרים - מראי מקום-לא העתקתי את הרשימה.
מתוך התוועדות של הרבי מלובאייוטש
תורת חסידות חב"ד "היא היא תורת הבעש"ט ז"ל" (כמו שכתב אדנ"ע), אלא, שבתורת חב"ד באו הדברים באופן של הבנה והסברה, שעל-ידי זה ניתוסף דבר חדש מעיקרא - שנעשה אופן הבירורים מדרגה לדרגה, כך, שאף דבר אינו הולך לאיבוד, ואף אחד מישראל אינו נדחה, כי, יכולים להסביר לכל אחד, גם למי שנמצא למטה מטה, ועד לתינוק קטן, באופן המובן בשכל והבנה והשגה שלו, ש"טעמו וראו כי טוב הוי'"26 ("געטלעכקייט איז גוט"), ותחילה מקבל זאת בשכלו, ואחר-כך הרי זה נעשה לימוד המביא לידי מעשה בפועל, שנעשה יהודי לומד תורה ושומר מצוות בחיי היום-יום, ש"זה כל האדם"27.
וזהו גם מה שנתבאר לעיל (סעיף ט"ו ואילך בגוף השיחה) פתגם רבינו הזקן ש"עובד" באצילות היינו מי שיש לו "געשמאק" בעשיית טובה ליהודי:
יהודי זה נמצא בעולם העשייה, ומובן, שככל שיהיה במעמד ומצב נעלה בהבנה והשגה כו', הרי איתא בתניא28 ש"אפילו הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים", הרי "הוא דבר בפני עצמו", "יש מי שאוהב"29;
ואילו הוא - נמצא בעולם האצילות, ששם אין מציאות יש, אפילו לא מציאות היש כפי שהיא בעולם הבריאה, ושם עומד הוא בתכלית העילוי.
ואף-על-פי-כן, בהיותו באצילות, נרגש אצלו ה"געשמאק" בעשיית טובה ליהודי כפי שנמצא בעולם העשייה, שאינו בערכו כלל.
וזהו החידוש של תורת החסידות - שגם כאשר ישנו "תינוק שנשבה בין הנכרים", כדאיתא במסכת שבת30 שהוא במעמד ומצב שאינו יודע כלל העניין דתורה ומצוות, ולא שייך לומר עליו שיש חילוק בין שוגג למזיד - הנה בדרך אור ובדרך של שלום דווקא פודים אותו מבין האומות,
ואל יהי דבר זה קטן בעיניך - שהרי זה "כאילו פדאני לי ולבני כו'", היינו, שבזה תלויה גם גאולת השכינה.
וזהו כללות עניין הצדקה, כפי שמבאר רבינו הזקן באיגרת-הקודש, ומוסיף: "ובפרט צדקת ארץ-ישראל (ארץ החיים31) שהיא צדקת ה' ממש, כמו שכתוב32 תמיד עיני ה' אלוקיך",
והיינו, שנתינת הצדקה היא באופן שפועלים בארץ עניין של חיים ("עס מאכט די ארץ לעבעדיק"), ופועלים העניין ד"עיני ה' אלוקיך בה" לא רק בראש-השנה, אלא באופן שנמשך "מראשית השנה ועד אחרית שנה"32 בהמשך אחד, כך, שאין חילוק בין המעמד ומצב דראש-השנה להמעמד ומצב דבחינת אחוריים וחיצוניות של כל השנה,
"והיא שעמדה לנו לפדות חיי נפשנו" - לפדות את כל אחד מישראל ממעמדו ומצבו, אפילו מי שנשבה בין האומות,
ובאופן של "פדה בשלום", שעל-ידי זה פועלים ש"ברבים היו עמדי", שגם אנשי אבשלום נעשו אנשי דוד,
ובלשון הכתוב (בהפטרה)33 "ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ .. והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוקים ועבדי דוד מלך עליהם",
שכל זה נעשה על-ידי העבודה בתורה ומצוות עתה, ויתגלה בביאת משיח צדקנו בגלוי לעיני בשר, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים.
(הערה שלי:גם אם לא מובן כל המאמר אפשר להבין את עיקרי הדברים כמו צדקה,ומצוות)
נערך לאחרונה ע"י roeis01 בתאריך 20-05-2008 בשעה 22:37.
|