לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 23-05-2008, 17:05
  dorratz dorratz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.10.03
הודעות: 778
שאלה מפעל טילים 333 במצרים - פיתוח טק"ק במצרים בסיוע גרמניה- בקשת מידע

אהלן לכולם

לאחרונה עיינתי שוב ספר "נץ בשחקים" של רן פקר, וצד את עיני סיפור מסוים - למי שיש את הספר הוא מופיע בעמ' 127. אני אספר בקצרה:
במהלך פיקודו של רן פקר על טייסת המיראזים "העטלף", אי שם במלחמת ההתשה - אין תאריך מדויק אבל אני יודע שזה איפושהו עד 1970, כי סאדאת לא מוזכר ונאצר כן,ונאצר מת ב-1970. בכל מקרה, פקר מספר כך בספר:
"במשך תקופה ארוכה עסקה מצרים, בסיוע מומחים גרמניים, בפיתוח סדרת טילי קרקע קרקע אשר נועדו למטרות צבאיות. נשיאה גמל עבד א-נאצר, אף התרברב שטיל כזה יוכל לכסות מטרות 'הנמצאות דרומית לביירות', שלא לדבר על כל שטח מדינת ישראל. ישראל פעלה בדרכים שונות כדי לעכב או לחבל בפיתוח טילים אלה. מערך המודיעין של צה"ל עשה לשם כך מאמצים רבים על מנת לאסוף מידע אמין, הן על מהפעל בו יוצרו הטילים והן על המתקן המיועד לשיגורם..."

אני לא אמשיך לצטט מכאן, כי זה ארוך(אך מרתק) - אני אספר בקצרה - רן פקר יצא לגיחת צילום עם זוג מיראזים כדי לצלם את מפעל הטילים שכונה מפעל 333 - הם הצליחו לצלם אותו בעזרת מידע מודיעיני מבריק - מומלץ לקרוא.

רציתי לשאול אם מישהו יכול לספק עוד מידע על המפעל הזה ועל כל הפיתוח הזה - בעזרת גרמניה? זה מזרח גרמניה? מערב גרמניה? לא ברור, ובחיים גם לא שמעתי מה יצא מכל הפיתוח הזה.
אשמח לכל מידע נוסף - לא הצלחתי למצוא באינטרנט/בפורום כלום.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 23-05-2008, 18:30
צלמית המשתמש של nsdq160
  nsdq160 nsdq160 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.08.04
הודעות: 1,575
להלן קטע קצר ממחקר שכתבתי בנושא לפני מספר שנים (הקטע אינו עוסק במאמצי הסיכול)
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי ISHPUZ שמתחילה ב "הפיתוח התחיל עוד בימי המלך..."

אחת הפרשות המרתקות, אך גם הפחות מוכרות ומתועדות, בהקשר לניסיון המצרי להשיג נשק התקפי אסטרטגי ("נשק מרתיע" כפי שהגדירו אותו המצרים) היא סיפורו של פרויקט הטילים המקומי של מצרים. הפרויקט, שהתנהל בתקופה שבין המחצית השנייה של שנות ה-50 ועד למחצית הראשונה של שנות ה-60 הסתיים אומנם בכישלון, אך היומרה הרבה שבו, כמו גם ההשפעה שהייתה לו על מקבלי ההחלטות בישראל, הופכים אותו ליותר מאשר עוד תוכנית פיתוח לא מוצלחת. פרויקט זה חשוב לצורך דיונינו, שכן הוא מהווה דוגמה נוספת לניסיון המצרי להשיג נשק אסטרטגי שיאיים על העומק הישראלי עוד קודם לתבוסה במלחמת ששת הימים. כמו כן, התגובות הישראליות לפרויקט, הגם שהושפעו גם משיקולים פוליטיים מקומיים, עשויות ללמד אותנו על שורשיו של החשש הישראלי מהימצאות טק"ק בידי מדינה עוינת.

מאחר ואין בידינו פרטים רבים על הזווית המצרית של הפרויקט, ובשל התיעוד המועט יחסית הקיים בנושא, יש להסתמך במידה רבה על המקורות הישראלים (הלא רבים גם כן) העוסקים בסיפור פרויקט הטק"ק המצרי והניסיונות הישראלים לבלום אותו.

לדברי איסר הראל, ראש ה"מוסד" בתקופה הנדונה, שגם כתב ספר על הפרשה, ידיעות ראשונות על העניין שמגלה מצרים בפיתוח עצמאי של אמצעי-לחימה מתקדמים הגיעו לידי ישראל כבר בספטמבר 1956, כחודש ימים לפני מבצע "קדש"[1]. יעברו עוד כארבע שנים בטרם יספק ה"מוסד" ידיעות מוסמכות ראשונות על כך שמצרים נעזרת במתקנים בשוויץ על-מנת לבחון מספר דגמים של טק"ק חד-שלבי.

ניתוח המידע שהגיע מה"מוסד" הצביע על כך שהמצרים מנסים לפתח טיל שטווחו מגיע עד ל-120 ק"מ. יחד עם זאת, ההערכה הייתה, כי אם המצרים ינסו לפתח טיל שיהיה יעיל לטווח גדול יותר של כ-500 ק"מ ידרשו להם כחמש שנים בטרם טיל כזה יוכל להיות מבצעי. מאחר והמצרים נעדרו ידע מקצועי מתאים ההנחה הייתה כי הם נעזרים בשירותם של מומחים זרים, כנראה ממערב-גרמניה (כפי שאכן היה בפועל). אבל, חשובה יותר הייתה ההערכה הרווחת כי הטיל המצרי נועד לשאת ראש-נפץ לא-קונבנציונלי.

לטענתו של הראל, אנשי אמ"ן ומשרד הביטחון לא התרגשו יתר על המידה מהידיעות שהעביר ה"מוסד" בנושא הטק"ק. הדבר בא לידי ביטוי בעובדה שה"מוסד" לא הונחה להרחיב את היקף פעילות האיסוף בנושא. למרות זאת, הערכת אמ"ן מה-29 בספטמבר 1961 קבעה כי יש סבירות גדלה והולכת כי המצרים מנהלים תוכנית לפיתוח אמצעי-לחימה חדשים, לרבות בתחום הטילים[2].

לטענת המצרים הם ביצעו במהלך חודש אפריל 1961 ניסוי ראשון בטק"ק חד-שלבי שפותח על-ידם. הניסוי, בו שוגר טיל שכונה "אל-אוסתאד" (המורה), נכשל. ניסוי שיגור שני של טיל מדגם זהה שנערך בחודש מאי הסתיים, לטענת המצרים, בהצלחה[3].

ב-6 בנובמבר 1961 נחשף בפומבי דבר קיומה של תוכנית מצרית לפיתוח טק"ק. הידיעה הראשית בעיתון "ידיעות אחרונות" של אותו יום נשאה את הכותרת: "נאצר מכין קליע מדגם וי-2 נגד ישראל". הידיעה, שהתבססה על מקורות במשרד ההגנה של מערב-גרמניה, טענה כי הטיל המצרי אמור להיות יעיל לטווח של בין 300 ל-450 ק"מ[4].

ההתפתחות הבאה בפרשה הייתה ב-18 ביולי 1962 כאשר מצרים הכריזה על כוונתה לחשוף ב"יום המהפכה", שאמור היה להיערך ימים ספורים אחר כך, "טילים מונחים ענקיים" שהיא ייצרה. לדברי המצרים:

"טילים אלה נוצרו במספר גדול יחסית במפעלי התעשייה הצבאית המצרית. הם עברו בהצלחה שורה של ניסויים. לאחרונה שולח אחד מהם על פני מזרח הים התיכון והוחזר במצב תקין לבסיסו."[5]

התגובה הישראלית להצהרה המצרית, כפי שהשתקפה בכלי התקשורת המקומיים, נשאה נימה של זלזול. לבד מהטלת ספק בהכרזה המצרית טענו מקורות ישראליים שאם אכן פיתחה מצרים טילים הרי שמדובר בטילים נגד מטוסים ולא בטק"ק[6].

שלושה ימים אחר כך הוכיחה מצרים, בנוכחות עיתונאים, כי היא אכן פיתחה טק"ק. במסגרת ההדגמה שוגרו שני טילים שנשאו את השם "אל-קאהר" (הכובש) ושני טילים שכונו "אל-זאפר" (המנצח). לטענת המצרים, הטילים ששוגרו יכולים לפגוע בכל מטרה "דרומית לביירות", קרי ישראל[7].

על פי הערכות, ה"אל-קאהר" היה טיל חד-שלבי שתוכנן לשאת ראש-נפץ במשקל של כחצי טון לטווח של כ-600 ק"מ. טילים מדגם זה היו אלה שנוסו באמצע שנת 1961 תחת השם "אל-אוסתאד". השם הוחלף ל"אל-קאהר" ארבעה ימים לפני השיגור בהנחיית נאצר עצמו. ה"אל-זאפר" הזכיר במאפייניו את ה"אל-קאהר" אך הוא היה יעיל לטווח קצר יותר של כ-370 ק"מ. מצרים הודיעה גם על קיומו של טיל נוסף, גדול יותר ודו-שלבי, שלא שוגר במהלך ההדגמה. הטיל, "אל-ראייד" (החלוץ), תוכנן להגיע לטווח של 1,500 ק"מ, והוצג לראשונה בפומבי ב-1963[8]. לדברי הראל, שיגור הטילים תפס את ישראל בהפתעה, טענה מוזרה שכן, כפי שראינו, הודיעו המצרים מראש על כוונתם לחשוף את תוכנית הטק"ק שלהם. הראל כותב, כי יום לאחר השיגור נדון נושא הטילים המצריים בישיבת הממשלה. לא ידוע לנו מה בדיוק נאמר בישיבת הממשלה, אך ידוע כי התגובה הישראלית הפומבית לשיגור הייתה שאין מקום להתרגשות מיוחדת[9]. בספרו מותח הראל ביקורת רבה על גורמים באמ"ן ובמשרד הביטחון שלדבריו היו אחראים לכך שישראל הופתעה משיגור הטילים. חלק מהביקורת של הראל מזכירה את הביקורת שנמתחה על המודיעין הישראלי לאחר מלחמת יום-הכיפורים:

"אין זאת אלא שאמ"ן ומשהב"ט [משרד הביטחון] היו שבויים בקונספציה שלהם, שהייתה מעוגנת בדעות קדומות בכל הקשור ליכולתן של מדינות ערב. תוך התייחסות מבטלת לרמה המדעית והטכנולוגית במצרים, לא ייחסו חשיבות מרובה למאמצי המצרים לגייס מומחים בגרמניה, ועד שלא שוגרו הטילים המצריים ביולי 1962, לא השתנתה הערכתם היסודית. אילו העריכו גורמים אלה בצורה נבונה יותר את המידע שהועבר לרשותם, היו חייבים לפנות ללא דיחוי בדרישות אל הרשות המשותפת ולבקשה לתת עדיפות מתאימה לנושא הטילים. אך כל אותה תקופה לא הופנו דרישות כאלה אל ה'מוסד'."[10]


בעקבות שיגור הטילים החל המודיעין הישראלי, בשיתוף עם גופים ביטחוניים אחרים דוגמת הרשות לפיתוח אמצעי-לחימה (רפא"ל), לבחון את מאפייניו של הטק"ק המצרי ומידת האיום שהוא מהווה לישראל. הדאגה המרכזית בישראל, שתמשיך לבוא לידי ביטוי במשך תקופה ממושכת, נבעה מהחשש כי המצרים מייעדים את הטילים לנשיאת ראשי-נפץ לא-קונבנציונליים[11]. ההערכה זו באה לידי ביטוי, בין השאר, בהערכת אמ"ן מחודש ספטמבר:


"תוצאות המאמצים המצריים, בסיוע זר, לפיתוח אמל"ח [אמצעי-לחימה] בלתי-קונבנציונליים, הובלטו בשיגור ארבעה טילים [...] חשיבותו של הניסוי הוא בהיותו מהווה סימן דרך מובהק לשאיפתה של מצרים לזרז את הצטיידותה בכלי-נשק לא קונבנציונליים. ההתקדמות, שהשיגו המצרים, בסיוע נרחב של מומחים גרמניים הן במצרים והן מחוצה לה בנושא פיתוח אמל"ח בלתי קונבנציונליים, מצאה את ביטוייה בשיגור ארבעה טילים [...]."[12]


ב-3 באוקטובר נפגש ראש ה"מוסד" עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, וסקר בפניו את המידע הקיים על תוכנית הטק"ק המצרית. להערכת מומחי ה"מוסד" נכנסו המצרים לשלב של ייצור סידרתי של טילים. לפי הערכת המודיעין בכוונת המצרים לייצר 500 טילים לטווח של 600 ק"מ ועוד כ-400 טילים לטווח של 380 ק"מ. ראש ה"מוסד" העיר כי כוונתה הסופית של מצרים היא פיתוח ראש-נפץ גרעיני עבור הטילים שפיתחה. לדברי הראל קיבל ה"מוסד", בעקבות שיחה זו, את אישור ראש-הממשלה "לפתוח בפעולות שנועדו לסכל את התוכניות המצריות האחרונות"[13]. עבודה זו אינה עוסקת במאמציה של ישראל לסכל את תוכנית הטק"ק המצרית, אך מתוך פרטים בנושא זה, שהתפרסמו בפומבי, עולה כי ישראל ניהלה מערכה מקיפה שתפקידה להרתיע, בדרכים שונות, את המדענים הגרמניים מלהמשיך ולסייע למצרים בפיתוח הטילים. בינואר 1963 פרסם אמ"ן את הערכת המודיעין השנתית שלו שעסקה, בין השאר, גם בנושא הטק"ק המצרי. להערכת אמ"ן ניתן לצפות כי החל משנת 1964 יהיה בידי המצרים טק"ק "בעל ערך מבצעי מוגבל". אמ"ן הסכים עם הערכת ה"מוסד" כי היעד הסופי של מצרים הוא פיתוח ראשי-נפץ לא-קונבנציונליים לטילים, לרבות ראשים גרעיניים, רדיולוגיים וכימיים-בקטריולוגיים[14].

לדברי אמ"ן נתקלו המצרים בבעיות בנוגע ליכולת הניהוג של הטילים. אבל, הערכת המודיעין הייתה כי המצרים יתגברו על בעיה זו במהלך שנת 1963 ולכן החל מ-1964 הם יוכלו לייצר טילים מדויקים יותר. לפי הערכה זו בראשית 1965 עלולים להיות בידי המצרים כ-300 טילים. בסיכום החלק שעסק בטילים התייחס אמ"ן לתפקיד הטילים בתוכניות המלחמה המצריות. לדברי אמ"ן, טק"ק קונבנציונלי יהיה יעיל רק נגד מטרות גדולות כמו שדות תעופה או ריכוזי אוכלוסייה. הימצאות הטילים תאפשר למצרים להקצות אמצעים מדויקים יותר, כמו מטוסי קרב ומפציצים למטרות אחרות הדורשות דיוק פגיעה רב מכפי שניתן להשיג בטק"ק קונבנציונלי. שאלת מידת האיום שמהווים הטילים הייתה נושא לויכוח סוער בקרב מערכת הביטחון וקהילת המודיעין בישראל. בויכוח זה באו לידי ביטוי לא רק שיקולים מקצועיים אלא גם, ואולי בעיקר, שיקולים פוליטיים פנימיים, דוגמת הויכוח האם ישראל עצמה צריכה לרכוש טק"ק. התשובה לשאלה האם הטילים אכן מהווים סכנה חמורה לישראל הושפעה רבות מהזיקה הפוליטית של הדובר. עבודה זו אינה עוסקת בכך ולכן אמנע מכניסה לויכוח סביב הנושא. יחד עם זאת, מן הראוי לצטט דברים שאמר מפקד חיל-האוויר באותה התקופה, עזר וייצמן, בראיון שהעניק לעיתון "דבר" בחודש מארס 1963. ציטוט זה מעניין, שכן הוא משקף נאמנה את הויכוח הקלאסי על משמעות הטק"ק, ויכוח שעדויות לו ניתן למצוא ערב מלחמת יום-הכיפורים וגם לאחריה:


"טילים במזרח התיכון הם סכנה מוחשית, פיזית. נניח שיהיו למצרים טילים במספר רציני, 500 או 1,000, אפילו בלי דיוק ובלי ראש-נפץ גרעיני, ואפילו כל אחד מהם יהיו בעל נפץ של חצי טונה - גם אז זהו אפקט צבאי שיכול להביא להם תועלת. זו סכנה קיימת ומתפתחת, ותוך כמה שנים היא תוכל כבר לפעול. אנו חייבים לקחת את זה בחשבון [...] לאפקט שלו יש סכנה מיידית. במיוחד האפקט על המנהיגות הערבית. הם רוצים להרוס אותנו והם יירצו לעשות זאת על-ידי טילים. פיתוח הטילים המצריים מקרב מלחמה אפשרית."[15]

בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים הפך הטק"ק המצרי לחלק מרכזי בכל מצעד צבאי מצרי. אבל, למרות ההצהרות המאיימות של נאצר, ולמרות החששות הכבדים של ישראל, הייתה תוכנית הטק"ק של מצרים כישלון חרוץ. הקושי המצרי בפתרון הבעיות הקשות שנתגלו במערכות ההנחיה והניהוג של הטילים וייתכן מאוד שגם בגלל המאמצים הישראליים לסכל את עבודתם החיונית של המומחים הגרמניים הביאו לכך שזמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים החליטו המצרים לזנוח את הפרויקט, אם כי הם שמרו על עובדה זו תחת מעטה כבד של חשאיות. עד לשלב זה הספיקו המצרים לייצר קרוב ל-100 טילים מסוג "אל-קאהר" ו"אל-זאפר". לצורכי הונאה ותעמולה המשיכו המצרים לפרסם, מידי פעם, ידיעות על הטילים שהמסר המשותף שלהן היה כי הפרויקט ממשיך להתקיים[16].

לאור ביטול פרויקט הטק"ק המקומי הגבירה מצרים את הלחץ על בריה"מ בכדי שזאת תספק לה טק"ק מתוצרתה.

הרמטכ"ל המצרי בתקופת מלחמת יום-הכיפורים, סעד אל שאזלי, מקדיש בספרו חלק מיוחד לנושא הטק"ק המצרי. שאזלי משתמש אומנם בפרויקט כאמצעי נוסף לנגח את השלטון במצרים, אך הוא מספק לנו פרטים על גורלו:

"הרקע להעדרו של הנשק הסודי המפורסם כל כך של מצרים, טיל 'אל-קאהר', הוא למגינת לבי, פרשה מכוערת. 'אל-קאהר' היה חלק מן הפולקלור המצרי מאז הודלף לראשונה בתחילת שנות ה-60 שלמצרים טיל בליסטי קצר טווח משלה שיוצר במצרים בסיועם של טכנאים זרים. דומה שהשלטונות רוו נחת מן ההדלפה. טילי 'אל-קאהר' על גבי מוביליהם הארוכים, הפכו חלק בלתי נפרד מכל מצעד צבאי, זמן רב לפני 1967. כאשר הובסנו ב-1967, נשאלה, כמובן, השאלה 'היכן היה 'אל-קאהר'?' שום תשובה לא ניתנה[17].

"אפילו לאחר שהתמניתי לליווא בכוחות המזוינים, לא ידעתי דבר על כלי נשק זה. אך כרמטכ"ל תפקידי היה לדעת זאת. התגובות לחקירותיי הראשונות כל כך הדהימו אותי, שהחלטתי לחשוף את הפרשה במלואה. אין בכוונתי להביא כאן את כל הפרטים המבישים [...] אציין רק את העובדות שהתייצבו מולי. התוכנית הורדה מן הפרק. הטכנאים פוזרו. הטילים הבודדים שיוצרו הונחו במחסן."[18]

לדברי שאזלי הוא ביקש לערוך שיגור ניסיוני של טילים שנותרו באחסון (במוסד הטכני של הכוחות המזוינים). הניסוי נערך ב-23 בפברואר 1971. שאזלי כותב כי טיל ה"אל-קאהר" התגלה כנשק פרימיטיבי ביותר - כלי מימי הביניים לדבריו - שטווחו הגיע לשמונה קילומטרים בלבד לעומת טווח מתוכנן של יותר מ-600 ק"מ. דיוק הפגיעה של הטיל היה כה גרוע (CEP של 1,600 מטרים[19]) עד ששאזלי מציין שהדבר היחיד שהטיל הצטיין בו היה ביצירת מכתש גדול ממדים באזור הפגיעה. הגרסה קצרת הטווח יותר, ה"אל-זאפר", ששוגרה אף היא בפברואר 1971 ממשגר מיוחד לארבעה טילים שפותח במיוחד עבורה, התגלתה כמדויקת מעט יותר, אך גם היא לא נחשבה לנשק יעיל במיוחד בעיני שאזלי[20].

בשנת 1972 וכן ב-1973 נעשו שיגורי ניסוי נוספים וגם בהם הושגו תוצאות עלובות[21]. אבל, למרות זאת, הורה שאזלי להכשירם כך שניתן יהיה לעשות בהם שימוש מבצעי בשעת הצורך, שכן לדבריו "הדבר היה עדיף על לא כלום". מנימוקים של ביטחון שדה החליט שאזלי לשנות את שמם של הטילים בכדי לטשטש את עברם. שמו של ה"אל-זאפר" שונה ל"אל-זייתון" (הזית) ושמו של ה"אל-קאהר" שונה ל"אל-טין" (התאנה)[22].

שתי סוללות ה"אל-טין" וה"אל-זייתון" שיגרו את כל המלאי שלהן, בן כ-100 הטילים, מיד עם פרוץ המלחמה ואז נסוגו לאחור. התוצאות של פגיעות הטילים המצריים היו מאכזבות מאוד ואין עדות לכך שלמרות הכמות הגדולה שנורתה הם הצליחו לפגוע ולהשמיד אפילו מטרה ישראלית אחת[23].

על-פי הערכות הצליח הצבא המצרי להקים שתי סוללות של טק"ק מייצור מקומי. כל אחת מהסוללות כללה שני משגרי טילי "אל-זייתון" ושני משגרי "אל-טין" עם מלאי כולל של כ-20 טילים מסוג "אל-טין" וכ-80 מסוג "אל-זייתון".

על-פי תוכניות המלחמה סופחו שתי הסוללות לארמייה השלישית. סוללה אחת נועדה לתקוף ביצורים ישראליים מבודדים באזור האגמים המרים בעוד הסוללה השנייה נועדה לתקוף מטרות דומות בקצה של מפרץ סואץ. שרשרת הפיקוד של סוללות אלה הייתה זהה לזו של גדודי חטיבת הארטילריה ה-64.

משגרי ה"אל-זייתון" נפרסו במקביל לפריסת משגרי ה"פרוג-7" של חטיבה 64 במהלך שלושת הימים שקדמו ל-6 באוקטובר והוצבו בעמדות שנבחרו מראש. הבעיה המבצעית, לדברי שאזלי, הייתה בפריסת משגרי ה"אל-טין":


"השימוש ב'אל-קאהר', ששמו שונה ל'אל-טין', עורר בעיות. טיל בממדים כשלו יכול היה להלכה להגיע עד תל-אביב, אילו התגלה על-ידי אחד ממטוסי התצפית של האויב היה הדבר גורם לכוננות מלאה. קידמנו אותו אפוא רק בלילה שבין ה-5 ל-6 באוקטובר."[1]




תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie



נערך לאחרונה ע"י nsdq160 בתאריך 23-05-2008 בשעה 18:37.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 23-05-2008, 19:32
צלמית המשתמש של ISHPUZ
  ISHPUZ ISHPUZ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.05
הודעות: 5,100
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי nsdq160 שמתחילה ב "להלן קטע קצר ממחקר שכתבתי בנושא לפני מספר שנים (הקטע אינו עוסק במאמצי הסיכול)"

מרתק!
מה שקפץ לי ישר לראש זו ההשוואה בין ההערכות הישראליות דאז לגבי עוצמת האיום המצרי לבין ההערכות לגבי עיראק לפני עשור ולגבי איראן היום.
אם בתחילת שנות השישים העריכו שעד אמצע העשור יהיו בידי המצרים מאות טק"ק המכסים את כל המדינה, כולל רש"קים לא קונבנציונליים (ותכנית גרעין) כשבסופו של דבר היה מדובר על כמה עשרות של טילים עם טווח של שמונה ק"מ ו-CEP של 1.6 ק"מ, ואם לפני המלחמה בעיראק כל הערכות ה-WMD המפורסמות התבררו כגורנישט - מעניין איך נראה בעוד עשור או שניים את האיום האיראני שכיום ההתבטאויות הציבוריות לגביו הן ארמגדוניות כמעט, למרות שפה ושם שומעים ציוץ לגבי הקשיים הרבים בתכנית הגרעין שלהם והמבצעיות המפוקפקת של הטק"ק ארוך הטווח הטוב בעולם שהם מיצרים ושיש בידם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 24-05-2008, 16:32
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,735
מאמר מרתק ומעניין בהחלט !...
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי nsdq160 שמתחילה ב "להלן קטע קצר ממחקר שכתבתי בנושא לפני מספר שנים (הקטע אינו עוסק במאמצי הסיכול)"

עם זאת לאחר שקראתיו וחומר נוסף בנושא עולות בי מספר שאלות בנושא:

1. מדובר בשנים שנחשבו כתור הזהב ביחסים שבין הגוש המזרחי/ברה"מ למצרים/קע"מ, מדוע איפה בחרו המצרים להכנס מלחתחילה ל"הרפתקאה" הזו (שהניבה תוצאות עלובות למדי) על פני רכש מאסיבי של טק"ק רוסי דוגמת ה"סקאד" ?
אם שיקולי יוקרה הניעו אותם אז ניחא, אבל האם יש סיבות אחרות למהלך הזה?...

2. ממבט על "התוצרת" המצרית הן התמונות המצורפות כאן והן ע"פ תמונות נוספות נראה שמדובר במשהו פרימיטיבי למדי שמותקן על גבי כלי רכב לצרכי מצעדים ותצוגות !
הבט על הטיל הזה:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

לא נראה כמו דגם?
או במקרה הטוב רקטה גדולת מימדים?....

הבט על חלקו האחורי:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

האם יש אפשרות/סבירות כי חלק נכר מהפרסומים המצריים בנושא ע"ע ניסויי שיגור וכו'... הנם בגדר ל"פ בלבד / סוג של פיקציה?
האם יש תיעוד לכל הניסויים הללו שהם טוענים שבוצעו?
או רק "עדויות בע"פ" מפי קצינים ואנשי ממשל בכירים?...



ואם כבר מדברים על תכנית טילים מצרית אזי לדעתי יש מקום להזכיר גם את פרוייקט "הקנודור" (שת"פ מצרי ארגנטינאי) שעל פי דעתי נחשב לפרוייקט הרציני ביותר שהיה להם בתחום (וגם תהליך גסיסתו וגוויעתו די מעניין כשלעצמו)...


אגב - בעבר פרסמתי כאן חידה בעניין....


תודה על המידע והפרטים המעניינים.

לבני.

נערך לאחרונה ע"י לבני בתאריך 24-05-2008 בשעה 16:36.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 24-05-2008, 17:07
צלמית המשתמש של nsdq160
  nsdq160 nsdq160 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.08.04
הודעות: 1,575
כמה הערות ראשוניות
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "מאמר מרתק ומעניין בהחלט !..."

מאחר ורק שבתי מחו"ל אני אסתפק בכמה תגובות מהירות.

1. ישנן מספר סיבות מרכזיות לפרויקט הטק"ק המקומי המצרי. ראשית, הסובייטים לא ייצאו טק"ק באותם השנים, בוודאי לא למדינות מחוץ לברית ורשה. לראייה, רק במחצית השנייה של 1973, ואחרי שורת משברים קשים, הם ניאותו לייצא טילי "סקאד" למצרים. שנית, בשיחות עם נציגים אמריקאיים התייחס נאצר לכך שהתוכנית המצרית היא תגובה לתוכניות ישראליות לפיתוח עצמי של טילים וטען כי המניע העיקרי לתוכנית הטק"ק המצרית הוא שיקולי יוקרה וחיזוק המורל הלאומי ולא צרכים צבאיים אמיתיים. פרטים רבים על הדיאלוג האמריקאי-מצרי בנושא הטק"ק זמינים היום בפרסומי FRUS.

2. אכן, הטילים נראים כמו אילתור לצורכי תצוגה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

3. אני לא נתקלתי בכל התייחסות לכך שהשיגורים קודם לפני 1973 היו בגדר של פיקציה. להפך, כל ההתייחסויות של אנשי מודיעין ישראלי לנושא מעידות שהניסויים השונים אכן התרחשו. ביחס להפעלת הטילים במלחמת יום-הכיפורים, הרי שהתייחסויות ישירות לכך מצאתי רק במקורות מצריים ואמריקאיים.

4. ה"קונדור" זה סיפור שונה לגמרי, שבו היו מעורבות שלוש מדינות.
_____________________________________
"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie



נערך לאחרונה ע"י nsdq160 בתאריך 24-05-2008 בשעה 17:23.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 24-05-2008, 17:02
  double_o double_o אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.09.07
הודעות: 2,809
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי nsdq160 שמתחילה ב "להלן קטע קצר ממחקר שכתבתי בנושא לפני מספר שנים (הקטע אינו עוסק במאמצי הסיכול)"

דו"ח אמריקאי על מצב תוכנית הטילים של מצריים, לקוח מהאתר של מחלקת המדינה. המידע יפה יכול לענות על כמה מהשאלות שהועלו פה. מעניין גם לראות את ההבדל בין הערכה האמריקאית שיחסה לטילים איום נמוך לעומת הדאגה שהייתה בישראל.

http://www.state.gov/r/pa/ho/frus/kennedyjf/xviii/26200.htm



ציטוט:
MISSILE POTENTIAL OF THE UNITED ARAB REPUBLIC (UAR

)
1. The UAR is engaged in a missile program aimed at developing domestically produced surface-to-surface missiles (SSM). This program is heavily dependent on private foreign assistance; German rocket specialists designed the missiles, German technicians supervised their construction, and many essential components were purchased abroad. The UAR is also proceeding with the development of a missile test range. In this connection, we know that they are currently attempting to purchase range instrumentation in the United States.

2. In the course of the July 1962 celebrations of the Revolution, the Egyptians fired four missiles from a site about 50 miles northwest of Cairo and some six or seven miles from where reporters had been brought to watch./2/ They also paraded twenty missiles of two sizes through Cairo's streets in the same month. Transportation for both types of missiles appears to have been rigged specifically for the parade. This suggests that operational ground support equipment of a mobile nature for the missiles' erection and firing is lacking.

/2/A Current Intelligence Memorandum, prepared by the CIA Office of Current Intelligence, dated July 22, entitled "UAR Rocket Launching," described the launching as "by and large a propaganda stunt of the kind in which Nasir excels" and advised that "the launchings actually have little significance in terms of any real scientific or military capability." (Ibid., 7/62/-8/62) A July 27 memorandum from Brubeck to Bundy indicated that the Department of State did "not consider that this latest development alters significantly the balance of military power in the Near East," although it did represent "a psychological coup for Nasser vis-à-vis his Arab rivals as well as Israel" and represented "another step in the arms spiral." (Department of State, Central Files, 786B.5612/7-2762)

3. The larger missile paraded was the Conqueror (al Kahir) which appeared generally similar to the improved World War II German V-2. The missile is reportedly 40 feet long and four feet in diameter with a cluster of four nozzles at the rear. It is believed to be a single stage liquid fueled rocket, probably using nitric acid as an igniter and turpentine as a fuel. At the time of the departure from the UAR in 1961 of Dr. Saenger, the chief of the German design team, no work was known to have been done on the development of a guidance system in the missile program. It is estimated the Conqueror could carry a 500 pound payload to a range of about 200 nautical miles, plus or minus 50 miles.

4. The smaller missile in the parade, known as the Victor (al Zafir), might have a maximum range of 220 miles, but analysis suggests that its range with any worthwhile payload would be considerably less. The Victor is reportedly 18 feet long and thirty inches in diameter. It is believed to be a single stage, liquid fueled, unguided rocket, developed from the design of a French sounding rocket.

5. The UAR does not now have any capability to develop a nuclear weapon that could be used as a warhead in either of the above two missiles. While it does have a small nuclear research reactor and an associated research program, both are so small as to preclude their having any potential for nuclear weapons development.

6. For the near future, neither the surface-to-surface missile nor the nuclear program appears likely to have a significant effect on the purely military balance in the Middle East. Nevertheless, it is possible that the UAR could deploy a small number of missiles by mid-1964./3/ The number of missiles deployed would be too few and the absence of nuclear warheads would sharply limit their effectiveness. The missile program would, of course, be valuable for propaganda purposes and for psychological warfare.

/3/An assessment prepared for the CIA Deputy Director of Intelligence, January 8, on "U.A.R. Delivery Capability for Nuclear, Biological and Chemical Weapons," estimated that the UAR might be able to deploy a few missiles by mid-1964 provided that West German technicians remained in the UAR and the flow of components from Europe continued. The assessment also indicated that the UAR had no potential within its current program for nuclear weapons production and almost no capability in the biological warfare field, but did have a small stock of toxic chemical munitions that it had received from the Soviet bloc. (Kennedy Library, National Security Files, Countries Series, Israel, 1/4/63-1/14/63)

7. The UAR has turned to outside sources for other types of missiles. The USSR is in the process of supplying eight battalions/4/ of surface-to-air (SA-2) missiles to the UAR and is training local forces in their use. Some SA-2 sites probably will be operational and manned by the Egyptians during 1963. The UAR has recently received from the USSR three Komar-class guided missile patrol boats. Each boat is designed to carry two cruise missiles, which have a range of 10-15 nautical miles. The USSR has furnished the UAR with 45 MIG 21 (Fishbed) jet fighter aircraft equipped with air-to-air missiles and is training Egyptian forces in their use. Each aircraft is designed to carry two AA-2 air-to-air missiles. The optimum attack range of the AA-2 system is six nautical miles in a tail-on attack.

/4/These battalions will probably be organized in accordance with Soviet doctrine. A Soviet surface-to-air (SA-2) missile battalion has six launchers. [Footnote in the source text.]



תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 24-05-2008, 17:26
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
הערכת יתר של האיום המצרי
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "..."

זהו גם הרושם שלי מקריאת טקסטים שונים שנכתבו על הנושא - כולל דברים שכתב NSDQ160.
אין ספק כי התוכנית היתה ממשית ושטילים שוגרו ולבסוף נכנסו לשירות מבצעי מוגבל. יחד עם זאת, דומה שגם המודיעין וגם הציבור בישראל הפריזו בהערכת האיום, ולעניות דעתי היו לכך שתי סיבות:
1) עוצמת התעמולה המצרית סביב הטילים.
2) עובדת מעורבותם של מדענים גרמנים בפרוייקט זה ובפרוייקטים אחרים. ההנחה היתה שמדובר במדענים שצברו נסיון מקצועי רב, למרות שבפועל רבים מהם לא עבדו בתחום שנים רבות לאחר 1945 ורבים אחרים לא פעלו בליבת תוכניות פיתוח הטילים המעשיות בגרמניה.

ניתן לראות הערכת יתר של יכולות גם בנוגע לתעשיית המטוסים המצרית. בזמנו הייצור ברשיון של ה-HA-200 ותוכנית פיתוח ה-HA-300 נראו כצעדים ממשיים לקראת פיתוח תעשיית מטוסים משמעותית במצרים. בפועל זה לא קרה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 25-05-2008, 19:47
צלמית המשתמש של nsdq160
  nsdq160 nsdq160 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.08.04
הודעות: 1,575
חלק מהמקורות
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "תודה, מרתק! האם אפשר לקרוא גם..."

יש בעיה עם טעינת הטקסט הרלוונטי. במקום זאת אני אצרף חלק מהמקורות בנושא שהטקסט עושה בהם שימוש. אני ממליץ במיוחד על שני המאמרים של ברמודז (בייחוד הראשון) שהם, לטעמי, הטובים והמקיפים ביותר שנכתבו עד היום בנושא.

- אלשאזלי סעד אלדין, חציית התעלה, תל-אביב: מערכות, 1987.

- הראל איסר, משבר המדענים הגרמנים 1963-1962, תל-אביב: ספרית מעריב, 1982.


- שלום דני, כרעם ביום בהיר, ראשון לציון: באויר פרסומי תעופה, 2002.

- Bermudez S. Joseph, "Ballistic Missile Development in Egypt", Jane's Intelligence Review, Vol. 4. No. 9. (October 1992), pp. 452-458.


- Bermudez S. Joseph, "Ballistic Missiles in the Third World - Egypt and The 1973 Arab-Israeli War", Jane's Intelligence Review, Vol. 3, No. 12 (December 1991), pp. 531-537.



- גלי אלקנה, "חשיבות הטיל המצרי - לטווח הארוך", ידיעות אחרונות, 22.7.1962, עמ' 1.

- גלי אלקנה, "לאן מכוון הטיל 'הענק' של נאצר?", ידיעות אחרונות, 19.7.1962, עמ' 3.

- גלי אלקנה, "מה אתה יודע על הטילים המצריים?", ידיעות אחרונות, 22.7.1962, עמ' 2.

- גלי אלקנה, "נאצר מכין קליע מדגם וי-2 נגד ישראל", ידיעות אחרונות, 6.11.1961, עמ' 1.

- דן אורי, "'המכריע' ו'המנצח' שוגרו במצרים", מעריב, 22.7.1962, עמ' 2.

- "האם הצליחו המצרים לפתח את טיליהם לרמה מבצעית?", ידיעות אחרונות, 17.10.1973, עמ' 4.

- חלמיש יהושע, "קהיר: 'יש לנו כבר בסיסי טילים'", ידיעות אחרונות, 22.7.1962, עמ' 1.

- "נאצר החליט - להזמין עיתונאים", מעריב, 23.7.1962, עמ' 2.

_____________________________________
"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie



נערך לאחרונה ע"י nsdq160 בתאריך 25-05-2008 בשעה 19:57.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 25-05-2008, 20:53
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
כל הכבוד למחקר.
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי nsdq160 שמתחילה ב "להלן קטע קצר ממחקר שכתבתי בנושא לפני מספר שנים (הקטע אינו עוסק במאמצי הסיכול)"

מזמן לא קראתי עבודה מקצועית דומה.
מה שקצת חסר לי זה,שהבאת הרבה ממקורות גלויים מצריים וגם שלנו.
ייתכן וייצא בעתיד איזה מחקר מאמ"ן ויוכל להשלים את מה שכתבת. מדעני מצרים הם משום מה (גם היום) לא מוזכרים בכלל (ולדעתי הפרטית הם מוכשרים מאוד) ויש להניח שגם שכנתנו בדרום לא יושבת בטל. רק השלום מונע מאיתנו לעסוק בזה ואולי זה כך צריך להיות.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 28-03-2009, 21:12
  גיל חזקיה גיל חזקיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.04.08
הודעות: 4,322
תמונות חדשות של ניסוי האל זאפאר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי dorratz שמתחילה ב "מפעל טילים 333 במצרים - פיתוח טק"ק במצרים בסיוע גרמניה- בקשת מידע"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://img17.imageshack.us/img17/6142/64752374.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://img16.imageshack.us/img16/805/89255528.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://img14.imageshack.us/img14/6027/45334877.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://img13.imageshack.us/img13/8645/69402259.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://img15.imageshack.us/img15/6228/28523511.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://img7.imageshack.us/img7/7868/85788430.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://img18.imageshack.us/img18/1768/38229151.jpg]
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 29-07-2010, 08:02
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מפעל 333 במצרים -חלק ממאמץ מצרי "לעשות הכל לבד"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי dorratz שמתחילה ב "מפעל טילים 333 במצרים - פיתוח טק"ק במצרים בסיוע גרמניה- בקשת מידע"

נאצר מאז עלותו לשלטון שקד על פתוח תעשית נשק ענפה שכללה שרשרת מפעלים לייצור כל צרכי צבא החל מתחמושת עבור דרך ייצור נגמשים עבור דרך ייצור מטוסים וכלה בנשק כימי וטילים. חלק מהפרוייקטים נכשל כגון הנסיו לייצר מטוס וכגון הנסיון לייצור טילי קרקע קרקע. אבל בסך הכל מצרים הינה בעלת התשתית התע"ש הרחבה ביותר מכל ארצות ערב. נאצר בנוסף לכך עסק בפיתוח המשק האזרחי המצרי ובראש עמד המפעל להקמת הסכר הגבוה באסואן. ניתן להכתיר את נאצר כגדול הבנאים שקמו למצרים מאז ימי פרעה...
ממשיכו סאדת ניוון את כל הפרויקטים של נאצר וכל מעייניו היו נתונים לצליחת התעלה. כך למשל הוא הפסיק את פרוייקט "מודריית אל תחריר" להפרחת המדבר המערבי והפנה את המשאבים לצליחת התעלה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 29-07-2010, 09:42
  גיל חזקיה גיל חזקיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.04.08
הודעות: 4,322
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מפעל 333 במצרים -חלק ממאמץ מצרי "לעשות הכל לבד""

רק מה,שזה ממש לא נכון.

את פרוייקט הטילים,כמו פרוייקט לפיתוח מטוס הקרב,המצרים פיתחו בעזרת הגרמנים,שבלעדיהם הם לא היו מסוגלים לפתח דבר.
גם סכר אסואן הגבוה הוא פרוייקט משותף מצרי-רוסי,כשהרוסים הם אלו שהיו אחראים על עיקר עבודת התיכון והמצרים היו אחראיים בעיקר על הבנייה.
כרושצ'וב בעצמו נכח בטקס חניכת הסכר.

למצרים לא הייתה בעת ההיא את היכולת המדעית וניסיון קודם על מנת לפתח בעצמם פרוייקטים גרנדיוזים ועתירי ידע שכאלו.
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 29-07-2010, 09:47
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי גיל חזקיה שמתחילה ב "רק מה,שזה ממש לא נכון. את..."

צריך גם לזכור שסאדאת עמד בפני שוקת שבורה כלכלית, כאשר הנסיונות של נאצר לחבור לאמריקאים נכשלו בזה אחר זה. ההחלטה שהוא קיבל להתרכז בעימות עם ישראל נועדה לאפשר חבירה מאוחרת לאמריקאים. סאדאת למעשה איפשר את ההשרדות הכלכלית של השלטון המצרי.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 29-07-2010, 10:04
  גיל חזקיה גיל חזקיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.04.08
הודעות: 4,322
בתגובה להודעה מספר 40 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "צריך גם לזכור שסאדאת עמד בפני..."

בהחלט.

עוד כשסאדאת החליט לנתק את הקשרים עם ברה"מ ולסלק את היועצים ב 1972,זה היה במטרה עתידית להפתח למערב ובכך להציל את הכלכלה המצרית.

מהומות הלחם בינואר 1977 הדגימו היטב עד כמה רע ומר היה מצבה של הכלכלה המצרית (וגם עד כמה פגיע היה השלטון מפני מרי אזרחי,מה שהוביל לחיזוק מהותי של גורמי בטחון הפנים).
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 29-07-2010, 12:25
צלמית המשתמש של rdunsky
  rdunsky rdunsky אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.01.10
הודעות: 90
יש אפילו סרט ישראלי על הנושא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי dorratz שמתחילה ב "מפעל טילים 333 במצרים - פיתוח טק"ק במצרים בסיוע גרמניה- בקשת מידע"

יש אפילו סרט ישראלי על הנושא,"מבצע קהיר", שילוב בין ג'יימס בונד לעזית הכלבה הצנחנית או משהו כזה, הסרט יצא ב-66 לכן כנראה הקדים את זמנו בהשערותיו אבל בכל זאת זוהי עוד פנינה מבית מנחם גולן , להגיד שזה מומלץ לצפייה זה משהו אחד אבל לפחות התסריט מזכיר מאוד את ההתרחשויות שמתוארות במחקרים, מדענים נאציים לשעבר, טילים מצריים לטווח רחוק, קהיר והמוסד הישראלי. בסרט יפו מייצגת את קהיר ומפעל לספירט הוא מפעל טילים משוכלל .

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...%94%D7%99%D7%A8



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. - הטריילר.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. - סצינת המוות.

נערך לאחרונה ע"י rdunsky בתאריך 29-07-2010 בשעה 12:34.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 06:15

הדף נוצר ב 0.14 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר