לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום בעלי חיים בפרש- כרטיסי הזכייה בתחרות נשלחו לזוכים! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > תחביבים > בעלי חיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 08-06-2008, 18:26
  משתמשת נקבה הגרייי מנהל הגרייי אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, וגם לוחות | המנהלת הכי חיה שיש..
 
חבר מתאריך: 17.10.06
הודעות: 3,618
גורלם בידנו, קראו והפנימו

אני מצרפת לכם מכתב המסתובב ברשת מכלב נטוש אל בעליו לשעבר. חשוב לקרוא לכל מי שחושב להעביר או למסור בעל חיים.

כשהייתי גורה, שעשעתי אותך בתעלולים שביצעתי וגרמתי לך לצחוק, קראת לי "הבת שלי" ולמרות כמה נעליים לעוסות ומספר כריות מחוסלות , הפכתי לידידתך הטובה ביותר. בכל פעם שהייתי "ילדה רע" היית מורה באצבעך כלפיי ושואל אותי : "איך יכולת לעשות לי את זה?", אך מייד היית מתרצה והופך אותי לליטוף בטן.

החינוך הביתי שלי ארך מעט מהמצופה, עקב היותך מאד עסוק, אך יחדיו עבדנו על זה שנינו.
אני זוכרת את הלילות בהם חככתי אפי באפך במיטתך, האזנתי לסיפורייך האינטימיים ולחלומותייך הסודיים, והאמנתי שהחיים לא יכולים להיות יותר מושלמים מאלו שהיו לי. טיילנו ורצנו יחדיו בפארק, נסענו יחדיו במכונית, אכלנו יחד גלידה (אני אכלתי רק את הגביע כי אתה טענת ש:"גלידה אינה בריאה לכלבים"...) ונהגתי לתפוס תנומה ארוכה בשמש בהמתנה לבואך מהעבודה בסוף היום.
בהדרגה, הקדשת יותר ויותר זמן לעבודתך ולפיתוח הקריירה שלך, ויותר זמן בחיפוש אחר בת זוג.
המתנתי לך בסבלנות, ניחמתי אותך ברגעי שברון-לב ואכזבות, מעולם לא הצקתי לך לגבי החלטותיך השגויות, קפצתי בשמחה לקראתך בבואך הביתה, והשתתפתי באושרך כשהתאהבת.

היא, כעת אשתך, איננה "אוהבת כלבים". עדיין, קיבלתיה בלבביות בכניסתה לביתנו, הרעפתי עליה חיבה וצייתי להוראותיה. הייתי מאושרת כי אתה היית מאושר. אז הגיעו הגורים האנושיים ואני חלקתי איתך את התרגשותך. הייתי מוקסמת מעורם הוורדרד, מריחם הנעים, וגם אני רציתי לטפל בהם. רק שאתה והיא דאגתם שאני עלולה לפגוע בהם ונאלצתי לבלות מרבית הזמן סגור בחדר מרוחק. או, כמה רציתי לאהוב אותם, אך נאלצתי להפוך ל"אסירה של אהבה".

עם התבגרותם, הפכתי לידידתם, הם השתעשעו איתי, טבלו בפרוותיי, תקעו אצבעותיהם בעיניי, חקרו את אוזניי ונישקו את אפי. אהבתי הכל בהם, בעיקר את מגעם – היות והמגע שלך הפך כעת לנדיר כל כך – והייתי מקריב את חיי עבורם, לו היה צורך בכך.

נהגתי להתגנב למיטותיהם ולהקשיב לדברים שהטרידו אותם ולחלומותיהם הסודיים, יחדיו המתנו לקול מכוניתך החונה במוסך. היו זמנים, בהם כאשר שאלו אותך אם יש לך כלב ואתה שלפת תמונתי מארנקך וסיפרת סיפורים עלי בגאווה. זמנים אלו חלפו - כיום, כאשר שואלים אותך אותה שאלה, אתה עונה בקצרה :"כן" ומייד משנה נושא.

הפסקתי למלא תפקיד חשוב בחייך.

וכעת, נקרית בדרכך הזדמנות לקידום בקריירה שלך ע"י תפקיד בעיר אחרת, ועליכם לעבור לדירה בה לא מרשים להכניס בעלי-חיים. עשית את הצעד הנכון עבור "משפחתך", אך היו זמנים בהם אני הייתי משפחתך היחידה.



התרגשתי מהנסיעה במכונית, עד אשר הגענו למכלאת בעלי-החיים. היה שם ריח של כלבים וחתולים, של פחד, של חוסר-אונים. אתה מילאת את השאלונים, ואמרת: "אני בטוח שתמצאו בית טוב עבורה"... העובדים משכו בכתפיהם והשיבו לך במבט כאוב. הם מודעים למציאות הניצבת בפני כלב או חתול בגיל העמידה, גם אם הם בעלי "תעודות".

היה עליך להתיר את לפיתת אצבעות בנך בקולר שלי, בעודו צורח בבכי :"לא, אבא, בבקשה אל תיתן להם לקחת את הכלבה שלי!" ואני חששתי לו ולשיעור שהוא עלול ללמוד ממה שכעת הדגמת לו לגבי ידידות ונאמנות, אודות אהבה ואחריות ואודות כבוד לכל יצור חי. ליטפת את ראשי לפרידה, נמנע ממבט ישיר לעיניי, וסירבת בנימוס לקחת למזכרת את הקולר והרצועה שלי.

מיהרת ללכת - זמנך היה קצוב וכך גם זמני שלי.

לאחר עזיבתך, שתי הנשים החביבות טענו שסביר להניח שאתה ידעת מראש על השינוי העתידי בחייך ולא עשית די למצוא לי בית טוב אחר. הן הנידו בראשן ושאלו :"כיצד יכולת לעשות לי את זה ?"... הן מקדישות לנו זמן כאן ככל שהלו"ז העמוס שלהן מאפשר. הן מאכילות אותנו, כמובן, אך אני איבדתי את התיאבון כבר לפני זמן רב. בתחילה, בכל פעם שמישהו עבר ליד הכלוב שלי, מיהרתי לפתח הכלוב, מקווה שזה אתה – ששינית דעתך – שכל זה היה רק חלום רע... או מקווה שלפחות זה מישהו שאיכפת לו, מישהו שיאמצני ויציל אותי. כשהבנתי שאין ביכולתי להתחרות בחן של שכניי הגורים העליזים, חסרי התובנה לגבי עתידם, נסוגותי לפינה מרוחקת והמתנתי.

שמעתי את צעדיה כשהיא באה לקחתני בסוף היום, וצעדתי לאורך המסדרון בעקבותיה לחדר נפרד. חדר שקט. היא הניחה אותי על השולחן, שפשפה את אוזניי ואמרה לי לא לדאוג. ליבי פעם בחוזקה בציפייה לקראת הבאות, ועם זאת הייתה לי תחושת הקלה. ימיה של אסירת האהבה נסתיימו. בהתאם לאופיי, דאגתי יותר לה. הנטל שעליה לשאת מקשה עליה ואני חשתי בזאת כפי שתמיד חשתי במצבי הרוח שהיו לך.

בעדינות, היא כרכה חוסם עורקים סביב רגלי הקדמית, בעוד דמעה ניגרת על לחייה. ליקקתי את ידה באותה דרך בה נהגתי לנחם אותך לפני שנים כה רבות. במקצועיות היא החדירה מחט לווריד שלי. בעת שחשתי את דקירת המחט וחדירת הנוזל הקריר אל תוך גופי, שכבתי מנומנמת, מביט בעיניה הטובות ומלמלתי :"איך יכולת לעשות זאת לי ?"...

אולי בגלל שהיא הבינה את השפה הכלבית שלי, היא אמרה :"אני כ"כ מצטערת..." היא חיבקה אותי והסבירה במהירות שזה בסה"כ התפקיד שלה להבטיח שאגיע למקום טוב יותר, היכן שלא אהיה נטוש ומוזנח או שאיאלץ להיאבק עבור עצמי – מקום בו יש אהבה ואור כ"כ שונים ממקום זה בכדור הארץ. בשארית כוחותיי, ניסיתי לשדר לה, באמצעות הנעת זנבי, שדבריי :"איך יכולת לעשות זאת לי ?" לא נועדו לה. זה היית אתה, הבעלים האהוב שלי, שחשבתי עליו באומרי זאת. אני אמשיך לחשוב עלייך ולחכות לך לנצח.

הלוואי וכל אשר תפגוש בחייך יכיר לך נאמנות כפי שהכרתי לך.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 24-09-2008, 10:29
צלמית המשתמש של אשת דשא
  אשת דשא אשת דשא אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.12.04
הודעות: 5,680
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי הגרייי שמתחילה ב "גורלם בידנו, קראו והפנימו"

המכתב הזה הוא אחד הדברים הכי משאירי חותם שקראיתי בחיים שלי כל כך עצוב וכל כך אמיתי. הספיק לי רק להעיף מבט בעיניים של סמיילי שיושבת לידי בזמן הקריאה על מנת שברז הדמעות נפתח.
אנשים יכולים להיות כל כך לא רגישים רוב האנשים מאמצים בעלי יים ושוכחים שגם להם יש רגשות ונפש עדינה כל כך.
אבל יש משהו אחד חיובי אם אפשר לקרוא לזה חיובי בסיפור הזה שהכלב הובא לכלביה על מנת שימצאו לו בית אחר נכון שאני לא מסכימה עם הצעד הזה וזה נראה לי אחד הדברים הנוראים ביותר בדיוק כמו לנטוש ילד(לא שחסרים כאלה גם)
אבל ישנן המון המון משפחות שנוסעות לקיבוץ/מושב הקרובים ופשוט נוטשים את הכלבים שם שזה דבר שלא יסלח בעיניי.

אנשים יקרים זכרו שלבע"ח יש רגשות,זכיות והמון המון אהבה להעניק לנו בבקשה אל תגדעו אותה.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תודה לפיינטבול

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 03:06

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר