ציטוט:

שם הסרט: Paprika אורך הסרט: 90 דקות במאי: סטושי קון גיל מומלץ: 14+ (בשביל מה צריך לדחוף לכל סרט קטעי עירום?) טריילר: לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. תקציר: בעתיד הדי קרוב מפותח מתקן קטן הנקרא DC MINI, המאפשר להיכנס, לצפות ולהקליט את החלומות של הזולת. הבעיות מתחילות כאשר ד"ר טוקיטה (שמן גאון וילד בנפשו) מודיע לחברי הצוות המדעי שמישהו גנב את מכשירי הDC שהוא פיתח. בנוסף, מודיע טוקיטה שאלו מכשירים שהוא לא הוסיף להם מעצורים והגבלות, כך שמי שגנב אותם יכול לפרוץ לחלומותיהם של אחרים ויכול לשתול במוחם של אנשים חלומות. מכאן מתחיל המסע המשותף של הצוות המדעי (ביניהם ד"ר צ'יבה, מדענית מוכשרת המשתמשת בDC בתור כלי עזר לניתוח חלומות לצורכי ריפוי פסיכולוגי. היא עוזרת לבלש בעל עבר כאוב לנתח את חלומותיו בעזרת הדמות שאיתה היא מופיעה בחלומות- פפריקה) למצוא את האחראי לגנבות. בדרך הם יגלו מה בדיוק הגנב רוצה לעשות עם הDC, והעולם כולו יגרר לחלום צבעוני, כיפי ומסוכן במיוחד. דעה אישית: זה סרט מושלם. ציון סופי לסרט: תרשו לי להיות קיצוני ולא להתחשב בזה שזה סלקטיבי לחלוטין- 10.

טוב...
פפריקה... נקודה לא קלה במסע הארוך שלי.
נתחיל בכמה מילים לחימום : אל תראו את הסרט הזה בפחות מHigh Definition.
מדוע? - בעיקר כי לדעתי מבחינת אנימציה מדובר באחד הסרטים הבולטים של satoshi, מדובר בסרט שיש בספריות וידאו ברחבי הארץ, ולמצוא טלוויזיה תומכת HD זה כאב ראש (ספרו לי על זה) אבל תמצאו חבר להתנחל אצלו (בזמן שהוא סוגר שבת) זה שווה את זה.

את האמת שנחסך ממני לתת את תקציר העלילה. - דעתי האישית - כרגיל... אני לא אחסוך ממכם .

בעקרון, ראיתי כמעט את כל סרטיו של satoshi - בשבלב מסויים אפילו רואים תבנית כלשהי - אבל זה אני אשמור למאוחר יותר בסיקור. רוב הסרטים שלו אומנם שונים - אבל הם כולם "מוזרים" (או כמו שאחותי מגדירה: "מזה הדבר ההזוי הזה על המסך?"). הסרטים שלו נראים מבולגנים, צבעוניים מדי, ומרחוק (אם אתה לא שקוע עמוק בסרט) נראה כאילו מדובר במעין ציור מתמשך (ונפלא אם מורשה לי להוסיף) שבתוכו - בתוך כל הבלאגן הזה, בעצם מעלה דברים מעניינים , מאד מציאותיים.

טוב, אני מרגיש כאילו נכנסתי קצת להתפלספות (מותר גם לי להודות בזה) - אבל קשה שלא כשמדובר בסרט מהסוג הזה.

הסרט בסופו של דבר מתחיל מאד מוזר - מוזר כמו בחלום - או ליתר דיוק הסרט מתחיל בחלום. הכל מאד צבעוני, אתה מנסה לפענח ולראות את החלום מכל הצדדים - מהצד של האיש שחולם אותו (שוטר\בלש מתוסכל) ומהצד של פפריקה.
ומי זאת פפריקה? - הדמות הראשית - וכרגיל, כמו בכל הsatoshi's גם הדמות הכי מסובכת לפענוח.

כן - ופה אנו מגיעים ישירות לפיתוח הדמויות. פיתוח זאת מילה גדולה - וסה"כ לא לשכוח שמדובר בסרט (ולא בסדרה). מדובר סה"כ ב4 דמויות מרכזיות - שכל אחת מעבר לציור הנפלא שלהן גם מקבלת אופי מיוחד מאד - וגם מוקצן מאד. במקרה של הדמות הראשית paprika - ההקצנה הנה חלק חשוב ביורת בדמות - ובסופו של דבר לאחר הסרט אני חייב להודות שלמרות שלפעמים קיללתי קצת "לעזאזל מה הולך כאן?" בסופו של דבר אתה מתחיל להבין - את הדמויות, הסיפור שלהן - האישיות שלהן, והשאלות שהן מעלות על הגבולות בין דמיון, למציאות, לחיים שלנו.

אז כן, ביחס לסרט קשה לצפות לאפיון דמויות מקיף יותר, אבל ראו הוזהרתם...
הסרט - כפי שאמרו בהמלצה, מיועד ל14 +. ולא - לדעתי זה לא בגלל הערום - אלא בעיקר בגלל ההבנה. הדמויות אומנם ניתנות לתפיסה, הרעיון מאחוריהן גם כן - אבל העלילה - קשה לתפיסה, עוד יותר קשה לעיכול - והכי קשה לפענוח. אנשים אשר אינם רגילים לסרטים מסוג זה, לא ראו paranoia agent או משהו דומה עלולים למצוא את עצמם בבלאגן - ואת האמת לא להנות מהסרט כלל (פרט כמובן להנאה של האנימציה).

ההנאה של האנימצה - זה יוצא לי להגיד לא מעט - אבל למזלי אני תמיד יכול להתפעל - גם ביחס לסטושי מדובר באיכות אנימציה מעולה. הדמויות, הצבעים, הסגנון היחודי (שקצת חוזר על עצמו בסרטים השונים) נעשה בצורה מדהימה - וגם לאלו מכם שלא אוהבים הרבה צבעים על המסך - מומלץ מדי פעם להתנסות עם כזו סדרה טובה.

ובכל זאת - כמו תמיד, כל מפה חגיגית צפויה להתלכלך. מה זה אומר? פשוט מאד, שאחרי שראיתי מספר סרטים שלו, ובסגנון הנל (במיוחד קצת אחרי Paranoia agent) שדומים בסופו של דבר באיור, בבלאגן, ובשאלות שהם מעלים, ואפילו מעט בדמויות - אחרי כל אלו את שואל את עצמך - "האם בסרט הבא זה יחזור על עצמו?". אינני חושב שהדבר ממעיט מערך הסרט, אך דעתי האישית - אשר מסכימה בהחלט עם הדעה בהמלצה - הסרט הזה מצוין - אבל לאלו מכם שראו אחד, שניים, או שלושה סרטים כאלו - הסרט הזה "טוב מאד" - וכדאי לשמור אותו לזמן בו לא ראיתם satoshi הרבה זמן - כך שהספקתם לשכוח את היופי המיוחד הזה.

לא אתן ציונים - כי באמת הסרט הזה תלוי מאד בכם,
האנימציה והקול (אשר לא דיברתי עליו - כי בעיקר הרגשתי שהדיבור עליו ממוצא בהמלצה) תמיד תהיה כמעט 10, אבל העלילה, פיתוח הדמויות, ההבנה של הסדרה, וסה"כ ההרגשה שאתם יוצאים איתה יכולה לנדוד בין 8-10 . מאד תלוי בכם - מה שבטוח! בהחלט מומלץ.

תודה על ההמלצה הנהדרת,
המשך בחלק הבא של המסע (שנראה לי שסוף סוף יצא לי קצת זמן לכתוב אולי על Ergo Proxy - מה שצריך זמן לכתוב עליו)...
ארז.

כל הכבוד על ההשקעה. לי כבר מזמן אין סבלנות לחבר ניתוחים מעמיקים או בכלל לכתוב יותר מכמה פסקאות בודדות.
מבחינה אודיו ויזואלית, הסרט מושלם. צריך להיות חירש ועיוור בשביל לא להתאהב בו נטו מהבחינה האסתטית.
מהדמויות גם נהניתי מאד. מבחינת עלילה, העלילה קולחת ומרשימה אבל הרגשתי שלפרקים הסרט מנסה לנגוס ביותר ממה שהוא מסוגל לבלוע.
בקטנה אבל, לא משהו שאני באמת יכול להתלונן עליו. במסגרת מגבלות המדיום והז'אנר אני חושב שהסרט נתן כמיטב יכולתו.

בסה"כ מדובר באחד בסרט מרשים של במאי מרשים.

המסקנה העיקרית שלקחתי מהסרט הזה היא שהייתי מת שקון יביים סרט אנימציה שמבוסס על פיליפ ק. דיק.

"על כל שיאי ההרים/ שלווה./ בכל ראשי אמירים/ לא תחוש בעלווה/

הבל רוח; / ביער ציפורים בדממה./ עוד מעט תבוא השעה/ גם אתה תנוח".

יוהן וולפגנג וון גתה - 28.06.1876

בעיה נוספת היא שאמרו לי שהדיבוב הוא באיטלקית, ואחרי שקראתי את הסיקור פה, ועד כמה שחשוב כל הקטע של הסאונד, זה די הרתיע אותי \:

Ze blog | KozlikArt

אני ראיתי בפורקטים האחרים של קון בעיקר עיסוק בטכנומאניה של האדם (היפני?) המודרני, ועל ההשלכות הרגשיות והתרבותיות שנובעות מכך.
בסרט הזה הרגשתי שהוא בעיקר עובד על האסקפיזם, דבר שלפני כן היה רק סעיף בתוך נושאים אחרים. כך שדווקא שמחתי על הריענון ועל הנושא המעניין שהוא תפס הפעם.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time