מראשוני גואלי הקרקע בארץ ישראל.
על הנחלה הראשונה שרכשתי הקמתי בית כנסת, שעודנו עומד על תילו.
הקמתי סביבו ישוב יהודי, וכל זה עשרות שנים לפני העלייה הראשונה.




בני הבכור (בתמונה) המשיך במפעל גאולת האדמה: את הישוב שהקמתי הוא הרחיב וחיזק, ורכש קרקעות להקמת שני ישובים נוספים:

הישוב הראשון מבין השנים הוקם כעשור לפני העלייה הראשונה אך הוא לא צלח, האדמה נמכרה לאחרים, וישוב חדש, בשם אחר, עלה על הקרקע.

הישוב השני הוקם ע"י מי שרכש מידי הבן את הקרקע, אך ננטש ונמכר לאחרים. הם הקימו ישוב חדש בשם אחר, אך נותקו ממנו. הוא הוקם מחדש והובאו אליו משתכנים אחרים, על אף מחאותיהם של המנותקים.

ודבר המפרסם: הייתי די מופתע לגלות את הסיפור הזה. ניסחתי אותו ככתב חידה כדי לראות אם רק אני לא הכרתי אותו, או שאני לא לבד. אדינקס - התואיל לחכות? כאמור, זו לא רק חידה אלא גם מין סקר קטן.

דוד ויהושוע ילין? [המתאים מכל - אך בית הכנסת לא הוקם ע"י דוד ולא הוקם מלכתחילה כביכ"נ]
זאב וולפנזון?
או ישראל וניסן בק?
ובאיזור יפו משפחות שלוש ורוקח

לא, לא, לא ולא

כמובן שמדובר בבני הישוב הישן, כמו חלק מהמשפחות שציינת. לטענת המקור (המעניין והמפורט) הם הקימו לפחות 3 נקודות יישוב יהודיות לפני העלייה הראשונה, ולפחות 2 מהן היו חקלאיות.
בסמוך לאדמותיהם הוקמה אחת מ"הסנוניות" שבישרו את ישובי העלייה הראשונה, ועל הסנונית הזו נערכו לא מעט מחקרים מעמיקים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...%A2%D7%91%D7%95

אך את ספורה של משפחת עבו - עד כה לא הכרתי
http://www.abbo.org/sharvit.asp

סיפור מדהים, לא?
וזה מתחבר לסיפור המדהים לא פחות של משמר הירדן.
גם אם נעזוב את השאלה אם בן גוריון אכן עצר את הכוחות כי אנשי משמר הירדן היו רויזיוניסטים, נותרת בעינה השאלה מדוע לא איפשרו להם, לאחר שובם מהשבי, לחזור וליישב את המקום.
ובענין שאלות לא פתורות: לפי האתר המדהים של משפחת עבו (חובה לשמוע את השיר, באידיש, מושר עם ח' וע' ספרדיים http://www.abbo.org/margalit.asp?x_tree=3&y_tree=1 וצריך לדפדף הרבה למטה. מומלץ גם לקרוא את תמלול הראיון) -הרי שקבר הרשב"י במירון היה רק ציון קבר, ובאמצע המאה ה-19 בנה מייסד השושלת את ביהכ"נ. האם זה ביהכ"נ עם המשקוף שלא יפול?
ומה קרה לכפר הכורדים שהם הקימו?

תודה על הרענון.

למרות היותי חששן מטכנולוגיה חדשנית עלי להודות כי בלי הרשת לא הייתי מתוודע לספורים רבים ולמעשה הדור שלנו נהנה מן היכולת לקרוא מחדש את ההסטוריה.

לגבי משמר הירדן - חוששני כי התשובה לשאלה טמונה בגוף השאלה. גם היום חוגג תאטרון האבסורד כאשר בן המושבה נאלץ להביט בקירות וחצר הבית השייכים לו ושנקרעו מידיו ע"י אויב ואינו יכול לשוב וליישבם.