אורן אפשטיין

מתוך האתר:
http://www.numenore.com/articles/?p=72
מבוא

אין עוד סופר בעולם שהשפיע כה רבות על המוסיקה ובעיקר על מוסיקת הרוק והמטאל מאשר ג‘.ר.ר טולקין- מחבר הספרים ”שר הטבעות“ ו“הסילמרליון“.

ידוע, כי ז‘אנר הפנטסיה משך לחיקו מספר רב מן הלהקות והאומנים של תעשיית המטאל והרוק, אך נשאלת השאלה- למה?
זה לא מפתיע שדווקא טולקין הוא זה שעורר את התענינותם של להקות המטאל והאומנים הצעירים בפנטסיה. טולקין, שכתב את ”שר הטבעות“, ספר הפנטסיה החשוב והנמכר ביותר בכל הזמנים, הפיח חיים בז‘אנר הפנטסיה שעד אז היה לא יותר מאשר אגדות ילדים, סיפורי פיות וכו‘.

מה היה בטולקין שלא היה באחרים?
הרבה, והרבה יותר מזה. טולקין הצליח ליצור עולם פנטסטי כה מדוייק- עד כי ניתן למצוא בספריו גזעים שלמים בעלי הסיטוריה ייחודית, תרבות, שפה, ואפילו כתיב וכללי דקדוק. עולם פנטסי מופלא זה הדהים את הקוראים ברמת הדיוק והפרטים שכלל בו- כל הפרטים שקיימים בעולם האמיתי. אבל בואו נחזור למוסיקה.

קשה לכתוב על כל ההשפעות של טולקין על אומני המטאל והרוק, רק נאמר שזה כולל אלבומים שלמים שעוסקים בנושא, רעיונות סמויים(Led Zeppelin-Stairways To Heaven) שנסתרים בשירים או ברעיון של האלבום כולו, שמות של אנשים ומקומות שלוקחים להם האומנים לשימוש כשם להקה או כשם לשיר או אלבום וכו‘.
על המטאל ועל סוגיו השונים

חשוב לציין כי במוסיקת המטאל יש כמה תת סוגים שכוללים את: Black Metal,Death Metal,Power Metal,Speed Metal,Trash Metal,Doom Metal ועוד ועוד. זה נפוץ שהלהקות ”הטולקינאיות“ שמשתייכות לסגנונות היותר כבדים(כגון דת‘ ובלאק) בוחרות להתחבר עם הצד האפל בשר הטבעות(כגון מורדור, סאורון, הר הגזירה ועוד) ולוקחות מגוון שמות מהלשון השחורה.

קצת הסברים על הסגנונות השונים שפרטתי לעיל(למרות שיש עוד סגנונות שלא הזכרתי, נסתפק באלה שהבאתי) :

Doom Metal - אחד מהתת סגנונות של המטאל שבכל זאת יש בו קצת רגש ולא רק טכניקת נגינה טהורה. הקצב בסגנון הזה הוא איטי,כבד,מעין-מבחיל- הכול בכדי ליצור הרגשה של גורל (Doom) מתקרב.

Death Metal- סגנון זה צמח מהTrash Metalבשנות ה80. הסגנון הזה מאופיין בשירים עם מלא רגשות דכאוניים על מוות, כאב וסבל- ”פסוקי מוסיקה“ כבדים ורעשניים וכמובן הקול הצרחני והעמוק.לDeath Metal אין מעריצים רבים אך מי שכן שומע את הסגנון הזה נשאר מסור לו.

Black Metal - גרסא יותר כהה ויותר ”רשעה“ לDeath Metal. בבלאק מטאל אין ממש חוקים ושיר יכול להיות 5 דקות של צרחות לא קשורות ונגינה ”אפילה“ ביותר. דברים ממש לא מקובלים במוסיקה כן מקובלים פה! האיפור המאסיבי, השטניזם,ה“רשע“- הכול נכלל בקטגוריה של בלאק מטאל.

Power Metal- Power Metal סימל פעם כל מה שלא היה קשור לDeath/Black ובכל זאת היה כבד.בשנות ה90 Power Metal קיבל זהות משלו; הייתה זאת מחאה נגד ההגזמה,החוסר במלודיה והברוטליות של Death ושל Black. אפילו שלפעמים כלל הPower Metal כמה אלמנטים פרוגרסיביים ואפילו שצורת השירה בו הייתה בקולות צרחניים כמו בDeath(אך לא כמו בBlack) הוא תמיד נשאר כסגנון קלאסי, סגנון בו הביעו האומנים שנגנו Power מעין מחווה כלפי ההשפעות המוסיקליות שלהם.הלהקה Blind Guardian, למשל, משתייכת לסגנון זה(אם כי לא כולם מסכימים עם זה).

Speed Metal- בשנות ה80 הסגנון הזה היה מאוד פופולרי(דוגמא: הלהקה האגדית Iron Maiden). הנגינה בו הייתה מהירה והצריכה מיומנויות טכניקה מצויינות מן הנגנים. למרות כל אלה- הנגינה הייתה נקייה ואיכותית. אחד הסגנונות המעטים שנשאר קרוב לשורשי המטאל עצמו.

Trash Metal- סגנון מטאל זה היה הנפוץ ביותר בשנות ה80 ועד ל90. הנגינה בו מאופיינת בGuitar Rythm(אקורדים, ליווי וכו)חזקים ורועשים- מלאים בDistortion. מקצבי תופים ”חיים“, רמות שונות של ”עצבנות“ ועוד- אך הכול תחת שליטה ובצורה מתאימה. כל זה רץ יפה מאוד מאחורי מלודיה שתמיד הייתה בTrash Metal. דוגמא טובה ללהקת טראש מטאל היא מטאליקה המפורסמת. ”חוקים“ אלה לגבי הטראש מטאל היו בסיסיים בלבד; לאחר מכן התחבר הטראש עם הרבה סגנונות כגון Speed Metal ועוד.

על הלהקות ועל אופני ההשפעה

הלהקות והאומנים ששרים ועוסקים בטולקין, עוסקים בו בצורות שונות לגמרי. ניתן לסווג צורות אלה כ:
1) הנושא של האלבום הוא קשור כולו בטולקין.
2) שירים מסויימים שקשורים כך או אחרת לטולקין.
3) רמיזות, איזכורים והשוואות של מילים או משפטים בתוך השיר שניתן לקשר אותן לטולקין.

דוגמא טובה ללהקה שמשתייכת לסוג הראשון היא הלהקה הגרמנית שנקראת Blind Guardian שיצאה לראשונה עם השיר ”Lord Of The Rings“, לאחר מכן אם האלבום ”Nightfall In Middle-Earth“,“The Bard’s Song“ ו האלבום(והשיר) ”Somewhere Far Beyond“(לא לפי הסדר). הלהקה האוסטרית ”Summoning“ שהוציאה אלבומים כמו ”Dol Guldur“,“LugBurz“ ו ”Minas Morgul“ גם היא דוגמא טובה כאן.

בקטגוריה השניה אפשר למצוא את הלהקה הנורבגית Tristania שכללה בתוך האלבום שלה שנקרא ”Beyond The Veil“ שיר ”טולקינאי“ שנקרא ”Simbelmyn“.

בקטגוריה השלישית ניתן למצוא את Led Zeppelin והשיר המפורסם ”Stairways To Heaven“(ועוד שירים) שכולל בתוכו רמיזות רציניות בקשר לנושאים בשר הטבעות, אך כשיר הוא לא קשור לשר הטבעות כלל.

הנה רשימת כל הלהקות המושפעות בצורה זו או אחרת מטולקין(הרשימה לא מלאה ולא כוללת את כל הלהקות):
Rivendell, Arathorn, Minas Tirith, Minas Morgul, Isengard, Gandalf , Moria, Count Grishnack, Lugburz, Ancalagon, Marillion (short for Silmarillion), Morgoth, Rh?n, Amon Amarth, Gorgoroth, Fangorn, Lothlorien, Mordor, Ephel Duath, Morannon, Dagorlad, Elbereth, Morgul, Nazgul, Shagrath, Shadow Host, Cirith Ungol, Cirith Gorgor, Evereve, Khazad-d?m, Nargothrond, Summoning, Blind Guardian.
כפי שאתם רואים, טולקין אכן השפיע רבות על על אומני המטאל והרוק הכבד.

להקות בולטות בתחום

Blind Guardian

מאחר ואי אפשר להתעלם מן העובדה שלהקת המטאל Blind Guardian היא בהחלט ה-להקה כשמדברים על להקות מטאל ”טולקינאיות“ בחרתי לכתוב עליה פה. אתחיל בביוגרפיה מקוצרת של הלהקה ולאחר מכן אמשיך ואסיים עם ראיון מיוחד שתרגמתי שהעניקו חברי הלהקה בשנת 1999, בעקבות הכרזתו של פיטר ג‘קסון על תחילת הפקת שלושת הסרטים של שר הטבעות.

בשנת 1986, בעיירה קטנה בשם קרפלד, גרמניה, נוצרה להקה בשם Lucifer’s Heritage. היא כללה בתוכה ארבעה חברים:
הנסי קורסץ‘ שניגן על הבאס, אנדרה אולבריך שניגן על הגיטרה יחד עם עוד גיטריסט בשם מרקוס סייפן ומתופף בשם תומאס סטאוץ‘.
הלהקה הזו הושפעה בעיקר ממשחקי תפקידים, ספרות פנטסיה, מטאל אפי(Epic) ובעיקר טולקין. הם שחררו שתי שירי דמו:
”Symphonies Of Doom“ ב1985 ו ”Battalions Of Fear“. השיר האחרון הצליח מאוד ובעקבות זאת החליטו חברי הלהקה לשנות את שמם לBlind Guardian. הם חתמו חוזה עם ”No Remose Records“ ב1988 ושחררו את אלבומם הראשון תחת שם החברה. שם האלבום היה ”Battalions Of Fear“. בשנה אחרי הם שחררו אלבום נוסף שנקרא ”Follow The Blind“. עד לאותו רגע המוסיקה שלהם נשמעה כמו המוסיקה של להקת Helloween בצעירותה. ואז, ב1990 הם שחררו את האלבום המוצלח והטוב ביותר שלהם עד אז, שגרם לפרסום המוסיקה שלהם בכל רחבי העולם.

”Tales From The Twilight World“ היה שמו. האלבום ששילב מטאל מלודי ואפי עם הצלחה כה מדהימה, יצר סגנון מוסיקה חדש ויחודי.
האלבום הזה פתח תקופה חדשה ופרק חדש בחיי הלהקה. העטיפה והציור של האלבום נעשתה ע“י אנדראס מרשל - איש שצבר כבר ותק בעיצוב עטיפות דיסקים למען להקות מטאל גרמניות. בשנת 1991 חתמו Blind Guardian חוזה הקלטות עם חברת ההקלטות המפורסמת
”Virgin Records“ פעולה שנתפסה בעיני רבים כגורם החשוב ביותר להצלחתו של אלבומם הבא שנקרא ”Somewhere Far Beyond“.
האלבום שהוקלט בשנת 1992 תחת ”Virgin Records“ היה לדעת רבים האלבום הטוב ביותר של Blind Guardian בכל הזמנים. האלבום הזה שילב בהצלחה בין בלאדות אפיות לבין סגנון המטאל מה שיצר תוצאות מדהימות. השיר ”The Bard’s Song“ היה אמור לצאת כסינגל אך לא קיבל את ההזדמנות.

כעבור שנה, החליטו חברי להקת Blind Guardian ללכת בעקבות Deep Purple והוציאו אלבום בהופעה חיה ביפן שנקרא
”Tokyo Tales“. מאוחר יותר הם שחררו שתי סינגלים: ”A Past And Future Secret“ ו ”Mr. Sandman“.
אחרי אלה, ב1995, בא האלבום שנקרא ”Imaginations From The Other Side“. האלבום הוקלט תחת ניצוחו של מפיק חדש; פלמינג רסמוסן שהיה מאחורי מספר אלבומים מוצלחים של מטאליקה.

בשנים הבאות(1996) שחררה Blind Guardian אלבום בשם ”The Forgotten Tales“ שהכיל בתוכו כמה גרסאות חדשות לשירים מפורסמים כמו ”To France“,“Surfing USA“,“Spread Your Wings“ וכן גם כמה גרסאות אקוסטיות ואורכסטריות לשירים שלהם כגון ”Bright Eyes“, ”Lord Of The Rings“ ועוד.

ב 1998 שחררה הלהקה את הסינגל ”Mirror Mirror“ ואת האלבום ”Nightfall In Middle-Earth“ שהיה מבוסס על ספרו האגדי של ג‘.ר.ר טולקין - הסילמרליון. אלבום זה גרם לגידול פרסומה של Blind Guardian והוא מוזכר עוד בראיון עם הלהקה בהמשך. לאחרונה(2002) שחררה הלהקה אלבום בשם ”A Night At The Opera“ שהיה די יבש- לפחות לטעמי.

הראיון(9 באוקטובר, 1999)אפתח בהקדמה קטנה שנתן הנסי קורסץ‘(נגן הבאס של Blind Guardian) למראיין, ג‘רמיה.
הנסי: עד כה שחררנו 8 אלבומים ואם מישהו היה מבקש ממני להמליץ לו על כמה מאלבומינו בשביל חוויה ראשונית, הייתי ממליץ לו על Imaginations From The Other Side, Tales From The Twilight World או Nightfall. למעריצי וחובבי טולקין הייתי ממליץ בהחלט על Nightfall in Middle-Earth וזה לא רק בגלל הליריקה והמילים. המילים מתמזגים בהרמוניה מושלמת עם המוסיקה בכל פעימה של השיר, או להיפך. האלבום מבוסס על ”מנוסת הנולדור“ הפרק האהוב עליי בסילמריליון.

מהימים הראשונים של תחילת הקריירה של הלהקה טולקין תמיד היווה השפעה חשובה. ברוב המקרים זה התבטא יותר מוסיקלית מאשר טקסטואלית. Majesty לדוגמא(השיר הראשון מהאלבום הראשון), היה הניסיון הראשון שלנו ליצור משהו שיכלול בתוכו גם את המילים והשפה המיוחדת של טולקין וגם את המוסיקה בהתבסס על תחושות וחוויות פנימיות שחווינו בזמן שעקבנו אחרי פרודו בדרכו להר הגורל. אני מאמין שכל מי שקרא את הסיפור יודע עם כמה רגשות,חוויות,ריחות,תמונות וצלילים עליו להתמודד עד שהוא מגיע לסופו של המסע המופלא הזה. אנחנו ניצלנו את התחושות והרגשות הללו והפכנו אותן למוסיקה. בהתחלה היינו די רחוק מלהיות מושלמים. לצערינו אנחנו עדיין כאלה. בMajesty היינו מאוד צעירים וחסרי ניסיון. היינו יכולים רק לתפוס ולהבין את הלך הנפש של הסיפור המדהים הזה ותו לא - הן מבחינה מוסיקלית והן מבחינה לירית. זה היה פשוט מוקדם מדי. הייתי קורא לזה שיר של ”חרבות וכשפים“ מאשר שיר של ”פנטסיה ברמה גבוהה“. במקרה הזה, מה שנחשב זה בעיקר הניסיון.

את אותם הדברים אני יכול להגיד לגבי Run For The Night ו By The Gates of Moria. האחרון הוא קטע אינסטרומנטלי בלבד(קטע שאין בו שירה אלא כולו מנגינה אחת גדולה), וכבר בו אפשר לראות את השאיפות הקלאסיות שלנו כשהן באות לידי ביטוי באופן מטאלי. למורות שאיני יכול לקרוא לשירים אלה כמושלמים, המון אנשים הגיבו דווקא בחיוב כלפי השילוב: ליריקה מושפעת מהפנטסיה של טולקין בצירוף מנגינות כבדות מאוד ומלודיות כאחד.
אנשים ומעריצים העריכו את המוסיקה ואת הליריקה שלנו. בעקבות זאת הם החלו לקרוא את ”שר הטבעות“ ואת ”ההוביט“ בפעם הראשונה.

מאוחר יותר התנסינו עם טולקין פעם נוספת באלבום שנקרא Tales From The Twilight World, שם עשינו שיר בשם Lord Of The Rings. זה תרם רבות להצלחה שלנו. זה שיר נחמד שאנשים אוהבים באופן כללי. השיר נשמע תמים במקצת והמבנה שלו הוא מבנה פשוט ביותר. השיר הזה הוא עוד פעם כבוד לפרודו. למרות שפרודו הוא דמות קצת יותר מורכבת ואינטליקטואלית משאר חבריו ההוביטים, הוא עדיין הוביט. זאת בערך הסיבה שבחרנו בשיר הזה שנשמע קצת יותר כמעין שיר עממי כמחווה נוספת לפרופסור טולקין ולעולמו המרהיב. באלבום יותר מאוחר שנקרא Somewhere Far Beyond עשינו שיר שנקרא The Hobbit ושיר זה הוא דוגמא טובה להתקדמותנו כמוסיקאים וכותבי-ליריקה. השיר כולל הרבה אלמנטים מוזרים בתוכו; הוא מתחיל עם קצב קצת שונה והעיבוד המוסיקלי שלו ייחודי.

מראיין: איך הושפעתם מעבודותיו של טולקין, ולמה בחרתם לחלוק כבוד לעבודותיו המדהימות בנושא הפנטסיה באמצעות מוסיקה שרבים יקראו לה כלא-אורתודוקסית?

הנסי: עד לאלבום האחרון שיצא(Nightfall In Middle-Earth), כל מה שהזכרתי מקודם זה כל מה שהקדשנו לג‘.ר.ר טולקין מבחינה לירית(המילים של השיר). חמישה שירים מתוך חמישים. למרות זאת, אם אנשים מדברים על המוסיקה של Blind Guardian, הם תמיד משלבים אותה עם ”שר הטבעות“. זה מוכיח עד כמה המוסיקה עצמה צריכה לכלול כמה אלמנטים ”טולקינאיים“ חשובים. וזאת באמת התפיסה שלנו לגבי מוסיקה. כמוסיקאים אנו מושפעים מהסיפורים השונים בכל רגע ורגע. ג‘.ר.ר טולקין ארג כל כך הרבה מוסיקה לתוך מילותיו ותיאוריו שפשוט אי אפשר להתעלם מזה. יכול להיות שתשמע את זה אחרת מחברך, אבל עושה רושם שאנחנו כלהקה מצליחים לשמוע את זה באותה צורה וכך גם המעריצים שלנו.

זה מסביר למה השילוב של מטאל וטולקין בכלל לא נחשב בעיניינו כ“לא-אורתודוקסי“. כל מה שאנחנו עושים מבחינה מוסיקלית יכול להתפרש רק כהיבט אחד על עולמו של טולקין- ההיבט האישי שלנו. אחד יכול לאהוב את זה ולקרוא לזה ”מוסיקת הארץ-התיכונה“ בעוד שהשני ישנא את זה ויקרא לזה ”מוסיקה יותר גרועה ממורדור עצמה“. באלבום Nightfall In Middle-Earth העזנו להקדיש אלבום שלם לאדון טולקין. אני אישית מאוד גאה באלבום הזה. הוא מציג את הסיפור באופן מתאים. אני בטוח כי בעתיד כשיגיע הזמן לכתוב שיר חדש, אנחנו נמשיך להשתמש במילים וליריקה שמושפעים מפרודו, מגלור, אולורין או כל מי שיהיה קרוב ללבבותינו ברגעים של יצירת שיר. לא משנה מה יחשבו האנשים בסוף על השירים שלנו, אסור להם לשכוח שאנחנו תמיד מנסים לחלוק כבוד לעולמו של טולקין ולא להכתים או לקלקל אותו.

מראיין: אני רואה שההשפעה הכללית על המוסיקה שלכם נובעת מסיפורי פנטסיה והרפתקאות, וגם סיפורים מהתנ“ך. האם אתם מרגישים שהמוסיקה שלכם משקפת את הערכים ואת הסגנונות שמיוצגים בז‘אנרי ספרות אלו?

הנסי: כן, לפחות אצלינו. אנשים יכולים להסכים עם זה, אחרים לא. זה נקודת מבט מאוד אישית. אנחנו מנסים להתקל עם דברים שמשכו אותנו מסיבות שונות ואנחנו חייבים להתפעל מהדברים האלה בצורה מוחלטת. אחרת זה פשוט לא יעבוד. לפי נקודת המבט שלי אנחנו מנצלים את הסיפורים הללו ומוצאים חלק מהרעיונות שלנו בתוכם. מצד שני, אנחנו מעבירים את התחושה והחוויה שהסיפור כולל לאנשים שאולי יתחילו לקרוא אותו בעקבות זאת. אנחנו אף פעם לא גונבים דברים או מעתיקים אותם אלא תמיד מנסים להבהיר מאיפה לקחנו את ההשראה שלנו. ה“נשמה“ שנמצאת בתוך המילים האלו מעניקה לנו מוטיבציה, נותנת לנו אומץ וכוח להמשיך הלאה ולכתוב מוסיקה.

מראיין: לגופו של עניין, האם יש לכם תקוות על כך שתתבקשו לכתוב ולהלחין את הפסקול של סרטי שר-הטבעות?
ולמה אתם חושבים שפסקול כבד ומטאלי יגשים את החזון הפנטסי שיש לפיטר ג‘קסון בנוגע לסרטים?

הנסי: קודם כל לתקווה יש תפקיד מרכזי בשר הטבעות, אז זה טוב שיש לנו קצת ואין צורך לאבד אותה בשלב כלשהו. שנית כל, במקרה וכן נקבל את ההזדמנות להלחין ולכתוב את הפסקול, אני בספק אם זה יהיה כבד ומטאלי. זאת תהייה מוסיקה יחודית שאף אחד לא שמע קודם. אנחנו, כמוכם הקוראים והמעריצים, גם כן מעריצים שרופים של טולקין ומכירים את הסיפור, וזאת נקודת זכות לגבינו. בהשוואה שלנו למלחיני פסקולים אחרים היתרונות שלנו הם ”רעב“ גדול יותר, צלילות וייחודיות גדולה יותר וגמישות רבה הרבה יותר.

כמובן, אנחנו לא יכולים להתמודד עם מר גולדסמית או מר וויליאמס מבחינה תזמורתית, אבל אני בטוח שמבחינה השראתית אנחנו לפחות שווים. כשאנשים אלה עולים על משהו - הם כבר מקושרים לסוג אחד של צלילים ומוסיקה, אנחנו יכולים לעשות כל מה שנחשוב שיתאים הכי טוב. הנקודה היא שאנחנו מוכנים והאמת התחלנו לעבוד על פרוייקט קלאסי חדש לא מזמן. נחשו על מה?(טולקין כמובן)הפרוייקט יצא בין אם נשותף בסרט ובין אם לא. יום אחד נשחרר את החזון האקוסטי שלנו לגבי הסיפור המופלא הזה. שר הטבעות ראוי למוסיקה חדשה לגמרי שתהייה רחוקה מכל סגנון או קטגוריה שקיימים. הכנו כמה דגימות(דוגמאות שירים), אז ברגע שמישהו יבקש אנחנו מוכנים להופיע.

מראיין: אם הייתם מתבקשים להלחין את הפסקול לסרטים, איך הייתם מבצעים את זה? באילו צעדים הייתם נוקטים בכדי לוודא שהמוסיקה מתאימה לסצינה,דמות וכו‘? האם הייתם מנסים לכלול אלמנטים מסורתיים יותר במוסיקה שלכם כדי להדגיש את העובדה שמדובר פה, בראש ובראשונה, בסרטי פנטסיה ולא בסרטי כת ופולחן?

הנסי: אם היינו מתבקשים לעשות זאת ואף אחד לא היה מגביל אותנו, זה היה יוצא בסוף כפסקול שלא ממש הגיוני לסרט. במקרה כזה אני, כסולן, אצטרך ”לסגור“ את הפה שלי רוב הזמן, לצערי הרב. קטעי הקול והשירה היו קשורים לליריקה הטולקינאית שלקוחה מהסיפור, והיא הייתה מוצגת לבטח בעזרת שפת הסינדרין,קווניה או כל שפה שתתאים לקטע הנוכחי. הכנתי כמה קולות מקהלה גדולים, מעין קולות ”קרמינה בורנה“ שכאלה וכן גם קולות רגילים בסגנון עממי יותר. למורות שאנו בקיאים בסיפור שר הטבעות כמעט בשלמות, התסריט יהיה מאוד חיוני ובשלב מסויים והלאה יהיה חשוב מאוד לעבוד לצד הסרט עצמו.

לאור העובדה שכבר כתבנו כמה עיבודים כמעט לכל דמות, זה פשוט יהיה ויכוח קשה וסוער על העיבוד שיתאים ביותר. מפני ששמעתי כבר את כל המוסיקה שאנדרה אולבריך כתב למצב כמו זה, אני פשוט יכול לומר שזה יהיה מעין מסע סביב כל סוגי המוסיקה. זה בערך כמו מנגינת האיינור: חיונית וצבעונית אך עם זאת קרה ומאיימת. מוסיקה זו תתאים לכל מי שיגלה נכונות להקשיב. אז זה לא יהיה פסקול מטאלי כבד ולא הוליוודי-סימפוני-טיפוסי. זה פשוט יהיה מעבר לכל דמיון.

מראיין: אני רוצה להודות לכולכם פעם נוספת על התענוג שגרמתם לי לדבר אתכם. אני מאחל לכם הצלחה בכל הפרוייקטים המוסיקליים העתידיים שלכם, מה שזה לא יהיה.

הנסי: היה כייף לדבר איתך. אנחנו כבר לא יכולים לחכות לראות את הסרט וכבר סופרים ימים. מבחינה מוסיקלית, ננסה לשחרר אלבום ”בליינד גארדיאני“ רגיל בשנה הבאה. אנחנו, כמובן, נדאג לעדכן אותך. אני בטוח ששיר אחד כן יכלול נושא שקשור לטולקין. הדרך הלאה היא הולכת בכל מקרה. בהצלחה לך!

מטאל בארץ

המצב בארץ דומה למצב בכל מדינה- לכל אחת מהלהקות שהזכרתי ימצאו מעריצים רבים בארץ ובחו“ל גם יחד.
קיימים גם פרויקטים מוסיקליים שקשורים בטולקין ולאו דווקא מטאל ורוק שמנוהלים ע“י טולקינאים ומוסיקאים בארץ ובחו“ל. אני מכיר מספר לא קטן של אנשים שהתחילו לקרוא את טולקין דווקא בעקבות היחשפות לשירי המטאל והלא מטאל שקשורים בטולקין, דבר מפתיע לכשעצמו.

מטאל טולקינאי אפל

חשוב להבין כי בשנות השישים והשבעים נושאים כמו ”אהבה“,“שלום“,“אחווה“,“ידידות“ ועוד היו במרכז העניינים בייחוד במוסיקה- טולקין גדל עם זה ולכן אין זה יראה מוזר שאילו חי היה כיום, היה מוצא את עצמו שרוי בהלם מוחלט כי היה מוצא שאותם נושאים כמו ”שלום“ ו“אהבה“ הוחלפו באופן מוזר ל“מוות“,“הרס“,“גורל“,“שטניזם“ וכו‘.

אכן מה שפעם היה ”All You Need Is Love“ הפך לשמות כמו ”Kill Your Mother, Rape Your Dog“,“Satanic Mantara“ ועוד ועוד.
לדוגמא, הבאתי את המילים של השיר Amon Amarth של הלהקה Amon Amarth(אמון אמרת‘ זהו השם שנתנו העלפים להר הגורל, זה פשוט בסינדרין)

Amon Amarth

A storm rolls in from the sea
Covering the land with black thunder clouds
Rain whips the ground at their feet
As they come ashore in this foreign land

Thunder brakes the silence Of five hundred men assembled on shore
Gazing through the misty rain
At the mountain not a mile away
So dark and silent it stands there
The mighty AMON AMRATH
Reaching for the cloudcloked skies
So grim and fearful in might

With the wind in their backs they start walking
Decisive men of the north
They strive through this darkend land
With only mount doom in their sight
The closer they get to the mountain
The clearer their eyes can see
A forest of one thousand spears awaiting
Awaiting the battle that will be

A cry of war emerges
Echoes over the field
Boldley charging the enemy lines

With weapons so fearsome and sharp in their hands
And shields of oakwood and steel
They slit open stomachs and split sculls to the jaw
Intestants cover the field

The defenders are weak in this brutal war
The northmen have power and guts
A bloodshed like no one has seen here before
None can escape their cuts

Arrows with fire fly through the air
Touching houses and shields
The vikings can feel victory is near
As the enemy headlessly flees

A gust of wind blows in from the north
Clearing the clouds away
As twilight falls and the stars come forth
And the seawolves return to the bay

Corpses lie scattered all over the field
For the ravens to eat as they please
The mountain is now left there behind
As they sail with the first morning breeze

סיכום

נשאלת השאלה, ובצדק, ”מה טולקין היה חושב על זה לו היה חי כיום“? אפשר רק לשער…

מאחר וטולקין עצמו חי בתקופה בה להקת ה“חיפושיות“ הייתה לשם דבר בכל העולם, בתקופה בה השירים וסגנונות המוסיקה החלו להתפתח ולהתחדש בהדרגה, שירי שנות ה60 וה70 שהיו מהפכניים(דוגמא טובה היא ג‘ימי הנדריקס האגדי) אך עם זאת רגועים וסטנדרטיים לעומת הסגנונות שיש לנו היום, בוודאי היה סולד מסגנונות ברוטליים(כמו שהדור הישן מכנה אותם) שפלא שהם נכללים במוסיקה בכלל כגוןeath Metal,Gothic Metal,Doom Metal,Black Metal וכו‘. זה רק היה מוסיף שמן למדורה של טולקין עם אומני הסגנונות האלה היו שרים על לא יותר מאשר על נושאים מספריו שלו.

עברנו וראינו כי טולקין השפיע, והשפיע בגדול על כל אומני המטאל באשר הם, הבנו וראינו מה יש בטולקין שאין באחרים(ממש על קצה המזלג), ראינו דוגמאות להשפעות הללו ולבסוף ניסינו לשער מה טולקין עצמו, אילו היה חי, היה חושב על כל הסצינה הזו.
אם שמתם לב, עדיין לא ענינו על השאלה ”למה?“, ”למה טולקין וז‘אנר הפנטסיה שנוצר כביכול מחדש על ידיו, השפיעו כה עמוקות על אומני המטאל והמוסיקה בכלל ?“. ובכן, לשאלה זו אין כרגע תשובה, לפחות לא תשובה מספקת- לא שאני או אף אחד אחר יכול לספק. בינתיים אני רק יכול לשמוח שיש מוסיקה שעוסקת בספר החשוב ביותר בחיי, ולתת עצה; לפעמים מוסיקה יכולה לשנות חיים, אז לא משנה איזו מוסיקה זו - העיקר שתמיד תהנו ממנה!
ולכל מי שתוהה, לא, גנדלף לא ניגן על גיטרה…

חתיכת קטע צירפת לפה, אנ יאקרא שיהיה לי זמן.
מה שכן, אני יודע שטולקין השפיע הרבה על להקות בתחום המטאל, כמו Amon Amarth, ו-Tangorodrim.
למה? פשוט כי הוא דיי המציא מיתולוגיה, סיפורים בעולם של קרבות, עמים, גזעים, עולם פרימטיבי שמאוד מתחבר לקטע של ויקינגים לדוגמא, או אומנויות אופל (מורדור לדוגמא) שזה תחום שמאוד מתחבר לדת', פאואר, ואפילו בלאק מטאל (סקנדינבי בעיקר).