לפניכם מאמר בעניין החזרת החטופים 'עסקת העסקנים' מאת ד"ר אסתר שניאורסון גרי. כניעה לטרור מזמינה טרור נוסף ועם רוצחים לא עושים עסקאות. כך בכל מדינה מתוקנת.

עסקת העסקנים

מאת: ד"ר אסתר שניאורסון גרי

מדינת ישראל היא כנראה המקום היחיד בעולם שמנהלים משא-ומתן כשצד אחד איננו מגלה ולו ברמז דק מה יש לו למכור, ועד הרגע האחרון, הקונה איננו יודע כלל מה יקבל, החי אם מת...
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg]
נשבר אצלנו הווטו החד-משמעי שלא משחררים רוצחים עם דם על הידיים, למעשה כעת מבינים ארגוני הטרור שאפשר וכדאי להמשיך ולחטוף חיילים, כי זה הכי משתלם

▪ ▪ ▪

בכל יום מנהלים מיני שקלא וטריא בכל מקום בעולם ובכל התחומים. האחד יודע מה ברצונו לקנות, האחר זה המוכר המתאר את מרכולתו ומרבה בשבחיה, ואם באים הצדדים לידי הבנה, הרי שמתבצעת עסקה. אלא שמדינת ישראל היא כנראה המקום היחיד בעולם שמנהלים משא-ומתן כשצד אחד איננו מגלה ולו ברמז דק מה יש לו למכור, ועד הרגע האחרון, הקונה איננו יודע כלל מה יקבל, החי אם מת...

שנתיים של ריצות, צער, כאב, תחינות וניחושים, ולא היה ולו סימן אחד קטן מהבנים, כשהצד השני עושה חוכא ואטלולא, או שאולי אנו גורמים זאת לעצמנו. כעת נשבר אצלנו הווטו החד-משמעי שלא משחררים רוצחים עם דם על הידיים, למעשה כעת מבינים ארגוני הטרור שאפשר וכדאי להמשיך ולחטוף חיילים, כי זה הכי משתלם וכי רק בכוח אפשר לשחרר עצורים ממאסר בישראל.

בעצם, הם עשו צחוק ממערכת המשפט, צפצפו בגדול על פסק הדין ונשאלת השאלה מה שווה עונש של מאסר עולם? הרי מעולם זה לא היה לעולם, והמאסר הוא לא ממש עונש, מי לא ראה את דמותו החסונה של קונטאר שלמד והשכיל בכלא, התחתן שם, למד את רזי העברית וכעת חוזר כדי לתפוש את מקומו בהנהגה. כך ייעשה לרוצח שלמזלו ישב בבית כלא במדינה שמעודדת טרור ואת המוטיבציה של האויבים להמשיך במעלליהם: לחטוף חיילים, להתפוצץ במרכזי הערים ולטבוח באזרחים, שהרי ממילא הם ישוחררו בעסקת החטופים הבאה.

מדינה שמאפשרת ביקורי בכירים בכלאו של הרוצח ברגותי, הפועלת גדולות ונצורות למען שחרורו, למרות היותו שפוט לחמישה מאסרי עולם, איזה ערך יש למשפטי הראווה הנערכים אם בסוף הם משוחררים? שחרור מחבלים רוצחים היא פגיעה קשה בעקרונות הצדק והמוסר וכל כניעה לטרור מזמינה מיידית את גל הטרור הבא. מעולם לא עמדנו מאחורי עמדה כלשהי, תמיד בסופו של דבר ויתרנו, התקפלנו ונסוגנו. כוח ההרתעה המפורסם של ישראל לאחר מבצע אנטבה נעלם זה מכבר. אז היינו נערצים בעולם בשל כוח העמידה, כוח ההרתעה והגבורה, והמסר שקבעה בעבר מדינת ישראל כי המאבק למען ביטחונה ולמען שחרור שבויים, אינו יודע גבולות.





הצבא "החזק" ביותר במזרח התיכון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/bar39.gif]


היום הצבא "החזק ביותר במזרח התיכון" אינו מסוגל לשחרר חייל אחד - גלעד שליט, שנמצא כל כך קרוב, והרי הפתרון פשוט ביותר: לחנוק אותם. לא לספק עוד חשמל, אוכל ודלק - מאומה. והם היו כבר מתחננים לאפשר להם להשיב את החייל. כידוע, אך לפני שלוש שנים ידעו להסביר אצלנו שלגרש יהודים זה הכי נכון, וכולם נרתמו למלאכה ולמלחמה המנטלית על מוחו של החייל הקטן. אז מדוע שלא יסבירו כעת לחיילי הצבא החזק שכדי למנוע להבא חטיפות צריך לנהוג בשיטה אחרת. להיכנס עם כמה חטיבות ולקחת בני ערובה ולהכריז כי יקבלו אותם רק לאחר שהחייל ישוב...



מצוות פדיון שבויים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/bar39.gif]
ממחקר עולה כי משוחררי עסקות חוזרים לעסוק בטרור לפני שנים אחדות נחטפו בלבנון מספר חיילים אמריקנים ואנשי החיזבאללה הודיעו שאלה ישוחררו רק בחילופי שבויים בין אנשיהם היושבים בכלא בארה"ב. אמריקה סירבה לדון עמם מכל וכל. והם הרגו קולונל אמריקני, המשפחות באמריקה שיקיריהן נחטפו, תלו רק על דלת הבית סרט צהוב שהודיע כי כאן מתגורר חייל חטוף. משפחותיהם היו מחוץ לתחום של התקשורת, והנה כשאנשי החיזבאללה נוכחו לדעת שהאמריקנים אינם מוכנים לשתף עמם פעולה, הם שחררו את כל החטופים.

השולחן ערוך פוסק שפדיון שבויים שקול למניעת שפיכות דמים. חווית השבי הינה טראומטית וקשה מנשוא לשבוי ולמשפחתו וכולנו חשים חובה מוסרית להתגייס למען שחרורו של השבוי, אלא שהסיסמא "בכל מחיר" היא לא אחת חסרת אחריות ומופקרת כי היא אינה חדלה לעשות למען עידוד הטרור לבצע חטיפות נוספות. ואולי כדי למנוע מקרים ממין זה - במסכת גיטין נאמר "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם": כלומר שגם למצוות שבויים יש גבול מוסרי שאין לחרוג ממנו, וכל המציל נפש אחת מישראל אינו הגורם המכריע בסוגיית דיני נפשות.

וכאשר נזכרים שביום החטיפה מלבנון נהרגו עוד כמה חיילים, ואנו אפילו איננו יודעים את שמם, וביום החטיפה של גלעד שליט נהרגו מספר חיילים וגם אותם לא זוכרים, ובמלחמת לבנון השנייה נהרגו כל כך הרבה חיילים ואזרחים ששמם לא נודע - נחמץ הלב.

ממחקר של שנים קודמות עולה כי 80% ממשוחררי עסקת ג'יבריל, ולמעלה מ-50% ממשוחררי אוסלו חזרו לעסוק בטרור.

אהוד אולמרט יכול להמשיך להרעיף חיבוקים על ידידו הוותיק אבו מאזן ששלח ברכות חמות ונרגשות למשפחת קונטאר, לאחר שהתלונן מרה שנגרע חלקו בעסקה, מדוע לחמאס הובטחו 1,000 מחבלים? והחיזבאללה כבר קיבל את שלו, וידידות לעולם עומדת. ראש הממשלה הניח את דעתו כי עוד מעט קט, ומחוות חדשות תצאנה לדרך...