דיני תשעה באב

דיני תשעה באב-לקוח מהאתר 'inn.co.il':

רחצה לקראת שבת חזון
נהגו הראשונים להחמיר שלא לרחוץ בימים שלפני תשעה באב. אולם לקראת שבת חזון נוהגים הכל
לרחוץ. למנהג ספרדים רוחצים כרגיל לקראת שבת חזון, ולמנהג אשכנזים נוהגים לרחוץ במים
פושרים, באופן שלא יהיה תענוג מהרחצה אבל גם בלי להצטער ממנה. וכל אחד יכוון את המים באופן
כזה שיוכל לנקות היטב את כל גופו כפי שהוא נוהג בכל שבת, אבל לא יתענג מחום המים ולא ימשיך
לעמוד במים מעבר לנצרך לשם ניקוי (ועיין בפניני הלכה זמנים ח, כא).

מנהגי סעודה מפסקת כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול

כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול, כבר בסעודה המפסקת מתחילים לנהוג מנהגי אבלות, אין
אוכלים בסעודה שני תבשילים אלא לכל היותר אחד. נוהגים לשבת על הקרקע, ואין יושבים בצוותא,
אלא כמו אבל שמתו מונח לפניו שהוא יושב לבדו. וגם אם ישבו שלושה ביחד - אינם מזמנים. ומחצות
היום שלפני תשעה באב לכתחילה אין לומדים תורה אלא בדברים עצובים הקשורים לחורבן הבית
ולדיני אבלות (פניני הלכה זמנים ט, א-ג).

דיני ערב תשעה באב שחל בשבת

כלל הוא שאין אבלות בשבת, ולכן אפילו אם תשעה באב חל בשבת, הצום נדחה ליום
ראשון, ובאותה שבת אוכלים בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה
בשעתו, וכן שרים שירי שבת כרגיל, שאין אבלות בשבת. וקל וחומר שכך הדין כאשר תשעה
באב חל ביום ראשון, שבשבת שלפניו נוהגים כבכל השבתות, וכל ההגבלות שנאמרו לגבי
ערב תשעה באב שחל ביום חול אינן קיימות.

זמן הביניים שבין שבת לצום

בין השבת לכניסת הצום ישנו זמן ביניים, שבו עדיין לא יצאה השבת ומנגד כבר חלים
איסורי הצום. וזאת מפני שספק בידינו אימתי נגמר היום הקודם ומתחיל היום החדש,
בשקיעת החמה (בערך 19:29) או בצאת הכוכבים (בערך 19:57), ואם כן הזמן שבין
שקיעת החמה לצאת הכוכבים, הוא ספק יום ספק לילה, ונקרא "בין השמשות". וכיוון שיש
מצווה להוסיף על השבת, השבת נמשכת עוד כמה דקות אחר צאת הכוכבים, עד כ- 20.0
. יוצא אם כן, שמשקיעת החמה ועד דקות ספורות אחר צאת הכוכבים הוא זמן משותף
לשבת ולצום. ובאותו הזמן אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, שאין אבלות בשבת.
ומנגד, משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה,
שתייה, רחיצה וסיכה.

סעודה שלישית

לפיכך, בסעודה שלישית אוכלים כבכל שבת, וכן מזמרים שירי שבת כבכל שבת, אולם מפסיקים לאכול
ולשתות לפני שקיעת החמה (19.29). ואין בזה חשש פגיעה בשבת, מפני שאין חובה מצד השבת
להמשיך לאכול סעודה שלישית אחר שקיעת החמה (שו"ע תקנב, י, ע' מ"ב כג). וכן ראוי שלא לשיר
שירי שמחה אחר שקיעת החמה, ואין בזה סימן אבלות הואיל וממילא אין רגילים לשיר שירי שמחה
בכל שעה משעות השבת.

רחצה בזמן הביניים

וכן נמנעים מרחיצה וסיכה משקיעת החמה ועד צאת השבת, שכן ממילא אין רוחצים כל השבת. אבל
מי שיצא משירותים בבין השמשות, ייטול ידיו כרגיל, שאם לא יעשה כן נמצא שהוא נוהג אבלות
בשבת.

החלפת בגדים ונעליים

נשארים לבושים בבגדי השבת ובנעליים, וממשיכים לשבת על הכסא ולומר שלום זה לזה, עד שיצאו
שלושה כוכבים בינוניים ויעברו עוד כמה דקות לתוספת שבת. ואז צריך לומר "ברוך המבדיל בין קודש
לחול", ובדיבור זה נפרדים משבת קודש ונכנסים לזמן של חול, וממילא מתחיל הצום. לפיכך מיד אחר
אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" יש להסיר את הנעליים ולפשוט את בגדי השבת וללבוש בגדי
חול.

יש נוהגים להסיר את הנעליים כבר בשקיעת החמה, מפני שנעילת הסנדל היא אחד מהדברים
האסורים בתשעה באב, וכיוון שממילא אין חיוב ללכת עם נעליים כל השבת, אין פגיעה בכבוד השבת
אם חולצים את הנעליים בשקיעת החמה. אבל ברור שאם יהיו שם אנשים שירגישו שחלץ את מנעליו,
יהיה בכך איסור, מפני שיראה כמי שמתאבל בשבת. ולכן המנהג הרווח להסיר את הנעליים רק אחר
צאת השבת.

כאשר מחליפים את בגדי השבת בבגדי חול, יש ללבוש בגדים שכבר לבשום בשבוע שעבר, מפני
שאסור ללבוש בגדים מכובסים בתשעה באב.

תפילת ערבית

נוהגים לאחר את תפילת ערבית שבצאת השבת כרבע שעה אחר זמן צאת השבת שכתוב בלוחות.
השנה יש לקבוע את זמן ערבית בשעה 20.20 או 20.25. וזאת כדי שכל המתפללים יספיקו להיפרד מן
השבת בביתם, לחלוץ את מנעליהם ולהחליף את בגדיהם לבגדי חול, ולבוא לבית הכנסת לתפילת
ערבית וקריאת איכה.

הבדלה בפה

כיוון שיצאה השבת החל הצום ואי אפשר להבדיל על היין, לפיכך ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר
סיום צום תשעה באב. אבל את ההבדלה שבתפילת ערבית - "אתה חוננתנו" כמובן שאומרים. ויש
אומרים שטוב שנשים יתפללו ערבית במוצאי שבת זה כדי שיבדילו ב"אתה חוננתנו", ומי שאינה
מתפללת, באמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" כבר קיימה את מצוות ההבדלה בפה ומותר לעשות
מלאכות (מ"ב תקנו, ב).

ברכה על הנר

מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין, אלא היא הודאה על בריאת
האש שנתגלתה לאדם במוצאי שבת. ונוהגים לברך על הנר אחר סיום תפילה ערבית לפני קריאת
איכה שאז מדליקים נרות. וגם נשים מברכות על הנר. ואם הן בבית הכנסת ישמעו את הברכה מהחזן
יהנו מאור הנר שידליקו לידן. ואם הן בבית, ידליקו נר ויברכו עליו "בורא מאורי האש" (עיין פניני הלכה
שבת ע' 108).

אין מברכים על בשמים

אבל על בשמים אין מברכים. כי כל מה שתקנו לברך על בשמים במוצאי שבת, הוא כדי להפיג את
צערה של הנשמה שנפרדה מהשבת, ובתשעה באב אין מקום להפיג צער.

יתר על כן, לדעת רוב הפוסקים אין להריח בשמים בתשעה באב, מפני שיש בזה תענוג, וצריך אדם
למעט מתענוגו ביום שנחרב בית מקדשנו. ואמנם יש שהקילו מפני שאינו אחד מחמשת העינויים
(מ"א), אבל המנהג הרווח להחמיר כדעת רוב הפוסקים (שו"ע תקנט, ז, שעה"צ תקנו, א).

וגם סיגריות יש אוסרים לעשן בצום (כנה"ג), אמנם למעשה מי שמכור לסיגריות והוא סובל מכך
שאינו מעשן, רשאי לעשן בצינעה. אלא שבלא קשר לתשעה באב, עליו לעשות כל מאמץ להפסיק
לעשן, כדי שלא לסכן את בריאותו.

הבדלה על כוס בסיום הצום

בסיום הצום, לפני שאוכלים ושותים, צריך להבדיל על הכוס, ומברכים שתי ברכות, על הגפן והמבדיל.
אבל אין מברכים על הבשמים ועל הנר. ואין לאכול קודם אמירת ההבדלה על הכוס, מפני שאמירת
"אתה חוננתנו" או "ברוך המבדיל בין קודש לחול" מתירה לעשות מלאכה, אבל לאכול אסור לפני
שעושים הבדלה על כוס.

הבדלה לחולה שצריך לאכול בתשעה באב

חולה שצריך לאכול בתשעה באב, לפני שיאכל צריך להבדיל על הכוס. ונכון להבדיל על משקה מדינה.
ועדיף שיבדיל על משקה משכר כדוגמת בירה, ובדיעבד אפשר להבדיל על משקה נפוץ כדוגמת קפה
(ע' פ"ה הל' שבת א, ע' 110). ואם אין לו משקה מדינה יבדיל על מיץ ענבים, שאינו משמח. ובדיעבד
יבדיל על יין וישתה מלא לוגמיו (בערך 40 מיל). ואם יש שם קטן שהגיע לחינוך לברכות, מוטב שהקטן
ישתה מהיין ולא החולה. קטן שאוכל בתענית, אינו צריך להבדיל לפני אכילתו.

זמן סיום הצום

צום תשעה באב מסתיים בצאת הכוכבים, וכמה שיטות בחישוב זמן צאת הכוכבים. לפי השיטה
הממוצעת (כשהשמש מגיעה ל-6.2 מעלות מתחת לאופק) - צאת הכוכבים בירושלים ובאר שבע - 19.55, ובתל אביב וחיפה - 19.57.

קידוש לבנה

נוהגים לדחות את קידוש הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לאומרו בשמחה, ובתשעת הימים
ממעטים בשמחה. ויש שאמרו שעדיף לדחות את קידוש הלבנה ליום שאחר תשעה באב, כי בעת
שיוצאים מהצום עדיין לבושים בבגדי אבל ומעונים מהצום. ואע"פ כן רבים נוהגים לומר קידוש לבנה
מיד אחר תפילת ערבית שבסיום הצום. ויש שהסבירו שאדרבה נכון לומר קידוש לבנה במוצאי תשעה
באב, כי יש אז קצת שמחה, על משיח בן דוד שנולד בט' באב. ומלכות דוד נמשלה ללבנה.

והטוב ביותר לקבוע את זמן קידוש הלבנה כשעה או שעתיים אחר צאת הצום, ובינתיים יאכלו ויתרחצו
מעט, וכך יוכלו לקדש את הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים שאם ידחו את קידוש הלבנה ליום
המחרת או לשעתיים אחר הצום, יהיו שישכחו לאומרו, אפשר לאומרו מיד אחר הצום.

מנהגי אבלות בי' אב

בית המקדש התחיל להשרף לקראת סיום יום תשעה באב ורובו נשרף ביום י' באב, וקבעו את הצום
על פי זמן תחילת השריפה, אלא שהואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ישראל
שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג רוב הספרדים האיסור נמשך בכל היום, ולמנהג
אשכנזים עד חצות היום בלבד (שו"ע ורמ"א תקנח, א).

לדעת רוב האחרונים, בנוסף לאיסור לאכול בשר ולשתות יין, גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים,
ואין להסתפר ואין לשמוע מוזיקה משמחת ואין לרחוץ בחמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר. ויש מקילים
וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס בלא
הגבלה. לכתחילה יש לנהוג כמחמירים, ובשעת הדחק אפשר להקל (עיין פניני הלכה זמנים י, יט).
וכן נוהגים שלא לברך 'שהחיינו' ביום עשירי באב, כדין שלושת השבועות (חיד"א, כה"ח תקנח, ח).

שבת שלום וצום קל לכולם!.

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה