במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה
וכהרגלך לא ענית לאף שאלה קשה...
ואתה בשלך עם השיר, לאבא שלי יש סולם מגיע הוא עד השמים.
תראה, אתה יכול לקחת את הקשת והחיצים ולדחוף אותם לעצמך עד שתקבל את ציבעו של המינפסט הקומוניסטי.
לא. אין בכוונתי להפנותיך למקורות. ראשית מאחר ואיני נוהג להקל על תלמידים עצלים ושנית מאחר ובין כה וכה לא תקרא אותם. טיעונים, צילומים, מסמכים ועדויות נערמו שם. יתכן וחמק מהם הספור היחידני אודות סבך שהבריח ערבים פורעים תוך שהוא נלחם כתף אל כתף עם שכניו המסורים. לך וספר אותו אך אל תעלב ותמלט בטענות של 'יהירות' באם יתברר לך כי יתכנו מספר סתירות.
לאבא שלי יש סולם......
אתה מזנק נחוש לקרב למען שמם של הערבים האצילים אך כל מבוי מחשבתי סתום אליו נקלעת אתה פותר בזעקות שבר אודות יהירות.
את זעקות השבר אני משאיר לך עם הקשת והחיצים.
כן, היו בעירק יהודים שלא ידעו קרוא וכתוב וכן - אותם ניסה הפלג הקומוניסטי להרעיל כנגד הציונות בטרם ברח ביבבות להתחבא בחיקה. בארץ אליה הגיעו יהודי עירק בהמוניהם למדו גם ילדי מיעוט זה קרוא וכתוב.
אני לא יודע את מי או מה הם הרעילו, אבל אני בטוח מי מורעל מבין שנינו וזה לא אני.
הא! אביך חקר גם את מעללי המפלגה הקומוניסטית בעירק?
או שאתה ממשיך לפנטז על ערמות ספרים ומחקרים.
לאבא שלי יש סולם.....
כמה נלעגת טענתך אודות נסיון ליפוי קורותיה של יהדות עירק. אתה? זה שעשה כל מאמץ ליפות את פני ערביי דור הפרהוד? זה שביטל את הקריאה בספר התהילים? איני מבטל את גבורת סבך או גבורת אבו לאבן שמן הסתם אכן היו ביחס שניתן היה ליהודי להפגין גבורה באותם ימים. אתה בעצם נסיונך הלא מוסרי למזער את אימת הפרהוד ואת חששם הקיומי של היהודים בעירק עם עזיבת הבריטים מתרחק מהם יותר מאשר אני.
ליפות? ישראלה מילא לספר סיפורים על מחקר של אביך אבל לסלף את דברי.
אני מבין שעל בסיס סילופים כאלה בנית את התאורי על הסולם.
אבי ואני לא עוסקים ברגשי קיפוח ורק הכרת תודה יש בנו כלפי ההזדמנות שניתנה לנו לחיות בני חורין בארץ אליה נכספו אלה שכן ידעו לקרוא [ושהיו הרוב] ואלה שלא ידעו לקרוא. אין אני ובודאי שלא הוא מתכוונים להגיש קורות חיים לכבודו אך באם דאגת, אנו מסתדרים לא רע, תודה. את תחושת הנחיתות אנו מותירים לאלו המסתייגים מתעוד היסטורי הנעשה מאוריינטציה ציונית ומנסים לגבב שברי הסטוריה מדומה. קהילת יהודי עירק חיה לצד ובתוך הסביבה הערבית וקיימה יחסים הדדיים של כבוד כמקובל במזרח. וכמקובל במזרח - הכל על תנאי והתנאים לגבי בני חסות לא היו משהו שהיום היית רוצה לחיות עימו. חבר ושותף היה לסבי מצד אימי ואני מניח כי כיבדו היטב איש את רעהו. משום מה היה צריך סבי לכבדו לאחר הפרעות גם כאשר ביתו של 'החבר' התקשט פתאום ברכוש משפחתי...
צר לי עליך, רגשי הנחיתות לא השאירו חלקה טובה אחת.
מעולם לא טענתי שחיי היהודים בבגדד היו מושלמים, אבל בשונה ממך אני לא צריך להוכיח לא לך
לא לאביך ולא לאף אחד שאני צבר הרואה במדינת ישראל את ביתו של העם היהודי,
ובאותה מידה מתעלם מעברם של הוריו בארצות ערב מפני רעיון פוליטי זה או אחר.
זה מה שהיה לטוב או לרע, ערבים הצילו אלפי יהודים מרוצחים ערבים בפרהוד יש לך היסתיגות?
חלק מהיהודים עמדו על נפשם לא מאמין? עשה כרצונך.
קהילת עירק ככל קהילה יהודית ותיקה הכילה ידענים, למדנים, רבנים, סוחרים, שופטים, אנשי ממשל, מורים ועד לפלחים ומתווכי מסחר עם שבטי הבדואים. האנאלפביות בה הייתה נמוכה לעין שיעור מבסביבה הערבית וגם שם שמרה הזיקה ליהדות על חוטי ידע מסויימים.
היו גם זונות וסרסורים, נוכלים גנבים ורוצחים.
בפרוש היינו קהילה חיה ונושמת ולא כמו שמצטייר מהספרים של שלום עליכם בשטאטל המזרח אירופאי,
שאתה כל כך מנסה להידמות אליו מפאת רגשי הנחיתות שלך.
כמה אומללה אמירתך אודות העיניים המביטות 'הזרות'. זרות? עיני בני עמך שהתלקטו מכל העולם בא"י הן 'זרות'? עיניו של בן פולין הן עיני כשם שהן עיניך. בזמן שקמצוץ מהיהודים שבעטו בספר התהילים ניסו את כוחם באחוות מעמדות מדומה תוך סיכונה של הקהילה היהודית והלשנות על המחתרת היהודית - המשיכו קהילות בגדד, בצרה ומוסול להיות חלק מהעם היהודי. לקרוא מסידור התפילה ומן התהילים כשם שעשו זאת אחינו בכל פינות העולם. אני וגם אתה היינו בבגדד, היינו בוורשה ובסלוניקי. הגנו על ישובינו הצעירים בא"י מפני האויב הערבי, נמלטנו חסרי כל בלילות אירופה הקרים ונפלנו זה על זה לזרועותיו של זה תוך אמירת 'עמך'. נכון שטרם נולדנו אך בהחלט היינו חלק מכל זה ולכן העיניים של 'כל זה' אינן 'זרות'.
אתה קורא לאמרתי אומללה? מילא.
לא זכור לי שלמדתי בבית הספר של לקט היהודים בא"י על אורחות חייה של קהילתי.
זכורים לי שירים בסיגנונן רוסי וסיפורי שלום עליכם. מעניין לא זוכר משהו על קהילתי?
לא ספרות לא שירה גם לא בדל של מנגינה.
הלקט החליט שהתרבות של הורי היא פולקלור צבעוני.
תרבות מזרחית? יוק? נשארה רק הקובה
מציצים: הו זה הקובה שמובה....זה שורף פעמים פעם ראשונה שאוכלים אותו.
אויה אויה - הציונים הרעים הבריחו את משפחתך וניתקוה בכח מחבריה האמיתיים והטובים, הערבים האציליים שבבגדד. אויה אויה - הובאתם לכאן ונוצלתם... אויה אויה - אנשים יהירים מקשים בשאלות ועוד מערבבים לצון וציניות. צא ולמד - בכיין! אולי תהיינה לך פחות סיבות לרגשי נחיתות.
אתה קורא לעצמך מורה. סבא היה אומר על אחד כמו "מה יחלף, אל ארמאד מה ביסיר לו צ'ארע"
חלק מבני משפחתי נותר בעירק לאחר קום המדינה. הם חזו באותו מיעוט ערבי משכיל וידידותי [שאכן היה וסייע לעיתים כמיטב יכולתו המועטה] - נאסר, מעונה, נתלה, הופך פניו או חומק לחו"ל. מנת הסבל שהייתה מנת חלקם מ99% הערבים הנותרים הייתה גדולה ודע לך כי הדמיון המזרחי בכל מה שקשור לאיך מתכננים עינויים עולה אפילו על יכולתו בבדיית ספורי 'איך עזרנו ליהודי חברון'. הם ראו את פניה השלמות של מדינת לאום מוסלמית. הם חשו את גורלו של יהודי בתוך ים של רשע ערבי.
הלא הייתי במפלגה הקומוניסטית בבגדד לא? גם אותי טיגנו על פרימוס. איך שכחת פרט שכזה.
את הפרט הפיקנטי הזה השאלתי מאחד הספרים של סמי מיכאל.
לא לא היינו חברים יחד במפלגה הבגדדית ולא פה בארץ הלקט א"י.
ובטרם נפרד לעת עתה - הלנת על כך כי מתמעטים האנשים השרים את 'אל אליהו'. דור הקשישים מתמעט אך עודנו קיים. עצה ידידותית - אל תנסה במחיצתו לנסות וליפות את הפרהוד.
בבתי הכנסת תמצא לא מעט מקהלות המשך של ילדים וקבוצות של יהודים מאמינים ממוצא עירקי המשמרים מנגינות אלו. צרפתי קישור לאתר 'הזמנה לפיוט' לפרק נגוני יהדות בבל ולצדה הלצה. גם מכך נעלבת...
לא במשפחתי ולא יפיתי אבל אתה בשלך (עכשיו אני גם בקשת המזרחית) ראה מה אמר סבי על כך.
חבל!
|