לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 15-08-2008, 03:27
צלמית המשתמש של The Cheff
  The Cheff The Cheff אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.06.06
הודעות: 2,073
שיר העמק - נתן אלתרמן

את האשכול הנ"ל שקלתי לפתוח בתחילה בפורום מוזיקה ישראלית אך בדיעבד, הוא נראה לי מתאים יותר לפורום זה.
אשכול זה מקורו בפוסט בבלוג שלי, המקורות וההסברים מצורפים גם הם. מקווה שתהנו.

שיר העמק - נתן אלתרמן

מרגוט קלאוזנר נולדה בגאליציה ב 2 בנובמבר 1905 , לאביה היה בית מסחר קטן לנעליים שגדל במהרה.עם הזמן המשפחה היגרה לגרמניה ושם הפכו לאחת המשפחות הבולטות והעשירות של הקהילה היהודית, בשיא היתה לאביה חברה בת 23 סניפים ואלפי עובדים בברלין בלבד, בין באי ביתם היו אישים ידועים כמו אלברט אינשטיין מרטין בובר סטפן צוויג ואחרים.

מרגוט, היתה הבת השלישית מבין שלוש בנות במשפחתה ואופיה ונחישותה הפכו אותה למעין תחליף לבן, אולם כנגד רצון המשפחה הצטרפה הצעירה בעלת כוח הרצון האדיר לתנועה הציונית ועלתה לארץ ישראל ב 1926 לאחר תקופת פעילות בתנועות "החלוץ" והשומר הצעיר ". בארץ ישראל התגלה העניין העצום שלה בעולם התרבות והבמה (בצעירותה היא פעילה בחוג ידידי הבימה בברלין) ומרגוט הפכה לבין הפעילים הבולטים בהקמת 'תיאטרון הבימה הצעיר'. היא ובעלה השני יהושע ברנדשטטאר פעלו ללא לאות למען התיאטרון הצעיר והקימו ועד שגייס כספים בקרב עשירי היהודים בעולם. ב 1928 הזוג הצליח לבסוף לארגן את הבאת התיאטרון לארץ ישראל ששם הפך ל"תיאטרון הלאומי" והזוג אף הצליח לארגן עבור התיאטרון בניין קבע להופעותיו . מאז ועד 1936 מרגוט קלאוזנר היתה הרוח החיה , המנהלת האדמיניסטרטיבית ו"האפוטרופוס" שעל פיה ישק דבר בתיאטרון "הבימה". כתוצאה מסכסוכים עם קולקטיב השחקנים הסוציאליסטיים, שהתעמת ללא הרף עם המנהלת "הקפיטליסטית "בעלת רצון הברזל וסירב לתת לה את המילה האחרונה בבחירת הרפרטואר של ההצגות ותפקידים לשחקנים, עזבה מרגוט לבסוף במרירות את התיאטרון שלו תרמה כה רבות. במידה רבה מאוד תיאטרון הבימה של היום חייב את עצם קיומו למרגוט קלאוזנר .

מרגוט ובן זוגה הקימו ב 1933 את חברת ההפקות "אורים" ומאז הפכה מרגוט למפיקת הסרטים הראשונה והפורייה ביותר של ישראל. את הסרט הראשון שלה "לחיים חדשים " היא הפיקה ביחד עם קרן היסוד (עד לקום המדינה הייתה קרן היסוד הזרוע הכספית של הנהגת היישוב ומימנה את העלייה, הקליטה, הביטחון וההתיישבות) . הסרט צולם בארץ אולם מטבע הדברים בגלל מחסור באמצעים טכניים מתאימים בארץ ישראל שירותי המעבדה והפיתוח שלו נעשו בחו"ל, אז גמלה בה ההחלטה - גם בארץ ישראל יהיו אולפני הסרטה ותעשיית קולנוע עצמאית ומשגשגת כמו זאת שבנו היהודים בהוליווד. בכל אופן, "לחיים חדשים" זכה בהצלחה יחסית, הוא זכה בפרס ראשון בביאנאלה בווינציה, הפרס הבינלאומי הראשון שאותו קיבל סרט מארץ ישראל. כבר ב 1947 מרגוט החלה בחיפוש דרכים להקים מפעל להפקת ועיבוד סרטים בארץ ישראל ‘ וב 1949 היא ייסדה ביחד עם בעלה את "אולפני הרצליה".

עד כאן קצת על מרגוט קלאוזנר, אך הפוסט הזה לא עוסק במרגוט אם כי ב'שיר העמק', מהו הקשר אם כך ?

הסרט "לחיים חדשים" אותו הפיקה מרגוט, היה במקורו סרט תעמולה בן 80 דקות ל 'קרן היסוד' ולמפעל ההתישבות הציוני והוא הציג את פעילות הקרן במטרה לעודד יהודים לעלות וליישב את ארץ ישראל. יש לציין כי באותה תקופה הגרמנים עודדו עליית יהודים לארץ ישראל. בסרט הנ"ל היו שלושה שירים (במספר מקורות נטען ארבעה שירים), אבל היחיד שפרץ לתודעה וזכור עד היום הוא 'שיר העמק' שכתב נתן אלתרמן והלחין דניאל סמבורסקי. (שני השירים האחרים בסרט היו 'שיר בוקר למולדת' ו'שיר הכביש')

כמה מילים על דניאל סמבורסקי, דניאל סמבורסקי נולד בגרמניה בשנת 1909, הוריו היו במקור מרוסיה במקור והיגרו לגרמניה. דניאל למד מוסיקה ואף החל בלימודי רפואה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים, עלה דניאל לישראל. בשנות ה 30 הוא עסק בהוראת מוזיקה בגימנסיה הריאלית "בלפור" בת"א.

דניאל סמבורסקי נולד בגרמניה בשנת 1909, גדל בבית ציוני דובר עברית להורים שהיגרו מרוסיה. למד נגינה ותאוריה של המוזיקה והחל בלימודי רפואה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון עלה לארץ. בארץ הלחין מנגינות לשירי מולדת ידועים וכן מנגינות לשירי ילדים. עיקר יצירתו הייתה בתקופת טרום המדינה. בשנות ה - 30 של המאה העשרים עסק בהוראת המוזיקה בגמנסייה הריאלית "בלפור" בתל אביב. דניאל סמבורסקי היה גם אבי ערבי הזמר (או שירה בציבור בשפה עכשווית)בא"י, אותם ערך כל ערב שישי במשך 15 שנים בבית ברנר.

יש לציין שעוד בטרם עלה סמבורסקי לארץ, הוא עסק בכתיבת מחזות ושירים (בגרמנית) שמטרתם היו לעודד את בני הנוער לעלות לארץ ישראל. כאשר עלה לארץ, אלתרמן וכותבים אחרים כתבו לחלק משיריו מילים בעברית, אחד השירים היה 'פנינו אל השמש העולה' שיצחק שנהר 'תירגם' מגרמנית לעברית.

כאמור, פנתה מרגוט (זאת מתחילת הפוסט) אל דניאל סמבורסקי ונתן אלתרמן וביקשה מהם לכתוב ולהלחין שני שירים לסרטה "לחיים חדשים" (השכר ששולם להם היה 4 לירות ולא, אני לא יודע אם הם התחלקו חצי חצי), אחד משני השירים האלו הוא 'שיר העמק' שידוע גם בשם 'באה מנוחה ליגע' על פי השורה הראשונה שלו.

בסרט, רואים את דניאל סמבורסקי יושב על יד הפסנתר בחדר האוכל בקיבוץ גבעת ברנר ומתחיל לנגן ולשיר. (בגרסה אותה ראיתי כך התחיל הסרט, למרות שקראתי שבמקור הוא נשמעת קריאה של איזה "דממה ביזרעאל!' ויש המניחים כי זהו שמו המקורי של השיר). בין הצעירים שיושבים לשולחן ושרים ניתן להבחין גם במשה כרמל, מפקד קורס הקצינים בהגנה, מפקד חטיבת כרמלי (שנקראה על שמו), אלוף פיקוד צפון הראשון ושר התחבורה בממשלת ישראל מטעם אחדות העבודה ואחר מכן מטעם המערך (למי שלא נולד אז, המערך היה מפלגת העבודה של היום).

ברק פז (חבר זמרשת בכתבה שהכין עבור 103FM) מזכיר את המוזיקולוג פרופ' שי בורשטיין כמי שחשף בפניו את המחברת בה שירבט סמרובסקי מילים ראשוניות ללחן של שיר העמק:

"[הבה] נשב פה בחדר / שיר אחד עוד פה נשיר (X2)
פה בחדר כל החברים / פה בחדר יחד נשיר
פזמון: כפר, עיר, כל השדות (X2)
פה בחדר אנו ביחד / זה כבר נושב הרוח".

כפי שסיכם זאת ברק פז: "איני יודע אם היה זה ניסיון לקבל שכר כפול (על כתיבת המילים והלחן) או סתם שרבוט כדי שיהיה נוח "לתרגל" את המנגינה, אבל בכל מקרה די במבט חטוף כדי להבין למה החליט סמבורסקי לתת לאלתרמן לחבר את המילים הסופיות, וכמה טוב שכך עשה!" - לי לא נותר אלא להסכים עם כל מילה !

הגרסה המוכרת אותה כתב אלתרמן:

שיר העמק

בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת, אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.

אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,
סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.
קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,
מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
מִי יָּרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל
בֵּין בֵּית אַלְפַא וְנַהֲלָל?

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?...

יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,
שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,
זֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,
זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?...


לשמיעת השיר באתר זמרשת בביצוע שירה בציבור - לחץ כאן
יש גם סירטון של להקת חפציבה משנת 1971 -

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
יש ביצוע חדש, קיצבי ומצוין של יבגני שפובלוב - מומלץ.

אז מה יש לנו כאן ?

השיר הזה מביע את הערכים שבגללם הפך עמק יזרעאל לסמל ההתיישבות הציונית השיתופית בשנות ה- 20, וגם לאחר מכן:

  • הפרחת השממה הקיימת בעבודה קשה - "בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ, וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.....אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ, סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל."
  • השמירה על מה שהושג, לא עוד אופל וצל אם כי ים של דגן - "יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ, שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל"
  • חיזוק הקשר לארץ ולאדמה - "זֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ...תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל"
  • המלחמה בפורעים הערבים - "קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ, מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל. מִי יָּרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל"
בבית הראשון מסופר על הלילה שיורד ועל המתיישב שעמל כל היום וכעת מוצא מנוח ומרגוע. בבית השני מסופר לנו שהמנוח והמרגוע אינם ברורים מאליהם, יש אופל, יש צל ויש מלחמה על עצם הקיום וההתיישבות במקום. בבית האחרון אנו למדים שעל אף הקשיים ועל אף המלחמות יש הצלחות, גם החקלאות וגם גידול הבקר משגשגים והמתיישב משבח, מברך ומהלל את העמק ואת ארץ ישראל.

חוקרי שירה והיסטוריה ניסו לנתח ולהסביר את מילותיו של נתן אלתרמן לשיר. אחת הטענות היא שאלתרמן לא התכוון לעמק המסוים, אלא לעמק סמלי המסמל תקופה, העמק של סוף שנות השלושים, מרכז ראשון להתיישבות ציונית בפיסת ארץ שמקרינה שלווה ושקט. נתן אלתרמן עושה שימוש בוריאציה על פסוק מספר ישעיהו, פרק כ"א, פס' י"א: "שומר מה מלילה שומר מה מליל, הטענה היא כי זהו שקט מדומה. בכל אופן, המתיישבים אז לא התייחסו לגבולות המוכרים של עמק יזרעאל אלא כללו במתחם 'העמק' גם את הגילבוע והכנרת.

יש הטוענים כי השיר נכתב כשיר ערש המוקדש לעמק, העמק זוכה להרעפת חיבה וחסד לפני השינה כאשר יורד הלילה אך השקט והדממה אינם ברורים מאליהם אם כי מושגים עקב השמירה - "נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת, אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת."

ניתן לראות בפזמון גם סוג של שאלה ותשובה, השומר התנכ"י מישעיהו שואל "מה לילה מליל?" ונענה על ידי השומר החדש ב"אנו לך משמרת".

לגבי הבית העוסק ב"מי ירה ומי זה שם נפל?" יש שתי גרסאות, חברי בית אלפא מספרים כי שורות אלו נכתבו על סמל משה רוזנפלד (שעל שמו קרוי "מעין הסמל") שנפל בנובמבר 1935 בעת שרדף אחרי כנופיות של פורעים ערבים בגלבוע. לעומתםן יש הטוענים שהאיש עליו מדובר הוא אלכסנדר זייד שנרצח בהתקפה ממארב בשעה שרכב מביתו על גבעות שייח אבריק (בין טבעון לקיבוץ אלונים)

לסיום, עדות לפופולריות העצומה של 'שיר העמק' ניתן למצוא גם בכמות הביצועים האדירה שלה זכה, לפי רישומי אקו"ם מדובר בלא פחות מ 100 (מאה!) במספר, להלן רשימה חלקית: חוה אלברשטיין, נחמה הנדל, אריק איינשטיין, הגבעטרון, אריק לביא, עפרה חזה, הדסה סיגלוב, הפרברים, הדודאים, צוות הופה היי, טובה בן צבי, הדורבנים, יהורם גאון, דורית ראובני ועוד, ועוד...

והערה אחרונה, אמנם לא אמרתי (או כתבתי ליתר דיוק) אף מילה על אלתרמן, זאת כיוון שהעדפתי לתת את הבמה לחברים הפחות מוכרים, דניאל ומרגוט, ומתוך ידיעה שבטוח אכתוב עוד בעתיד על אלתרמן מתוקף תפקידו כאחד המשוררים האהובים עלי.

הפוסט הזה מורכב מאיסוף חומר ממספר מקורות, ניתוחו, תפירת הקשרים וניסוח כל דבר בהקשרו. ניתוח השיר מתבסס על התוכנית על פיה מלמד משרד החינוך וניתוח אישי שלי.

מקורות מידע:
http://www.notes.co.il/eshed/18572.asp
מרגוט_קלאוזנר/http://he.wikipedia.org/wiki
היסטוריה_של_הקולנוע_הישראלי:_תקופת_היישוב_ושנות_הח מישים/http://he.wikipedia.org/wiki
http://103.fm/programs/event.aspx?R...KF&c41t4nzVq=FL
http://www.zemer.co.il/song.asp?id=161




_____________________________________

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הבלוג :
http://www.Ugiyot.com
הגלריה : http://pbase.com/the_cheff

© 2004- כל הזכויות שמורות ל The Cheff, כל המעוניין להשתמש בטקסט או בתמונות (המוחתמות) המצורפות להודעה זו מוזמן לפנות במסר פרטי
.

נערך לאחרונה ע"י The Cheff בתאריך 15-08-2008 בשעה 03:31.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 17-08-2008, 06:24
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
איכשהו...
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "ראה ביצורי המאורעות"

כולנו חוזרים לעמק...
אתה עם ארכיטקטורה
השף עם השירה
אני עם אלקינד ו"הקיבוץ".

אגב, מי ירה שם ומי נפל? רבים נפלו שם ולא צריך לחפש את האדם הספציפי. אני משער שלו התכוונו לאירוע ממוקד לא היה המשורר כותב את כל גבולות העמק "מבית אלפא ועד נהלל".
קרוב משפחתי, דני צביק ז"ל, חבר תל יוסף למשל, שנפל בקרב נוריס על הגלבוע:
http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=91836

ואני עוד שירתתי בנורית, בסיס הגדנע שפעל בגלבוע עד 1994.

כמו שנאמר - "העמק הוא חלום" ואלתרמן הוא ענק השירה העברית שהיה צריך לקבל את התואר "משורר לאומי" ולא ביאליק הגלותניק הנצחי.

נערך לאחרונה ע"י The_Merlin בתאריך 17-08-2008 בשעה 06:32.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 18-08-2008, 11:34
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
שתהיה לי בריא זמר נודד יקר. ככה 'לשרוף' לאנשים שעה על הבוקר? בלי תכנון מראש? :)
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי זמר נודד שמתחילה ב "ובלי הקישור למקור, איך אפשר?"

סרט מקסים. אני מניח כי יש בנושא שלושה קורסים בפקולטה לקולנוע אם היא עדיין קיימת אבל גם בעיניים של הדיוט הבמוי והחיתוכים עושים מלאכתם היטב.

חבל שסרט התעמולה לא עשה מלאכתו או שמא היה כבר מאוחר מדי - וההמונים לא יכלו להענות לקריאת 'עלו!'.

מספר נקודות ראויות לציון:
[1] 'שיר העמק' לממהרים - מופיע בדקה ה25
[2] הסובלים ביותר בסרט - ללא ספק הזוגות שנאלצו לרקוד בלבוש ארופאי מלא בצהרי יום שמש בשפת הים של תל אביב [במקום השני כל אלו שנאלצו לצעוד ולשיר במקביל ב15 טייקים]. הנהנים ביותר - ילדי הקיבוץ בעמק והחברים שבודאי לא אכלו ארוחה טובה שכזו מימיהם.
[3] סובל חיצוני שלא יודה בכך הוא ללא ספק ארדיכל שיש לי הרגשה כי צפה בסרט בדריכות מתמדת מעביר מבטו מסילו מזדמן למגדל מים חולף ובכל זאת לא מצא ולו וורטפול אחד[!!] במשך 58 דקות...
[4] באשר לשיר בפתיח -האם בכוונה ל 'בהרים כבר השמש..'?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 11-10-2009, 11:09
  פרשנדתא פרשנדתא אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.10.09
הודעות: 2
אם כך - רוזנפלד וזייד לא קשורים לשיר העמק
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי hagarblu שמתחילה ב "ברשותי שירון ישן."

תודה על האינפורמציה
נותר לברר אם היה ירי נוסף באזור הגלבוע לפני 1935 שאליו התכוון אלתרמן. לכאורה נראה שמישהו שהסתתר בהר הגלבוע ירה במישהו שרכב על סוס בעמק.
אם כבר מבררים:
השיר ליל גליל הושמע לראשונה ב 1942. לדעתי הוא מדבר על מישהי מיסוד המעלה (קולוניה מי מרום) שהתחתנה עם דרוזי מהגליל אחרי שהוא התגייר (אביגייל אחותו של דוד המלך שהתחתנה עם יתרא הישמעלי שהתגייר ונקרא אחר כך הישראלי). דרוזי לא יכול להביא יהודיה אל דתו (דודי הלך לדן - לקאדי) ולכן הוא היה צריך להתגייר ( רד דודי אל הירדן). אפרופו קל קליל: נחל קליל מנקז את עמק החולה והוא מקביל לירדן.
עד היום לא הצלחתי לברר האם היה מקרה כזה לפני 1942.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 11:59

הדף נוצר ב 0.21 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2020 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר