חבר\ה לא למטרת נישואין

דבר שכתבתי בשעה של בדיחות הדעת...
לאחר שכתבתי את זה, קראתי שוב את הספר, והתברר לי שהאריה מקבל שיקוי ולא כתר, ודורותי לומדת את המילים המקוסמת הטובה של הדרום ולא מהקוסם, אבל שניהם לא קרייטים לעניינינו- שהרי אמרתי שאני לא עוסק בניתוח הקוסם מארץ עוץ. בכל מקרה, האריה מקבל בסופו של דבר כתר (סימן חיצוני שאף אחד אחר לא מקבל) כך שגם לרעיון זה לא מאוד מפריע.
וזהו עם ההקדמות- תהנו.

מודלים של תשובה בקוסם מארץ עוז- הזוי[1]

כידוע, בקוסם מארץ עוז מחפשות ארבע דמויות דברים שונים[2] : דורותי מחפשת את הדרך הביתה, הדחליל מבקש חוכמה, איש הפח רוצה לב והאריה מקווה למצוא מעט אומץ לב. אחרי הרפתקאות רבות הם מגיעים לקוסם, ששולח אותם למשימות שונות עבורו ובסופו של דבר מתברר שהוא בעצמו זיוף, והוא בכלל אינו קוסם. כל החבורה מתייאשת ונעצבת, אולם הקוסם אז אומר שהתכונות אותן חיפשו תמיד היו בתוכן- לדחליל היתה חוכמה, לאיש הפח לב רגיש, לאריה יש אומץ לב בשפע ודורותי מחזיקה בנעלי הקסם, שבעזרתן היא יכולה לחזור הביתה. אולם הקוסם לא מסתפק בכך, אלא עושה מעשים נוספים: לדחליל הוא מוציא את הקש מראשו ושם במקום סיכות ומחטים [3], לאיש הפח הוא מתקין לב ממֵשי, לאריה הוא מרכיב כתר על הראש ואת דורותי הוא מלמד את מילות הקסם כדי שתוכל להשתמש בנעליים שלה.

מדוע הקוסם עושה זאת? לא די בכך שהדמויות יבינו שהכוח אותו הן חיפשו מצוי בתוכן?
ניתן לומר כי מתוארים כאן מספר מודלים לשינוי עצמי:
מודל הדחליל: הכוח מצוי בתוכך, ובעצם כל שינוי עצמי אותו תרצה או שתידרש לו יהיה חיצוני בלבד, והמהות לא באמת משתנה. לכן מחליף הקוסם את מוח הקש של הדחליל במוח נסורת. עבור הדחליל אין כאן שום שינוי: הוא ממשיך להתנהג באותה הדרך שהתנהג, מבלי יכולת לראות או להרגיש שהיה בו שינוי כל שהוא. השינוי היחיד שהוא מסוגל לו הוא להכיר בתכונה שכבר הייתה בו: שהוא חכם.
מודל איש הפח: הכוח בתוכך, אולם אתה צריך תזכורת לעצמך כדי שלא תשכח זאת. לכן איש הפח צריך שיתקינו בתוכו לב משי. לב המשי הזה ממוקם בפתח קטן באזור הלב של איש הפח, שם הוא מסוגל להסתכל בו בכל עת שירצה[4].
מודל האריה: הכוח בתוכך, ואתה מודע אליו, אולם אתה זקוק גם להכרתה של החברה, שלא מסוגלת לראות את הקורה בתוכך פנימה. לצורך כך מתקן הקוסם לאריה כתר- למען יראו כי לפניהם עומד מלך החיות, אריה אמיץ לבב.
ולבסוף, מודל דורותי: הכוח מצוי אצלך (ולא בתוכך- נקודה אליה נחזור מיד) אולם כשמו כן הוא- בכוח, ולא בפועל. על דורותי ללמוד כיצד להוציא את הכוח שמצוי אצלה אל הפועל, ולכן הקוסם מתערב ומלמד אותה את מילות הקסם.

כפי שאמרנו דברים אלו על שינוי עצמי, ניתן לומר זאת גם על תשובה. ביהדות לא מעט תפיסות שונות לגבי התשובה, וניתן לשבץ אותן לתוך המודלים שהוצעו לעיל:
מודל התשובה של הדחליל: האדם לא באמת מסוגל להשתנות, אלא התשובה שלו היא להכיר בעצמו ובתכונותיו ולהבין שכולם מאת ה'[5]. בשיטה פטליסטית זאת נוקט האיז'ביצר[6], ותלמידו המפורסם: רב צדוק הכהן מלובלין.
מודל התשובה של איש הפח: השינוי אליו האדם נדרש הוא שינוי של הסתכלות פנימה. האדם מבקש לתקן ומביט פנימה ומחפש את נקודת המבט האלוהית שטמונה בו, וכשהוא מוצא אותה הוא מגיע לידי תשובה. את גישה זאת ניתן למצוא בחסידות לא מעט, בתור מתמחה בתורת הפנים, אולם גם הגרי"ד מזכיר[7] נקודה זו: "וזה כל עניין התשובה- הכרה עצמית וידיעה עצמית", ובהמשך[8] : "וכן החוזר בתשובה: לאחר ששקע בחטאיו וכמעט עמד לפרוש מהקב"ה, והנה לפתע התעורר בו עלמא דאיתכסיא, בצבץ ועלה בו מתוך תהומות נשמתו וחברו שוב לבוראו".
מודל התשובה של האריה: הכיוון אליו צריך האדם לשאוף כדי להכניע את לבו ולחזור בתשובה הוא הסתכלות כלפי חוץ- למשל ע"י שינוי המעשים, או שינוי ההופעה החיצונית או ההתנהגות החיצונית. הד לגישה זאת ניתן למצוא בתוך דברי הרמב"ם בהלכות תשובה[9] : "מדרכי התשובה... ועושה צדקה כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים; ומשנה מעשיו כולם לטובה ולדרך ישרה. וגולה ממקומו...".
מודל התשובה של דורותי: כאן מגיע מודל התשובה הייחודי ביותר. דורותי לא זוכה לתכונה פנימית שצריכה להתגלות ולזכות להכרה, אלא היא פשוט נושאת עימה, בלי ידיעתה, את הכוח, בצורה חיצונית לה. בנוסף, לדורותי לא מספיקה איזו הכרה פנימית- כדי לחזור הביתה היא חייבת לדעת את מילות הקסם, אותן רק הקוסם (אדם מבחוץ) יכול לספק לה. מה ניתן ללמוד מכך על התשובה?

אני מבקש להציע כי דורותי מלמדת את השיעור הגדול מכולם: התשובה היא חסד מהקב"ה, היא אפשרות שאנו אומנם נושאים עמו בכוח, אולם רק בזכות מידת רחמיו של הקב"ה אנו מסוגלים גם להוציא אותה אל הפועל. לכאורה היינו אומרים בדיוק להפך- התשובה היא דבר שכולו אנושי, הכולל התבוננות פנימית מעמיקה או שינוי של הטבע החיצוני, אולם דורותי מלמדת כי אפשרות התשובה היא בעצמה אפשרות אלוהית, ועצם יכולתנו להפעילה היא חסד ה'.
כאמור, ניתן ללמוד מכך מסר עמוק על התשובה. החטא הוא התרחקות מהקב"ה, והתשובה היא חזרה והתקרבות אליו. דורותי מלמדת כי לא מעשה התשובה הוא המקרב, אלא התשובה בעצמה. לא רק רצונו וניסיונותיו של האדם לתקן את דרכיו מקרבים אותו לקב"ה, אלא עצם רצונו להשתמש באפשרות התשובה, שבאופן מובנה דורשת הכרה וקבלה של חסד ה', הם המקרבים אותו לקב"ה, ועושים חלק ניכר מתהליך התשובה עצמו.

אז מי אנחנו? דחלילים? אנשי פח? אריות? ילדות עם נעלי קסם? או שמא כולם יחד?

[1] יש להדגיש: אני לא מנסה לפרשן את 'הקוסם מארץ עוץ' או לומר שהראשונים המצוטטים מחזיקים בדעה זו או אחרת. כל רצוני הוא לראות איך ניתן, בעזרת טקסטים נתונים מהחכמים ומה'קוסם', להגיע לכל מיני נקודות למחשבה.
[2] למעשה סיפור הקוסם מארץ עוץ ארוך ורחב בהרבה, ומתאר עלילות של דמיות רבות בארצות רבות, ולמעשה הסיפור המפורסם, בו נעסוק כאן, הוא רק חלק קטן בתוך עולם העלילה כולו.
[3] או איזה משהו אחר. לא עקרוני.
[4] ואם אני זוכר נכון נקודה זו גם קיימת בספר.
[5] יש לציין כי דרך זו מסוכנת מאוד, והמושג שנובע מתוכה: "עבירה לשמה" דורש זהירות כפולה ומכופלת.
[6] או איך שלא כותבים את זה.
[7] בספרו "ימי זכרון" בפרק "תשובת ישראל באיתכסא ובאיתגליא" עמ' 225.
[8] בעמוד הבא.
[9] פ"ב ה"ד. ברור כי ניתן למצוא שם גם גישות אחרות לתשובה, אולם בהחלט ניתן לומר כי לרמב"ם גם הפן החיצוני תופס מקום חשוב.

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה