20-08-2008, 10:18
|
|
|
|
חבר מתאריך: 02.10.02
הודעות: 751
|
|
|
פרשת עקב - רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א
בס"ד
פרשת עקב
רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א
משה רבינו מצווה את עם ישראל: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹקיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ" (דברים ח'- ו') מצוות "הליכה בדרכי ה'" מוזכרת עוד כמה פעמים בתורה. בפרשתנו: "לְיִרְאָהאֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ" (שם י'- יב') "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ" (שם יא'- כב') בפרשת "כי תבוא": "כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹקֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (שם כח'- ט')
הרמב"ם מונה מצווה זו כמצוות עשה בפני עצמה: "הציווי שנצטווינו להדמות לו ית' כפי יכולתנו, והוא אמרו: "והלכת בדרכיו" (דברים כח, ט)וכבר כפל ציווי זה ואמר: "ללכת בכל דרכיו" (שם יא, כב) ובא בפירוש עניין זה: "מה הקב"ה נקרא רחום - אף אתה היה רחום; הקב"ה נקרא חנון - אף אתה היה חנון; הקב"ה נקרא צדיק - אף אתה היה צדיק; הקב"ה נקרא חסיד - אף אתה היה חסיד" - זהו לשון ספרי. וכבר כפל צווי זה בלשון אחר ואמר: "אחרי ה' אלקיכם תלכו"(שם יג, ה)וגם בפירושו בא, שעניינו להתדמות למעשים הטובים ולמידות הנכבדות שבהם מתואר יתעלה על דרך המשל - יתעלה על הכל עילוי רב" (ספר המצוות מ"ח)
והנה הרמב"ם בהקדמה למניין המצוות כותב שאחד השורשים שעל פיו יש למנות את תרי"ג מצוות הוא ש"אין ראוי למנות הצווים הכוללים התורה כולה" ומביא כדוגמה: "ובכל אשר אמרתי לכם תשמרו, ונאמר חוקתי תשמרו ואת משפתי תעשו, ושמרתם את משמרתי ורבים כאלה"אם כן, איך הרמב"ם פסק שמצוותהליכה בדרכי ה' היא מצווה בפני עצמה, הרי מדובר במצווה הכוללת את כל תרי"ג מצוות!? כך שואל הרב נבנצל שליט"א.
אומר הרב: מוכרחים לומר שהרמב"ם רואה במצווה זו ציווי פרטי ולא הוראה כללית ללכת בדרך התורה, ואם כן יתכן שאדם המוגדר כ"שומר מצוות" תהיה חסרה לו מצווה זו של הליכה בדרכי ה' אם אכן הוא לא יקיים אותה למרות שהוא מקפיד על קלה כבחמורה. אם כך פני הדברים חייבים לברר מהי הדרך לקיים מצווה זו הלכה למעשה.
ובכן, הרמב"ם מסביר (הלכ' דעות פ"א) שישנם מידות קיצוניות בבני האדם, יש אדם שהוא בעל חמה, כועס תמיד על כל דבר קטן, ויש שאינו כועס כלל; יש אדם בעל תאווה עד ששום דבר לא משביע את תאוותו ויש שלא מתאווה אפילו לדברים מועילים שהגוף צריך להם; יש אדם קמצן מדי ויש פזרן ביותר וכן הלאה. הדרך הישרה היא המידה הבינונית שבכל דעה ודעה, דהיינו שילך האדם בדרך האמצעית בדיוק מבלי להטות לא לצד זה ולא לצד האחר; לא יהיה מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת ובסבר פנים יפות. וכן לא יתאווה אלא לדברים שהגוף צריך להם ואי אפשר בלעדיהן כפי שנא' "צדיק אוכל לשבע נפשו" "ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינוניים והם הדרכים הטובים והישרים שנא' "והלכת בדרכיו"(שם)
יוצא אם כן שהליכה בדרכי ה' עניינה תיקון המידות, והתארים המתייחסים לקב"ה בתורה ובנביאים כגון: רחום, חנון, קדוש וכד' נאמרו כדי ללמדנו שמידות אלה הן טובות וישרות וההולך במידות הללו הרי הוא הולך בדרכי ה'.
ראוי לציין נקודה מאוד חשובה בלימוד זה. כשחז"ל אמרו "מה הוא חנון ורחום אף אתה הייה חנון ורחום" (שבת קלג כוונתם היא שכשהקב"ה מרחם עלינו אנו אומרים שהוא "רחום", אולם זה רק מה שאנו מסוגלים להשיג לפי קוצר הבנתנו שכן תואר "רחום" אינו שייך כלל לעצמותו יתברך, אלא שאנו מדמים מצב זה למצב שאדם מטיב עימנו ובזה הוא מקיים את רצון ה', והרי אדם זה נקרא "רחום", אבל האמת היא: "לית מחשבה תפיסא בך כלל" (הקדמה לתיקוני הזוהר) הקב"ה נעלה מתפיסתנו האנושית, והוא מה שאנו אומרים בתפילה "א-ל עליון". כל התארים המתייחסים אליו לא נאמרו אלא לסבר את אוזננו האנושית.
בנוסף למידות הנ"ל, מסביר הרב שישנה מידה יסודית יותר הקודמת לשאר המידות, והיא החכמה. כי הרי הקב"ה רצה להטיב לברואים (לשם כך ברא אותם) אולם מי יקבע מהו טוב ומהו רע? מי יקבע כיצד להטיב לבריות? החכמה העליונה! "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלוקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א', א') תירגם הירושלמי "בחוכמא ברא ה" גם שלמה המלך אמר "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה" (משלי ג', י"ט).
יוצא מכאן שאדם הפועל על פי השכל הישר הריהו מתדבק במידת החכמה העליונה ומקיים בזה מצוות "והלכת בדרכיו".
אם כן- למרות שישנם מצוות שלא ניתן להבין את טעמן, אנו צריכים להשתדל להבין כמה שיותר את תוכן המצוות ומטרתן ולא להפוך את כל התורה ל"גזרת הכתוב" בלבד. (זה מה שרגילים לומר כשנתקלים במצווה שלא מובנת לנו: "זו גזרת הכתוב").
ראיה לרעיון זה היא שהאדם צריך להידמות לה', ואצל ה' אין דבר שלא מובן לו, הכל הוא יודע- לכן האדם צריך להתאמץ להבין כמה שיותר על פי שכלו על אף המגבלות שלו, וככל שיבין יותר תורת ה', ככל שיבין יותר את טעמי המצוות הוא יקיים בזה מצווה הליכה בדרכיו.
האמת היא שאפשר להשיג את כל התורה בשכל האנושי כפי שנא' על אברהם אבינו "קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה" (יומא כח ובמדרש מובא שמכליותיו הכיר א"א את בוראו. ואם נשאל: למה אנחנו לא מגיעים להשגותיו? התשובה היא מה שאמר שלמה המלך: "לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים"(קהלת ז כט) השכל שלנו ישר, אבל הוא מושפע מהעולם שמסביבנו, דעות זרות ליהדות, דברי כפירה המושמעים בכלי התקשורת, ובעיקר אנו משוחדים על ידי נגיעות אישיות, דבר שלא מאפשר לנו להפעיל ביעילות המרבית את השכל הישר.
חייבים אם כן להיעזר ברבותנו, בהוראתם ובפסקיהם של גדולי הדור ולהתאמץ להגיע להבנה ישרה של תורתנו הקדושה ומצוותיה. ובכך לזכות להיות מההולכים בדרכי ה'.
שבת שלום יצחק חלבה
לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן מרגריטה ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת ר' ישראל בן ר' אלחנן הכהן ארנטרוי ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת אמיליה בת שושנה ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת ראובן סואה בן ויקטוריה ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת טובה חיה בת אסתר ת.נ.צ.ב.ה.
המעוניין לקבל כל שבוע את העלון בדואר אלקטרוני ניתן לשלוח בקשה למייל: jalabe@neto.net.il ללא תשלום לזיכוי הרבים
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
